קבוצה ביום: שתיקת הכבשים

קבוצה ביום: שתיקת הכבשים

קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: ברוקלין נטס

לדף הקבוצה

מי עזב: ברוק לופז (בטרייד ללייקרס), ג'סטין המילטון (בטרייד לטורנטו), אנדרו ניקולסון (בטרייד לפורטלנד), קי ג'י מקדניאלס (חופשי), ארצ'י גודווין (חופשי).

מי הגיע: דיאנג'לו ראסל, טימופיי מוזגוב (בטרייד מהלייקרס), אלן קראב (בטרייד מפורטלנד), דמארה קרול (בטרייד מטורונטו), ג'ארט אלן (דראפט), טיילר זלר (חופשי מבוסטון).

חמישיה: דיאנג'לו ראסל, ג'רמי לין, אלן קראב, רונדה הוליס-ג'פריסון, טימופיי מוזגוב.

ספסל: דמארה קארול, שון קילפטריק, טיילר זלר, טרבור בוקר, ג'ו האריס, אייזאה וויטהד, כריס לוורט, קווינסי אייסי, ג'ארט אלן.

המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:

אז מה היה לנו שם?

אין צורך להרחיב יותר מדי על מצבה של ברוקלין בקיץ שעבר. המועדון עסוק בלהתאושש מהטרייד הנוראי שהעביר את כל בחירות הדראפט שלהם עד 2018 לבוסטון. בילי קינג בחוץ, פרוחורוב לא ממש מתעניין, והיחיד שמנסה איכשהו להציל את המצב הוא שון מרקס. בקיץ שעבר מרקס ניסה להחתים שחקנים בינוניים על חוזים נוראיים במטרה למשוך אותם לברוקלין. הוא עשה את זה עם אלן קראב ועם טיילר ג'ונסון. לצערו, קאפ ספייס היה נפוץ בליגה והקבוצות המקוריות השוו. אז מארקס הלך והביא הרבה שחקנים צעירים שנפלטו מקבוצות אחרות, ואולי ייצא לו מזה משהו. לא יצא לו מזה כלום. אנתוני בנט, ספנסר דינווידי, ארצ'י גודווין ג'סטין המילטון באו והלכו. היחיד שאפשר לומר שניצל את הבמה של ברוקלין בשביל להפוך לשחקן לגיטימי בליגה היה שון קילפטריק.

הקבוצה ניסתה לבסס את עצמה על הצמד ברוק-לין, אבל לין נפצע והחסיר המון משחקים. לופז רשם עונה אישית טובה, ולאורך כל העונה היה הנכס היחיד של הנטס. היו דיבורים סביב לופז, אבל שום דבר לא התממש.

קני אטקינסון ניסה להפוך את המעט שיש בברוקלין לאטרקטיבי והכתיב קצב משחק מהיר והמון שלשות. זה לא ממש עבד, כאשר הקבוצה דורגה במקום ה28 ביעילות התקפית עם דירוג התקפי 101.9. הקצב לא עזר לקבוצה לנצח, וגם ראינו קרחות גדולות בברקליס סנטר, כמו גם במגרשים אחרים שבהם הנטס התארחו. להגנה של הנטס לא היה את הכלים לעצור חמישייה של ארבעה חלזונות וצב, והם סיימו במקום ה-23 בליגה ביעילות הגנתית עם דירוג של 108, ובמקום ה-29 בממוצע לספיגה במשחק 112.5 נקודות למשחק.

ברוקלין סיימה במקום האחרון בליגה, זכתה בבחירה הראשונה וראתה את בוסטון חוגגת.

קיץ חם

כולם ציפו לעלייה גדולה בגג השכר, וכולם התאכזבו, חוץ מברוקלין. העלייה המתונה הפכה את הנכס היחיד של ברוקלין ליקר ערך. פתאום קאפ ספייס שוב חשוב, מה שאומר שיש תג מחיר גבוה לסלרי דאמפ. עוד לפני הדראפט ברוקלין השיגה את דיאנג'לו ראסל, רכז שנבחר שני בדראפט רק לפני שנתיים, בתמורה לזה שבלעה את החוזה של טימופיי מוזגוב. היא אמנם שלחה את לופז בחזרה ללייקרס, אבל בהחלט מדובר בטרייד מצויין מבחינתו של מארקס. הוא השיג שחקן צעיר ומבטיח בתמורה לחוזה נגמר. החוזה של מוזגוב לא ממש משנה לו. מבחינת ברוקלין זה כמו זכיה בלוטרי.

הצעד הבא היה לנסות לפתות צעירים נוספים לברוקלין. הפעם היה תורו של אוטו פורטר, שקיבל מברוקלין חוזה מקסימום. וושינגטון לא אהבה את זה אבל בלי יותר מדי ברירות השוותה את החוזה. הציפייה הייתה שהיעד הבא של ברוקלין יהיה קק"פ, אבל הם ויתרו ולא ניסו כלל. במקום זה הם חזרו לספוג קאפ ספייס בתמורה לנכסים. הם לקחו את החוזה של דמארי קארול מטורונטו וקיבלו בתמורה בחירת סיבוב ראשון וסיבוב שני. אמנם הבחירה תהיה באיזור ה-20+, אבל זו עדיין בחירת סיבוב ראשון. מפורטלנד הם לקחו את אלן קראב, האיש שחשקו בו בקיץ שעבר, בתמורה לחוזה של אנדרו ניקולסון.

עם ראסל, קראב, הוליס-ג'פרסון, לוורט, וג'ארט אלן, לברוקלין יש גרעין צעיר שאפשר אולי לעשות איתו משהו בעתיד. ג'רמי לין ודמארי קארול יהיו המנטורים.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

לברוקלין גם השנה אין בחירה, ככה שאין ממש מה לעשות טנקינג. מצד שני הקבוצה הזו לא ממש יכולה לנצח. מצד שלישי יש במזרח לא מעט קבוצות שיכולות לעשות טנקינג, במיוחד אם שיטת הלוטרי תשתנה ב-2019, וזו ההזדמנות האחרונה להגדיל את הסיכויים. הסגלים של אטלנטה, ושיקגו, לא נראים הרבה יותר טובים משל ברוקלין, ולהן גם יש סיבה להפסיד. לברוקלין אין. זה לא יהיה שיפור גדול, אבל כל שיפור הוא צעד קדימה.

השחקן שמן הסתם ירכז את מירב תשומת הלב יהיה דיאנג'לו ראסל. בלייקרס, ראסל לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו ומג'יק אמר שחסרה לו מנהיגות. זו ההזדמנות הגדולה של ראסל לפרוץ. בברוקלין אין קובי ואין ניק יאנג ויש דף חלק. עכשיו הוא תלוי רק בעצמו ובכשרון שלו. מן הסתם הכדור יהיה בידיים שלו, וכל החלטה שהוא ייקח תתקבל בהבנה על הספסל של ברוקלין. זה פתח להמון טעויות, זה פתח גם להתפוצצות הכשרון של ראסל.

מסביב לראסל אין כרגע הרבה, אבל אם ברוקלין יחזירו אותו לחיים, אולי הוא יזכור להם חסד כשיסיים את חוזה הרוקי.

בנוסף לראסל, יהיה מעניין לראות את לין. אחרי שפרץ בענק בניו יורק, הוא נעלם ליד הארדן וב-LA. הוא חזר בקטן בשארלוט ועכשיו ברוקלין צריכה ממנו עוד קאמבק. לא ברור כמה דלק עוד יש לו. אלן קראב ישתחרר מהצל של לילארד ומקלום, ויהיו לו הרבה יותר דקות וזריקות בברוקלין. הוא צריך להוכיח שהוא שווה את הכסף שברוקלין זרקו עליו (18 מיליון דולר לעונה ל-4 עונות).

ברוקלין תרצה לשחק כדורסל אטרקטיבי, ולתת הרבה דקות לצעירים. הנצחון לא יהיה חשוב במיוחד העונה, הגם שאין סיבה להפסיד.

תחזית: 30 נצחונות, ואכזבה לקליבלנד, או מי שיחזיק את הבחירה של הנטס עד הדראפט הבא.

וגאס חזתה לקבוצה 27.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.

אודות הכותב:

שגיא רפאל

התחלתי את הרומן שלי עם הNBA אי שם בסוף שנות השמונים. בחרתי לאהוד את גולדן סטייט כי רציתי להיות מיוחד. 24 שנות סבל אחרי אותה בחירה זה השתלם בגדול! את הכדור הכתום פתחתי ב2013 כדי ליצר תוכן עברי איכותי. הצטרפו אליי המון שותפים טובים לדרך שבזכותם האתר והקהילה גדלים כל יום. מוזמנים להצטרף אלינו גם.

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball