Sample Page

עדכונים 25.9.21

עדכונים ו-24 יום שהם 3 שבועות ו-3 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
 
אנדרו וויגינס ביקש מהליגה להחריגו מהדרישה לחיסון בשל סיבות דתיות, הליגה סירבה.
 
טיילר הירו אומר שהוא במקום מאוד טוב מנטאלית.
 
זאק לאבין על עתידו בשיקגו: העונה הקרובה קריטית. "נצחון ידאג להכל."
 
מנג'ר הניקס סקוט פרי עדכן שכל שחקני הניקס מחוסנים.
 
קליבלנד מחפשים עדיין חיזוק בעמדות הכנף.
 
רוי האצ'ימורה לא ישתתף במחנה האימונים בשל סיבות אישיות. אין לו תאריך חזרה.
 
כתבת מקומית ביוטה לא זיהתה את ג'ורדן קלארקסון ושאלה אותו אם יצא לו ללכת למשחקי הג'אז.

 

 
ג'ואל אמביד, טוביאס האריס, מאטיס ת'ייבול ושחקנים נוספים תכננו לטוס אל בן סימונס, סימונס אמר מראש שלא יפגוש אותם ואין טעם בנסיעה.
 
ג'יי וויליאמס סיפר שדיבר עם ריץ' פול שאמר לו שהם ילכו ויעשו כל מה שנדרש לעשות כדי שסימונס לא ישחק יותר בפילדלפיה.
 
קווין לאב התארח בפודקאסט והגיב לטענה של מנהל הנבחרת הקודם ג'רי קולאנג'לו, לפיה לאב היה לא בכושר ולכן נופה מהנבחרת: "פאק הים".
 
אייזיאה אוסטין שאמור היה להיבחר בדראפט 2014 ואז התגלה שהוא לוקה בתסמונת מארפן והוגדר כלא כשיר בריאותית לשחק, החל לעבוד במשרדי הליגה בתפקיד ניהולי.
 
פאטריק בברלי על מי השחקן שהכי קשה לו כרגע לשמור עליו: "כרגע לוקה."

 

 
 
 
יאניס אדטוקומבו: "אני לא השחקן הכי טוב בליגה, אני עדיין רודף אחרי הגדולים. לברון ג'יימס עדיין יותר טוב ממני."
 
 
לפוסט זה מצורפים: דירוג ESPN גם כן מגיע לסיומו, עם 5 הראשונים.
 

קבוצה ביום – טורונטו רפטורס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.

הקבוצה היום: טורונטו ראפטורס

לדף הקבוצה

טורונטו ראפטורס

נשארו: פסקל סיאקם, פרד ואן-וליט, אוג'י אננובי, גארי טרנט ג'וניור (חוזה חדש) , קאם בירץ' (חוזה חדש), כריס בושה, מלאכי פלין, פרדי גילספי

עזבו: קייל לאורי (עסקת החתם והעבר, מיאמי), ארון ביינס (שוחרר, נפצע בצוואר באולימפיאדה, וכרגע העתיד המקצועי שלו לא ברור), רודני הוד (מילווקי), דיאנדרה באמברי (ברוקלין), פול ווטסון

הגיעו: גוראן דראגיץ', פרשס אוצ'יוואה (עסקת החתם והעבר, מיאמי), סקוטי בארנס, דאלאנו באנטון (דראפט), סביאטסלב מיכאליוק,

מתנדנדים: יוטה ווטאנבי, רג'י פרי, איזייק בונגה, סם דקר, אישמעיל ויינרייט

חמישייה: פרד ואן-וליט, גארי טרנט ג'וניור, אוג'י אננובי, פסקל סיאקם, קאם בירץ'

ספסל: סקוטי בארנס, כריס בושה, מלאכי פלין, פרדי גילספי, יוטה וואטנובי, גוראן דראגיץ', פרשס אצ'יווה, סבי מיכאליוק

אז מה היה לנו שם?

כשמתחילים לסכם את העונה הגרועה ביותר של הטורונטו רפטורס בעשר השנים האחרונות, ראוי להתחיל מהנקודה החשובה – הם כלל לא היו הטורונטו רפטורס בשנה האחרונה. ללא ספק הקבוצה שנפגעה הכי הרבה מנגיף הקורונה – עוד לפני העונה – כאשר עקב מגבלות הקורונה, נאלצו להשתכן בפרברי פלורידה, חלקם גם ללא משפחותיהם, ולשחק לצלילי שריקות בוז של קהל "ביתי". הטמפה ביי רפטורס התקשו בפתיחת העונה, וסל קלאץ' של סיג'יי מקולום גרר אותם לשני הפסדים רצופים בהפרש נקודה. בתום עשרה משחקים הם עמדו על מאזן שלילי של 2-8.

ההסתגלות לשחק בטמפה הייתה רק חלק מהסיפור. הקבוצה הייתה צריכה להסתגל גם לשיטת ההגנה האגרסיבית של ניק נרס. ארון ביינס ואלכס לן ניסו להיכנס לנעליהם (הגדולות) של מארק גאסול וסרג' איבקה, אשר עזבו בפרי אייג'נסי. ההצלחה הייתה מוגבלת, כשהחמישייה הפותחת של הרפטורס מאפשרת 117 נק' ל-100 פוזשנים. לן שוחרר כבר לאחר שבעה משחקים, ואיפשר לנרס לשחק בהרכב נמוך יותר, עם פסאקל סיאקם כסנטר אוו כריס בושה, בעונת פריצה מרשימה עם לא פחות מ-16 משחקים עם יותר מ-3 בלוקים (ארבעה עם יותר מ-5). הרפטורס הצליחו להסתגל וסיימו את חודש פברואר במאזן חצוי של 17-17, הרביעי בטיבו בקונפרנס.

כאן כבר החליטה הקורונה לקחת ונדטה אישית כלפי העיר טורונטו, כאשר כמה שחקנים מרכזיים – פרד ואן-וליט, פסקאל סיאקם, אוג'י אונונבי בין השאר – וגם צוות האימון (כולל המאמן הראשי, ניק נרס), הושבתו לאורך תקופות בחודש מרץ בגין הידבקות בנגיף. פציעה נוספת של קייל לאורי לא סייעה, והקבוצה הפסידה 13 מ-14 המשחקים בחודש מרץ, בדרך למאזן 18-30 והרחק מתמונת הפלייאוף.

זה גרם לקבוצה לעמוד בפני צומת דרכים בטרייד דדליין. למרות שכל התנאים בשלו לכך, מסאי יוג'ירי החליט בסיומו לא להעביר את קייל לאורי (כנראה כיוון שלא קיבל שחקן צעיר מפתה תמורתו). הוא כן הזדרז להעביר את נורמן פאוול – שחקן חופשי בסיום העונה עם עונת קריירה, שהייתה צפויה להניב לו הרבה כסף – בתמורה לגארי טרנט, הצעיר יותר ועם יותר שליטה חוזית (חופשי-מוגבל) בתום העונה. בנוסף לכך, למרות שארבעה ניצחונות רצופים לקראת סיום העונה קירבו את הקבוצה למקום העשירי והנכסף אשר מבטיח השתתפות בפליי-אין, יוג'ירי קיבל החלטה מודעת לוותר על כך (מה שללא ספק קומם את הליגה), והשבתה של לאורי (מנוחה), טרנט ג'וניור וסיאקם (פציעה) עד סיום העונה, עזרה לקבוצה לסיים את העונה עם 10 הפסדים מ-11 המשחקים האחרונים, ועם עוד כמה כדורים בלוטו.

הרפטורס סיימו את העונה פצועים וחבולים, עם שחקן אחד (!) שמגיע ל-60 משחקים בעונה (כריס בושה), כאשר פסקאל סיאקם – ששיחק 56 משחקים בלבד – מוביל אותם בדקות (סה"כ) העונה.

קיץ חם

ההימור של יוג'ירי אכן השתלם, והרפטורס קפצו אל המקום הרביעי בהגרלת הדראפט, שם בחרו את סקוטי בארנס, פורוורד מפלורידה סטייט. הבחירה בו על-פני כוכב המכללות ג'יילן סאגס (שההשוואה הפופולרית שלו הייתה, באופן אירוני, קייל לאורי) הפתיעה רבים, אבל בארנס, פורוורד ורסטילי עם כלים פיזיים מרשימים וידיים טובות, נראה בדיוק כמו המודל האב טיפוס שהרפטורס מחפשים (ע"ע פסקאל סיאקם ואוג'י אונונובי). שיפור הקליעה החשודה (28% מהשלוש ורק 40 ניסיונות בעונת הקולג' האחרונה) יהיה מה שיוביל אותו לשלב הבא, אך קריאת משחק טובה, לצד תשבוחות מקיר לקיר על האופי שלו כשחקן וכאדם, מרמז על כך שהרפטורס יכולים להרגיש בטוח.

קייל לאורי בן ה-35 סיים את הקדנציה המפוארת בקנדה ועבר למיאמי, בעסקת החתם והעבר כשגוראן דראגיץ' ופרשס אצ'יוואה מגיעים בחזרה. אצ'יוואה, פורוורד ורסטילי (כמובן) ממוצא ניגרי שנבחר בדראפט אשתקד במקום ה-20 ורק חגג 22, הוא השחקן הצעיר אותו יוג'ירי חיפש. דראגיץ', שהגיע כהשלמת שכר, כבר מחשב את קיצו לאחור במדי הרפטורס, ואמר כי "יש לו שאיפות גדולות יותר מאלו שיש לרפטורס". הוא כמובן התנצל לאחר מכן, ואמר כי ישחק בקבוצה אם יידרש, אבל הקבוצה במגעים מול מספר קבוצות במטרה להעבירו, כשהמועמדת המרכזית היא הדאלאס מאבריקס.

הבחירה להעביר כך את לאורי מנעה מהקבוצה להשתמש בקאפ-ספייס. אחרי שנים שהתכוננו לקיץ 2021, חתימה של פורוורד יווני ממוצא ניגרי מסוים, על הארכת חוזה באמצע העונה סתם את הגולל על הנתיב הזה. מול שוק דליל יחסית ולמרות שמועות עיקשות כי הם המתחרים העיקריים מול הקאבס על שירותיו של ג'ארט אלן, העדיפו ברפטורס לסגור את הארנק (בין אם היו מאויימים מכך שהקאבס היו משווים כל הצעה, או שסתם לא רצו) ואת רוטציית הסנטרים מילאו עם הבאתו של אצ'יוואה ועם החתמתו של קאם בירץ' הקנדי, שהגיע בטרייד במהלך העונה, על חוזה של 20 מיל' ל-3 שנים.

ההחתמה המרכזית באוף-סיזן האחרון הייתה של גארי טרנט ג'וניור, שהגיע בטרייד על פאוול, על חוזה מכובד של 52 מיל' ל-3 שנים, עם אופציית שחקן על השנה השלישית. הצורך להשאיר את טרנט, שהגיע כנכס המרכזי בטרייד היה מובן, החוזה מעט פחות אופטימלי. כך נוצר מצב שבו טרנט ירוויח את אותו סכום שנתי כמו שפאוול מרוויח בפורטלנד, ובעל אופציית יציאה פרדוקסלית כבר אחרי שנתיים. הפרדוקס הוא שטרנט יוותר על האופציה וייצא לשוק אחרי שנתיים בלבד במדי הקבוצה, או שטרנט יממש את האופציה ויישאר לשנה שלישית – מה שאומר שהוא כנראה לא שווה את הסכום (כי לא יכול היה להשיג סכום דומה בחוץ). כך או כך, מדובר בניהול נכסים לא אופטימלי, ושכר יפה עבור שחקן מוכשר ולא ביישן שקלע 16 נק' על 15 זריקות (39% מהשדה, 48% eFG) ב-17 המשחקים שלו העונה בטורונטו. ברפטורס מקווים (כנראה בצדק) שחצי העונה שלו בפורטלנד (16 נק' ב-53% eFG) מייצגים טוב יותר את יכולתו.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

"אנחנו לא קבוצה של עכשיו", הודה מסאי יוג'ירי בראיון לפני כמה שבועות.  לא מפתיע לשמוע את זה מצד ג'נרל מנג'ר שהעכשיו בשבילו הוא התמודדות על אליפות. "הולכים להיות כאבי גדילה, סמוך עליי. לפעמים יהיה קשה לראות את זה, אבל אנחנו נרגשים ממה שמגיע. אנחנו מתרגשים מהכישרון הצעיר אצלנו, מלראות איך אוג'י [אונונבי], פסקל [סיאקם], פרד [ואן-וליט] יתפתחו כמנהיגים וכשחקני עלית."

וכאבי הגדילה צפויים להיראות די מוקדם, כיוון שהמשתכר הבכיר בקבוצה, פסקל סיאקם, צפוי להחמיץ את 15-20 המשחקים הראשונים של הקבוצה, לפי ההערכות. סיאקם עבר ניתוח בכתפו במהלך האוף-סיזן, לאחר שתהליך החלמה לא־ניתוחי שנוסה קודם לכן לא צלח, עם זמן החלמה של חמישה חודשים. ניכר שהוא עדיין רחוק מחזרה, אחרי שטען בראיון לפני שבוע ש"אין סיכוי שהוא מנצח *מישהו* באחד על אחד כרגע". סקוטי בארנס צפוי להיכנס במקומו לחמישיה, אבל אל הואקום שלו כיוצר יכול להיכנס אוג'י אננובי. אננובי, שמגיע אחרי חתימה על הארכת חוזה נוחה של 72 מיל' ל-4 השנים הקרובות, נמצא בקשת קריירה דומה מאוד לזו של סיאקם, שעשה את הקפיצה מרול פלייר לכוכב. אחרי שיאי קריירה בנקודות (16) וביעילות (60.5% טרו שוטינג), ומיצוב עצמו כאחד המגנים המרשימים והחזקים בליגה, הרפטורס ייתנו לאננובי עוד מקום ליצור לעצמו ולאחרים. עם מעורבות גדולה יותר בשנה שעברה (עלייה ל-45 נגיעות למשחק), הוא יצטרך לשפר את יכולת קריאת המשחק שלו ולהיות קצת פחות צפוי באופן החדירה שלו לסל כדי לעשות עוד צעד אחד קדימה.

סיאקם עצמו הוא מקרה מעניין של תפיסות משתנות, אחרי שחצי עונה טובה ב-18-19 הביאה לו מקום בחמישייה השניה של העונה, והפעילה את סעיף "חוק רוז" בהארכת החוזה עליו חתם, וכך הוא נקלע לסיטואציה שבוא הוא לא שחקן מקס' "רגיל", אלא אחד עם חוזה שגדול עליו בכמה מידות. ואחרי הופעה מאכזבת בבועה ובשנה שעברה, לאחד ששמו מזוהה עם אכזבה, ועולה חדשות לבקרים בשמועות טרייד. עד שמסאי יוג'ירי עצמו נאלץ להבטיח לקמרוני שהוא לא מנסה למכור אותו לאף קבוצה כרגע (לא אמר שלא בחן את האפשרות קודם לכן). סיאקם צפוי לחזור, ונראה מלא מוטיבציה מתמיד: "אם להיות כן, כשהפכתי למשמעותי יותר בקבוצה, אף פעם לא הרגשתי שסומכים עליי. קייל [לאורי] היה שם, ריכז את המשחק עבורי, אני חושב שהוא חשב 'אני השחקן שאפשר לסמוך עליו'. לי היה חוזה, אבל בכנות – אף פעם לא הרגשתי שהם סומכים עליי. עכשיו אני מרגיש שכן".

וסיאקם אכן יידרש לכך השנה. למרות שקלע באחוזים טובים יותר מטווח 2 נקודות (51%), היעילות שלו הייתה הגרועה ביותר בקריירה (49% eFG), כיוון שקלע ב-29% מהשלוש (לעומת 36% בשנתיים שקדמו לה). לאור צורת הזריקה הקצת מוזרה שלו, זה נראה כמו משהו שמייצג נכון יותר את יכולת הזריקה של סיאקם, אבל הוא בהחלט יכול להוכיח אחרת כבר בשנה הקרובה. אבל השאלה האם הוא יכול להוביל קבוצה בהתקפה עומדת עדיין נשארת בעינה. הרפטורס אמנם הצליחו לקלוע ביעילות סבירה לאורך העונה (מקום 15, אחרי ירידה בסוף העונה) אך שוב נשענו בעיקר על היכולת שלהם בהתקפת מעבר, כאשר בחצי המגרש הם ירדו למקום ה-20 בליגה. אין ספק כי ניק נרס ישען גם השנה על היכולת בהתקפת המעבר – זו קבוצה אקספלוסיבית מדי מכדי לא לנצל זאת – אך במצבים בהם אי אפשר להגיע למצבים כאלו, הוא יצטרך את השחקן שיכול לשבור את ההגנה. לא בטוח שזה יכול להיות סיאקם, ולא בטוח שזה יכול להיות ואן-וליט. הרפטורס אשתקד היו הקבוצה הגרועה ביותר בליגה בסיטואציות קלאץ'. על אף שהגיע ל-39 משחקים כאלו (מקום שלישי בליגה), הם ניצחו 11 משחקים מתוכם בלבד, כשואן-וליט קולע ב-28% מהשדה בזמן הזה, וסיאקם מסייע לו עם 35% (שניהם מהגרועים בליגה).

ואן-וליט או סיאקם לא יצליחו לעשות זאת לבד. בחמישייה יש חור בדמותו של קייל לאורי. הקבוצה אמנם הצליחה להעביר את המקל בצורה טובה, כשמרכז הכובד של ההתקפה עבר כבר לאיזור של ואן-וליט קודם לכן, אך הוא עדיין זקוק לגארד מוביל סביבו שיוריד את העומס. לכן המעבר של דראגיץ' הוא די מעניין – דראגיץ' הוא עדיין רכז סטופ-גאפ נהדר, ומוביל כדור משני טוב. זו הסיבה שדאלאס מעוניינת בו כ"כ. זו גם הסיבה שגם הרפטורס עצמם זקוקים לו. הסיבה היחידה שהם לא ישאירו אותו, זה כי הם לא ממש מעוניינים לנצח משחקי כדורסל, אך כל עוד דראגיץ' שם, הוא כנראה יועיל מאוד. ההחלטה של נרס בהקשר הזה, היא האם לתת לדראגיץ' לפתוח, או להשאיר את המקום לגארי טרנט ג'וניור. כאשר מחד דראגיץ' מספק יכולות פליימייקינג עדיפות, אך מהצד השני טרנט קלעי הרבה יותר טוב, דבר שהרפטורס – כשיכולים לפתוח בחמישייה כשרק ואן-וליט הוא קלעי מאיים מספיק – זקוקים לו מאוד.

אך הדבר שבאמת יכול לתת לרפטורס צ'אנס לשחק במגרש של הגדולים, הוא ההגנה. זו אחת הקבוצות האתלטיות והגדולות ביותר בליגה, כשלא סתם יוג'ירי שם דגש מאוד מרכזי על פורוורדים ורסטיליים (הדבר שהכי קשה להשיג בליגה). הרפטורס יכולים להעלות ליינאפ מאוד מאיים עם בארנס, אונונבי וסיאקם בקו הקדמי, שעם הסכמה האגרסיבית של הרפטורס יהפוך את חיי הקבוצה השניה לגיהנום. למרות תצוגה הגנתית בינונית אשתקד, הסכמה האגרסיבית של טורונטו עדיין עבדה, והקבוצה דורגה במקום הראשון בגרימת איבודים ליריבה (אחרי מקום 2 בשנה שעברה).

הבעיה הייתה – הרבה דברים אחרים. הסכמה האגרסיבית מאפשרת גם המון זריקות שלוש ליריבה (בדגש על זריקות מהפינה), כש-40% מזריקות היריבה מגיעות מהטווח. עד כה, הקבוצה הצליחה להתחמק מההשלכות, כיוון שאיפשרה את אחוז הקליעה הנמוך בליגה מהטווח, באופן עקבי. קול זעקתם של חנוני אנליטקס נשמע ברחבי הליגה, בטענה שזה מזל ואין אפשרות באמת לשלוט על אחוזי הקליעה של היריבה משלוש. והנה – תפילותיהם נענו, ובשנה החולפת הרפטורס דורגו במקום ה-26 בהגנה על קשת השלוש, כשקבוצות קלעו מולן ב-38% מהטווח. וכשזורקים הרבה זריקות זה מאוד בעייתי. האם זה באמת אלילת המזל של הרפטורס עברה לה, או שיש לקבוצה דרך לשמור על שלשות בצורה טובה? נגלה בהמשך. לצד זה, הקבוצה גילתה גם את הקושי בחיים ללא מארק גאסול, כשירדה לראשונה מהטופ 5 באחוזי הגנה על הטבעת, אל המקום ה-23 בשנה החולפת. האם קם בירץ' הוא הפיתרון לזה? לאור הזמן שלו בטורונטו, מסתמן שלא (אחוזי הקבוצות רק עלו כשהוא על המגרש), אבל חייבים לנסות. וחוץ מזה – הגנת הטראנזישן, שירדה מהמקום ה-4 אל המקום ה-27. אין באמת סיבה שקבוצה כה אתלטית תספוג כ"כ הרבה נקודות בהתקפת המעבר, זה נראה כמו משהו שהקבוצה יכולה לתקן בקלות כדי להיות כוח משמעותי יותר.

בסופו של יום – אף אחד בקבוצה לא ממש רוצה את זה. לרפטורס יש הרבה כלים כדי להיות כוח משמעותי באיזור הפליי-אין. יש להם מאמן מעולה, יש להם המון כישרון, עומק (עוד לא דיברנו על מלאכי פלין וכנופיית הספסל) וזהות הגנתית והתקפית. אבל להיתקע בגלגל הבינוניות זה סיכון שמסאי יוג'ירי לא מוכן לקחת.

תחזית: 32 ניצחונות

 

עדכונים 24.9.21

עדכונים ו-25 יום שהם 3 שבועות ו-4 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
 
 
דאלאס הוציאו הודעה על סיום דרכו של בוב וולגאריס במועדון. על פי ההודעה זה לא פיטורים אלא החלטה משותפת שלא להאריך את חוזה העבודה שהסתיים.
 
פאטריק וויליאמס משיקגו נפצע בקרסול. צפוי להיעדר 4-6 שבועות.
 
הספרס הודיעו על צירופו של מאנו ג'ינובילי כיועץ למועדון. ג'ינובילי יעסוק בעיקר בפיתוח שחקנים.
 
פילדלפיה מחתימים את צ'ארלס בסי (בחירה 53 בדראפט האחרון) ל-3 שנים.
 
לוקה גארזה שמוקדם יותר הקיץ קיבל חוזה דו כיווני מדטרויט, שודרג לחוזה לשנתיים.
 
פורזינגיס אומר שהוא אינו מעוניין בטרייד מדאלאס.
 
בתקופה זו של השנה אנו רגילים לראות לא מעט סרטונים של שחקנים שמראים כמה קשה הם עובדים בחדר כושר ועל קליעה משלוש ועוד. ובכן, פורקאן קורקמז מהסיקסרס עם הסרטון המנצח.

 

 
דיווח לפיו זאיון וויליאמסון לא מרוצה מהפליקנס, מרמור שהחל עוד מהיחס שקיבל בעקבות הפציעה בשנה הראשונה. לפי אחד הדיווחים לא עונה לטלפונים של ראשי הקבוצה.
 
פרנק ווגל לא מודאג מהגיל המבוגר של שחקניו. "אני לא אוהב את הנראטיב הזה. הם יכולים לשחק… הם יעילים ברמה גבוהה. ואם אתה עדיין יעיל בצורה כזו זה לא באמת משנה כמה מבוגר אתה."

 

 
רוב פלינקה אמר שהאוהדים יראו לברון רזה יותר העונה.
 
גם קיירי אירווינג לא מחוסן, עשוי להחמיץ את משחקי הבית של הנטס.
 
ברנדון ג'נינגס טוען שהוא היה אולסטאר בוודאות לולא קרע את האכילס.
 
 אייברי בראדלי חותם בגולדן סטייט
 
 
 
לפוסט זה מצורף: דירוג! והפעם דירוג התקפות הטובות ביותר מאז שנת 2000
 
 
 

קבוצה ביום: מינסוטה טימברוולבס

סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA. 

הקבוצה היום: מינסוטה טימברוולבס

לדף הקבוצה:

מינסוטה טימברוולבס

נשארו: קארל-אנתוני טאונס, דיאנג'לו ראסל, מאליק ביזלי, אנתוני אדוארדס, ג'ארד ואנדבילט (הוחתם מחדש), ג'וש אוקוגי, ג'יילן מקדניאלס, ג'ייק ליימן, ג'ורדן מקלפלין (הוחתם מחדש), נאז ריד.

עזבו: ג'ארט קולבר (טרייד לממפיס), חואנצ'ו הרננגומז (טרייד לממפיס ומשם לבוסטון), ריקי רוביו (טרייד לקליבלנד), אד דיוויס (שוק חופשי)

הגיעו: פטריק בברלי (טרייד), טוריאן פרינס (טרייד), ליאנדרו בולמרו (בחירת דראפט מ-2020)

מתנדנדים: ג'יילן נואל (חוזה לא מובטח)

חמישייה: דיאנג'לו ראסל, מאליק ביזלי, אנתוני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, קארל-אנתוני טאונס

ספסל: ג'וש אוקוגי, ג'ארד ואנדרבילט, טוריאן פרינס, ג'ייק ליימן, ג'ורדן מקלפלין, ג'יילן נואל, נאז ריד, ליאנדרו בולמרו

המהלכים הגדולים של עונת 20-21

אז מה היה לנו שם?

הטי-וולבס התחילו את עונת 20-21 עם הרבה תקוות. אחרי קמפיין מזעזע ב-19-20, הם זכו בבחירה הראשונה בדראפט , ובחרו באנתוני אדוארדס. דיאנג'לו ראסל ומאליק ביזלי הגיעו בטרייד דדליין ב-19-20, והיו אמורים לתת את מירב האימפקט ב-20-21. טאונס חזר מפציעה ואמור היה לחזור ליכולת שהביאה אותו לאולסטאר ולבחירה לחמישיה השלישית של הליגה ב-2018. ריקי רוביו הגיע מפיניקס כדי לתת הגנה וניהול משחק, ובסך הכל הקבוצה נראתה כמי שתתקשה בהגנה, אבל תוכל להיות חזקה מאוד התקפית.

זה היה חצי נכון. מינסוטה אכן התקשתה בהגנה כצפוי, אבל היתה גרועה גם בהתקפה כשסיימה במקום ה-25 בליגה בדירוג התקפי. גם באחוזי שלוש הם תפסו את המקום ה-25, למרות שהיתה השביעית בנסיונות מהטווח. טאונס עבר עונה איומה של פציעות ואסונות אישיים. ראסל היה פצוע בחלקים גדולים של העונה. ביזלי פתח נפלא, הושעה ל-10 משחקים בעקבות תקרית עם החוק בקיץ, ואז נפצע. רוביו לא ממש הצליח להשתלב. הקבוצה גמגמה בכל דרך אפשרית. באמצע העונה פוטר ריאן סונדרס בעל הייחוס המשפחתי (אביו, פליפ, הביא את מינסוטה להישג הגדול בתולדותיה כשהביא את גארנט וחבורה בינונית לקרב ראש בראש מול הלייקרס של שאקובי בגמר המערב) – ובמקומו הגיע כריס פינץ'. עם פינץ' הקבוצה נראתה פחות גרוע, מה שהביא אותה למאזן מספיק טוב כדי לא לקבל את אחת משלוש הבחירות הגבוהות בלוטרי – ולאבד את הבחירה שלה לגולדן סטייט (הייתה מוגנת טופ 3).

מי שכן עבר עונה טובה יחסית היה אנתוני אדוארדס. הוא אמנם נבחר ראשון, אבל הגיע עם הרבה סימני שאלה לגבי היכולת להפוך את האתלטיות והכוח הפיזי שלו לדומיננטיות גם ברמת NBA. סימני השאלה האלה הפכו לסימני קריאה כשאדוארדס לחץ על הגז אחרי פגרת האולסטאר, כשקלע 24 נק' למשחק באחוזים סבירים מהשדה (45%) ומשלוש (35%), כולל כמה דאנקים מהדהדים, וזכה במקום השני בהצבעה על רוקי העונה אחרי לאמלו בול.

קיץ חם

מינסוטה עשתה די מעט בקיץ. במקום רוביו שלא השתלב הגיע טוריאן פרינס הבינוני מקליבלנד. פטריק בברלי הגיע מהקליפרס (דרך ממפיס) במקום ג'ארט קולבר שהיה אכזבה ענקית אחרי שנבחר שישי בדראפט לפני שנתיים, והרננגומז שהגיע עם ביזלי מדנבר ולא שינה הרבה. ליאנדרו בולמרו הגיע אחרי שהושאר להתחשל עוד שנה באירופה.

השינוי הגדול ביותר בוצע רגע לפני פתיחת מחנה האימונים. גרסון רוסאס, ה-GM הלטיני הראשון, פוטר מהקבוצה אחרי שנתיים בלבד. רוסאס היה אחראי על הטרייד שהביא למינסוטה את ג'ארט קולבר הכושל בשביל הבחירה שהפכה לקאם ג'ונסון הממש מוצלח, ואת הטרייד על דיאנג'לו ראסל שמידת ההצלחה שלו תלויה חזק בהצלחה של ג'ונתן קומינגה שהווריורס בחרו עם הבחירה של מינסוטה. השמועות מספרות על כך שהיו חילוקי דעות משמעותיים בינו לבין הבעלים ויתר חברי ההנהלה לגבי עתיד הקבוצה, ייתכן סביב טרייד אפשרי עבור בן סימונס.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

איך הקבוצה אמורה לעשות הגנה? כנראה שאין שם תשובות טובות. טאונס בחור גדול, חזק ואתלטי, ובתיאוריה זה אמור היה להספיק לו כדי להיות עוגן הגנתי. בפועל המיקום שלו גרוע, הוא נוטה יותר מדי לעבירות ורחוק מהזריזות הנדרשת כדי להיות סוויצ'בילי ולצאת על קלעים.

ביזלי וראסל, ספקי הנקודות העיקריים, ידועים לשמצה בהגנה הנוראית שלהם. אדוארדס גם לא הראה הרבה בצד הזה, למרות שהכח והאתלטיות שלו אמורים – שוב, תיאורטית – לפחות לתת לו את הכלים להיות שומר סביר. מעבר להם ואנדרבילט ומקדניאלס היו אמורים לשמור אזורית לבד על כל הקבוצה היריבה – וזה לא הצליח במיוחד. אולי התוספת של בברלי תסייע, אבל קשה לראות איפה ואיך בדיוק הוא יקבל מספיק דקות ומי משלושת הגארדים ירד בדקות בשבילו.

האתגר הבא הוא בריאות וכושר. בשיאם – טאונס הוא אול-NBA, ראסל הוא אולסטאר, ביזלי סקורר אקספלוסיבי ואדוארדס עוד יותר. סט היכולות הזה יכול להספיק, על הנייר, ליכולת באזור של פורטלנד – שגם היא ידועה בהגנה החלשה שלה. בפועל הכוכבים כבר שנתיים נעים בין פציעות להשעיות לטרגדיות ורחוקים מיכולת השיא שלהם. אם כולם יצליחו לחזור ביחד לכושרם הטוב, אנחנו אמורים לראות מינסוטה אחרת.

להצלחה התקפית יש מפתח גדול אחד בליגה של היום – קליעה משלוש. ביזלי קלע ב-40% לשלוש בעונה שעברה, טאונס וראסל ב-39% – ואם אלה היו אחוזי הקליעה הקבוצתיים מינסוטה היתה ממובילות הליגה בקטגוריה. הבעיה היא שיותר מדי שלשות נלקחו והוחטאו על ידי שחקנים אחרים. בעונה בריאה, אולי אפשר ליצור הרארכיה התקפית ותרגילים שישחררו את הקלעים הטובים וינצלו את היתרון האדיר של סנטר שקולע 40% משלוש.

כבר זמן רב רצות שמועות לגבי טרייד אפשרי של בן סימונס למינסוטה. אם טרייד כזה יקרה הוא יכול לשנות לגמרי את פני הקבוצה. הוא יחזק את ההגנה הרעועה שלה – עקב ההגעה של שחקן הגנה מצוין כמו סימונס, אבל לא פחות עקב העזיבה של חורים בהגנה כמו ראסל וביזלי. הוא ייתן להם הרבה יותר פליימייקינג, ישחרר את קלעי השלוש ויהפוך אותם לקבוצת מתפרצות קטלנית. כרגע מינסוטה מוכנה לוותר על ביזלי אבל לא על ראסל בטרייד כזה, ולא ברור שהגארד הפציע עם החוזה הגדול שווה את המאמץ.

יש את שאלת אדוארדס. אחרי מחצית עונה של 24 נק' למשחק, כל צעד קדימה יהפוך אותו לאחד מבכירי הסקוררים בליגה. האם הוא מסוגל לשפר את היעילות, בפרט מהשלוש ומהקו? לממש לפחות חלק מהפוטנציאל ההגנתי? אם התשובות למשאלות האלה תהיינה חיוביות, אנחנו יכולים להסתכל פה על אבן פינה לקונטנדרית בסגנון דונובן מיצ'ל, אולי אפילו טוב יותר.

תחזית:

בלי טרייד על סימונס, זו הולכת להיות עוד עונת תחתית. שחקני ההתקפה טובים אבל לא מספיק קבוצתיים ואינטליגנטיים, וההגנה תהיה שמועה בלבד. בריאות טובה יכולה להביא את מינסוטה ל-35 נצחונות, אבל זה לא יהיה יותר מזה.טרייד יכול לשנות לגמרי את התמונה, אבל עם כל מה שהולך עם סימונס זה יכול גם ללכת לכיוונים לא רצויים. ואפילו במקרה הטוב ביותר יהיה קשה לקבוצה להגיע לפלייאוף.

תגיות: , , , , , , , , , , ,

עדכונים 23.9.21

עדכונים ו-26 יום שהם 3 שבועות ו-5 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
 
 
דוק ריברס טען טען שהאמירות שלו בסיום העונה (אמר שבן סימונס לא רכז לאליפות) היו לא מייצגות.
 
אנדרו וויגינס מסרב להתחסן, בשל התקנות בסן פרנסיסקו עלול להחמיץ את כל משחקי הבית.
 
שאמס פרסם תחקיר באתלטיק לפיו גרסון רוסאס התנהל באגרסיביות מול עובדיו, העביד אותם שעות ארוכות ללא חופשות, התנהל בחוסר הוגנות וסה"כ על פי עדויות "יצר סביבה רעילה." מה שהוביל לפיטורים, או הקש היה רומן עם אחת העובדות.
 
תחקיר בעיתון בניו אורלינס לפיו גם דייוויד גריפין לא ממש אהוד בקרב אנשי המועדון, שאף נתנו לךו את הכינוי 'גריף-קראוס' על שם ג'רי קראוס, הג'י אם של שיקגו בולס שב'הריקוד האחרון' הוצג באופן פחות מחמיא.
 
טאמיקה טרמיגליו תחליף את מישל רוברטס בראשות איגוד השחקנים. רוברטס פורשת בקיץ הבא. טאמיקה עובדת כיום כמנהלת בכירה ב'דלויט' שם אחראית על איזור וושינגטון.
 
הבעלים של הווריירס ג'ו לייקוב נקנס ב-50 אלף על טאמפרינג בעקבות האמירה שלו שבן סימונס לא מתאים למה שהווריירס עושים.
 
 
 
 
 
 
 
 
הפודקאסט מהשבוע, בית דרום מזרח עם אסף רביץ
 
פודקאסט הפנטאזי מהיום
 
 
 
 
לפוסט זה מצורף: דירוג! דירוג השחקנים של ספורטס אילוסטרייטד הגיע לסיומו. ובמקום הראשון…
 
 

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball