טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.

הנתונים נכונים לשישי ה-5 בפברואר

 

PG לאורי מרקאנן פורח 

שיקגו השנה השתפרו, מה שלא היה קשה לאור העובדה שהחליפו מאמן גרוע ביותר, במאמן טוב עם הבנה ותכנית התקפית מסודרת. כחלק מכך גם שחקני שיקגו השתפרו, מי יותר ומי פחות. אחד מאלה שעל פניו היה אמור להשתפר משמעותית היה לאורי מרקאנן. מרקאנן ברוב המדדים נשאר אותו דבר, מלבד יעילות הקליעה.

ניתן לראות שמרקאנן עלה ב-1.7 זריקות למשחק, 1 קליעה למשחק, 0.3 זריקות עונשין למשחק, ובכל זאת 5 נקודות למשחק.  הקפיצה של לאורי באה לידי ביטוי ב-EFG% שעלה מ-51.6 בעונה שעברה, ל-62.6 בעונה הזו. כלומר הזריקות של מרקאנן יעילות הרבה יותר. מה שמביא לשאלה: האם מרקאנן השתפר, או שמא הקרדיט צריך להגיע למישהו אחר?

לצרוך כך נבדוק את ההבדל בסוג הזריקות של מרקאנן העונה לעומת העונה שעברה:

כלומר ניתן לראות שמרקאנן לא שינה משמעותית את פרופיל הזריקות שלו. אז צריך לראות מה כן השתנה,ומהיכן הוא קיבל את הסיוע שלו. אחת האפשרויות הן הציוותים שלו בקו הקדמי של שיקגו. מרקאנן משחק 4 והעונה החל לשחק גם כ-5, תלוי במי שמשחק איתו. אז ניתן לבדוק את הציוותים שלו:

 

באדום מסומנים 4 הפרטנרים שלו לקו הקדמי, וניתן לראות שהנתונים הטובים שלו הם לצד אוטו פורטר שמשחק איתו לפעמים 3 ולפעמים 4, ואז מרקאנן משחק אחד מעליו, או ת'ד יאנג שאיתו הציוות בנט רייטינג חיובי אפילו. ומעניין לראות את הסטטיסטקיות של לאורי כשת'ד יאנג על המגרש, וכשהוא לא על המגרש:

ניתן לראות בהחלט בשיפור של מרקאנן כשהוא משחק עם יאנג יחד. הבולס מפעילים את יאנג באופן דומה לזה בו ההיט משתמשים בבאם אדבאיו כמנהל התקפה, מה שגרם ליאנג להיות עם 4.3 אסיסטים למשחק, הנתון הטוב ביותר בקריירה שלו.

ת'ד יאנג גם מוביל את השחקנים שמוסרים אסיסטים למרקאנן יחד עם לאוין, למרות שהוא מוסר למרקאנן פחות מ-3 מסירות במשחק. ניתן לראות במהלך משחקים שיאנג פעיל ואגרסיבי, מה שמאפשר למרקאנן להיות אגרסיבי יותר בעצמו, ולקבל כדורים כשהוא יותר פנוי ובמקומות טובים יותר.  אז השיפור והקפיצה נובעים לא (רק) בגלל דונובן או השיפור העצמי של מרקאנן, שבהחלט השתפר. אבל ת'ד יאנג נכנס ומשפר את השחקנים סביבו, ושיפור משמעותי. ולאורי מרקאנן סמן לזה.

 

SG מעקב הרוקיז

אז מה עשו הרוקיז שלכם בזמן האחרון?  ונתחיל כרגיל עם הגרפים, והגרף של תפוקה פר דקה של הרוקיז:

וגרף נוסף שמראה יעילות. ככל שהשחקן נמצא ימינה יותר על הגרף הוא יעיל יותר התקפית, ככל שנמצא גבוה יותר הוא יעיל יותר הגנתית.

לפני הדירוג, ולפני כן הקריטריונים של המדור, שנועדו לוודא שהרוקי אכן בעל מספיק אימפקט:

  1. מינימום 20 דקות למשחק.
  2. לפחות 10 נקודות למשחק ובנוסף יכולת גבוהה כלשהי, או: לפחות 15 נקודות למשחק אם הוא רק סקורר.

הקריטריונים הללו נועדו לסנן שחקנים שמציגים יכולת רגעית ולא קבועה, ושיש מספיק השפעה על הקבוצה.

ולדירוג:

 

לאמלו בול

12.7 נקודות 5.9 ריבאונדים  6 אסיסטים 1.4 חטיפות 2.6 איבודים ב-26 דקות למשחק

הצמרת צפויה, אני מזהיר מראש. השלישיה הראשונה מאוד צפויה. אך המירוץ הוא דו ראשי ולאמלו בול אמנם כרגע בראש, אך הוא ממש לא הכריע את המירוץ הזה. טרי רוזייר היה פצוע ובחוץ שני משחקים, ולאמלו ניצל את זה טוב. לאמלו זכה ברוקי החודש (וחצי) ובצדק.

https://twitter.com/HilltopNBA/status/1357413953853292544

 

טייריס האליברטון

11.2 נקודות 42.3% מעבר לקשת (5.1 זריקות) 3.7 ריבאונדים 5.4 אסיסטים 1.2 חטיפות 1.6 איבודים ב-28.9 דקות למשחק

רוקי החודש השני שמשחק חכם ומשפר את הקבוצה שלו, ויכולת מצוינת שלו בדקות הסיום נתנה לסקרמנטו את הנצחון מול שיקגו ובוסטון.  משום מה יש אנשים שעדיין לא מכירים בגדולה שלו. מצד שני בכל שבוע אתר אחר מעלה לכבודו כתבת התרשמות וסגידה  והוא מגייס המון מעריצים, אז מהרו ועלו על העגלה! כמה עוד רוקיז יש שטובים בשני צידי המגרש?

ג'יימס ווייזמן

12.2 נקודות 6.1 ריבאונדים 1.3 חסימות 1.6 איבודים ב-21 דקות למשחק

ווייזמן מוביל את הרוקיז באחוזי שדה, אך נפצע ויעדר עכשיו לפחות כשבוע. הוא אמנם לא במירוץ של השניים שלפניו, אך הוא בהחלט לפני כל שאר הרוקיז במירוץ. מה שכן מבחינת פוטנציאל אין ספק שהשמיים הם הגבול, ואולי גם הם לא. כשהיה בריא פתח באופן קבוע בחמישיה, משהו שאגב בניגוד למחזורים קודמים לא קורה הרבה במחזור הזה.

קול אנת'וני

11 נקודות 4.5 ריבאונדים 3.6 אסיסטים 2 איבודים ב-26.9 דקות למשחק

אז דיברנו על כך שאין הרבה רוקיז שפותחים בחמישיה של הקבוצה שלהם,ולמעשה יש שלושה, והוא השני מביניהם אחרי ווייזמן. אנת'וני פותח באורלנדו ובינתיים נראה די טוב. אמנם הפעם לא קלע סלי נצחון אך הוא מצטייר כבר כמנהיג על המגרש, מראה אופי ולא נרתע במאני טים מלקחת אחריות.

כמעט נכנסו:

עמנואל קוויקלי 12.4 נקודות אבל רק 19.3 דקות למשחק. מצד שני רוקי שמקבל דקות משחק אצל טום ת'יבודו זה אומר המון. נופל על סעיף טכני ובהחלט ראוי להיות בדירוג, ואולי יקבל עוד דקה למשחק ויכנס. בהחלט מגיע לו.

פאטריק וויליאמס פותח בחמישיה, שומר מצוין, אך כמה משחקים רעים התקפית הורידו אותו מתחת ל-10 נקודות למשחק.

אנת'וני אדוארדס כרגע רק סקורר וככזה אמור לעמוד ברף של 15 נקודות. בינתיים גם את 13 הנקודות שכן עושה, משיג עם בחוסר יעילות בזריקה. מספק אחלה אינדיקציה לאנשים שלא עוקבים באמת אחרי העונה.

 

SF מייק קונלי

יוטה העונה דוהרת קדימה, עם רצף נצחונות ויכולת מרשימה בהגנה ובהתקפה.  יוטה לא שינתה את הסגל שלה באופן משמעותי בקיץ, והשיפור אצלה הוא אינהרנטי, כלומר שיפור של השחקנים מהעונה שעברה לעונה הזו. והבולט שבהם הוא כמובן מייק קונלי.

קונלי שיפר את יעילות הקליעה שלו כשעלה באחוזים מהשדה ועבר לקשת, אך בהתקפה השיפור העיקרי הוא השיפור באסיסטים, או כמו שג'ון הולינג'ר, שהיה בהנהלת ממפיס גריזליס בשעתו הגדיר: "הוא הפנים שהוא עושה פיקנרול עם רודי גובר ולא עם מארק גאסול."

אבל… זה האובייס.  ואנחנו מנסים להראות דברים שמתחת לרדאר ולא לחזור על דברים שאתם יודעים כבר. מה שאולי לא שמתם לב הוא שמייק קונלי מוביל את הליגה במדד פלוס\מינוס. ואמנם כל מי שעוקב אחרי יודע שאני לא מחובבי המדד הזה, אבל ברמה הזו הוא כן עשוי להצביע על משהו, וזה התרומה ההגנתית של קונלי שאולי עוברת מתחת לרדאר.

כשמייק קונלי על המגרש הדירוג ההגנתי של יוטה עומד על 99.2. שזה מצוין. מאוד. כשקונלי לא על המגרש הדירוג ההגנתי של יוטה צונח ל-113. ההבדל הכי גדול בסגל של הג'אז, גדול יותר אף מההבדל בין על\מחוץ למגרש של רודי גובר.

מייק קונלי גם מוביל את הליגה במדד Win Share הגנתי. מייק קונלי הוא לא הרכז ההגנתי הכי טוב בליגה, וזה לא מדד שאני כן אוהב, אבל הוא בהחלט מראה כאן מגמה. מגמה שניתן לראות נגזרת משאר המדדים המוצגים בטבלה ליד ה-DWS. קונלי משפר מדדים הגנתיים וזה נראה מצוין בכל מדד הגנתי, וגם במבחן העין, שם רואים שהוא מצטיין במיוחד במניעת חדירות של גארדים, למרות אולי חסרון באתלטיות.

השיפור של יוטה הוא בשני הצדדים, וזה ממש מהנה לראות את התקומה לחיים של מייק קונלי אחרי העונה שעברה.

 

PF ג'יילן בראון הולך נגד הזרם

ג'יילן בראון ניצל העונה את עזיבתו של גורדון הייוורד ועשה צעד קדימה מבחינה התקפית. בראון השתפר בכל המדדים ובמיוחד במדדי הקליעה

 

רואים קפיצה בהכל אבל הקפיצה המשמעותית היא דווקא בלונג מיד ריינג'. אותן זריקות שכולם כבר יודעים שאמורים להימנע מהם. 50% כשאגב שבוע שעבר זה עמד על 55%.  מבט על התדירות של זה מראה שדי הרבה מהזריקות של בראון מגיעות מהמיד ריינג'

לג'יילן בראון יש המון זריקות מיד ריינג', למעשה כמעט חצי מהזריקות שלו מגיעות מהמיד ריינג', וכ-18% (על פי CTG) הן מיד ריינג' ארוכות שאמורות להיות גרועות. בגלל שהן גרועות, זה מה שההגנות מאפשרות ולמעשה בראון מנצל את מה שההגנות מאפשרות. במשחקים האחרונים האחוז יורד ויתכן שלפחות לגביו ההגנות מתאימות את עצמן, אך בינתיים חלק מהיכולת שלו היא דווקא העובדה הזו: שהוא מנצל חור של ההגנה, תפישה הגנתית חדשה נגדה, כדי לייצר חסרון עבורה ולעזור לבוסטון. ויתכן שהירידה שלו במשחקים האחרונים מתאימה לעובדה שההתקפה של בוסטון התקשתה יותר במשחקים אלו. כך או כך זהו נתון שבראון יתקשה לשמור עליו, ויהיה מעניין לעקוב.

 

 

 C לו דורט

לו דורט התגלה בבועה כהפתעה הגנתית אחרי שעשה את המוות לג'יימס הארדן. כולם דיברו השבוע על פרד ואנוליט שכשחשקן שלא נבחר בדראפט מככב, אבל לו דורט לוקח את היכולת ההגנתית והוסיף לה יכולת התקפית. 37 אחוז מעבר לקשת ב-5.6 זריקות למשחק זה ממש טוב. הוא 3&D מצוין ואחלה גניבה.

קווין אוקונר הוציא סרטון וחסך לי לכתוב