בזמן שפלייאוף לא ישנים והלילה: מידלטון והולידיי מככבים, ומעלים את מילווקי לגמר הנ.ב.א. הראשון של מילווקי מאז 1974. 

 

אטלנטה הוקס 107 – מילווקי באקס 118 (2 – 4, מילווקי אלופת המזרח ועולה לגמר הנ.ב.א.)

אם לסכם את הסדרה, כנראה שהמשפט הנכון ביותר יהיה שהקבוצה האחרונה שנשארה לעמוד היא זו שגם ניצחה. יאנג אמנם חזר לשחק היום, אבל ניכר עליו שהפציעה עדיין מציקה לו (14 נק', 4-17 מהשדה, 0-6 מהשלוש, 9 אס' על 5 איבודים) ובאופן כללי כמעט מהפתיחה אטלנטה כולה נראתה כאילו פשוט נגמרו לה האנרגיות בדרך לערב נוראי של 41% מהשדה. 

בצד השני, זה הרגע הגדול של מידלטון וגם הולידיי זכה הלילה לככב בדיוק בזמן. מילווקי חוזרת לגמר הנ.ב.א. לראשונה מאז 1974:

 

יהיה עוד מספיק זמן לספר ולהשוות בין הקבוצות והתקופות השונות של המועדון, ולכן אנחנו נתמקד בכוכבים הנוכחיים:

1. קריס מידלטון – כנראה הרגע הגדול ביותר בקריירה שלו. כמה ביקורות הוא קיבל בעונה שעברה על זה שהוא לא מתאים להיות כינור שני בקבוצה שרוצה ללכת עד הסוף. שהוא אולי הסטאר הכי לא כוכב שיש, ובגלל זה היו צריכים את הולידיי שיהיה עוד כוכב שיתעלה ברגעי האמת ליד יאניס. אם יש משהו שמידלטון עשה, זה להוריד את הקוף במלואו מהגב. בארבעת המשחקים הסוגרים של שתי הסדרות האחרונות, מידלטון היה שם בשיאו וזה בדיוק מה שרוצים ממנו:

 

2. ג'רו הולידי – הולידיי הגיע העונה בתור הכוכב השלישי של הקבוצה, ואולי אפילו במידה מסויימת היה אמור להשתלט על עמדת הכינור השני. להולידיי היו לא מעט משחקים עם אחוזים נמוכים, וקליעה פחות טובה ממה שציפו. עלו גם לא מעט שאלות, האם הטרייד שדילל את הרוסטר היה נכון. כאשר האבק מתפזר, הולידיי מוכיח שהטרייד היה נכון ב 100%, כאשר הוא נותן את הסדרה הטובה ביותר שלו נגד אטלנטה (בשני צידי המגרש, בהגנה לא פחות מאשר בהתקפה) ומסיים ערב נהדר עם מהלך אדיר שעצר את הריצה של אטלנטה שניסתה לחזור למשחק ולסדרה. בסיבוב הבא, יהיה לנו מפגש מסקרן מאוד בין הולידיי ומידלטון לכריס ודווין בוקר, עם אתגר מעניין לכל הכוכבים בשני צידי המגרש. 

 

3. יאניס אדטוקומבו- 

יאניס לא שיחק הלילה, בכלל יאניס פצוע אז מה יש לדבר עליו. זה קצת עצוב שהגמר הראשון שיאניס מגיע אליו, מתרחש כאשר הוא על אזרחי. הפלייאוף הזה גבה יותר קורבנות ופצועים מכל פלייאוף שאני זוכר באופן אישי, כאשר כל הכוכבים הראשיים של כל הקבוצות נפצעו בשלב כזה או אחר. יחד עם זאת, כריס פול הספיק לפספס משחקים ולחזור, דווין בוקר הספיק להפצע ולהמשיך לשחק עם מסיכה, וכמו שזה נראה כרגע יאניס צפוי לחזור לשחק נגד פיניקס. אולי לא במשחק הראשון, אבל כנראה שיהיה כשיר לפחות למשחק השני של הסדרה ועם כל הכבוד למידלטון והולידיי, יאניס אמור להיות שובר השיוויון מול פיניקס. 

גם החברים ממשיכים לכבד את יאניס בתור מספר 1 של הקבוצה, והיה כיף לשמוע את הולידיי מדבר עליו אחרי המשחק:

4. הצוות המסייע של מילווקי – ברוק לופז, טאקר, פורטיס, טיג, קוננגטון, ברין פורבס

יש למילווקי אחלה סגל. זהו. אמרתי את זה. ברוק לופז התפוצץ במשחק החמישי, פורטיס שיחק מצויין בהיעדרו של יאניס, טאקר מניה הגנתית בטוחה (חייב להחזיר לעצמו את הקליעה, גם הלילה 1-7 מהשלוש), ויש למילווקי המון כלים שיכולים להשפיע מצויין על הסדרה נגד פיניקס. איכשהו נגד ברוקלין, רוב השחקנים שהזכרתי כאן נקברו עמוק במעמקי הרוטציה. הפציעה של יאניס הכריחה את מילווקי ללכת עמוק ובמידה מסויימת זה עשה להם שירות, הם נזכרו שיש סגל מסייע. אני מקווה מאוד שקואץ' באד ידע להשתמש בהם בסדרה נגד פיניקס גם אחרי שיאניס יחזור במקום ללכת למשחק החפירות של 2 נגד 5 כמו שהוא עשה נגד ברוקלין.

 

5. קואץ' באד 

גם כאן, אחרי שהאבק מתפזר, בסופו של יום, הוא בגמר. תגידו מה שאתם רוצים עליו, מקובע, שמרני, לא יודע לעשות רוטציות, לא השתמש נכון בספסל ועוד. בשורה התחתונה, הוא בגמר הנ.ב.א. לראשונה עבורו ועבור המון מחברי הקבוצה:

 

הצד המפסיד – אטלנטה

איזו ריצה קיבלנו מהם. יקום המהמר שציפה שנראה את אטלנטה בגמר המזרח, ואת טרה יאנג זוכה להשוואות לדווין וויד לפני שהפלייאוף הזה התחיל.

1. טרה יאנג – ניתן למספרים שלו לדבר בעד עצמם. פלייאוף היסטורי של יאנג, עם עשרות רגעים אדירים, קליעות 3 מהלוגו, וניהול משחק פנטסטי. יאנג היה הכל עבור אטלנטה, ואולי הרגע הכי נזכר מהפלייאוף יהיה דווקא הפציעה המוזרה (החליק) שאולי הייתה זו שהכריעה את הסדרה לטובת מילווקי. 

אחרי המשחק הוא הבטיח: "עוד נחזור"

2. עומק –

איזה עומק נפלא יש לאטלנטה. ג'ון קולינס במהלך העונה דיברו לא מעט על זה שאולי הוא יעבור בטרייד בשנה הבאה, אני בספק שמישהו עדיין חושב על זה, קלינט קאפלה שנכנס היטב לתפקיד הווטר. בוגדנוביץ' שאמנם סבל מעליות וירידות, אבל היה מצויין בהיעדרו של יאנג, קווין הורטר משלים חמישייה נפלאה.

מהספסל הם מעלים את גאלינרי, ולו וויליאמס, שני ווטרנים שבכיף יכולים לפתוח בחמישייה וגם הובילו את אטלנטה ברגעים שונים בפלייאוף.

אם כל זה לא מספיק, הלילה גם רדיש התפוצץ והזכיר שיש להם עוד כלים:

 

לא להאמין שרדיש רק בן 21, יאנג 22, קולינס 23, הורטר 22.

אנחנו מצפים לראות את אטלנטה רצים שוב ושוב בשנים הבאות.

איזו קבוצה נהדרת ותודה על פלייאוף נפלא. 

 

המשחק הראשון בסדרה בין פיניקס למילווקי יערך בלילה שבין שלישי לרביעי בפיניקס בשעה 04:00 שעון גליל עליון.