סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: פורטלנד טרייל בלייזרס

לדף הקבוצה:

פורטלנד טריילבלייזרס

נשארו: דמיאן לילארד, סי ג'יי מקולום, יוסוף נורקיץ', רוברט קובינגטון, נורמן פאוול (הוחתם על חוזה חדש), נאסיר ליטל, אנפרני סיימונס, סי ג'יי אלבי, קלג'ין בלוינס (חוזה דו כיווני).

עזבו: כרמלו אנת'וני (ללייקרס), אנס קאנטר (לסלטיקס), הארי ג'יילס (לקליפרס), רונדה הוליס ג'פרסון (לטורקיה), דריק ג'ונס ג'וניור (בטרייד לשיקגו).

הגיעו: בן מקלמור, קודי זלר, טוני סנל (שוק חופשי) דניס סמית' ג'וניור, מארקיז כריס, פטריק פיטרסון, קווין קוק (שוק חופשי, חוזה לא מובטח), לארי נאנס ג'וניור (טרייד), גרג בראון III (דראפט).

מתנדנדים: מארקיז כריס, קוויק קוק, פטריק פיטרסון ודניס סמית' ג'וניור (ארבעתם על חוזה לא מובטח).

חמישייה: דמיאן לילארד, סי ג'יי מקולום, נורמן פאוול, רוברט קובינגטון ויוסוף נורקיץ'.

ספסל: בן מקלמור, קודי זלר, טוני סנל, דניס סמית' ג'וניור, מארקיז כריס, פטריק פיטרסון, קווין קוק, לארי נאנס ג'וניור, גרג בראון III, נאסיר ליטל, אנפרני סיימונס, סי ג'יי אלבי.

המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:

אז מה היה לנו שם?

עוד מאותו דבר. פורטלנד מודל 2020-21 התמודדה עם בעיות דומות לאלו שהיו לפורטלנד מודל 2019-20. פציעות של שחקנים משמעותיים, ספסל לא מספיק עמוק ודמיאן לילארד גדול אחד. 

את רוב עונת 2019-20 נורקיץ וקולינס בילו על הספסל בחליפות, כשנורקיץ מדגמן לוק היפסטרי של סטודנט לקולנוע וקולינס נראה כמו סוכן נדל"ן. יאהו ספורטס העלו תמונה של השניים מאחד המשחקים ושאלו במה הם עובדים, תוך שהם מבקשים תשובות שגויות בלבד. קוזמה נענה לאתגר:

שניהם חזרו בזמן למשחקי הבועה באורלנדו. רק שבעוד נורקיץ נראה נהדר ונראה ששם את הפציעה מאחוריו, קולינס נפצע שוב באותו קרסול שגרם לו לפספס את עונת 2019-20, נותח וגמר את עונת 2020-21 עוד לפני שזו בכלל התחילה. גם חוסר המזל של נורקיץ המשיך כש-12 משחקים לתוך עונת 2020-21 הוא נפצע בפרק כף היד והצטרף לקולינס ברשימת הפצועים של פורטלנד. הפעם נורקיץ הושבת לכחודשיים וחצי. 

מכירים את המשפט הצרות באות בשלשות? אז עכשיו גם פורטלנד מכירה. כשמשחק אחד בלבד אחרי הפציעה של נורקיץ, גם מקולום נפצע ונעדר כחודשיים מהמגרשים. השמיכה, הגם ככה דיי קצרה של פורטלנד, התקצרה עוד יותר. דמיאן לילארד נשאר כמעט לבד במערכה ובמשך 24 משחקים בהם גם נורקיץ וגם מקולום לא שיחקו, הוא קלע 31.2 נק', ב-39% לשלוש ובכמעט 44% מהשדה, מסר 8.5 אס' והוריד 4.2 ריב'. דיים סחב את פורטלנד על הגב עם תצוגות קליעה אדירות, כולל 15 משחקים של לפחות 30 נק' למשחק ו-3 משחקים של מעל 40 נק' והוא לא הוריד את הרגל מהגז גם כשמקולום חזר לשחק אחרי חודשיים בחוץ והיה צריך להוריד הרבה חלודה. במשחק החזרה של מקולום, דיים תפר 50 נק', ב-46% לשלוש ו-65% מהשדה על הראש של הפליקאנס והוסיף גם 10 אסיסטים תוך שהוא מחזיר את פורטלנד ממינוס 17 לניצחון בנקודה. התצוגות האלו הכניסו את השם של דמיאן לילארד לדיוני ה-MVP.

רק שפורטלנד לא יכלה להרשות לעצמה לנוח ולהירגע, לקראת סוף מרץ היא היתה במקום השישי במערב, צמודה לדנבר שמעליה ולדאלאס שהיתה לא הרבה מאחוריה. מאבקי מיקום לא פשוטים חיכו לפורטלנד בהמשך העונה וניל אולשיי ידע שהוא חייב להמשיך לחזק את הקבוצה תוך כדי ריצה. הוא הביא בטרייד דדליין את נורמן פאוול, סקורר יעיל (40% בממוצע לשלוש בשתי העונות האחרונות), אתלטי שיודע ליצור לעצמו ולאחרים. ההגעה של פאוול, בן ה-28 על חשבונם של גארי טרנט ג'וניור בן ה-22 ורודני הוד שאיכזב, שידרה מסר ברור – פורטלנד היא לא קבוצה בבניה, אין לה זמן לחכות, היא רוצה וחייבת לנצח עכשיו.

העומס הגדול שהיה על לילארד גבה מחיר והוא סבל ממתיחה בהמסטרינג בחלק האחרון של העונה. למרות זאת, פורטלנד הצליחה לשמור על המקום השישי במערב, שם היא פגשה את דנבר נטולת ג'מאל מוריי, וכמו עונה שעברה גם העונה שתי הקבוצות סיפקו סדרה אדירה. הסדרה הסתיימה בניצחון של דנבר אחרי 6 משחקים, אבל לא בלי קרב של פורטלנד ובעיקר של דמיאן לילארד, שסיים את הסדרה עם סטטיסטיקה משוגעת של 34.3 נק', 10.2 אס', 4.3 ריב', 94% מהעונשין, 46% מהשדה ו-44% מהשלוש. 

אי אפשר לדבר על הסדרה בין דנבר ופורטלנד מבלי להזכיר את משחק מס' 5. משחק שהסתיים דווקא בניצחון של דנבר, אבל רק אחרי 2 הארכות והצגת יחיד של דמיאן לילארד, שקלע 55 נק' ב-70% מהשדה ו-70% מהשלוש (12-17 לשלוש), 10 אס' ו-6 ריב'. יודעים מה? למה לדבר כשאפשר להראות.

קיץ חם

אחרי עוד הדחה כואבת בסיבוב הראשון של הפלייאוף, לילארד העלה פוסט בעמוד האינסטגרם שלו עם הציטוט הבא:
“How long should I stay dedicated? How long til opportunity meet preparation”

פורטלנד קלטה את המסר ויישמה מיד. היא נפרדה מהמאמן שלה ב-9 העונות האחרונות, טרי סטוטס, הודתה לו בנימוס על השנים היפות ויצאה לחפש מאמן ראשי חדש. ברזומה של טרי סטוטס כמאמן פורטלנד יש 8 עונות רצופות של הגעה לפלייאוף, פעם אחת הגעה לגמר המערב, פעמיים הפסד בסיבוב השני וחמש פעמים הפסד כבר בסיבוב הראשון. כולל פעמיים בסוויפ. מצד אחד רזומה מרשים של הגעה לפלייאוף, יש כמה מועדונים בליגה שיחתמו על רזומה שכזה, מצד שני, לפורטלנד יש שאיפות גבוהות יותר ונראה שסטוטס לקח את פורטלנד הכי רחוק שהוא יכול. סטוטס ופורטלנד נפרדו כידידים וצ'ונסי בילאפס הגיע במקומו. בילאפס, שמגיע לפורטלנד עם ניסיון אימון של עונה אחת בלבד כעוזר מאמן בקליפרס, נחשב למנהיג עם איי קיו כדורסל מאוד גבוה וגם העובדה שלילארד רצה אותו ממש לא הזיקה לבחירה בו. פורטלנד, כמו גם קבוצות נוספות בליגה, הבינה שאם הליגה ומערך הכוחות שבה השתנו בשנים האחרונות, ועכשיו הסופרסטארים הם אלו שקובעים את הטון, אז גם עמדת המאמן צריכה להשתנות – מבוא לאבולוציה. מועדון שלא יתאים את עצמו למצב החדש אולי לא יכחד, אבל עלול לדרוך במקום עונה אחרי עונה. סגנון המשחק של הסטן ון גאנדיים של העולם כבר לא מתאים ל-NBA של היום, הליגה צריכה את הדור הבא של המאמנים – מאמנים של שחקנים. שחקני עבר (אם היו סופרסטארים בתקופתם כשחקנים – יתרון), עם איי קיו כדורסל גבוה, מוטיבטורים ומנהיגים. מאמנים שהשחקנים יוכלו להזדהות איתם. בילאפס מצטרף לרשימה מכובדת של מאמנים כאלו כמו טיי לו, סטיב נאש, ג'ייסון קיד ומונטי וויליאמס גרסת פיניקס. דוגמא מצוינת לסגנון האימון של הדור החדש של המאמנים נתן וויליאמס, שצולם מעביר נאום מוטיבציה לדיאנדרה אייטון ברבע האחרון של משחק מס' 2 בגמר מול מילווקי, כשפיניקס קרובה להשיג יתרון 2:0 בסדרה.

בגזרת השחקנים גם נעשו שינויים וחיזוקים. החתמת נורמן פאוול היתה בעדיפות עליונה מבחינת פורטלנד. הרי רק במרץ האחרון אולשיי העביר 2 שחקנים בטרייד לטורונטו ולקח את הסיכון שפאוול, שסיים חוזה בקיץ, יעזוב ופורטלנד תצא מופסדת מהטרייד. לשמחתה של פורטלנד, פאוול חתם על חוזה חדש של 90 מיליון דולר ל-5 שנים.  

המטרה הבאה של פורטלנד היתה לעבות את הספסל. הטרייל בלייזרס החתימו את טוני סנל, בן מקלמור וקודי זלר ובטרייד משולש הביאו את לארי נאנס ג'וניור. לא החתמות נוצצות, אבל מהלכים לא רעים בכלל, בעיקר בהתחשב בכך שלפורטלנד אין כמעט שום גמישות כלכלית תחת תקרת השכר. קודי זלר הוא סנטר מחליף טוב, שיתן לנורקיץ' דקות מנוחה, טוני סנל ובן מקלמור יכולים מידי פעם לספק שלשות מהספסל ונאנס ג'וניור הוא פורוורד קבוצתי והגנתי שיכול לשחק כסנטר בהרכבים מסוימים. פורטלנד נפרדה מדריק ג'ונס ג'וניור ומבחירת לוטרי מוגנת לעונה הבאה (הבחירה תהיה בחירת לוטרי מוגנת עד דראפט 2028) תמורת נאנס ג'וניור, ובכך מישכנה עוד נכס לעתיד תמורת ההווה. רק שמדובר כאן במשכנתא לא קטנה, שכן נאנס ג'וניור הוא פצוע סדרתי. מאז שהגיע לליגה הוא לא הצליח לסיים עונה עם לפחות 70 משחקים, כשעונה שעברה שיחק 35 משחקים בלבד. הימור דיי גדול מצידה של פורטלנד, שיודעת דבר או שניים על פציעות של שחקנים. 

כנראה שלילארד אהב את מה שפורטלנד עשו באוף סיזן, כיוון שהוא העלה פוסט נוסף:

ועכשיו מה, מה עכשיו?

פורטלנד חייבת להמשיך בגישת win now or lose damian lillard forever, בעיקר כי אין לה ברירה אחרת. דיים רוצה להישאר, כרגע, אבל זו סיטואציה שגם יכולה להשתנות. החיזוקים שנעשו באוף סיזן טובים בסה"כ, אבל לא מספיק כדי שפורטלנד תיחשב קונטנדרית אמיתית. חמישיה ראשונה של דמיאן לילארד, סי ג'יי מקולום, פאוול, קובינגטון ונורקיץ' היא חמישיה מצוינת, כזאת שיכולה לתת פייט לחמישיות ראשונות של קונטנדריות, אבל בעיית הספסל שלה, גם אם השתפרה עדיין לא נפתרה לגמרי ומלבד נאנס ג'וניור, קודי זלר, סיימונס ואולי נאסיר ליטל, שאר הספסל של פורטלנד לא יוכל לתרום יותר מידי. בטח לא בפלייאוף.

נאנס ג'וניור הוא מסוג השחקנים שמשתלבים מהר בקבוצה חדשה – פלאג אנד פליי. שחקן קבוצתי, ללא אגו שיכול לשחק ב-2 עמדות הפנים. חמישיה שכוללת את קובינגטון ונאנס כארבע וחמש יכולה להיות ממש טובה מול הרכבים מסוימים וגם ממש כיפית לצפיה. ולמרות שנאנס לא מהווה איום מהשלוש תוך כדי כדרור או מתנועה דרך חסימות, לא הייתי משאירה אותו לבד על קשת השלוש. ב-2 העונות האחרונות שלו בקליבלנד הוא קלע ב-35% לשלוש בקאץ' אנד שוט. פורטלנד לא מצפה ממנו להיות קלעי על, מהסיבה הפשוטה שהתפקיד שלו בקבוצה שכוללת את לילארד, מקולום ופאוול לא יכלול יותר מידי קליעה. מה כן מצופה מנאנס? לקחת ריבאונדים, לצאת לחסימות לקלעים ולתת הגנה חזקה. אותה הגנה שחסרה כל כך לפורטלנד בשתי העונות האחרונות, בהן נורקיץ, העוגן ההגנתי של פורטלנד, מיעט לשחק בגלל פציעות. נאנס יתן לפורטלנד בדיוק את החיזוק שהיא צריכה בתחום. זלר הוא סנטר מחליף סולידי, שישחק 15-20 דקות למשחק ויחפה על כך שנורקיץ נח על הספסל. התפקיד של זלר בפורטלנד יהיה מאוד דומה לתפקיד שהיה לו בשארלוט וגם הוא צפוי להשתלב דיי בקלות בקבוצה. סיימונס וליטל, שני שחקנים צעירים שהמועדון מצפה מהם להראות שיפור בעונה הקרובה, ישבו על הספסל של הטרייל בלייזרס ויחכו להזדמנות שלהם. סיימונס, בן 22, מקבל ממני קרדיט כי בעונה האחרונה הראה שיפור משמעותי בקליעה מבחוץ. את נאסיר ליטל הכנסתי ב"אולי" כיוון שאחרי שנתיים לא פשוטות, בהן חלה בקורונה ונאבק בפציעות. הוא זכה להבעת אמון מצד הנהלת המועדון, כשזו מימשה את האופציה על העונה הרביעית בחוזה הרוקי שלו ועכשיו חובת ההוכחה עליו.

להתקפה ולכימיה הקבוצתית של פורטלנד אני לא דואגת. אין שם בעיות אגו, כולם יודעים מי הכוכב וכל אחד מהשחקנים מבין מה תפקידו בכח. מה כן מדאיג? הפציעות. נורקיץ אחרי פציעות לא פשוטות שנתיים בהן שיחק 56 משחקים בסה"כ, נאנס עם 35 משחקים בעונה האחרונה וגם נאסיר ליטל מיעט לשחק. אם נאנס, קובינגטון, ליטל ונורקיץ בריאים ההגנה של פורטלנד יכולה להיות נהדרת, אבל אם פורטלנד שוב תסבול ממזל רע ופציעות ההגנה של פורטלנד תראה כמו מסננת. 

דאגה נוספת שמכבידה על פורטלנד היא השעון הביולוגי של לילארד (חגג 31 ביולי) ומקולום (חגג יום הולדת 30 בספטמבר) ואיתו גם החוזים המאוד כבדים של השניים. בעונה הקרובה הארכת החוזה של לילארד תיכנס לתוקף. בגיל 31 הוא הולך להרוויח מעל 39 מיליון דולר לעונה, בגיל 32 מעל 42 מיליון דולר לעונה, בגיל 33 מעל 45 מיליון דולר לעונה ובגיל 34, יש לו אופציית שחקן על כמעט 49 מיליון לעונה. גם למקולום יש חוזה כבד ובשלוש עונות הקרובות הוא ירוויח 100 מיליון דולר. החשש שלילארד ידרוש טרייד, כמו גם הגיל והחוזים של שני הכוכבים שלה משפיע גם הוא על הצורך של פורטלנד להראות תוצאות מיידיות. לשם כך היא הימרה על נאנס ג'וניור ומשכנה את העתיד למען ההווה והימרה על בילאפס, שאמנם מאוד מוערך בליגה, אבל מצופה ממנו לקחת את פורטלנד לשלב הבא ולהפוך אותה לקונטנדרית. אלו ציפיות מאוד גבוהות, בטח ממאמן ראשי רוקי, ובקבוצה שצריכה תוצאות כאן ועכשיו לבילאפס יהיה מרווח קטן יחסית לטעויות וללמידה והוא יצטרך להוכיח שבמקרה שלו, ה-one and done כעוזר מאמן והיכולת שלו להיות מאמן של שחקנים יספיקו לו כדי להצליח כמאמן ראשי בליגה בקבוצה עם שאיפות גבוהות כמו של פורטלנד.

תחזית:

אחרי שתי עונות לא פשוטות, שכללו פציעות של שחקני מפתח וספסל דליל, אולשיי עשה חיזוקים במקומות הנכונים. החליף מאמן, עיבה את הספסל וחיזק את ההגנה. פורטלנד הולכת להיות קבוצת עונה סדירה מצוינת וכיפית לצפיה, אני לגמרי יכולה לראות אותה מסיימת את העונה במקומות 3-5 במערב. יחד עם זאת, פורטלנד במתכונתה הנוכחי לא מספיקה כדי לאיים על התואר. טרייד נוסף לקראת הטרייד דדליין, שיביא לפורטלנד כוכב נוסף יכול לשנות את התמונה.