בזמן שפלייאוף לא ישנים והלילה: ברוקלין סוגרת עניין מול בוסטון וממשיכה לסיבוב הבא, פיניקס מביסה את הלייקרס נטולי דיוויס ודנבר מנצחת בקרב קשוח לאחר שתי הארכות את פורטלנד. 

 

דנבר נאגטס 147 – פורטלנד טריילבלייזרס 140 (3 – 2 לדנבר בסדרה, שתי הארכות)

המשחק המטורף של הלילה מגיע אלינו מדנבר, שם המארחת מצליחה לנצח את פורטלנד לאחר שתי הארכות.

פתיחת המשחק לא בישרה על הבאות, דנבר השתלטה על המשחק ברבע הראשון, קמפאצו מגיע לטבעת ודנבר כבר ביתרון 16-5 ולאחר מכן 38-25 בתום הרבע הראשון:

דנבר ממשיכה לשלוט ברבע השני, ושלשה של מרקוס הווארד מעלה אותם ליתרון 50-32, תוצאה דומה במפגש בין פיניקס ללייקרס סימן את הסוף:

פורטלנד מזעיקה טיים אאוט, ובחזרה ממנו כלום לא הולך. פורטר ומילסאפ מעלים ל 54-32 ו… הופ. משהו נעצר. 

דיים מתעורר ומוציא את פורטלנד לריצת 30-11 שסוגרת את המחצית בפיגור מינימאלי של 65-62:

במחצית השנייה מתפתח משחק סופר צמוד, ואף קבוצה לא מצליחה לברוח, דיים מתחיל להראות שהלילה יהיה קשה מאוד לעצור אותו:

בדנבר מתרחש בדיוק הדבר ההפוך. במשחק הקודם ראינו את יוקיץ' לבדו, והלילה כמעט כל השחקנים הגיעו לשחק:

 

ויוקיץ' באסיסט נפלא לריברס מעלה אותם ליתרון חשוב לקראת סוף הרבע הרביעי:

נורקיץ' שהסתבך הלילה בבעיית עבירות חוזר לשחק באמצע הרבע הרביעי, אבל תוך שתי דקות מסתבך עוד יותר, עושה עבירת תוקף ומשאיר את הרחבה ליוקיץ' שיסגור עניין:

אבל ליליארד פשוט ענק קובר שלשה אדירה ששולחת את המשחק להארכה הראשונה שלו:

בהארכה בהיעדרו של נורקיץ', יוקיץ' עושה מה שהוא רוצה, מנהל את המשחק וקולע ומעלה את דנבר ליתרון 134-126 כאשר נותרו רק 2 דקות על השעון:

 

גמור?

לא אם זה תלוי בליליארד.

ליליארד קובר 3 שלשות ושולח את המשחק להארכה השנייה שלו, בשוויון 135-135.

בהארכה השנייה, נראה שהדלק פשוט נגמר במיכלים של ליליארד, פורטלנד הולכת לסיג'יי מקולום שמחטיא פעם אחר פעם, ובדנבר מקבלים עזרה מפתיעה ממונטה מוריס שעולה מהספסל וקולע כמה נקודות חשובות בדרך לשיא קריירה בפלייאוף עם 28 נק'.

נסיים עם האסיסט המטורף הבא של יוקיץ', לא להאמין שהוא נמצא בדאבל טים, ומצליח לשחרר כדור מעל כל ההגנה (מסירה שכל מאמן יגיד לכם שאסור למסור) לשלשה חופשית לחלוטין של פורטר:

 

בסיום 147-140.

 

קלעו לדנבר: 

יוקיץ' 38 נק' 11 ריב' ו 9 אס', מונטה מוריס 28 מהספסל, פורטר 26 (10-13 מהשדה, למה הוא לא זורק יותר?), ריברס 18, גורדון 14, הווארד 9 מהספסל וקמפאצו עם 3 נק' בלבד

קלעו לפורטלנד: 

דמיאן ליליארד 55 נק' (12-17 מהשלוש, 17-24 מהשדה), 10 אס' ו 6 ריב', קובינגטון עם 19 ו 11 ריב', מקולום 18 נק' (7-22 מהשדה), נורקיץ' 13 ו 11 ריב', נורמן פאוול עם 13 נק' וכרמלו אנתוני קולע 8 מהספסל.

 

כמה נקודות מהמשחק:

  1. מונטה מוריס – הגארד הצעיר הפך להיות השחקן שכל כך היה חסר לצידו של יוקיץ', נקודות חשובות במאני טיים וסוף סוף משהו התאזן בהתקפה של דנבר.
  2. יוקיץ' – עוד משחק ענק שלו, אבל אולי הדבר החשוב ביותר זה ההסתבכות של נורקיץ' בבעיית עבירות שהגבילה אותו ל 24 דקות בלבד בערב עם שתי הארכות. סיכוי טוב שבמשחק הבא זה לא יקרה ונורקיץ' ימשיך להקשות על יוקיץ'. 
  3. דמיאן ליליארד – קשה לראות אותו יורד מפסיד אחרי לילה שכזה. למעשה, זה אפילו לא הוגן. אין לי מילים אחרות לתאר את מה שהוא עשה הלילה. 

לכן נסיים את החלק הזה, בהיילייטס שלו מהלילה, כי אין ספק שמגיע לו. כך או אחרת, אני ממש מקווה שבעונה הבאה פורטלנד יעשו את הצעד הנכון ויפרקו את הצמד ליליארד – מקולום. מקולום שחקן התקפה נהדר, אבל אולי גארד ששומר קצת טוב יותר לצידו של ליליארד ולא היינו רואים הלילה 28 נקודות של מוריס:

 

 

 

 

 

פיניקס סאנס 115 – לוס אנג'לס לייקרס 85 (3-2 לסאנס)

 

לא ברור מה קורה לסוללת הכוכבים הגדולה של הלייקרס, העובדה שאנתוני דיוויס חסר פשוט לא מצדיקה את החולשה המשוגעת הזו. מעל כולם בלט הלילה דניס שרודר שקבע הישג היסטורי עצוב למדי:

פיניקס דרסה את הלייקרס מהדקה הראשונה של המשחק, סיימה את הרבע הראשון ביתרון 36-24, הרגע האחרון שבו הקבוצות היו צמודות, היה המהלך הבא של כריס פול, ששילהב את הקהל ומשם פיניקס פשוט ברחה ולא הסתכלה לאחור:

הרבע השני היה תצוגת מופת של פיניקס, כאשר בצד השני הלייקרס נראו כמו מכבי חיפה בסיבוב הופעות השנתי שלהם בקיץ, פיניקס מנצחת את הרבע השני 32-10 בדרך ליתרון 66-36 ולמעשה לגמור את המשחק כבר במחצית. 

דווין בוקר וקמרון פיין כיכבו עם 22 (9-13) ו 14 (6-7) נק' כל אחד בהתאמה במחצית.

בסיום כאמור, גארבג' מתמשך כאשר בלייקרס פשוט לא היה ברור מי מסוגל לייצר נק' מלבד לברון וקצת קוזמה שאם נהיה הוגנים קלע את הנקודות שלו מאוחר מדי בשלב שבו המשחק לא ממש היה מעניין.

 

המהלך הרלוונטי היחידי ברבע השלישי היה פציעה נוספת של כריס פול בכתף הפגועה:

למרות, שזה לא נראה חמור במיוחד, לאור העובדה שהמשחק כבר היה גמור לחלוטין, פול ירד לחדר ההלבשה ולא חזר לשחק. אגב, פול הספיק לקלוע 2-2 מהקו לפני שירד לנוח.

 

קלעו לפיניקס: 

בוקר 30 נק' (13-23), 7 ריב' ו 5 אס', פיין 16, ברידג'ס 13, ג'ונסון 11 מהספסל, פול 9 ו 6 אס', קראודר 9, אייטון 8.

קלעו ללייקרס:

לברון ג'יימס 24 (6-10 מהשלוש) 5 ריב' ו 7 אס', קייל קוזמה 15, הורטון 11, מונטרז 9, דראמונד 7, גאסול 5 ומוריס 4. 

 

כמה נקודות מהמשחק:

  1. פציעות – קשה להתעלם מזה, אבל מלבד דיוויס שחסר, לברון לא נראה בריא לחלוטין, הוא מתחמק ממגע (יחסית) ובורח לשלשות שהולכות לא רע. הוא גם לא לוקח על עצמו את מה שאנחנו רגילים לראות. בנוסף קולדוול פופ נראה רחוק מכושר משחק ומהוסס מאוד.
  2. שרודר – אכזבה. אין מילים אחרות לתאר את מי שאמור להיות הכינור השלישי בקבוצה ולא מסוגל לקנות סל גם בגארבג' ארוך. שרודר בשני המשחקים האחרונים נראה יותר כמו אוסטין ריברס (אולי אפילו פחות טוב) ובלעדיו אין ללייקרס סיכוי, בטח כאשר דיוויס פצוע ובצד.
  3. דווין בוקר וקמרון פיין – צריך לתת יותר קרדיט לצמד הזה. כל הקריירה מדברים על זה שבוקר הוא כוכב של סטטיסטיקות ריקות, אבל בינתיים הוא האיש של פיניקס. גם פיין נותן סדרה אדירה, הלילה 16 נק' ב 19 דקות בלבד, לפחות נכון לסדרה הזו, היתרון של פיניקס הוא קודם כל בקו הגארדים, ולשם שינוי זה לא בגלל פול. זה המון בזכות הצמד הזה שלא זוכה למספיק קרדיט בשני צדדי המגרש. כי בצד השני כאמור שני הגארדים הפותחים של הלייקרס מסיימים עם 0 נק' ביחד.
  4. 11 נק' משותפות – זו התפוקה של מוריס, דראמונד, קולדוול פופ ושרודר שעלו ביחד בחמישייה עם לברון.
  5. 4 איבודי כדור – זו הכמות שדראמונד איבד ב 22 דקות. זו גם הכמות שפיניקס כולה איבדה ביחד אתמול בלילה. קראתם נכון.

אז מה הלייקרס צריכים לעשות?

קשה שלא להתייחס לשאלה הזו. כי זה לא רק ההפסד, זו הדרך שבה הם פשוט נראו נורא הלילה.

אם אני ווגל, אני מחליט ללכת עם כמה שחקנים שהקפאתי לאורך הסדרה הזו – טאקר ומונטרז. יותר דקות סמול בול עם מוריס ב 4 ליד מונטרז. כרגע הבעיה העיקרית של הלייקרס זה שהם לא קולעים, לא ההגנה. ריבוי הכוכבים כנראה משתק את מי שכן עולה לשחק, מתוך החשש שהוא יוחלף אחרי הטעות הראשונה. לכן הייתי הולך כאמור על הרכב שטורף את המגרש עם טאקר, קארוסו, לברון, מוריס ומונטרז. יותר קשיחות, וחבר'ה שבאופן כללי לא מפחדים מכלום.

מהספסל הייתי ממשיך עם גאסול, קוזמה וחוזר לשרודר / פופ, תוך כדי שאני מוותר לחלוטין על דראמונד שלפחות כרגע נראה כאילו איבד את הכיוון לחלוטין.

 

ברוקלין נטס 123 – בוסטון סלטיקס 109 401 לנטס שעולים לשלב הבא נגד מילווקי

(דרור האס)

ברוקלין ניצחו את המשחק הזה שנראה היה שכולם בשני הצדדים רצו שיסיים את הסדרה הזו. קמבה ווקר ורוברט וויליאמס פצועים, ג'ייסון טייטום פצוע ולקיירי אירווינג וחבריו לא ממש התחשק לחזור לבוסטון. ריצה ברבע הראשון פתחה פער קל לנטס. הסלטיקס נשארו קרובים וברבע האחרון ברוקלין רצו קדימה.

2 הקבוצות חושבות כרגע על היום שאחרי. ברוקלין צריכה לחשוב על מילווקי במה שיהיה אולי הסדרה הכי מרתקת ומאתגרת בפלייאוף הזה. יש לה כח התקפי אדיר וכמעט בלתי עציר, וגם במשחקים חלשים יחסית שלה היא הייתה פשוט מדהימה. אולם מצד שני יש גם כמה סימני שאלה: בוסטון פצועה הייתה אמורה להיות יריבה קלה, אולם זה לא נגמר בסוויפ וגם במהלך הסדרה היו רגעים ומשחקים בהם ברוקלין התקשתה. לדוגמא המשחק הראשון. ברוקלין הגיעה שאננית מדי לחלק מהמשחקים ואסור שזה יקרה לה בהמשך, כי נגד בוסטון היא יכולה להיכנס לבורות, נגד מילווקי קצת פחות. בנוסף כמובן שאלת ההגנה חוזרת: ברוקלין במשחקים הראשונים הראתה הגנה נרפית, שהייתה ה-15 מבין 16 קבוצות הפלייאוף. 2 המשחקים האחרונים העלו אותה למקום ה-8. נגד מילווקי (שאגב מדורגת ראשונה מבין קבוצות הפלייאוף הגנתית) היא בהחלט תידרש להעלות את הרמה. וכן, ההתקפה הטובה של הסיבוב הראשון נגד ההגנה הטובה של הסיבוב הראשון. איך יטתמודדו מול יאניס? אילו התאמות יעשו ברוקלין? יהיה מעניין.

 

בצד השני בוסטון הולכת הביתה עם הרבה מחשבות על איך מתכוננים לעונה הבאה. יהיו חייבים לחשוב על שאלת קמבה ווקר ומה עושים איתו. ווקר כרגע כנראה לא יכול להיות רכז פותח של קונטנדרית. שאלת הספסל צריכה גם כן לענות כמו גם מה עושים עם מרכוס סמארט שנכנס לעונתו האחרונה בחוזה, והאם מנסים להשאיר את אוון פורנייה.

 

הטופ 5 היומי