"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – סאן אנטוניו ספרס.

מה היה לנו?

הספרס התחילו את העונה בציפיה לעוד עונת ספרס לא מבריקה במיוחד, שתסתיים גם היא בפלייאוף כמו כל עונה של הספרס מאז ממשל קלינטון. אלדריג' הזדקן, דרוזן ניסה אבל לא יכול לקחת קבוצה רחוק בכדורסל המודרני, והמשחק של הספרס נראה כמו שריד מהעבר, לא אחד מוצלח במיוחד. היו ציפיות שאולי קו אחורי של מארי ודרק וויט יוכל לתת בוננזה הגנתית שקבוצות לא יעמדו בה, אבל פופוביץ' העדיף את הקליעה של ברין פורבס – והספרס סיימו את העונה במקום ה-25 בדירוג ההגנתי. שמונה הפסדים רצופים בנובמבר פגעו קשות במאזן של הקבוצה, והספרס לא הצליחו להגיע לשמונה הראשונות בליגה בשום שלב בעונה.

הבועה נתנה לקבוצה צ'אנס תיאורטי להשתחל לפלייאוף, אבל הם הגיעו אליה בלי אלדריג' ופורבס. גמור? לא לגמרי. הספרס המציאו את עצמם מחדש כשהעמידו הרכבים עם דרוזן ב-4 ורודי גיי ב-5, קו אחורי של וויט ומארי שלא הסכימו לנסות בעונה הרגילה, והרוקי קלדון ג'ונסון שנכנס לחמישיה והרשים. המהפכה הזו הובילה למאזן מכובד של 5-3 בבועה, שלא הספיק לפליי אין. הקבוצה המצליחה ביותר בספורט המקצועני בארה"ב ברבע המאה האחרונה – נכשלה בהגעה לפלייאוף.

התוכנית

הספרס נמצאים בפרשת דרכים. כל החוזים שאינם חוזה רוקי נגמרים אחרי העונה הקרובה, פרט לזה של מארי. אלדריג' חתום לעוד עונה, אבל בגיל 35, אחרי עונה פצועה יותר מהרגיל אצלו, ועם שחיקה מצטברת שבאה לידי ביטוי בהגנה ובריבאונד ברור שהוא לא יכול לקחת את הקבוצה רחוק מדי. לדרוזן יש אופציית שחקן לשנה, שסביר כלכלית מבחינתו לממש לאור המצב הכלכלי של הליגה וחולשת הביקוש לשחקני כנף שלא מסוגלים לקלוע שלשות. מהצד השני, הוא כבר אמר שלא ירצה להישאר ספרס, כך שהכל פתוח.

חוזה הרוקי של דרק וויט מסתיים אחרי העונה הבאה, והוא זכאי להארכה כבר בקיץ הנוכחי. ויעקב פרטל סיים את חוזה הרוקי שלו, והכיח את עצמו כסנטר הגנתי טוב אבל לא ברור שיכול לתת משהו גם בצד השני. בגזרת הצעירים – לוני ווקר נתן כמה משחקים טובים, אבל רחוק מלהיות עקבי ביכולת שלו. קלדון ג'ונסון כמעט ולא שיחק בעונה הרגילה, אבל פרץ יפה בבועה; ואת לוקה שאמאניץ' בקושי ראינו.

גורם לא פחות מרכזי הוא הפרישה הצפויה של פופוביץ'. שום דבר לא סגור, אבל השמועות ברחבי הליגה אומרות שפופ יפרוש אימון אחרי אולימפיאדת טוקיו – שאמורה לחפוף עם עונת ה-NBA בשנה הבאה.

הספרס צריכים אסטרטגיה – האם רצים עם הסגל הנוכחי עוד שנה בתקווה להשתפר בפרי אייג'נסי של השנה הבאה? מנסים להאריך חוזים לשחקני המפתח, ובאיזה מחיר? אולי מפרקים הכל והולכים לבניה מחדש? כנראה שהאסטרטגיה השלישית לא ריאלית – במצב הנוכחי סביר שאלדריג' ודרוזן לא שווים בחירת דראפט גבוהה, ואין לספרס נכסים משמעותיים נוספים.

מהלכים אפשריים

הספרס הקלאסי – אלדריג', וויט, פורבס מקבלים הארכת חוזה, שלושתם במחירים שהם למטה ממחיר השוק שלהם. דרוזן לוקח את אופציית השחקן ונשאר עוד עונה. כולם מצפים שהספרס ימשיכו במסלול הירידה, אבל בבחירה ה-11 בדראפט הם לוקחים שחקן שאף אחד לא שמע עליו מעולם ושנתיים אחרי זה הוא פיינלס MVP.

חיזוק מפתיע – דרוזן מוותר על אופציית השחקן שלו, הספרס מפנים כמה חוזים קטנים ומציעים לפרד ואנווליט חוזה מקסימום.

סיכונים

הסיכון הגדול של הספרס הוא לשחוק גם את הערך הלא גבוה שיש להם כרגע בסגל. עוד פציעה קשה או ירידה חדה ביכולת של אלדריג', עוד עונה שבה דרוזן עושה יותר מזק בהגנה מתועלת בהתקפה, עוד הדגמה לכך שוויט ומארי לא קולעים מספיק טוב מבחוץ כדי להיות שחקנים משמעותיים – והם עלולים להגיע לקיץ הבא בלי התחיבויות, אבל גם בלי שום נכס משמעותי ולהתחיל בניה מחדש בתנאים גרועים.