הלילה יערך משחק מספר 6 בסדרה בין גולדן סטייט ויוסטון. רבים יגידו שהסדרה נטולת מתח, כי הסוף ידוע מראש, וגולדן סטייט תעפיל לשלב הבא. בואו אני אגלה לכם את הטריק לייצר מתח – תהיו בעד יוסטון. אני מודה, עוד לפני שהסדרה החלה, אני בעד הרוקטס, כמעט בלעדית עד הרגע שבו דוראנט נפצע ברגל. עכשיו אני הרבה יותר אמביוולנטי. זה מאוד מוזר כי אנשים באים אליי אחרי נצחונות של הווריורס עם איחולי מזל טוב. אני מחייך במבוכה. הם באים לרדת עליי אחרי נצחונות של הרוקטס ואני מגחך מבפנים. אני לחלוטין בעד הרוקטס בסדרה הזו. אני רוצה שיוסטון תנצח. אני לא אוהד שלהם. הכדורסל שלהם מזעזע לצפיה. אבל…

מצחיק מה שהצלחה עושה לאהדה. רוב האנשים, בתיאוריה, היו נוטשים את גולדן סטייט בכל אחת מ-19 העונות המחורבנות שהיו לה בין 1994 ל-2013. בתיאוריה. בפועל, אנחנו אוהדי אנדרדוגים, ואם כבר מאיזו שהיא סיבה התחלתם לאהוד את גולדן סטייט, אתם תתקעו איתה בשנות השפל. 13 שנה במדבר, אקסטזה אחת ב-2007, ואז עוד 6 שנים במדבר. עונת 14-15 היייתה אורגזמה ענקית. עונת 15-16 הייתה עוד יותר מפוצצת, עד שנגמרה בביצים כחולות.

ואז הגיע דוראנט. אני מניח שכל עוד גולדן סטייט הייתה קבוצה חביבה (ולמרות קרי, לפני דוראנט, היא עדיין הייתה חביבה) היה לי סבבה איתה. היה לי כיף להתווכח ולצחוק על אנשים שלא מבינים כמה גדולה הקבוצה הזו, ואיזה כדורסל מענג היא משחקת. עכשיו זו כבר מפלצת. זו הלוס אנג'לס לייקרס של שנות ה-80, זה מכבי תל אביב, זו הפייבוריטית היחידה לאליפות, ולאוהד אנדרדוגיות זה לא פשוט העסק הזה. על אחת כמה וכמה כשהכדורסל שלה פחות טוב ממה שהיה באותן עונות קסומות. אל תטעו, הקבוצה הזו עמידה יותר (ובכן, עד שלשום בלילה), חזקה יותר, עם תוצאות טובות יותר. ועדיין, זה כדורסל פחות מרתק, פחות אנדרדוגי, פחות כיפי. גולדן סטייט, שהתחילה כפורצת דרך, הפכה לעוד מפלצת כוכבים, עוד קבוצה עם כוכב שאינו עציר, עוד קבוצה שכיף לשנוא, והסיבה היחידה שאני לא שונא אותה, היא כי אני אוהד שלה. כדי לפתור לעצמי את הדילמה הזו אני פשוט שונא את דוראנט. הוא אשם בכל זה. אני עדיין אוהד של גולדן סטייט. אני מייחל לכשלונו (לא חס וחלילה פציעה או משהו כזה, לעולם לא אאחל כזה דבר לספורטאי), לעזיבתו, במקביל להצלחת הקבוצה. שיעשה 0 מ-20 בזמן שהווריורס מנצחים. ואם לא הבנתם, אני טים קרי-דריימונד, לחלוטין טים קרי-דריימונד (עוד נחזור אליו).

אני הצהרתי מיד אחרי האליפות בשנה שעברה שהווריורס לא יזכו באליפות העונה, ואני צדקן לא קטן. אם אני מביא כזאת הצהרה, אני אראה כל פיפס שיכול לעבוד לטובתי, ואחמיץ הרים שיגידו לי אחרת. ככה זה. ראיית מנהרה. יש מטרה והדרך לא חשובה. העיקר להיות צודק. עליתי על רצף לאחרונה, וחבל לי ליפול דווקא על הקבוצה שאני מכיר הכי טוב בליגה, אבל אני בעצמי כבר לא יודע איפה עובר הגבול בין המרדף אחרי הצדקנות לבין האמת. איבדתי את זה.

ולמרות כל זאת, אני די בטוח שיש לנו סדרה מותחת. אובייקטיבית. 5 משחקים עד כה, ההפרש הכי גדול היה 6 נקודות (משחק 2), כששתי הקבוצות מתקשות לברוח אחת לשניה, וכל משחק מותח עד הדקה האחרונה. לא כדורסל גדול, אין סלי קלאץ' שאני אזכור מהסדרה הזו (מישהו זוכר את השלשה של קרי ממשחק 1?) אבל יש מתח, ואחרי הפציעה של דוראנט יש מידה מסויימת של אי ודאות. סליחה, יש אין סלי קלאץ' שכולם יזכרו מהסדרה הזו

הרוקטס הם הקבוצה האחרונה אגב שאתם רוצים לסמוך עליה בסיטואציה הזו. זוכרים את הסדרה נגד הספרס ב-2017? פתחו את הסדרה בנצחון חוץ מרשים. הפסידו את שני המשחקים הבאים ונצחו משחק 4. חזרו לסן אנטוניו בשיוויון 2. הפסידו את משחק 5 אחרי הארכה, אבל סן אנטוניו איבדה את קוואי לנארד לפציעה, והגיעה ליוסטון למשחק 6 בלי הכוכב והשומר הכי גדול שלה. נצחון קל לרוקטס? המשחק נגמר בתבוסה חד משמעית, חד צדדית לחלוטין 114 – 75. לספרס. כן. ג'יימס הארדן התאדה לחלוטין עם 2 מ-11 מהשדה בדרך ל-10 נקודות.

אז הנה לכם הנקודה לפסימיות רוקטסית למשחק הלילה. ההיסטוריה של יוסטון בקטעים האלה רעה למדי. כן, הארדן עבר דבר או שניים מאז אותו הפסד, והוא בהחלט הצליח להדחיק בזכרון את המשחק ההוא. הבעיה היא, שאף אחד לא יודע איך הפציעה של דוראנט תשפיע על הווריורס. ראינו איך זה השפיע במשחק 5. קרי שהיה מזעזע עד אותו רגע פתאום התחיל לשחק את הכדורסל שזכרנו ממנו, גם אם לא כל הדרך עד הסיום, חלק מהדרך.

קליי נזכר שהוא לא סטטיסט בקבוצת כוכבים. הם השלימו את ההתקפה החסרה. הכדור נע, ראינו פיק אנד רול בין קרי וגרין, ראינו כדורסל שמח. אם נראה את הכדורסל הזה גם הלילה, זה יכול להיות הרסני לרוקטס. גולדן סטייט תשחק בקצב מהיר יותר, תריץ הרבה יותר חסימות והרבה יותר תנועה. תשאלו למה הם לא עושים את זה גם עם דוראנט?  דוראנט אמר שהוא בא ללמוד איך לשחק כדורסל נכון, ותקע אותו כל הדרך לכדורסל הכי טיפוסי והכי מכוער בליגה. כי זה מה שכוכבים גדולים עושים. את מה שהם טובים בו. נחשים טובים בלנשוך (תנו לי לשנוא קצת!). קואצ' ניק עשה ניתוח קצת יותר רציני של קרי וקליי בלי דוראנט. היוסג' של שניהם עולה כמובן, אבל מעבר לזה אחוזי ה-3 של קליי קופצים ב-13% בלי KD!

אם קרי וקליי ימצאו את הרשת, זה יכול להגמר שוב בתבוסה לרוקטס. אגב קליי, יש לו זכרונות טובים ממשחק 6. הוא עוד לא נתן תצוגת שיא בפלייאוף, הגיע הזמן.

אופס, אתם חשבתם שהתכוונתי לזה

אם נראה קליי של משחקי 6, והארדן של משחקי 6 זה יהיה נוקאאוט חד משמעי לווריורס. חייב להגיד שזה לא יפריע לי בכלל ואני אפילו אשמח (אמרתי לכם שאני אמביוולנטי). זה אמנם יפגע בתחזית שהווריורס לא לוקחים אליפות, וזה יעלה לי קצת כסף, אבל זה יחזק את הנרטיב שאני מקדם מאז גמר המערב בעונה שעברה שדוראנט חרא, והווריורס לא.

אחרי שעברנו את זה, בואו נדבר על אופטימיות רוקטסית. עם כל הכבוד לקליי וקרי, הבעיה של הווריורס לא תהיה מאיפה הם יביאו את הנקודות החסרות, הבעיה שלהם תהיה מאיפה הם יביאו עוד שחקן (או שניים?). לווריורס של 14-16 הייתה רוטציה של 9-10 שחקנים. עד כה בפלייאוף גולדן סטייט שיחקה עם רוטציה של 5.5 שחקנים מאז הפציעה של קאזינס (ששיחק משחק ושיבר). קרי, תומפסון, איגי, דוראנט וגרין פותחים בחמישיה וכולם מצויינים. ספסל? כמו שהבת שלי אומרת – נעלם. קבון לוני השחקן היחיד שמסוגל איכשהו להיות על המגרש בסדרה הזו בלי להוריד לגמרי את הרמה. ליווינגסטון על המגרש אבל לא נראה כמו ליווינגסטון. מקיני נותן 3-4 דקות טובות ולא הרבה יותר.  ירבקו מקבל דקה פה, דקה שם, קולע שלשה, מתלהב, חוטף 3 שלשות על הראש וחוזר לספסל. בוגוט לא מסוגל לשחק בסדרה כזו. קווין קוק נמחק מהרוטציה. זה כל הספסל של הווריורס.

יש 2 אופציות בעיני. או שקר יכניס לחמישיה את ליווינגסטון, ולקוות לקבל ממנו יותר אם ישחק מהתחלה. בדרך הזו הוא גם לא מוותר על הרכב המוות. ליווינגסטון מקבל 30 דקות, לוני מקבל 30 דקות מהספסל. גרין, איגי, קרי וקליי ישחקו קצת יותר, בתקווה לא להגיע למשחק 7. אופציה שניה היא שלוני יכנס לחמישיה וליווינגסטון יעלה מהספסל. סיכוי נמוך שנראה חמישיה נמוכה, וכנראה שקר ישתמש בבוגוט\יפשיר את ג'ורדן בל. ליווינגסטון יהיה אחראי על דקות המנוחה של קרי\קליי\איגי\גרין. בשביל שזה יקרה, ה-4 יצטרכו לפתוח פער יחסית גדול בדקות שלהם על המגרש, כיוון שהרוקטס אמורים להרוס כל חמישיה עם בוגוט\בל.

בצד של הרוקטס יש עוד אופטימיות – אין דוראנט, זה אומר פי ג'י טאקר חופשי ומאושר (בהגנה). טאקר היה השומר האישי של דוראנט עד כה, וזה ישחרר אותו לטפל בגורמים אחרים. אחד הדברים שדוברו רבות בפודקאסטים אמריקאיים בימים האחרונים זה שטאקר יעבור לשמור על גרין, וככה יעבור לקרי בפיק אנד רול. זה יעזור לרוקטס להתמודד עם הנשק העיקרי של הווריורס. אם הווריורס יחפשו את השומר הגבוה (קאפלה\ננה) אז הוא יגיע עם לוני, ולוני זה לא גרין. בהתקפה של 4 על 3 כמה פעמים לוני ייקח את ההחלטה הנכונה? צריך למנוע ממנו את ההטבעות, אבל זהו בערך.

זה גם יאפשר לרוקטס יותר דקות של קאפלה, וננה על המגרש. בנצחונות של הווריורס הם פשוט שחטו את הרוקטס בריבאונד התקפה, והרבה מזה קורה בגלל שקאפלה לא על המגרש. הוא משחק כ-28 דקות בסדרה נגד הווריורס אחרי ששיחק 34 דקות שממוצע למשחק בעונה הרגילה. הרוקטס צריכים אותו בריבאונד ומתחת לסל. אם הווריורס משחקים יותר דקות עם לוני, זה אומר שהרוקטס יכולים להרשות לעצמם יותר דקות של קאפלה, וזה חשוב מאוד ליוסטון. גם ננה הופך להרבה פחות פגיע, ודאנטוני יכול אפילו להרשות לעצמו לשחק עם פאריד ודנואל האוס. האוס לא יכול להתמודד עם דוראנט, אבל בלי דוראנט יכול לקבל דקות ואם הוא יקלע זה יכול לעזור. הרוקטס משחקים בעצמם הרבה דקות, וגם הם זקוקים למנוחה. הם יכולים לנצל את קיצור הרוטציה של הווריורס להארכת הרוטציה שלהם וזה יהיה נצחון כפול במידה ואכן ינצחו במשחק 6 ויגיעו למשחק 7.

אז מה התחזית שלי להיום? תבוסה. אני רק לא יודע לאיזה צד. או שקליי מתפוצץ, הארדן נכנס למצב חילזון (מתחבא בקונכיה), ופול ממשיך לשחק כמו ששיחק עד כה בסדרה, והווריורס מביסים, או שקרי מחריב סלים, הארדן עם ליי אפים קלילים, וגרין מורחק ב-2 טכניות כדי לנוח לקראת משחק 7. אני בהחלט במתח, ולפחות הלילה אשמח ולא משנה מה תהיה התוצאה. מכיוון שצ'ארלס בארקלי אמר שלווריורס אין סיכוי נגד יוסטון בלי דוראנט, אני נוטה יותר לכיוון נצחון קל לווריורס

לבארקלי יש היסטוריה ארוכה בפליטת שטויות נגד הווריורס. בארקלי רק מוכיח את הטענה שלי שדוראנט הפך את הווריורס מקבוצה פורצת דרך, לקבוצה רגילה בליגה שמסתמכת יתר על המידה על הכוכבים שלה. בארקלי הוא הכי כדורסל ישן שיש.

והבטחתי שאחזור לגרין. זוכרים את הויכוחים מדצמבר, אחרי תקרית דוראנט גייט (כן, הוא אשם!), על מי מוותרים, על גרין או דוראנט? אני אמרתי שלא מוותרים על שחקן כמו גרין, אין כמוהו בליגה. אמרו לי שהוא איבד צעד, שהוא כבר בדרך למטה וכו'. נראה אתכם אומרים את זה לאור הפלייאוף שהוא משחק עד כה.

ונסיים באיחולי בריאות והצלחה בניקס לקווין דוראנט. הלוואי שתצליח למשוך גם את קיירי אירווינג.