בזמן שפלייאוף לא ישנים והלילה: דנבר סוגרת את הסדרה מול פורטלנד ופיניקס סוגרת את הסדרה מול הלייקרס. 

 

פורטלנד טריילבלייזרס 115 – דנבר נאגטס 126 (2 – 4 לדנבר בסדרה)

איזו יריבות מתפתחת בין פורטלנד לדנבר, אחרי משחק 4 הארכות המפורסם קיבלנו השנה משחק עם 2 הארכות, תצוגות ענק של ליליארד ויוקיץ', אבל כאשר האבק מתפזר, ה MVP הנכנס של העונה נשאר כאשר ידו על העליונה.

ליליארד עשה את שלו עם 28 נק' ו 13 אס', אבל ההגנה של פורטלנד כמו בכל הסדרה פשוט הייתה רעה מאוד. במשך 3 רבעים זה הספיק, שתי הקבוצות תקפו חזק, היו מצויינות, קלעו בלי הפסקה עד אשר ברבע הרביעי האויר נגמר לפורטלנד ודנבר סוגרת את המשחק ואת הסדרה.

יוקיץ' שוב היה האיש הטוב ביותר על המגרש עם משחק ענק של 36 נק', 8 ריב' ו 6 אס':

פורטר ג'וניור – בהיעדרו של ג'מאל מוריי, הוא הפך להיות הכינור השני של הקבוצה. הוא משחק מצויין, קולע 19 נק' למשחק, אבל הבעיה שהוא לא זורק מספיק. הלילה עם 26 נק' הוא זרק 19 פעמים (קלע 10) וזה מצויין, אבל במשחק הקודם הוא זרק רק 13 פעמים (ועדיין הגיע ל 26) ובמשחק 4 זרק רק 3 פעמים לסל. דנבר חייבת כוכב שני לצידו של יוקיץ', ולג'וניור יש את כל הכלים להיות הכוכב הזה. הוא רק צריך להבין ולהתחיל להתנהל בהתאם.

מונטה מוריס – בהעדרו של ג'מאל מוריי דנבר חיפשה בנרות סקורר נוסף ואם הוא עולה מהספסל עוד יותר טוב. פתאום מוריס גילה את המסננת של פורטלנד בדרך ל 50 נק' בשני המשחקים האחרונים (הלילה 22). מוריס הולך להיות סופר חשוב בסדרה הצפויה מול פיניקס, מאחר ובוקר וכריס פול שומרים הרבה, הרבה יותר טוב.

ארון גורדון – גורדון עדיין מחפש את עצמו בדנבר. אז נכון שהוא מקבל יותר אסיסטים ממה שקיבל באורלנדו, אבל זה לא מה שציפו ממנו כשהוא הגיע. בטח עכשיו שג'מאל מוריי פצוע. גורדון חייב למצוא את הדרך לתרום יותר, בשני צידי המגרש.

ניקולה יוקיץ' – אם אלו לא מספרים של MVP, אני לא יודע מה כן:

 

ועכשיו איך מתכוננים לפיניקס? 

הסדרה הצפויה נגד פיניקס הולכת להיות שונה משמעותית מהסדרה מול פורטלנד. פיניקס פירקה את הלייקרס קודם כל בהגנה, כאשר כמעט לאורך כל הסדרה היא שמרה אותם מתחת ל 100 נק'. דיאנדרה אייטון אמור להתקשות מול יוקיץ', אבל הוא נותן לו סוג של מץ' – אפ. בזמן שכריס פול ובוקר אמורים לטחון את קמפאצו, ריברס ומונטה מוריס בשני צידי המגרש. לכן דנבר חייבת את גורדון ופורטר דומיננטיים מאוד מול ברידג'ס וקראורדר.

פיקנטריה קטנה – פיניקס ודנבר נפגשו 3 פעמים בעונה הסדירה, דנבר ניצחה פעמיים, בשני הניצחונות המשחק הלך להארכה (בשני אפילו 2 הארכות). צפוייה לנו סדרה סופר מעניינת.

 

פורטלנד / ליליארד ומקולום – הגיע הזמן להודות זה לא עובד. בהגנה כמובן.

לפורטלנד היו השנה את כל הכלים להעיף את דנבר, נורקיץ' חזר ונראה מצויין, ליליארד קלע יותר שלשות מאי פעם, כרמלו עשה את שלו מהספסל, אבל הם פשוט לא שומרים. בהתקפה הם נפיצים אולי יותר מכל צמד גארדים אחר בליגה. אבל בהגנה, הם פשוט מסננת. מונטה מוריס הפך בסדרה הזו לכוכב (הלילה 22 נק') שאפילו הוא לא ידע שהוא מסוגל להיות. הקרדיט למקולום וליליארד שאולי מסוגלים לקלוע שלשות מהלוגו אבל מול קו גארדים שכולל את קמפאצו, אוסטין ריברס ומונטה מוריס הם היו צריכים להיות הרבה הרבה יותר טובים ודנבר הייתה אמורה להתקשות הרבה יותר.

אי אפשר לעבור סיבוב כשאתה סופג כל משחק 120+ נקודות.

אגב, יהיה מעניין לדמיין טרייד של פול ג'ורג' וסיג'יי מקולום, שני השחקנים מתאימים יותר לדעתי לקבוצה השנייה. מקולום סוף סוף ימצא מקום ליכולות ההתקפיות שלו, ופול ג'ורג' סוף סוף יוכל לתרגל את זה שדמיאן קולע עליו שלשות מהלוגו גם באימונים. כלומר, התכוונתי שאולי מישהו ישמור ליד ליליארד, נו הבנתם אותי. 

 

לוס אנג'לס לייקרס 100- פיניקס סאנס 113 (הסאנס מנצחים את הסדרה 4-2)

הסאנס מנצחים את סדרת הפלייאוף הראשונה שלהם מאז 2010 אחרי שכמעט אף אחד לא נתן להם סיכוי אל מול הפייבוריטית הבכירה מלוס אנג'לס. על אף שהלייקרס הגיעו פצועים לסדרה, כולל העובדה שדיוויס החסיר משחקים, זה לא אמור לגרוע מההשיג של הסאנס, ששיחקו כדורסל מצויין בשני צידי המגרש.
בוקר שוב היה מצויין עם 47 נקודות (ו-11 ריבאונדים) כולל 22 נקודות ברבע הראשון אשר הובילו בריחה מוקדמת וגארבג' טיים מתמשך מתחילת המשחק. נוסף על זאת דיוויס החמיר את הפציעה שלו במפשעה לאחר רק 5:25 דקות של על המגרש וזה הוסיף לתחושת הנפל של הלייקרס. למחצית השנייה הלייקרס עלו יותר נחושים ואגרסיביים. עם הגנה משופרת, כולל טראפים חזקים על בוקר, וכאשר לברון מנסה ומצליח להגיע יותר לצבע, הלייקרס הורידו את ההפרש ל-10 נקודות ברבע האחרון אבל זה היה המקסימום שהם הצליחו. כריס פול השתלט על המשחק והסאנס עולים לחצי גמר המערב במשחק בו הם שלטו ולרגע לא היה ספק מי תסיים אותו עם הניצחון.

בוקר – בפלייאוף הראשון שלו, הוכיח שהוא סקורר ברמות הגבוהות ביותר, כאשר הוא התמודד מול ההגנה הטובה ביותר בליגה, מול דאבל טימים ומגוון שומרים מתחלפים. הוא סיים את הסדרה עם ממוצע של 29.7 ב-49% מהשדה כולל 43% מהשלוש (כולל חמישה אסיסטים ו-6.2 ריבאונדים). בוקר השיג את הנקודות שלו במגוון דרכים, הגיע המון לעונשין וכאשר הלייקרס תקפו אותו עם טראפים, הוא ידע למצוא את השחקן הפנוי לזריקה נוחה.

דיאנדרה אייטון הצליח להיות יותר טוב בסדר הזאת יותר מכל סוללת הגבוהים של הלייקרס כולל אנתוני דיוויס. הוא סיים את הסדרה עם 17.6 נקודות (ב-80% אחוזים מהשדה!) והוסיף 12.2 ריבאונדים אך מעל הכל אייטון הראה כי הוא מסוגל לסגור יפה את הצבע בהגנה והוא שיפר מאד את הגנת הפיק אנד רול שלו בפרימטר. הוא כבר לא החור ההגנתי שכולם דיברו עליו בשנת הרוקי שלו ועכשיו הוא גם הוכיח את זה בפלייאוף.

וכמובן כריס פול – מה עוד נותר להגיד על הרכז המזדקן, שלא משנה לאיזו קבוצה הוא מגיע הוא משפר אותה פלאים? מהרגע שפול עבר בטרייד לסאנס הרבה האמינו שהסאנס תהיה קבוצת פלייאוף, אף אחד לא האמין שהיא תסיים במקום השני במערב. אף אחד לא נתן להם סיכוי מול הלייקרס ובכל סוכנות הימורים הם היו האנדרדוג.
פול הכניס מנהיגות לקבוצה המוכשרת הזאת, ניווט את ההתקפה, נתן לבוקר להיות מרוכז בקליעה נטו (על אף שבוקר מאד השתפר כמנהל משחק בפיק אנד רול, ובוקר עצמו נותן את הקרדיט בכך לפול) והראה שהוא עדיין מסוגל לשמור גם בגיל 35.

עכשיו הם יפגשו את הנאגטס בסיבוב השני כאשר הם עם יתרון הביתיות. תהיו בטוחים שאחרי שהסאנס הדיחו את המלך, אף אחד לא הולך לזלזל בהם בסיבוב השני.

מהצד של הלייקרס נותר רק להתאכזב. אחרי ההתחמשות בקיץ, בעיקר ההחתמות של דניס שרודר ומונטרז הארל, בנוסף להתחתמה של דראמונד בשוק הביי אאוט, כולם הכריזו עליהם כמועמדת הבכירה לאליפות. לברון הצהיר על בק טו בק ובמקום אליפות הוא זוכה בהדחת הסיבוב הראשון היחידה שלו בקריירה. אז נכון הלייקרס יכולים להתנחם בעובדה שהם היו פצועים ושכנראה הסדרה היתתה נראית אחרת אם כולם היו כשירים, אבל זה לא תירוץ לאיך שהלייקרס שיחקו ובשני המשחקים האחרונים.

אז מה הלייקרס יעשו בקיץ?

לפי הדיווחים הם רואים באנדרה דראמונד חלק מהעתיד של הקבוצה ומעניין לראות איזה חוזה יציעו לו. מונטרז הארל עם אופציית שחקן ויש תחושה שהוא לא יממש אותה על אף הפלייאוף החלש שלו. הלייקרס לא באמת זקוקים לשלושה סנטרים והשאלה היא על איזה סנטר יוותרו. השאלה המרכזית של הלייקרס בקיץ תהיה מה עושים עם דניס שרודר. הרכז הגרמני רוצה חוזה של לפחות 20 מיליון לעונה אבל האם כדי ללייקרס להחתים אותו בסכום כזה לאור הפלייאוף היחסית אנמי שלו? הלייקרס קבוצה שלא ששה לשלם מס מותרות והחוזה הצפוי של שרודר יגרום להם לשלם אותו. מהצד השני הלייקרס מחוייבים לכמעט 122 מיליון דולר לעונת 21/22 ואין להם דרך להתחזק בשוק החופשי. החוזים של לברון ודיוויס סותמים את רוב תקרת השכר ואם הם רוצים להמשיך להיות קונטנדרים, אולי עדיף להם להחתים את שרודר גם במחיר קצת גבוה מערך השוק שלו.
מעבר לכך, השניים היחידים שאני מאמין שהלייקרס ירצו להשאיר וגם הם מסיימים חוזה הם אלכס קארוסו, שמספק הגנה מצויינת האסל ואפילו שיפר את ניהול המשחק, ואת טיילן הורטון טאקר הצעיר שמראה ניצוצות ויכול להתפתח לשחקן מעניין בליגה.