החמישייה היא טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.

הנתונים נכונים ליום חמישי 7.1.2021.

PG – אורלנדו בבחירת זריקות

במאמר באתלטיק אנת'וני סלייטר ציין משהו מעניין: ב-2016 גולדן סטייט הובילה את הליגה עם כמות שלשות למשחק. הם זרקו 31.6. ב-2020 הם זרקו מספר דומה, 31.3 שלשות למשחק. אלא שבעונה שעברה זה הספיק רק למקום ה-25 בליגה. ללמדנו את כברת הדרך והשינוי שקרו בשנים האלו. אני די בטוח שכולכם כבר יודעים לדקלם שזריקת שלוש ולייאפ בצבע הן הזריקות הכי יעילות, ולהשיג עונשין זה הכי יעיל. עושה רושם, שמישהו שכח לעדכן את אורלנדו. (הנתונים מ-CTG)

הטבלה מייצגת חלוקת זריקות, לא יעילות, ואומרת שאורלנדו אחרונה בליגה בזריקות ליד הטבעת, אבל מובילה את הליגה בזריקות מיד ריינג'! וגם אחרונה בזריקת שלשות מהפינה. בקיצור כל מה שצריך בשביל התקפה יעילה, רק ההפך. התוצאות מראות אחרת.

ככה זה נראה בשוטצ'ארט:

בשנה שעברה דאלאס הייתה במקום השלישי הכי נמוך בכמות זריקות ברסטריקטד, אבל הייתה להם את ההתקפה הכי יעילה בגלל שהיא הייתה במקום השני בכמות שלשות. הלייקרס מנגד היו במקום 23 בכמות שלשות, אבל מקום רביעי בכמות זריקות בצבע. כלומר לא חייבים את שתי האופציות, מספיקה אחת. כפי שניתן לראות בצד אורלנדו במקום 25 בליגה ב-EFG ובמקום ה-18 בליגה בדירוג התקפי (לא בטבלה הספציפית הזו). לכאורה קבוצה כזו לא יעילה התקפית אמורה להיות בתחתית (שזה בערך מה שכולם ציפו מהמג'יק), אלא שאורלנדו במקום השני במזרח עם 6 ניצחונות ו-2 הפסדים. אז איך זה קורה? הגנה, ומזל.

המג'יק נמצאים במקום הרביעי בדירוג הגנתי כרגע. היריבות שלהן קולעות בממוצע 32.3 מעבר לקשת, מה ששם אותן במקום השלישי בליגה בתחום. לא רק שהם זורקים אחרונים בליגה שלשות מהפינה, גם היריבות שלהם. בנוסף, היריבות של המג'יק קולעות ב-71.2 אחוז, שזה מזל של המג'יק שמסייע להם. פקטור נוסף של מזל הוא שהיריבות של אורלנדו קולעות רק 28.7 אחוז מהשלשות הפנויות שלהן. זה למשל משהו שכנראה לא ישאר, כי הוא פחות תלוי באורלנדו ויותר ביריבות שלה.

עכשיו יש כמה אופציות: הראשונה היא שהסטטיסטיקה תתיישר ואורלנדו תצנח למקום הראוי. השנייה היא שאורלנדו תלמד לקחת זריקות יעילות, מה שישפר את היעילות ההתקפית וישמור אותה בצמרת. השלישית היא שהמצב ישאר כמו שהוא. כרגע המדגם בהחלט קטן מדי מכדי שאוכל להצהיר מה יקרה בוודאות, אך גם לאור הפציעות (של פולץ, למשל) אני מנחש שבקרוב נתחיל לראות צניחה ביכולת ובמיקום של המג'יק.

SG – מעקב הרוקיז

המדור שמביא את כל האוהדים לחצר חזר, והפעם מגיע למחזור קצת פחות טוב. עוד לא הספקנו לצבור מספיק נתונים לדירוג הראשון וכבר יש פציעות. קיליאן הייז למשל נפצע בטבעת המחברת את עצם הירך לאגן ויעדר כחודש וחודש וחצי.

בשנים הקודמות היו קריטריונים מחמירים, ולמרות זאת לפני שנתיים הייתי צריך לקצץ כדי שיהיו רק 10 שחקנים בדירוג. בשנה שעברה מספר השחקנים נע בין 5 ל-10 ובסוף התקבע על 8. וכמה יהיו השנה?

אז למי ששכח, לא מדובר בכל הרוקיז אלא רק במי שמשפיע על קבוצתו, וכדי לבדוק שיש אכן השפעה צריך לעמוד בשני קריטריונים:

א. מינימום 20 דקות למשחק, כדי שהשחקן יקח חלק אמיתי במאמצי קבוצתו ולא יעשה סטטיסטיקה בגארבג'.

ב. מינימום 10 נקודות למשחק פלוס יכולת כלשהי ברמת על או לפחות 15 נקודות למשחק.

מי במקום הראשון?

1. טייריס האליברטון

11.7 נקודות (48.1% מעבר לקשת), 2.8 ריבאונדים, 4.7 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-0.7 איבודים ב-28.2 דקות למשחק

הוא התחיל את העונה כמחליף ראשון לגארדים, ומהר מאוד נכנס כחלק מהותי ברוטציה. אין הרבה רוקיז שניתן לראות בעיניים איך ההתקפה יותר חכמה ויעילה איתו מאשר בלעדיו. הקינגס נראו טוב מאוד בהתחלה וניצחו כמה מהקבוצות החזקות (עד מריבת ההורים), וחלק גדול מאוד זה בזכותו. כשהוא על המגרש הנט רייטינג של הקינגס בפלוס 2, כשהאליברטון על הספסל הנט רייטינג מינוס 6.9. האליברטון נראה כאילו הוא בעונתו השלישית בליגה ולא כמו רוקי (אז איך הוא נבחר רק במקום ה-12?!)

2. ג'יימס ווייזמן

11.3 נקודות, 6 ריבאונדים, 1.6 חסימות ו-1.8 איבודים ב-21.3 דקות למשחק

הסנטר של הווריירס עושה הכל. מאוד מובילי, יכול להריץ התקפות, לקחת ריבאונד, לקלוע ולשמור. הפוטנציאל שלו כבר עכשיו בשמיים ואוהדי ווריורס כבר אמרו תודה למינסוטה שוויתרו בדראפט גם על קרי וגם על ווייזמן. וכשזו ההשוואה מבחינת האוהדים שחוו שנה קשה, אין ספק שיש פה משהו.

3. לאמלו בול

12.1 נקודות ב-36.1% מהשלוש (4.5 זריקות למשחק), 5.1 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-2.1 איבודים ב-24 דקות למשחק

לאמלו עולה מהספסל בשארלוט, אך לא משחק רק מול הרכבי ספסל. הוא מקבל גם דקות ומשותף בהרכבים חשובים, ואם לפני הדראפט היה חשש לגבי יכולת הקליעה שלו שתהיה כמו של אחיו, הוא די הרגיע את החששות הללו כשהוא קולע באזור ממוצע הליגה. יכולת הריבאונד שלו מרשימה, וגם היכולת ההגנתית לא כזו רעה ביחס לרוקי. בדרך הוא גם הספיק כבר לחטוף אזהרה על פלופינג, אז זה אומר שהוא מתאמץ.

4. פאטריק וויליאמס

10 נקודות ב-47% מהשדה ו-47.1% מהשלוש, 3.1 ריבאונדים, 1 אסיסט ו-1.6 איבודים ב-24.6 דקות למשחק

הרוקי של שיקגו קיבל את המושכות ואת המקום בחמישייה בעמדת הסמול פורוורד הפותח ומחזיר דיווידנדים. במשחקים הראשונים הוא נתן מעט יותר, והיכולת האתלטית וההגנה שלו כבר עכשיו מספקים תקווה לעתיד. במשחק נגד מילווקי הוא קיבל את משימת השמירה על יאניס, מה שאומר כמה סומכים עליו ושהיכולת שלו היא טובה כבר עכשיו. בעולם בלי האליברטון, יתכן והוא היה גניבת הדראפט. כן, במקום הרביעי.

5. אנת'וני אדוארדס

13.9 נקודות, 2.1 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-1.6 איבודים ב-25.1 דקות למשחק

מודה שקצת התגמשתי פה איתו כי למעשה הוא לא מראה יכולת מרשימה כלשהי בינתיים, והוא בהחלט היה צריך להיכנס למסגרת המינימום 15 נקודות, אבל אולי אחרי שהטביע ונכנס עם הראש בלוח אפשר להגיד שיש לו אתלטיות שיכולה להיכנס תחת הקריטריון "יכולת ברמת על". מלבד האליברטון הוא משחק הכי הרבה דקות מבין הרוקיז ברשימה, הוא זורק הרבה יותר מכל רוקי אחר אבל הוא לא מספק את אותה תרומה כמוהם. אפילו לא קרוב. עם זאת, זה מדגם קטן והוא עדיין יכול להצדיק את הבחירה הראשונה.

6. סאדיק ביי

10.4 נקודות ב-46.3% לשלוש (5.9 זריקות למשחק), 5 ריבאונדים, 1 אסיסט ו-0.6 איבודים ב-22.3 דקות למשחק

הפיסטונס נראים רע, אבל סאדיק ביי לא פותח ויכול לעשות נתונים מרשימים נגד חוליות ספסל. ביי הוא 3&D בפוטנציה, שכבר עכשיו מראה יכולת קליעה טובה מבחוץ, יחד עם יכולת ריבאונד ופוטנציאל הגנתי. יחד עם זאת יש עדיין סימני שאלה, במיוחד לאור העובדה שדטרויט חלשים והוא עדיין עולה מהספסל. ובכל זאת, כמה רוקיז עשו בשבועיים הראשונים לקריירה שלהם משחק של 20-10?

כמעט נכנסו:

הרוקי הכי טוב שלא נכנס הוא כנראה הרכז המחליף של בוסטון, פייטון פריצ'ארד, שמשחק כמעט 23 דקות וקולע 8.3 נקודות למשחק, וכבר עכשיו מרשים בניהול המשחק והנחישות ההגנתית שלו. גם דני אבדיה כנראה יכנס אלא שכרגע הוא על 6.4 נקודות למשחק, וכנראה שאחרי הפציעה של מרקל פולץ, קול אנת'וני בדרך להיכנס לדירוג.

SF – אחרי מעקב הרוקיז – הסופמורס!

כחלק מהמסורת, בטור הראשון של העונה אחרי דירוג הרוקיז, נפרדים מהסופמורז ורואים מה הם עשו בינתיים. בעונה שעברה כאמור סיימו שמינייה את הדירוג, ומעניין לראות שחלק מהם העונה לא היו נכנסים לדירוג, חלק השתפרו יותר, חלק לא מספיק וכמה שבכלל לא היו רלוונטיים בעונה שעברה קפצו לקדמת הבמה. אז את הקריטריונים אתם מכירים כבר, בואו נרוץ זריז:

1. ג'ה מוראנט

26.3 נקודות, 2.3 ריבאונדים, 6.3 אסיסטים ו-2.3 איבודים ב-27.1 דקות למשחק

רוקי העונה הספיק כבר לנחות לא נכון על רגל של מישהו אחר ולהיעדר. אחד מהדברים שהערתי עליהם שוב ושוב בטורים שנה שעברה זה שהוא לא יודע לנחות. הפעם זה אמנם היה פחות באשמתו, אך עדיין הלחיץ. ובכל זאת, הוא עדיין הטוב מהמחזור ונקווה שיחזור בריא ובמהרה.

2. זאיון וויליאמסון

21.4 נקודות, 8.1 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ו-2.8 איבודים ב-31.6 דקות למשחק

הטוען לכתר מספק שורה מרשימה, אך הוא לא ממש המפלצת הבלתי עצירה שציפו שיהיה.

3. מייקל פורטר ג'וניור

19.5 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים, 1 חטיפה, 1.5 חסימות ו-0.5 איבודים ב-29.2 דקות למשחק

הוא כמעט ולא שיחק בשנה שעברה ולא ממש התקרב לדירוג. תזכרו את זה במהלך השנה כשיהיו רוקיז שלא יכנסו לדירוג ותחששו שאולי הם לא יהיו מספיק טובים.

4. קובי ווייט

18.6 נקודות, 5.1 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים ו-2.8 איבודים למשחק ב-34.2 דקות

ווייט קיבל את המושכות והוא הרכז המוביל של שיקגו אחרי שעלה מהספסל בשנה שעברה. הוא מראה שיפור בכל התחומים ובניהול המשחק.

5. דיאנדרה האנטר

16 נקודות, 6.6 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים ואיבוד ב-32.4 דקות למשחק

האנטר קיבל יותר ויותר דקות ברוטציה של אטלנטה, בעיקר בגלל פציעות, אך בינתיים הוא מצדיק וביצע קפיצה מרשימה מהעונה שעברה, והוא חלק חשוב בריצה שלהם בצמרת. שהוא ומר טוב, מתקיף טוב ויכולת קליעה מרשימה עם 42.9 אחוז מעבר לקשת ב-5.3 זריקות למשחק.

זו החמישעיה כרגע. ומי הייתה השמינייה בסיום העונה שעברה?

ג'ה מוראנט, קנדריק נאן, פי ג'יי וושינגטון, ברנדון קלארק, אריק פסקל, טיילר הירו (שאח"כ עשה קפיצה לבועה), אר ג'יי בארט ודיאנדרה האנטר.

אז לא, הדירוג הזה לא כזה בעל כושר ניבואי (מלבד לגבי הצמרת).

PF – אייברי בראדלי

בעונה שעברה אייברי בראדלי היה בלייקרס, כחלק מיחידת החיסול של גארדים קטנים וזריזים. דווקא לבועה, למאני טיים, הוא לא הגיע והותיר את הלייקרס חשופים. אלא שהלייקרס, כידוע, הצליחו להסתדר בלעדיו גם כשנתקלו בגארדים בעייתיים, ובאוף סיזן, מסיבה זו או אחרת, הוחלט להיפרד. העונה הוא הגיע למיאמי, ולמרות שהוא משחק מעט פחות מאשר בלייקרס, הוא שיפר את רוב הנתונים.

גם בצד ההגנתי הוא חזר לעצמו ובהחלט תורם למיאמי. את קריס מידלטון הוא שמר בשני משחקים סה"כ ב-33 פוזשנים, בהם מידלטון, שהשנה מראה יכולת מרשימה, קלע סה"כ 5 נקודות, 2-7 מהשדה. גם ג'יי ג'יי רדיק הצלף נשמר על ידו בכריסמס ב-25 פוזשנים שבהם הסתפק ב-6 נקודות בלבד. זה לא שלא היו לו כשלונות כשג'ייסון טייטום קלע עליו מצוין. מצד שני טייטום קלע גם על יאניס ועל אחרים, אז אולי זה דווקא לא אמור להיות לחובתו של אייברי בראדלי…

בראדלי משתלב מצוין בהתקפה של מיאמי, והוא בדיוק החומר שאוהבים בסאות' ביץ' מבחינת אופי. השיפור שלו בינתיים והתרומה  מראים שזהו שידוך ראוי שטוב לשני הצדדים.

C – טוביאס האריס ודוק

מהשבוע הראשון שמתי עין על טוביאס האריס ורציתי לכתוב עליו. אבל רגע לפני שהתחלתי לעשות לסדר בראש ולהעלות על הכתב את מה שרציתי לכתוב הוא נבחר לשחקן השבוע והופ… כבר לא ממש עונה על  הקטגוריה של משהו שאולי לא שמתם לב אליו. רק אציין שבאוף סיזן היה לי הימור שהוא הולך לפרוח. הסיבה? לפני שנתיים הוא היה חצי עונה בקליפרס לפני שעבר בטרייד לפילדלפיה. בקליפרס תחת דוק ריברס הוא סיפק נתונים מרשימים ונראה כמו שחקן בדרך להיות אולסטאר לפחות. מאז הוא עזב וקצת דעך. תחילת העונה מרמזת שדוק ריברס יודע להוציא ממנו את המיטב. הנתונים שלו העונה מזכירים מעט את הנתונים מחצי העונה עם הקליפרס.

אני ממש לא חושב שהקפיצה שוב העונה של האריס היא טעות סטטיסטית אלא כאן כדי להישאר, והאריס הוא אחד מהגורמים שתורמים רבות להצלחת הסיקסרס בפתיחת העונה.