בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה: פיניקס מחזירים לעצמם את הביתיות עם ניצחון חשוב על הפליקנס, מילווקי מתפוצצת על הבולס ומביסה אותה ב 30 הפרש וטרה יאנג עם גיים ווינר על אטלנטה משאיר את הסדרה שלהם בחיים.

 

אטלנטה הוקס (111) – מיאמי היט 110 (2-1 בסדרה למיאמי)

איזה משחק ענק קיבלנו הלילה, עם סיום נהדר, המון חילופי הובלה, והגיבור הקלאסי טרה יאנג בסל ניצחון עם 4 שניות על השעון:

אבל האמת היא שזה היה אחד המשחקים עם הכי הרבה חילופי הובלות, ושינויים תוך כדי תנועה, ויש המון טייקים מהמשחק, לכן ממליץ אחרי הנקודות ללכת לקרוא את דקות הסיום של המשחק, היה סופר צמוד ומעניין:

 

1. טרה יאנג 

יאנג קיבל הלילה חלק מהשריקות שלא קיבל במשחקים הקודמים (10-12 מהעונשין), וסיים עם 24 נק', 8 אס' ובאמת משחק סולידי, אבל הסיפור של הלילה זה 3 הדקות האחרונות.

במשך 45 דקות יאנג היה סביר. קלע, מסר, ניהל את המשחק סה"כ כמו שהייתם רוצים. ב 3 הדקות האחרונות פתאום קיבלנו משהו אחר לגמרי. הקאמבק של אטלנטה לא התחיל ביאנג, הוא התחיל במלחמה של דילון רייט, האנטר ובוגי.

אבל כשהמאני של המאני הגיע, פתאום הכשרון של יאנג התפוצץ והוא מסיים את המשחק עם 10 נק' ב 3 הדקות האחרונות מול 9 בלבד של מיאמי. 

קשה מאוד לדעת מה נקבל מיאנג, זה יכול להיות משחק שם 40+ נק' עם שלשות מהלוגו, וזה יכול להיות 0-7 מהשלוש ו 7 איבודי כדור. למרות הניצחון הלילה, אני לא חושב שאטלנטה נראית בשלה לעבור את מיאמי, הניצחון הושג דווקא בזכות הספסל שהיה נהדר והרים אותם בדקות החשובות (ראה סיכום בסוף).

 

2. הספסל של אטלנטה

בוגי עם 18 נק', 8 ריב' ו 6 אס' (4-9 מהשלוש), 16+ בדקות שלו.

דלון רייט עם 13 נק', 23+ ו 6-6 מהשדה

אוניקוואה 9 נק', 19+ ו 4-4 מהשדה. 

שתי הקבוצות קיבלו הלילה תרומה מהספסל, אבל עם יד על הלב, החמישייה הראשונה של אטלנטה כבר הייתה מוכנה ללכת הבייתה. אלו היו שחקני הספסל שלא וויתרו, נשכו, קפצו על כל כדור, בעטו וגרמו ליאנג להאמין שהוא יכול לקחת את המשחק. זה קצת מעניין, כי ממש הייתה תחושה של שינוי מנטלי בראש של יאנג שהגיע דווקא ברגע שהוא ראה את החברים שלו מהספסל נלחמים על כל כדור. אם הם יצליחו להביא את האנרגיה הזו בהמשך, זה עשוי להיות המהפך של אטלנטה. לומר את האמת, קשה לי לראות את זה קורה שוב.

 

3. קייל לאורי 

הירו קלע 24 נק' מהספסל, באטלר סיים עם 20 נק', 10 ריב', 8 אס', באם עם 13 נק', 11 ריב', 5 אס', 3 חט' ואני? אני רוצה לדבר על לאורי שסיים עם 6 נק' בלבד ו 5 אס'.

למה?

מתוך כל ההתלהבות של אטלנטה, דבר אחד התפספס. לאורי נפצע בסוף הרבע השלישי ירד ולא חזר לשחק. הוא לא שיחק דקה בריצה המשוגעת של אטלנטה. לאורי למי שזוכר היה השותף המושמץ של דרוזן שזכה לעדנה באליפות ההיסטורית עם לנארד.

הוא ווטרן שראה הכל, ועשה הכל. היה למטה והיה למעלה, אבל יותר מכל הוא שחקן הגנה נהדר. כאשר יאנג התלונן על אגרסיביות היתר של מיאמי, בין היתר הוא דיבר על לאורי שכל באמפ ביניהם מוציא את האוויר מהריאות של יאנג. 

אז אין לי נתון סטטיסטי שמצביע על איך יאנג נראה כאשר לאורי על המגרש, אבל איכשהו אני די בטוח שאם לאורי לא נפצע אנחנו עכשיו ב 3-0 למיאמי. 

כרגע אין הערכה ברורה למצבו, אפשר לצפות שהוא יחזור למשחק הרביעי, אבל אם איכשהו זה מתברר כמשהו חמור יותר, זה עשוי להיות המהלך שהפך את הסדרה. 

4. הרבע הרביעי של אטלנטה

הבטחתי ואני מקיים. שווה לראות את הדקות האלו. אגב, למטה יש גם את הרבע השלישי של מיאמי.

9 דקות לסיום, התוצאה היא 94-80 למיאמי. המשחק נראה גמור, המומנטום של מיאמי. אטלנטה לוקחת פסק זמן קריטי ו… קשה להבין מה בדיוק היה הנוסח על הספסל, אבל אטלנטה יוצאת למלחמה על הבית, וכל השחקנים מבינים, 9 הדקות הבאות יקבעו לאן הסדרה הזו הולכת. לפעמים כל האסטרטגיות הולכות לפח, וזה פשוט האנרגיות של השחקנים.

להלן רצף הדקות האחרונות ואי אפשר לומר שהיה שם כדורסל גדול, או נכון של אטלנטה, פשוט רצון אדיר לנצח.

זה מתחיל בשלשה קשה של בוגי מהפינה:

אח"כ, מהלך כדורסל רע, עם מסירה דרך אמצע המגרש. מסירה שהמון פעמים במהלך המשחק מיאמי חטפו, לא כאן. בוגי חופשי, בוגי מחטיא. אבל דלון רייט מציל את המצב:

בתוך כל הבלאגן הזה, יאנג פתאום נכנס לקצב.

סל קשה מאוד של יאנג עם העבירה:

מיאמי שוב עולים ליתרון, ואז יאנג עונה בזריקה רעה 2 מטר מהשלוש, מהשלוש אחרי כמה משחקים שהוא לא פוגע, אבל הפעם זה נכנס. יאנג פתאום מרגיש שאי אפשר לעצור אותו, והוא צודק:

בוגי שוב עם זריקה טובה מהשלוש, שוב זה לא נכנס, ואז אוניקוואה עם הסל המוזר הבא מעלה את אטלנטה ליתרון 106-104:

באטלר משווה עם שלשה, יאנג הולך לקו כדי לקלוע עוד 2.

הנעת כדור יפה של מיאמי והפעם זה טאקר שמעלה אותם ל 110-109, כשיש 53 שניות לסיום:

מה עושים באטלנטה, הולכים שוב לשחקן החם, שזה יאנג שקולע פלואטר קשוח ומנצח את המשחק. 

 

לכן, אפשר לרשום המון נקודות, תובנות ועוד, בסופו של יום צריך גם מזל וזיעה בכדורסל והמזל היה היום עם אטלנטה שמצליחים לאסוף את המשחק הזה ממש מהרצפה.

5. הרבע השלישי של מיאמי

אי אפשר להתעלם מהתנודתיות שהתרחשה הלילה על המגרש. לרוב אני מתמקד באלמנטים אבל הלילה זה היו יותר מומנטום שזז מצד לצד. הרבע הראשון נפתח צמוד, כאשר אף אחת מהקבוצות לא ממש בורחת. ברבע השני אטלנטה משתלטת על המשחק ונראה שהלילה זה הלילה שלהם, בדרך ליתרון 61-54.

היתרון נשמר בפתיחת הרבע השלישי עד 68-63 ו…בום.

מיאמי יוצאת לריצה משוגעת של 21-0, דקות נהדרות של טאקר, הגנה מושלמת, והנעת כדור בהתקפה.

פתאום זה 84-68, מיאמי בדרך ל 3-0 קליל, והסדרה גמורה:

הנה עוד מהלך הגנה נהדר, ובאמת שהמשחק נראה גמור לחלוטין:

למרות ההפסד, מיאמי גם שלטה מתחת לסלים (45-36) ואיכשהו יש לי הרגשה שהם יחזרו להשתלט על הסדרה במשחק הבא שיערך בלילה שבין ראשון לשני ויחזור לאטלנטה בשעה 02:00 שעון ישראל.

 

 

שיקגו בולס 81 – מילווקי באקס 111 (2-1 למילווקי)

הבולס לקחו את משחק מספר 2, מידלטון נפצע וכל הרשת גואשת.

"משחק היסטורי של דרוזן שמוריד את הקוף מהגב."
"איזה התאמות נהדרות של בילי דונובן שמצליח לעצור ולתסכל את יאניס."
"איך מילווקי תסתדר בלי מידלטון?"

 

איך?

קל, נזכיר לכם שמדובר באלופה היוצאת, והם כבר יודעים דבר או שניים על הפלייאוף. הם כבר חוו כישלונות בשנים עברו, וגם חוו הצלחות. אבל יותר מכל, הם קבוצת הגנה קשוחה מאוד, והלילה הם פשוט שחטו את הבולס מהדקה הראשונה.

 

1. ההתקפה של מילווקי

במילווקי הבינו שהם צריכים להגיב לדאבל טים שמגיע כל הזמן על יאניס, אז הם הגיבו. שימו לב הנעת כדור מושלמת הייתה שם ברבע הראשון. יאניס ממש יודע שקארוסו יגיע לדאבל טים, הכדור זז אחורה באופן כמעט מתוכנן מראש, עוד מסירה, עוד מסירה ו… שחקן פנוי לחלוטין לשלשה:

הנעת כדור יפה של מילווקי, והבולס מחליטים להפסיק עם העזרות. הפסיקו, נהדר?

יאניס מזהה שאין אף אחד מתחת לסל והולך לדאנק קליל, כאילו שהוא נמצא מול דחליל:

מילווקי הגיעה מוכנה מאוד למשחק הזה, ופירקה לחלוטין כל מה שהיה לשיקגו להציע.

עכשיו תורם של השוורים לחפש עוד פתרונות.

 

2. ג'רו הולידיי

בהיעדרו של מידלטון, הולידיי לקח על עצמו את המשחק גם בהגנה וגם בהתקפה. הולידיי עלה מאוד אגרסיבי למשחק, קלע בצד אחד ושמר נהדר בצד השני. 16 נק', 6 ריב', 6 אס' ו 27+ ב 30 דקות.

הניע את הקבוצה, וממש דאג שהפוקוס לא יהיה על יאניס. האופן שבו הוא השתלט על המשחק למעשה אפשר ליאניס להשתחרר ובמידה מסויימת החיסרון של מידלטון עשה לו טוב. הוא היה צריך לקחת את המושכות ולקח אותן ממש מהדקה הראשונה:

כמה הולידיי נהדר בהגנה? שימו לב לנתון הבא על איך שהוא מתסכל את הבולס:

3. יאניס 

אין פה איזה חידוש, הוא פשוט קלע 18 נק' עם 7 ריב' ו 9 אס', סיים ב 36+ ב 29 דקות. זה משהו שחייבים לציין. יאניס היה הלילה משוחרר לחלוטין, הרבה בזכות הנעת הכדור בתחילת המשחק שאפשרה למשחק של מילווקי לזרום ולהפסיק את השמירות הכפולות על יאניס.

 

4. בובי פורטיס וגרייסון אלן

פורטיס עלה הלילה בחמישייה במקום מידלטון. מילווקי פותח עם שני סנטרים על המגרש (לופז ופורטיס), אבל שני סנטרים שמסוגלים לקלוע שלשות.

זה מאפשר להם לרווח ולהניע כדור באופן נהדר ולפורטיס לקלוע 18 נק' עם 4-8 מהשלוש.

אבל זה לא הכל. פורטיס מוסיף 16 ריב' ומילווקי מנצחת מתחת לסלים 55-43. זה לבד עשה את ההבדל.

 

גם גרייסון אלן נותן משחק נהדר מהספסל עם 22 נק', 5-7 מהשלוש. אם פורטיס ואלן יצליחו להיות יציבים מהשלוש, זה יכול בהחלט לפתוח אופציות חדשות למילווקי.

 

5. המצב המנטלי של הבולס

רבות דובר על המצב המנטלי שלהם, בייחוד אחרי הניצחון במשחק מספר 2.

אז הלילה הם הגיעו בתחושה שהם כבר עשו את שלהם בסדרה. אחרת אי אפשר להסביר איך הם פשוט וויתרו על המשחק איפה שהוא באמצע הרבע הראשון.

זה לא היה משחק נורא של דרוזן או של לאבין.

זה היה משחק אנמי של דרוזן ולאבין, שני האנשים שאמורים לסחוב את הקבוצה. שניהם ביחד זורקים 22 זריקות לסל, כמות זריקות שכל אחד מהם אמור לזרוק לבד. שניהם גם קלעו באחוזים סבירים, דרוזן קולע 4-9 מהשדה, לאבין עם 6-13. היחידי שהיה נראה שהוא נלחם ומנסה היה ווצ'ביץ' שמסיים עם 19 נק' ב 8-17 מהשדה.

 

אבל.. אם יש משהו שלמדנו העונה על הבולס. כאשר ווצ'ביץ' זורק יותר מדרוזן ולאבין, זה סימן שתוכנית המשחק לא הולכת טוב והם בדרך להפסד.

דיברנו על זה גם אחרי המשחק הראשון, מילווקי מחזיקה כרגע את אחד השומרים הטובים ביותר בעמדות הגארד (יש איזה סמארט אחד שטוען לכתר גם כן). הולידיי שומר נהדר ושני הגארדים הנהדרים של הבולס פשוט לא זורקים לסל.

אם הבולס רוצים עוד לעשות משהו בסדרה הזו, הם חייבים שוב להשתחרר מהצל המנטלי שלהם, ולזרוק. גם אם דרוזן יסיים את המשחק עם 8-25, זה התפקיד שלו. זה מה שהוא אמור לעשות.

 

אבל כאמור, הפעם התחושה הייתה מכיוון מנטלי אחר. לא של חשש, של עשינו את שלנו ואפשר לסיים את העונה.

כותב שורות אלו, מקווה מאוד להתבדות במשחק מספר 4 שיערך בראשון בערב בשעה 20:00 שעון ישראל (משחק מוקדם).

 

 

ניו אורלינס פליקנס 111 – פניקס סאנס 114 (2-1 לסאנס בסדרה)

אריק ספרן

 

אחרי עונה נהדרת שבה סיימה את הליגה במקום הראשון, עם שיא מועדון של 64 נצחונות, פיניקס מוצאת את עצמה כבר בסיבוב הראשון, עם סדרה קשה מהמצופה, כשהיא מגיעה לאולם הביתי של הפליקנס עם כל הלחץ עליה לאחר שאיבדה את יתרון הביתיות במשחק הקודם, וללא הכוכב הגדול שלה – דווין בוקר – שייעדר ככל הנראה להמשך הסדרה, עקב מתיחה של שריר הירך.

הפליקנס מצדם, ינסו להמשיך במומנטום החיובי שלהם מהפליי-אין, כשהם מאמינים שהם יכולים לנצל את חסרונו של בוקר בשביל לחולל סנסציה ולהדיח את אלופת המערב כבר בסיבוב הראשון. אם ימשיכו בכושר שלהם מהמשחק וחצי האחרונים, הם בהחלט יכולים לעשות זאת.

 

רבע ראשון

באיחור של חצי שעה (עקב עיקוב במשחק המקדים של אטלנטה), המשחק נפתח, כשהפליקנס מעלים את החמישיה הרגילה שלהם (מקולום, ג'ונס, אינגרם, הייז וולנצ'ונס). פיניקס גם היא מעמידה את החמישיה הרגילה שלה, כאשר קאם ג'ונסון מחליף בחמישיה את בוקר הפצוע (פול, ג'ונסון, ברידג'ס, קראודר ואייטון).

המשחק, כצפוי, מתחיל בצורה מהוססת, כאשר רק לאחר כשלוש דקות 2 הקבוצות מצליחות לעלות על הלוח, לאחר שלשה של כריס פול.

אייטון, שלא קיבל הקיץ את חוזה המקס שלו ציפה, ידע שבהעדרו של בוקר, הוא חייב להוכיח שהוא שחקן שניתן לסמוך עליו כאופציה ראשונה, ובסיוע של כריס פול, הוא בהחלט הצליח להוכיח את זה לאורך הרבע הראשון. 13 נק' (כולל שלשה נדירה), 4 ריבאונדים, חטיפה וחסימה, ב-12 הדקות הראשונות לאיש הגדול.

ובכל זאת, הפליקנס עם ריצת 7-2 בסיום הרבע, הצליחו לרדת עם יתרון של נקודה, 29-28.

 

רבע שני

דבונטה גראהם פתח את הרבע השני כמו שסיים את הראשון, ועם 2 שלשות רצופות, הביא את הפליקנס ליתרון שיא של 7, 35-28.

פיניקס מנגד, המשיכה ללכת לצבע, והפעילה את מקגי ואייטון, שהמשיך להיות מצויין גם ברבע השני. לאחר שקלעה רק 46 נקודות בצבע במהלך המשחק השני, פיניקס מסיימת את המחצית עם 30 נקודות משותפות של הסנטרים שלה. 21 לאייטון, 9 למקגי.

ארוע המפתח ברבע, וכנראה במשחק כולו, ארע כ-5 דקות לסיום המחצית, כאשר הייז, במהלך טיפשי לחלוטין, נכנס באגרסיביות בקראודר, והורחק ע"י השופטים בפלגרנט-2.

מרגע זה, פיניקס ניצלה את ההלם של הפליקנס, וסגרה את הרבע בריצת 16-5, כשהקבוצות יורדות למחצית ביתרון 11 לסאנס, 59-48.

 

רבע שלישי

הפליקנס הוכיחו בפעם המי יודע כמה העונה, שהם קבוצת רבע שלישי מצויינת, ולא נשברים בקלות.

סגירה נהדרת של הפליקנס על אייטון, גרמה לו לזרוק 4 זריקות בלבד במהלך הרבע (לעומת 7 בכ"א מהרבעים הקודמים), וכאשר פיניקס לא מצליחה למצוא את הסל מרחוק (1-7 ברבע, 4-26 במהלך כל המשחק!), אין פלא שהמשחק נפתח לגמרי, כאשר ריצת 12-0 של הפליקנס, הורידה את היתרון של פיניקס לנקודה בודדת.

הרבע מסתיים עם יתרון שביר של פיניקס 81-79, כשפיניקס נאחזת בסטטיסטיקה המעודדת מבחינתה: מאזן של 48-0 העונה, במשחקים בהם היא יורדת ביתרון בסוף הרבע השלישי.

 

רבע רביעי

POINT GOD TIME!

בדיוק כמו במשחק הראשון (ולמעשה רוב הקריירה שלו), כריס פול ידע להגיע בדיוק ברגע שצריך אותו – הרבע הרביעי.

19(!) נקודות, ב-70% מהשדה, בתוספת 2 אסיסטים – וכמובן, 0 איבודים, היו לפול נגד קבוצת נעוריו ברבע האחרון. כאשר פעם אחר פעם הוא לוקח שליטה בקלאצ' טיים.

מהצד השני קיבלנו משום מקום, מופע נהדר של חוסה אלוורדו, שעם 9 נקודות – כולן ברבע הרביעי – הצליח לשמור את הפליקנס במשחק כמעט עד לרגע האחרון. אבל מול קבוצת הקלאצ' הטובה בליגה (נט רייטינג של 33.4 – הרחק לעומת ה-15.9 של מילווקי במקום השני), זה פשוט לא הספיק.

114-111 לסאנס בסוף, לאחר מספר סלים מרשימים של אינגרם ומקולום שהצליחו למתוח את המשחק.

 

מהצד של פיניקס:

28 נק' לפול (בתוספת 14 אסיסטים ו-0 איבודים) ולאייטון (בתוספת 17 ריבואנדים ו-3 חטיפות). 17 לברידג'ס ו-15 למקגי.

מהצד של הפליקנס:

עיקר הנטל נפל על אינגרם עם 34 ומקולום עם 30 נקודות. וולנצ'ונס שיחק 26 דקות בלבד, וקלע 6 נקודות ב-1-5 מהשדה.

פיניקס מחזירה לעצמה את יתרון הביתיות, מורידה המון לחץ, וקונה לבוקר זמן יקר להתאושש.

2-1 לסאנס בסדרה.