השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: פורטלנד טריילבלייזרס

לדף הקבוצה:

פורטלנד טריילבלייזרס

נשארו: דמיאן לילארד (קיבל הארכת חוזה), סי ג'י מקולום (קיבל הארכת חוזה), רודני הוד (חתם מחדש), יוסוף נורקיץ', זאק קולינס, סקאל לאביסייר, אנפרני סימונס, גארי טרנט ג'וניור.

עזבו: אל פארוק אמינו (חופשי, אורלנדו), סת' קרי (חופשי, דאלאס), ג'ייק ליימן (חופשי, מיניסוטה), אנאס קאנטר (חופשי, בוסטון), אוון טרנר (טרייד לאטלנטה), מו הארקלס (טרייד לקליפרס), מאיירס לנארד (טרייד למיאמי).

הגיעו: מריו הזוניה (חופשי), אנתוני טוליבר (חופשי), פאו גאסול (חופשי), קנת' בייזמור (טרייד מאטלנטה), חסן וייטסייד (טרייד ממיאמי), נאסיר ליטל (דראפט).

חמישייה: דמיאן לילארד, סי ג'י מקולום, קנת' בייזמור, זאק קולינס, חסן וייטסייד (עד שיוסוף נורקיץ' חוזר).

ספסל: אנפרני סימונס, רודני הוד, מריו הזוניה, אנתוני טוליבר, פאו גאסול, גארי טרנט ג'וניור, נאסיר ליטל, סקאל לאביסייר, יוסוף נורקיץ'/חסן וייטסייד.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

אף אחד לא ספר את פורטלנד בתחילת עונת 18-19, בעיקר בגלל שחטפו סוויפ מהדהד בפלייאוף 2018 מניו אורלינס. הרוב המוחלט של הפרשנים דירג אותם מחוץ לפלייאוף בכלל. את פורטלנד זה לא עניין, והם המשיכו לעשות את מה שהם עושים. לילארד רשם עונה נהדרת, היה באולסטאר, ונבחר לחמישיה השניה של העונה. היה לו קייס חזק לחמישיה ראשונה, אבל בגלל שהארדן סיים שני במירוץ ל-MVP וקרי הוא קרי לילארד נאלץ להסתפק בחמישיה השניה. השחקן השני בחשיבותו בפורטלנד לאורך העונה היה בכלל יוסוף נורקיץ', שנתן עונה מצויינת של 15.6 נק', 10.4 ריב', 3.2 אס', 1 חט' ו-1.4 חס' והפך לעוגן הגנתי ובורג התקפי חשוב. אחד המשחקים הכי טובים שלו בעונה שעברה היה נגד ברוקלין. משחק אותו נורקיץ' סיים עם 32 נק', 16 ריב', 5 אס', 2 חט' ו-4 חס', אבל גם עם פציעה קשה שגמרה לו את העונה וגם חלק מעונת 19-20. זו היתה מכה קשה לפורטלנד כי נורקיץ' היה בעונה פנטסטית ושיחק 72 מ-73 המשחקים עד אותו משחק. מי שריכך קצת את המכה היה אנאס קאנטר שהוחתם אחרי ששוחרר מניו יורק. קאנטר לא יכל להחליף את נורקיץ' בהגנה, אבל תרם בהתקפה ובריבאונד. גם סי ג'י מקולום נתן עונה טובה בסה"כ (21 נק' עם 2.4 שלשות למשחק בכמעט 38%). בגזרת הספסל, ההחלטה להביא את רודני הוד מקליבלנד לפורטלנד היתה מוצלחת, הוד השתלב ברוטציה וחיזק את הספסל. פורטלנד הגיעה למשחק האחרון של העונה נגד סקרמנטו כשהיא צריכה נצחון כדי להשאר במקום השלישי. היא פיגרה ב-25 במחצית ו-15 בתחילת הרבע הרביעי, אבל לסקרמנטו לא באמת הייתה סיבה לנצח, פורטלנד קלעה 38 נקודות ברבע האחרון וניצחה את המשחק. עם המקום השלישי הגיעה סדרת סיבוב ראשון נגד אוקלהומה סיטי של ראסל ווסטברוק ופול ג'ורג'.

OKC סומנה כפייבוריטית ע"י רבים. גם בגלל שנורקיץ' נפצע, וגם בגלל שכרגיל אף אחד לא סופר את פורטלנד. שוב זה לא הרשים את לילארד ושות'. התקפה מצויינת של פורטלנד לצד הגנה מחפירה של OKC, ופציעה שהגבילה את ג'ורג', נתנה לפורטלנד יתרון 3 – 1 אחרי ארבע משחקים. משחק מס' 5 בסדרה, היה מותח והגיע לשניות הסיום בשיוויון. ג'ורג' נתן ללילארד זריקה חופשית כמעט מהחצי, כי לטענתו, זו היתה זריקה רעה, לילארד לא חשב פעמיים וקלע את אחד הסלים האייקוניים של הפלייאוף והתקופה האחרונה.

שלשה עשירית של לילארד באותו משחק, ו-50 נקודות.

בסיבוב השני פורטלנד פגשה את דנבר המותשת לסדרה מותחת, שכללה את משחק 3 שהלך ללא פחות מ-4 הארכות. הסדרה הסתיימה בניצחון של פורטלנד במשחק מס' 7. זו היתה הסדרה של מקולום עם 26.4 נק', 2.6 שלשות למשחק בכמעט 38%. גם רודני הוד הגיע לעבודה ותרם 14.7 נק' ב-50% מהשלוש. הפרס של פורטלנד, עליה לגמר המערב ומפגש עם גולדן סטייט ווריורס. אפילו ג'ניפר "I AM TRYING JENNIFER" וויליאמס המפורסמת פירגנה.

אלא שמול המכונה המשומנת של הווריורס לפורטלנד לא היה מה למכור וגולדן סטייט, גם בלי דוראנט, סגרה את הסיפור בסוויפ, כשהדבר היחידי שפורטלנד הצליחה לעשות הוא לגרור את משחק 4 להארכה. אולי עם נורקיץ' זה היה נראה אחרת, ואולי היה להם מזל בסידור המשחקים לפלייאוף ויריבות קלות. בפורטלנד בכל מקרה רואים בהגעה לגמר המערב הישג גדול ומתכוונים לבנות עליו.

קיץ חם

אחת הבעיות של פורטלנד בעונה שעברה הייתה גזרת הפורוורדים, מו הארקלס, אמינו וטרנר. השלושה עשו עבודה טובה הגנתית, ועזרו בהנעת הכדור, אבל כשלו בכל מה שקשור ללשים את הכדור בסל, ולכן פורטלנד ויתרה על כל השלושה. אמינו עזב כשחקן חופשי. טרנר נשלח בטרייד לאטלנטה בשביל קנת' בייזמור ההתקפי יותר, שאמור להכנס לנעלי הקלע השלישי. מו הארקלס עבר לקליפרס כשמאיירס לנארד עובר למיאמי בתמורה לחסן וייטסייד. וייטסייד יספק את הנוכחות שדרושה לפורטלנד מתחת לסל עד שנורקיץ' יחזור (כנראה באיזור פברואר). בסך הכל עבודה יפה של ניל אולשי. הוא נפטר מחוזים רעים של קיץ 2016, ואמנם קיבל חוזים רעים מאותו קיץ, אבל כאלו שמתאימים יותר לקבוצה. בנוסף, גם בייזמור וגם וייטסייד בעונת חוזה מה שיכול לעבוד לטובת פורטלנד. רודני הוד הוחתם מחדש במחיר מצויין, 5.5 מליון דולר בחוזה ל-2 עונות עם אופציית שחקן על העונה השניה. מדובר בחוזה מצויין לסקורר שיכול לעלות מהספסל, במיוחד שהעזיבה של סת' קרי השאירה חור בקליעה מהספסל, תפקיד שהוד אמור למלא. לקבוצה נשאר לתת רק שכר מינימום, אז היא השיגה את מריו הזוניה שמתקשה לפרוץ בליגה, אבל עדיין שחקן עם פוטנציאל, את אנתוני טוליבר הבלתי נגמר, ופאו גאסול שאולי נגמר ואולי לא. בעונה שעברה גאסול לא הצליח להשאיר חותם ומנע מאיתנו דאבל גמר אחים כשנפצע ולא שיחק בגמר המזרח מול מארק.

ללילארד ומקולום יש חוזה לעוד 2 עונות, אבל פורטלנד לא רצתה לחכות ולהיות במתח, ולכן היא זרקה על השניים המון כסף כדי לסגור אותם אצלה עד עונת 23-24. לילארד יקבל סופר מקס ואחרי שירוויח 31.5 מליון דולר בעונת 20-21, הסכום יקפוץ ל-43.5 בעונת 21-22. מקולום חתם על 100 מליון דולר ל-3 עונות אחרי שהחוזה הנוכחי יסתיים.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

קשה לראות את פורטלנד משחזרת את ההישג משנה שעברה. במיוחד שזהות היריבות הייתה חלק לא קטן מההישג. העובדה ש-OKC הגיעה לפלייאוף פצועה ודנבר היתה חסרת נסיון, והגיעה מותשת אחרי 7 משחקים נגד הספרס, עבדו לטובת פורטלנד. העונה המערב התחזק משמעותית: הלייקרס והקליפרס הביאו שמות גדולים, יוטה התחזקה, דנבר צברה נסיון. קשה לראות את פורטלנד עוברת את אחת מהקבוצות האלו.

האם פורטלנד התחזקה או נחלשה? פורטלנד ויתרה על מו הארקלס ואל פארוק אמינו, שני שומרים טובים בעמדות הכנפיים. מצד שני, בסדרות החשובות הם לא הצליחו לשים סל והיו חורים בהתקפה שהקשו מאוד על לילארד ומקולום. טרנר איכזב ובמקומו הגיע בייזמור. הוא קלעי טוב יותר מטרנר ויהיה השומר הכי טוב של הקבוצה בקו האחורי. התעלומה הגדולה בעיני הוא קולינס. מצד אחד יש לו פוטנציאל אדיר לשומר פנים, עם יכולת להחליף על שחקני חוץ. מצד שני, בשנתיים הראשונות שלו בליגה הוא נראה בוסרי מאוד. וייטסייד מנפח סטטיסטיקות וקופץ לכל חסימה. זה מביא לצד השני סלים קלים. איתו ועם קולינס זה יכול להיות בלוק פרטי, ויכול להיות מסיבה של היריבות. אם הם ידעו לעבוד ביחד, זה יכול להצליח. בדיוק בשביל זה טרי סטוטס שם.

בעיני התשובה לשאלה היא שפורטלנד התחזקה. מול קבוצות חזקות יהיו לה יותר כלי נשק התקפיים, ואני מאמין שזאק קולינס יתפתח לשחקן משמעותי. לא חסרה לו תעוזה, ואין לו בעיה לקחת זריקות חשובות. הבעיה היא, שאין לפורטלנד גיבוי במקרה שקולינס לא יצליח. מאחוריו יש את אנתוני טוליבר קשישא וסקאל לאביסייר ינוקא. קולינס אמור לשחק לפחות 30 דקות למשחק. אם ישמור טוב, ויקלע את הזריקות החופשיות שלו, פורטלנד יכולה להצליח מעבר למצופה. אם נראה את טוליבר ולאביסייר יותר מדי, פורטלנד תהיה בצרות. קולינס צריך ללמוד איך להמנע מעבירות (אחת הבעיות העיקריות שלו בשנתיים הראשונות) וזה לא פשוט.

תחזית: הכימיה תיתן להם יתרון מוקדם, שישאיר אותם בתמונה. יסיימו במקום 5-6 ויעופו בסיבוב ראשון.