"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – פורטלנד טריילבלייזרס.

מה היה לנו?

אחרי הגעה לגמר המערב ב-18-19, הבלייזרס קיוו לשחזור ההצלחה ב-19-20. אמינו והארקלס ההגנתיים עזבו, והחליפו אותם בחמישיה רודני הוד וזאק קולינס שנראו טוב בפלייאוף הקודם. חסן ווייטסייד הגיע במקום מאיירס לנארד, קנט בייזמור הגיע מאטלנטה וכחודש לתוך העונה הצטרף גם כרמלו אנת'וני.

רבים חשבו שסגל כזה לא מספיק מאוזן והגנתי, אבל לא שם היתה הבעיה. הבלייזרס סבלו מרצף איום של פציעות. יוסוף נורקיץ' נפצע פציעה מחרידה לפני העונה. זאק קולינס נפצע שלושה משחקים לתוך העונה – ושניהם חזרו רק לבועה;  רודני הוד גמר את העונה מוקדם; ובלי כל אלה הבלייזרס נאלצו לתת דקות לאנתוני טוליבר ומריו הזוניה, ולגארי טרנט ואנפרני סיימונס הצעירים. טרבור אריזה הגיע במקום בייזמור לחזק את הקבוצה, אבל כשהליגה עצרה הבלייזרס היו מחוץ לפלייאוף.

הבועה הגיעה לבלייזרס בדיוק בזמן, כשהם קיבלו חזרה את נורקיץ' ביכולת שיא. למרות חסרונו של אריזה (לא חזר לבועה) הם סיימו את הבועה במאזן 7-1 ובמקום השמיני. בפליי אין הם ניצחו את ממפיס הפצועה בקלות והגיעו לפלייאוף כקבוצה חמה שרבים הימרו עליה לתת פייט ללייקרס. אחרי המשחק הראשון נראה היה שהתחזיות האלה עשויות להתגשם, אבל אז לברון והחבר'ה העלו הילוך בדרך לאליפות.

התוכנית

האתגר של פורטלנד הוא אותו אתגר כבר חמש שנים – לבנות קבוצה שיכולה לעשות ריצת פלייאוף עמוקה מסביב למקולום ולילארד. אבל העבודה שלהם קשה מאוד – החוזים של שניהם ביחד, יחד עם נורקיץ' ואריזה רחוקים כמה חוזים קטנים מסתימת תקרת השכר, אין להם בחירות דראפט גבוהות ואין להם נכסים שקל להעביר בשביל ערך כאן ועכשיו. הצעירים שלהם הם זאק קולינס, גארי טרנט, נאסיר ליטל ואנפרני סיימונס  – לא משהו שיכול להפוך לשחקן רציני. יש כל מיני דיבורים סביב זאק קולינס כנכס, אבל לא ברור למה שמישהו יחשוב ששחקן בעונתו הרביעית שמעולם לא קלע יותר מ-7 נק' ולא חסם יותר מחצי חסימה למשחק יהיה כזה.

ההחלטות העיקריות שהם יצטרכו לקבל נוגעות לשחקנים שמסיימים או עשויים לסיים חוזה. וויטסייד סיים את החוזה הגדול שלו; כרמלו סיים את חוזה המינימום שלו, וסביר שההצלחה שלו בבועה תביא אותו לבקש יותר מזה בשנה הבאה; לרודני הוד יש אופציית שחקן ב-6 M$ לעונה הבאה, ואחרי עונה של 49% (!) משלוש סביר שהוא שווה יותר מזה אם הוא בריא; והחוזה של טרבור אריזה לא מובטח והבלייזרס יכולים לשחרר אותו לחסוך כ-10 M$ – שלא יספיקו כדי להוריד אותם משמעותית מתחת לתקרת השכר. גם ווניין גבריאל, שפתאום מצא את עצמו פותח במשחק פלייאוף מול לברון ואפילו לא נראה כמו השחקן הכי גרוע בליגה, מועמד להארכה.

הצורך הדוחק ביותר של פורטלנד זה הגנה. הם היו שלישיים בליגה בדירוג ההתקפה, ושלישיים מהסוף בהגנה. האובדן של אמינו והארקלס גרם להם לספוג עוד 4 נק' ל-100 התקפות – פער עצום. יכול להיות שאריזה, שנתן הגנה טובה ו-2.3 שלשות ב-40% הוא חלק מהפתרון, אבל לא ברור למה ניתן לצפות ממנו בגיל 36. גארי טרנט נראה מצוין בבועה, אבל קו אחורי איתו לצד לילארד ומקולום יכול להיות קטן מדי כדי להחזיק הגנה בצורה סבירה.

מהלכים אפשריים

סביר שהבלייזרס ינסו לשמר את מה שכו עבד להם בעבר. המשמעות היא שכרמלו יישאר בהנחה שלא ידרוש יותר מדי, הם יבטיחו את החוזה של אריזה ואולי יתנו גם לווייטסייד הארכה בכסף הרבה יותר קטן ממה שקיבל עד כה. בהנחה שגם הוד יישאר תהיה להם קבוצה טובה ל-20/21, אבל לא כזו שאמורה לעבור סיבוב במערב.

קשה לראות איך הם עושים מהלך משמעותי. הם יכולים לנסות להחזיר את אמינו והארקלס כדי לייצב את ההגנה, אבל הראשון יעלה להם בקולינס או בהוד (אם ייקח את אופציית השחקן שלו) ובאחד הצעירים. אפשרות נוספת היא אריזה, זאק קולינס והבחירה ה-16 בדראפט השנה עבור ארון גורדון, אם אורלנדו מאמינים משום מה שלקולינס יש פוטנציאל או ביכולת שלהם להביא שחקן טוב מהבחירה הזו.

יש גם דיבורים על טרייד על מקולום, אבל קשה לראות איך טרייד כזה משתלב בתוכנית שמטרתה להשתפר ולהתחרות בזמן הקרוב.

סיכונים

הסיכון המרכזי הוא דעיכה של לילארד (בן 31 העונה) מקולום (30). לשניהם יש חוזים ארוכים ויקרים, וכל ירידה ביכולת של כל אחד מהם יכולה לשלוח את פורטלנד לשנים ארוכות של בינוניות. שניהם ביכולת הנוכחית, פלוס נורקיץ' וקבוצה סבירה אמורים להספיק לפלייאוף, אבל לא נראה שיש דרך ברורה לפורטלנד לבנות קבוצה משמעותית חזקה יותר.