ניו יורק ניקס – אטלנטה הוקס – פריוויו (ודעה הפוכה)

ניו יורק ניקס – אטלנטה הוקס – פריוויו (ודעה הפוכה)
מוקדם יותר היום אריק גנות פרסם פריוויו משלו על גבי אתר זה שצופה להוקס ניצחון בשישה משחקים כיוון שהיו מספר נקודות בהן חלקתי עליו החלטתי לפרסם כאן את הטייק שלי.
נתחיל עם גילוי נאות למי שלא מכיר עדיין: אני אוהד ניקס. לכן יכול להיות שהדעה שאני מביע היא מה שקוראים בימינו 'מפוזיציה'. קחו את זה איך שתרצו.
ועכשיו לעניינו:
ראשית אני רוצה להתייחס ליתרון הביתיות שהוגדר כ'לא רלוונטי'. כמו שדרור ציין אתמול בפודקאסט, הניקס יוכלו למלא כ2/3 גארדן. להבדיל מעונות קודמות בהן קהל בגארדן היה פקטור שלילי עבור הניקס, השנה – עם פלייאוף ראשון מזה 8 שנים ועם קהל מצומצם לכל היותר ב-15 החודשים האחרונים (אגב, מזכיר שהמשחק האחרון לפני ההשבתה היה בין הניקס להוקס, עם הפרידה מוינס קרטר) – הגארדן עשוי להיות פקטור משמעותי. במיוחד עבור קבוצה שבה השחקנים המרכזיים חסרי נסיון פלייאוף (אמירה שתקפה גם לניקס וגם להוקס).
שלוש פעמים הניקס וההוקס נפגשו העונה, שלושה ניצחונות לניקס (האחרון שבהם בהארכה) בשניים מהמשחקים האלו רנדל קלע 40+ נקודות (שניים משלושת משחקי ה40+ שלו העונה) והסיבה הפשוטה לכך היא שג'ון קולינס פשוט לא מצליח לשמור עליו. רנדל חזק מדי בשביל קולינס בפוסט, הוא מצליח לקחת אותו לסל יחסית בקלות ואם קולינס נותן לו מטר – רנדל 13/26 בשלושת המשחקים מול ההוקס מחוץ לקשת, וזה אחרי 0/5 במשחק הראשון בין הקבוצות, עוד לפני שרוז הצטרף.
https://youtu.be/4vdZJOCIfuI
אה, אטלנטה ניסו להביא דאבל טים על רנדל. זה עלה להם ב-20 אסיסטים ב-3 משחקים. גם הנסיונות לשים עליו את קאפלה לא עלו יפה, כי קאפלה לא נמצא באיזור הטבעי שלו כשרנדל מחוץ לקשת. זה גם מוריד עומס מהצבע, ומפנה את הדרך לחדירות של רוז, קוויקלי ובארט שהגארדים של אטלנטה, שלא ממש ידועים ביכולות הגנתיות משובחות, מתקשים איתם.
מהצד השני הניקס בנויים טוב יותר להסתדר עם טריי יאנג. יש להם את פייטון, בולוק, ברקס וגם ניליקינה (שת'יבס דיבר על האפשרות שישתמש בו בסדרה הזו) שיקשו על יאנג עם האורך והפיזיות שלהם. הם מצליחים להוציא את הרטר מאזור הנוחות – הוא 5/23 מחוץ לקשת מולם העונה (יאנג, אגב, 3/14) וזה משאיר את שחקני הכנף עם הצורך לנצח אותם. אגב, אריק מציין את תשעת השחקנים של אטלנטה שקלעו בספרות כפולות העונה, רק שלו וויליאמס, דיאנדרה האנטר וקאם רדיש שיחקו העונה – סה"כ – 69 משחקים במדי ההוקס. למעשה לוויליאמס יש 27 דקות משותפות עם האנטר העונה. עם רדיש הוא עדיין לא שיחק.
אבל היתרון המרכזי לטעמי הוא שהניקס בנויים טוב יותר לפלייאוף – הרוטציות נוטות להתקצר, המשחק הופך להיות פיזי יותר – טריי יאנג עומד לגלות שחלק גדול מ34 זריקות העונשין שהוא קיבל בשלושה משחקים מול הניקס יעלם (לשם ההשוואה – לו וויליאמס קיבל 40% פחות זריקות עונשין בפלייאוף לעומת העונה הסדירה) – והקצב נוטה לרדת. בפוד אתמול דיברתי על הנתון שלפיו אטלנטה עומדת על קצב ממוצע למשחק של ~98.5 פוזשנים – רק שהיא עומדת על פחות מ-50% הצלחה כשהיא מתחת לממוצע שלה ו-65% כשהיא מעליו. הניקס, כזכור, הם הקבוצה שמשחקת הכי לאט בליגה.
האקס פקטור של ההוקס אכן אמור להיות קלינט קאפלה שישיג להוקס פוזשנים נוספים, רק שזה לא ממש עבד. הניקס לא הפסידו להוקס בריבאונד באף אחד מהמשחקים (אחד מהם היה תיקו) למרות שבאף אחד משלושת המפגשים לא עמדו לרשותם גם נואל וגם רובינסון. נואל קיבל דקות משמעותיות יותר לקראת סיום העונה (הוא על 27.6 דקות למשחק ב18 מ-20 המשחקים בהם שיחק בסיום העונה) ועל הספסל יש את גיבסון כגיבוי. בארט ורנדל משיגים לא מעט ריבאונדים בעצמם מעמדות הפורוורד.
https://www.youtube.com/watch?v=q1Bt2qoDkV8
שתי הקבוצות צירפו במהלך העונה גארד מנוסה שיוצר מהספסל – אטלנטה צירפו את לו וויליאמס והניקס את דרק רוז. וויליאמס נראה כבוי העונה, ומתקשה להגיע לטבעת (רק 13% מהזריקות שלו הגיעו מהטבעת העונה לעומת כ-20% בעונות האחרונות) וכתוצאה מכך גם לקו (4.4 זריקות פר 36 דקות לעומת כ-7 בעונות הקודמות). הוא אמנם שיפר את אחוזי השלוש (כמעט 40% העונה) אבל זורק פחות גם משם.
מהצד השני יש את דרק רוז. רוז אמנם גם ירד בכמות הפוזשנים שבהם הוא מגיע לטבעת, אבל הצליח לשמר את יחס הטיולים לקו. הוא גם העלה (במעט) את כמות הזריקות שלו מחוץ לקשת – והוא מדייק ב-39% מאז שהצטרף לניקס. ההיכרות שלו עם השיטה של ת'יבודו משמעותית גם כן, כמו גם התפקיד המרכזי שהיה לו בריצות פלייאוף בבולס.
שתי הקבוצות, הגיעו למאזן זהה בזכות ריצה בחלק האחרון של העונה – ההוקס ניצחו 18 מ-25 המשחקים האחרונים והניקס 16 מ-20. עבור שתיהן חלק גדול מהנצחונות היו על קבוצות פלייאין ומטה (במפגשים מול קבוצות פלייאוף ההוקס ניצחו את מיאמי, פיניקס ופורטלנד היו 1-1 מול מילווקי – כל הנצחונות בבית – והפסידו בגארדן ופעמיים בפילי. הניקס ניצחו בדאלאס, הפסידו פעמיים לפיניקס – בית וחוץ – ניצחו את אטלנטה, את הקליפרס בחוץ והפסידו לדנבר בחוץ).
על הנייר מאזן הכוחות נראה שווה, ובאמת שאף תוצאה – למעט אולי סוויפ של ההוקס – לא תפתיע אותי. אני חושב שהכדורסל של הניקס מתאים יותר לפלייאוף ובנויה טוב יותר להתמודד עם הסגל של אטלנטה מאשר אטלנטה יכולה להתמודד עם הסגל של הניקס. למרות העומק העדיף של ההוקס, אני חושב שהניקס ירוויחו את הזכות להפסיד לפילי בסיבוב השני. 4-2 ניקס

אודות הכותב:

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball