תודו שהתגעגעתם, אחרי תקופה אנחנו חוזרים לסקר את משחקי הלילה, כי למי שאיכשהו הצליח לפספס הפלייאוף התחיל וכמו שאנחנו יודעים בזמן שפלייאוף לא ישנים.

והלילה 3 הפתעות: פיניקס מנצחת את הלייקרס בערב רע של דיוויס, ממפיס מנצחת את יוטה ואטלנטה מנצחת את הניקס. במשחק המוקדם פילדלפיה מנצחת את וושינגטון בקרב התקפי רווי בהיילייטס. 

 

 

פיניקס סאנס 99 – לוס אנג'לס לייקרס 90 (1 – 0 לפיניקס)

(עידו צאנג)

שתי הקבוצות עלו מפוקסות כבר בדקות הראשונות והראו שהן בכושר מצוין. פיניקס הלכה לקו השלוש עם 7 ניסיונות כבר בחמש הדקות הראשונות. הלייקרס השיבו אש עם חדירות של שרודר ולברון. אנדרה דראמונד ניסה להראות לאייטון שהוא האלפא-מייל מתחת לסל שהוריד עליו שני ריבאונדים בהתקפה, אייטון מהצד השני נהנה מפנינים של כריס פול ועשה נקודות קלות בצבע. שתי שלשות רצופות של לברון סידרו ללייקרס יתרון קל, אבל ברידג'ס ופול החזירו בשלשות משלהם. שיוויון 15 אחרי שש דקות ופסק זמן של פרנק ווגל. איזו פתיחה!

מפסק הזמן עלו הלייקרס בלי לברון ודראמונד שקיבלו מנוחה. בפיניקס ידעו לנצל את זה ולחצו על הדוושה. נקודות של אייטון, בוקר וקראודר בהתקפות מעבר שבוצעו בצורה מושלמת יצרו יתרון קל לקבוצה מאריזונה. הלייקרס בדקות מבולבלות נענשו על כל טעות כשפיניקס ממשיכה במשחק הריצה המושלם. שלשה במעבר של קמרון ג'ונסון קבעה את התוצאה על 30-21 לשמשות. לברון הוזעק בחזרה למזער נזקים, והגיב עם שני אסיסטים יפים למונטרז הארל. נקודות נוספות של בוקר חתמו את תוצאת הרבע 32-25. להפסקה בין הרבעים ירדו הקבוצות כשפיניקס הכניסה את האגרוף הראשון.

הרבע השני נפתח בדיוק כמו שהראשון הסתיים כשכריס פול מריץ את פיניקס להתקפות מעבר בכל הזדמנות. 3 דקות בתוך הרבע כשפיניקס ביתרון 11, לברון הלך לריבאונד התקפה אחרי החטאה של קרוזו, כריס פול ניסה להגיע לסגור אבל התנגש בחברו לקבוצה קמרון ג'ונסון וחטף מכה חזקה בכתף. המשחק נעצר ופול ירד לחדר ההלבשה לקבל טיפול. דווין בוקר הוזעק מייד מהספסל. פיניקס נראו קצת בהלם מהפציעה, והלייקרס ניצלו את זה כדיי לנגוס בהפרש כשלברון ממשיך לחלק אסיסטים למונטרז הארל. דווין בוקר היה הראשון מפיניקס לצאת מהשוק שהשיב מלחמה עם ג'אמפר מרשים מול שמירה כפולה.

כנראה שהפציעה של פול הכניסה את בוקר לפוקוס. דקות מדהימות שלו ברבע השני החזירו את פיניקס ליתרון דו ספרתי. הלייקרס ניסו להחליף אחרי כל חסימה, ובכל נגיעה בכדור בוקר ראה קיר של שני שומרים מול העיניים, אבל זה לא ממש עניין אותו. מסיים בליי-אפ, קובר ג'אמפר מהמרפק, מוצא את אייטון בפיק אנד רול או מוציא לשחקן פנוי בפינה. בוקר היה פשוט חם! האוהדים שמילאו את האולם בפיניקס נשמו לרווחה כשכריס פול עלה לשחק בחזרה. הוא נראה קצת מוגבל בתנועה, אך זה לא שינה הרבה כי זה כבר היה המופע של בוקר. הלייקרס הלכו בעיקר פנימה והצליחו לסחוט עבירות ולמזער נזקים מהעונשין. במחצית 8 הפרש לפיניקס. הלייקרס יצאו בזול כשאנתוני דייויס יורד להפסקה עם 7 נקודות לא יעילות 0 ריבאונדים ו-0 אסיסטים. והנה עוד נתון מעניין- פיניקס לא הגיעה לקו בכלל במחצית הראשונה. עדות נוספות לחוסר האגרסיביות של הלייקרס.

לא נראה שנאומי מוטיבציה במחצית (ככל שניתנו) עשו הרבה הבדל עבור הלייקרס. פיניקס נראו מפוקסים וחדים בתחילת הרבע השלישי, בוקר הכתיב את הטון בערב שהתחיל להיראות קרוב למושלם, וגם האחרים הגיעו לעבודה. בצד השני, דייויס המשיך להיראות כמו הצל של עצמו. פיק אנד-רול משובח בין פול לאייטון הסתמן בדאנק מהדהד ונקודות נוספות במעבר של ברידג'ס קבעו את הפרש השיא עד לאותה נקודה במשחק 15 לפיניקס, וחייבו את ווגל לעוד פסק זמן. הלייקרס הצליחו לייצר ריצה קטנה, כשלברון מסדר סלים קלים לשרודר וקקפ והלייקרס הורידו את ההפרש בחזרה ל-7, אך שלשה מהצד השני של קמרון פיין החזירה את המומנטום לצד השני. בוקר לא נרגע לרגע, ואייטון המשיך לגבור על דייויס (בנוק-אאוט) מתחת לשני הסלים. בסיום הרבע השלישי 81-68 לפיניקס.

מספר פוזשנים מוצלחים של לברון קירבו שוב את הלייקרס להפרש חד ספרתי. במאבק על ריבאונד אחרי החטאת עונשין שלו קרוזו ופיין התעמתו. מה שהסתיים עם 4 עבירות טכניות, שתיים מהן נגד פיין שהורחק. בוקר עם שלשה נוספת החזיר את ההפרש לפיניקס. בכל פעם שהלייקרס השכילו להתקרב קצת, הוא היה שם כדיי לשמור את פיניקס במרחק ביטחון.

4 דקות לסיום ופיניקס עדיין מובילה בספרות כפולות, נראה שהרוח יצאה מהמפרשים של הלייקרס באופן סופי. הופעה חלומית לדווין בוקר, שהעפילה רק במעט על הופעה מרשימה מאוד של אייטון שניצח את דיוויס בנוק-אאוט מהדהד. 1-0 עם סימן קריאה לפיניקס בסדרה.

קלעו לליקרס: לברון 18, שרודר 14, דיוויס 13.

לפיניקס: בוקר 34, אייטון 21, ברידג'ס 10.

כמה נקודות מהמשחק:

  1. אייטון מול דייויס– אייטון פשוט גבר על דייויס. זה היה נוק-אאוט. מעניין מאוד לראות איך הגבה יגיב במשחק השני.
  2. הפציעה של כריס פול– כרגע בפיניקס אופטימיים ואומרים שהוא לא צפוי להחמיץ את המשחק השני. שווה לעקוב, אם הוא בחוץ זה מן הסתם מאוד משמעותי.
  3. הגנה– מה קרה להגנה הטובה בליגה? לווגל לא היו פתרונות היום למשחק הריצה הקרוב למושלם של פיניקס. זה יהיה חייב להשתנות, אחרת הלייקרס בבעיה.

יוטה ג'אז 109 – ממפיס גריזליס 112 (0 – 1 לממפיס)

איזה משחק מטורף היה הלילה ביוטה. המשחק נפתח בשליטה ברורה של יוטה, ג'ו אינגלס עולה בחמישייה במקומו של מיטשל שהיה מאוד חסר להם בהמשך. אבל לפחות בפתיחת המשחק אינגלס עושה את שלו מבחוץ:

 

גובר נועל את הצבע וכלום לא עובד בהתקפה של ממפיס שמסיימת את הרבע הראשון עם 17 נק' בלבד. יוטה לעומתה עם 24:

בפתיחת הרבע השני, זה די ברור שיוטה לוקחת את המשחק בקלות, וממפיס נראית אבודה לחלוטין, כאשר יוטה כבר עולה ליתרון 36-22 :

 

דווקא אז ממפיס יוצאת לריצה של 19-2, דזמונד ביין משלים את המהפך ומעלה אותם ל 43-41:

במחצית ממפיס יורדת ביתרון מפתיע של 49-43. כלומר, אחרי רבע רע מאוד של 17 נק', ממפיס קולעת 32 מול 19 בלבד של יוטה ברבע השני.

 

הרבע השלישי היה כבר תצוגה התקפית של שתי הקבוצות שהרגישו הרבה יותר משוחררות, אבל ממפיס הייתה זו ששלטה ועם הרגל על הגז.

דילון ברוקס היה נהדר ובלתי ניתן לעצירה, בדרך ל 31 נק' הערב:

שתי הקבוצות תקפו חזק, ביוטה דקות טובות של בוגדנוביץ' שומרות אותה בתמונה. בסוף הרבע השלישי, זה שוב דזמונד ביין עם שלשת מאני שבסוף מתבררת גם בתור ההפרש בין הקבוצות, 83-74 בסוף הרבע:

https://twitter.com/memgrizz/status/1396670493323927552

ברבע הרביעי ג'ה מוראנט משתלט על המשחק, ונראה שהילד הופך להיות שחקן מאני טיים. הוא קולע 10 נק' ברבע ושולט בקצב של המשחק, מממפיס בורחת ל 97-82 וג'ה מוראנט עם עוד הגעה לטבעת:

דווקא אז, כשזה נראה גמור לחלוטין, יוטה מצליחה לנגוס פער ולצמצם עד 112-109, כאשר יש עוד 4 שניות על השעון. יוטה עם כדור אחרון שהולך לזריקה קשה של בוגדנוביץ' והכדור בחוץ.

 

קלעו לממפיס: דילון ברוקס 31 ו 7 ריב', ג'ה מוראנט 26, יונאס ולאנצ'יונס 15 ו 12 ריב', קייל אנדרסון 14, ודזמונד ביין עם 8 נק' ו 2-3 מהשלוש, אבל איזה שלשות חשובות.

 

קלעו ליוטה: בוגדנוביץ' עם 29, קונלי עם 22 ו 11 אס', קלארקסון עם 14, פייבורס עם 12, גובר עם 11 ו 15 ריב' ואינגלס עם 11 משלו.

 

כמה נקודות מהמשחק:

  1. דונובן מיטשל – כמה שהוא היה חסר הלילה ליוטה. בהיעדרו אינגלס עלה בחמישייה, וכל האיזון הנפלא שהם בנו לאורך העונה נפגם. אבל צריך לזכור שמיטשל אמור לחזור ולשחק כבר במשחק 2 וסביר להניח שהוא ישנה את המומנטום של הסדרה.
  2. דילון ברוקס – כל העונה אנחנו מדברים על מוראנט, ולאנצ'יונאס ואולי פה ושם על קייל אנדרסון שיצא מבית מדרשו של פופ וכו וכו.. לא ברור למה, ברוקס פשוט לא מקבל מספיק קרדיט. משחק ענק שלו הוביל הלילה לניצחון. צריך לזכור שגם הוא רק בן 25, אבל הוא סיים אחלה עונה של 17 נק' למשחק.
  3. מוראנט – אם כבר מוראנט, הילד פשוט מנהיג. היו הרבה דיבורים על זה שאולי הוא קצת אוברייטד לאחרונה, אבל מוראנט מוכיח את שלו שוב ושוב במשחקים החשובים של העונה, וצריך לזכור שהוא רק בן 21. זה כבר לא משנה אם יוטה תחזור ותהפוך את הקערה, לפחות לנקודה הנוכחית מוראנט וממפיס הוכיחו שיש להם עתיד.
  4. שלשות – 17 שלשות ב 39%, זה הממוצע העונתי של יוטה. הלילה הם קלעו 12 שלשות ב 25%. קרדיט להגנה של ממפיס שהוציאה את יוטה מהסכימה שלה, סביר להניח שהתמונה תתאזן כבר במשחק הקרוב.
  5. ג'ורדן קלארקסון – לא סתם הם קלעו רע מהשלוש. קלארקסון הלילה עם 0-8 מהשלוש. קצת יותר דקות משותפות שלו עם אינגלס מהספסל, קצת יותר דקות של מיטשל בחמישייה, וסביר להניח שיוטה חוזרת לעצמה כבר במשחק הקרוב.

 

 

 

ניו יורק ניקס 105 – אטלנטה הוקס 107 (0 – 1 לאטלנטה)

ואיזה מסכנים האוהדים. לא יודע למה, מרגיש לי שלהיות אוהד של הניקס זה בערך כמו להיות אוהד הפועל תל אביב בכדורסל של שנות ה 90. עד שמגיעים לבאר, שוב מפסידים. ויסלחו לי האוהדים של שתי הקבוצות.

אנחנו מגיעים למשחק הזה כשיש פחות משתי דקות על השעון. הניקס מובילים 103-100.

אטלנטה מניעה כדור יפה ומוצאת את בוגדנוביץ' בפינה לשלשה חשובה שמשווה את התוצאה של 103-103:

הניקס יוצאים לצד השני והולכים לאחד משני השחקנים החמים של הלילה, אלכס ברקס. ברקס מחציא חצי מרחק ועבירה מיותרת של בארט על יאנג שולחת את יאנג לקלוע 2 קלות מהקו. 105-103 לאטלנטה.

עם פחות מחצי דקה על השעון. רנדל ובארט בערב נוראי, אז הניקס הולכים לווטרן שהגיע באמצע העונה, דרק רוז. רוז במהלך ענק משווה את המשחק 105-105:

 

אטלנטה לוקחת טיים אאוט וחוזרת כשכולם יודעים לאן הכדור הולך לטרה יאנג. יאנג כמו הגדולים ביותר שיש, מקבל לחץ וניסיון לשמירה כפולה, אבל הוא מצליח להתנער מהשומרים שלו, להגיע עד לטבעת ולקלוע את סל הניצחון כאשר נותרה פחות משנייה על השעון, 107-105 לאטלנטה:

 

למרות ההפסד יש לניקס המון סיבות להיות מרוצים ואופטימיים להמשך.

כמה נקודות על הניקס: 

  1. רנדל ובארט היו פשוט רעים הלילה, קשה להאמין שנראה מהם עוד משחק שבו הם קולעים ביחד 12 מ 38, 31% נוראיים מהשדה.
  2. הספסל בהנהגתו של רוז שמר אותם במשחק, עם דקות מצויינות גם של אלכס ברקס (27 נק' הלילה), קוויקלי וגם טאג' גיבסון תרם מצויין בריב'. העומק הבלתי מוערך של הניקס, עשוי בהחלט להשפיע על המשך הסדרה.
  3. תיבודו – תיבודו כמעט תמיד הולך עם הכוכבים שלו למשחקים של 40 דקות, בטח בפלייאוף. הלילה הוא זיהה נכון שבארט וגם רנדל לא במשחק וידע להגיב וללכת עם הספסל. גם רג'י בולוק, שחקן של 30 דקות למשחק, שיחק הלילה רק 19. תיבודו לפחות נכון למשחק הראשון הגיב נכון, ואלו חדשות מצויינות לניקס.

כמה נקודות על אטלנטה:

  1. טרה יאנג – וואו ילד!!! כמה רעל שפכו עליו העונה, אבל במשחק הראשון של המאני הוא היה ענק עם 32 נק', 10 אס' ונקודות חשובות ברגעי האמת.
  2. פלוס מינוס – למרות זאת, מעניין לציין שאטלנטה היו עם 17+ בדקות של בוגדנוביץ' ורק 0 במאזן הפלוס מינוס של יאנג.
  3. ספסל – גם לאטלנטה יש אחלה עומק, עם לו וויליאמס שקלע 13 נק' ב 13 דקות (למה הוא משחק כל כך מעט?).
  4. גאלינארי – אם כבר ספסל, אז השחקן הכי חשוב אמור להיות דנילו גאלינארי. זה לא היה הלילה שלו, וגם לאטלנטה יש למעשה עוד שפנים להמשך הסדרה. הלילה גאלינארי עם 1-7 מהשלוש, סביר להניח שנראה ממנו הרבה יותר בהמשך.

 

קלעו לאטלנטה – טרה יאנג 32 ו 10 אס', בוגדנוביץ' 18, לו וויליאמס 13, ג'ון קולינס 12, קאפלה עם 9 ו 13 ריב'.

קלעו לניקס – אלכס ברקס עם 27 מהספסל (9-13 מהשדה, 3-5 מהשלוש), דרק רוז עם 17 מהספסל, רנדל עם 15 (6-23 מהשדה) ו 12 ריב', בארט עם 14 ו 11 ריב', קוויקלי עם 10 נק' מהספסל.

 

 

פילדלפיה-76 123 – וושינגטון ויזארדס 118 (1 – 0 לסיקסרס בסדרה  )

ההגנה של פילדלפיה (108 למשחק, מקום 6 בליגה) פוגשת את ההתקפה של וושינגטון (116 למשחק, מקום 3 בליגה). לא במפתיע מהרגע התפתח משחק התקפי מהיר מאוד. פילדלפיה תקפה חזק את הטבעת והגיע לזריקות קלות של סימונס שהעלו אותה ל 10-4 ואח"כ האריס ל 16-6, מוקדם ברבע:

דווקא אז אמביד מקבל את העבירה השנייה ויורד לנוח. בצד השני איש סמית' נכנס עם יופי של אנרגיות, מנצל את המהירות שלו ומצמק את היתרון:

ואח"כ רגע נדיר של הגנה שבו סמית' חוסם את טוביאס האריס וזה מסתיים יפה עם שלשה של ברטאנס בצד השני:

בסיום הרבע 28-27 מפתיע לוושינגטון.

אם הרבע הראשון היה התקפי, ברבע השני שתי הקבוצות מעלות הילוך.

פילדלפיה מנסה לזרוק קצת שלשות ומבינה שזה לא ממש נכנס (1-11 באמצע הרבע) ולכן מחליטה ללכת שוב אל הטבעת:

אבל וושינגטון נשארת צמודה כי היא פשוט מצליחה להגיע למהלכים התקפיים בזמן ממוצע של 5 שניות להתקפה, כאן למשל:

 

או כאן:

 

או המהלך המושלם הבא, שימו לב למסירה אחורה לווסטברוק, איזה יופי של התקפה:

 

 

במחצית המשחק צמוד מאוד והקוסמים עדיין מובילים בנקודה 62-61.

ברבע השלישי, האין הגנה של וושינגטון משלמת מחיר, למרות 17 נק' של בראדלי ביל רק ברבע השלישי. פילדלפיה פשוט מתחילה לאפס כוונות גם מהשלוש:

 

והסגירה לריבאונד, אוי הסגירה לריבאונד מאפשרת לסימונס את המהלך היפה הבא:

בכל זאת, חייבים לציין שוושינגטון פשוט קבוצת היילייטס בלתי פוסקת, במהלך הבא האלי הופ מרשים בין איש סמית' לגאדפורד:

ברבע הרביעי הלחץ מתחיל לדבר, שתי הקבוצות מאבדות יותר, קולעות פחות, כל פוזשן הופך להיות מלחמה. הויזארדס מנסים לחזור, אבל זה נראה רחוק מדי. בינתיים טוביאס האריס כבר מספיק לקבוע שיא פלייאוף נק' אישי:

כאשר יש רק 1:30 לסיום, הסיקסרס כבר ביתרון 121-113, תחושה שזה גמור לחלוטין, אבל האצ'ימורה עם שלשה גדולה מאסיסט של ביל מצמק ל 121-116.

מכאן – קומדיה של טעויות

  • זה מתחיל בזריקה חופשית לחלוטין של אמביד מהשלוש שיוצאת החוצה. אמביד לוקח את הריבאונד, הולך לטבעת, מפספס את בראדלי ביל שמתייצב יפה ועושה עבירת תוקף. דוק לא מוותר על המהלך ומבקש ריוויו של השופטים. לצערם, תוקף ברור, מהלך ענק של ביל.
  • תורה של וושינגטון לצאת להתקפה, סימונס בהגנה ענקית, חונק את בראדלי ביל ולא נותן לו מילימיטר, הגנה משוגעת של הסיקסרס ושלשת התאבדות של ברטנס מהפינה מסתיימת ביציאה מהירה של סימונס למתפרצת. לא ברור לאן סימונס רץ, כי וושינגטון שולחת אותה לקו.
  • סימונס שומר על הסטטיסטיקה שלו ומחטיא את שתי זריקות העונשין.
  • מה עושה וושינגטון? מנסה למסור לווסטברוק ולרוץ מהר, מרוב מהירות ווסטברוק דורך על הקו (קיצרתי את השטות).

זה ממשיך מצד לצד, שלשה רעה של ווסטברוק, אמביד מהקו, מעלה ל 123-116 ושם זה משתחרר.

בראדלי ביל סוף סוף מגיע שוב לטבעת, טוביאס האריס עונה מהצד השני גם כן מהקו ובסיום 125-118 לפילדלפיה.

 

בפילדלפיה טוביאס האריס מוביל את הקלעים עם 37 נק' (15-29 מהשדה), אמביד עם 30 נק', סת' קארי עם 15, דני גרין עם 11, ג'ורג' היל עם 11 מהספסל וסימונס רק עם 6 נק' אבל עם 15 ריב' ו 15 אס'.

בוושינגטון בראדלי ביל מוביל עם 33 נק', 10 ריב' ו 6 אס', ראסל ווסטברוק עם 16 נק' ו 14 אס', ברטנס עם 14 נק' מהספסל, האצ'ימורה עם 12, אלכס לן עם 12 וגאדפורד עם 12 מהספסל. סמית' שניפק די הרבה היילטים קלע בסה"כ 6 נק' עם 2 אס' ו 3 חט'.

 

כמה נקודות מהמשחק:

  1. הגנה – וושינגטון פשוט לא שומרת. פילדלפיה קולעת עונתית 11 שלשות ב 37%, הלילה היא קלע 10 ב 30%, וגם מהעונשין היא ירדה ל 69%. קצת יותר ריכוז וזה נגמר בפער גדול משמעותית.
  2. ריכוז ומהירות – לא במקרה וושינגטון לא שומרת. היא כל כך עסוקה בריצה קדימה, שדווקא במהלך הכי חשוב של המשחק ראסל ווסטברוק דורך על הקו. רציתי לכתוב שאין טענות לראסל, אבל מי שראה את המהלך קלט שהוא מתנדנד ובמקום שהוא ימסור לחבר ויקבל חזרה להתקפה נורמלית (38 שניות על השעון) הוא מתעקש לשמור את הכדור אצלו ולאבד.
  3. הגנה 2.0 – פילדלפיה בצורה מפתיעה אפשרה לוושינגטון להשיג את רוב הנקודות שלה קרוב לטבעת. וושינגטון קלעה רק 8 שלשות הלילה (ב 40% יפים) ורוב הזמן העדיפה פשוט להגיע לטבעת כי זה התאפשר לה.
  4. שלשות – למרות הניצחון פילדלפיה לפחות כרגע לא נראית מרשימה במיוחד. מלבד קארי יש תחושה שאין מי שיקלע מבחוץ (כלומר דני גרין קלע 3-4 מהשלוש, אבל אתם באמת רוצים להסתמך על דני גרין?).
  5. אמביד – הטוען לכתר, הסתבך מוקדם בעבירות וגם איבד יותר מדי כדורים הלילה. איכשהו אלכס לן, ולופז הצליחו להכנס לו לראש. למרות זאת, בדקות שלו פילדלפיה הייתה ב 20+, הרבה תודות ל 12-13 מהעונשין. כן חשוב לציין שהוא סיים רק עם 6 ריב' ובאופן כללי היה נראה שמשהו בקצב המשחק לא עושה לו טוב. דווקא מול קבוצות גדולות כמו מילווקי אולי יהיה לו נוח יותר. מצד שני, ברוקלין יותר מהירה אפילו מוושינגטון.
  6. סימונס – הכוכב השני לבית המלוכה קלע רק 6 נק' אבל מסר 15 אס' על 2 איבודי כדור והוסיף 15 ריב' (8 בהתקפה) בדרך לניהול מושחק מושלם ויצירת מיסמץ' קשה מאוד לוושינגטון. אם רק הייתה לו קליעה. טוב זה לא חדש.