בזמן שפלייאוף: נפרדים ממילווקי סופית, והלייקרס עולים ליתרון 2-1

 

מילווקי באקס 94 – מיאמי היט 103 ההיט ניצחו ועלו לגמר המזרח

(דרור האס)

ושוב אנו נפרדים מוקדם מהבאקס. אחרי שבשנה שעברה עוד עלו לגמר איזורי, השנה הם מודחים בסיבוב השני. מיאמי במשחק לא מבריק פתחו את המשחק ונפלו לפיגור. סוף רבע ראשון התחילו לצמצם וסל על הבאזר של גוראן דראגיץ' העביר את המומנטום ומשם זה היה ההיט כל הדרך אל הנצחון במשחק ובסדרה. הבאקס ילכו להתקלח, לישון ולאוטובוס לשדה התעופה. ההיט הקבוצה הראשונה שעולה לגמר איזורי העונה.

מיאמי היו בחלוקת נקודות כשג'ימי באטלר וגוראן דראגיץ' הובילו עם 17 נקודות כל אחד. באטלר הוסיף גם 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ג'יי קראודר הוסיף 16 נקודות ו-6 ריבאונדים.

בצד של הבאקס היה זה קריס מידלטון ששוב בהיעדרו של יאניס אדטוקומבו לקח את ההובלה וסיים עם 23 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. ברוק לופז עם דאבל דאבל של 15 נקודות ו-14 ריבאונדים.

נקודות:

שינויי סגל בבאקס: יאניס אדטוקומבו כבר הספיק לענות שהוא רוצה להישאר במילווקי והבאקס כבר הבהירו שאין כוונה להעבירו בטרייד. זה בהחלט יכול לתפוס לשנה אחת אולם זו תהיה השנה האחרונה בה יש להם סיכוי. מארווין וויליאמס קלע 11 נקודות הוסיף 8 ריבאונדים ולאחר המשחק הודיע על פרישה. מלבדו גם קייל קורבר הודיע כי הוא עדיין מתלבט אם לחזור לעונה נוספת. הסגל של מילווקי עשוי להיראות אחר לגמרי בעונה הבאה. בפודקאסט מאתמול יברנו על כך שמה שבלט בהיעדרו אצל מילווקי היה רכז עושה משחק. אריק בלדסו לא מספק את הסחורה בפלייאוף כבר שנה שלישית ברציפות, וזה צורם במיוחד על רקע ההצלחות של מלקולם ברוגדון בשורות אינדיאנה בפלייאוף הזה. טרייד על כריס פול לא ריאלי והחוזה שנתנו לבלדסו הופך אותו לקשה מאוד להעברה. הנהלת הבאקס תצטרך לחשוב טוב טוב, כי זה לא משנה מי יאמן את יאניס שנה הבאה, אם הסגל סביבו פשוט לא מספיק טוב.

גוראן דראגיץ' וג'יי קראודר: חלק גדול מהצלחת ההיט זה בחירת השחקנים בעלי האופי המתאים. בין אם בדראפט ובין אם בטריידים. גוראן דראגיץ' הגיע לפני מספר שנים מפניקס, בשנה החולפת נחשב כבר כמעט "סוס מת", אולם בפלייאוף לאחר שקנדריק נאן נפצע, חזר לעמדת הרכז המוביל כאילו מעולם לא עזב. יחד עם ג'יי קראודר שהגיע קצת לפני ההשבתה, ושידוע זה זמן רב כפועל שחור שעושה כל מה שנדרש, ומביא המון לחימה, היו הצמד הגיבורים האמיתיים של הסדרה. אמנם רוב הקרדיט הגיע לג'ימי באטלר, אך השניים האלה אחראים לא פחות בין אם במאמץ ההגנתי, בהובלה למלכודות ויעילות התקפית. מילווקי כפי שהסברנו משתמשת בעיקר ב'דרופ' בהגנה, ודראגיץ' הצליח שוב ושוב לפצח את השיטה הזו. קראודר היה מהשומרים העיקריים על יאניס, וסיפק נקודות חשובות. ההיט ארגון גדול וקבוצה מאוד חזקה בזכות היכולת למקסם את השחקנים האלה, שלא נחשבים כוכבים, אבל התמורה שלהם, מביאה גמר איזורי.

בודנהולזר: אין ספק שהוא אחראי. נכון יאניס יכל להיות טוב יותר, וההנהלה בהחלט צריכה הייתה לבנות סביבו סגל מתאים יותר, אך קשה להשתחרר מהמקובעות שלו. בין אם זה מחלוקת הדקות, דרך ההתעקשות על 'דרופ' גם כשקלעי מיאמי פשוט חורכים רשתות ועד תגובה והתאמות אם לא אחרי הפסקה או טיים אאוט לפחות בין משחקים. בסדרה בין טורונטו לבוסטון אנחנו רואים שכל מאמן שולף 4-5 סכמות הגנתיות כולל 2-3 סוגי איזוריות שונות והקבוצות מבצעות ברמה גבוהה כי הן התאמנו על זה וביצעו במהלך העונה הרגילה. מילווקי עד שמבצעת שינויים בכורח ומחוסר ברירה זה נראה מגושם ובולט לעין שהם לא ניסו בעבר. הכדורסל היום חכם מבעבר וצריך כמה שיותר נשקיסם בארסנל. אין שום סיבה להגביל את עצמך.

 

יוסטון רוקטס 102-לוס אנג׳לס לייקרס 112 (2-1 ללייקרס):

(עודד רז)

הלייקרס בהובלת לברון ג׳יימס עם ניצחון שני רצוף לקחו את היתרון בסדרה.

המשחק נפתח בלי הרבה הגנות של שני הצדדים. ראסל ווסטברוק קלע מבחוץ והוביל את הרוקטס ליתרון קטן.

מהצד השני לברון פתח את המשחק אגרסיבי ודאג לשמור את הלייקרס במשחק, יתרון נקודה ליוסטון בסוף הרבע הראשון.

המגמה נמשכה גם ברבע השני. שתי הקבוצות לא הצליחו לעצור אחת את השניה ולברון המשיך לחגוג עם 17 נקודות ברבע.

הרוקטס הגיעו ביעילות לטבעת וניצלו את האיבודים של הלייקרס (6 ברבע) כדי להגיע לנקודות קלות. 64-61 ליוסטון בסוף המחצית.

ברבע השלישי ההגנות התהדקו, הקצב ירד, ונקלעו בו רק 39 נקודות משותפות (לעומת 60 ו-65 ברבעים הקודמים). לברון קלע רק 2 נקודות אבל אנתוני דייוויס היה שם בשביל הלייקרס. היתרון עבר מצד לצד, ורייג'ון רונדו נתן פרומו לרבע הרביעי עם שלשה לקראת סיום הרבע. שוויון 82 בסופו.

הרבע הרביעי היה המופע של רונדו. 12 נקודות, 4-5 מהשדה, 5 אסיסטים והגנה טובה, כשהוא היה אחראי (נקודות ואסיסטים) ל-23 מ-30 הנקודות של הלייקרס ברבע. בצד השני יוסטון לא מצאו פתרונות בהתקפה. הלייקרס רצו 10-0 בפתיחת הרבע ושמרו על היתרון עד סוף המשחק. 112-102 בסיום

 

קלעו ליוסטון: ג׳יימס הארדן 33 נקודות, 9 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, ווסטברוק 30, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, ג׳ף גרין 16, רוברט קובינגטון ואריק גורדון 10 כל אחד ופי.ג׳י. טאקר 3.

 

קלעו ללייקרס: לברון 36 נקודות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-4 חסימות, אנתוני דייוויס 26 ו-15 ריבאונדים, רונדו 21 ו-9 אסיסטים, קייל קוזמה 14, קונטביוס קודוול-פופ 6, אלכס קארוסו 5 ודני גרין ומרקיף מוריס 2 נקודות כל אחד.

 

  1. לברון: עוד משחק מעולה בקריירת הפלייאוף של לברון שעלה למקום הראשון בכל הזמנים בנצחונות פלייאוף (162). לאחר מחצית ראשונה מעולה הוא נרגע קצת בשנייה, אבל המשיך לתת את הטון בהגנה.
  2. חמישייה נמוכה: שש וחצי דקות מפתיחת המשחק ג׳אבל מקגי ירד לספסל ויותר הלייקרס לא שיחקו עם סנטר מסורתי. הלייקרס הצליחו להאט את המשחק, לא נתנו ליוסטון לרוץ (8 נקודות במתפרצת), ונמנעו מלעשות עבירות (14 זריקות עונשין). החמישיה עם מרקיף מוריס כסנטר (ללא דייוויס) היתה אפקטיבית בעיקר בגלל היכולת שלה לבצע את הרוטציה בהגנה מהר אחרי הדאבל אפ על הארדן, והייתה אחראית לריצה הגדולה ברבע הרביעי.
  3. שחקני משנה: מעבר לרונדו ומרקיף גם קוזמה שיחק טוב. הוא עבר באופן כמעט מלא לשחק ללא הכדור, והוא מנצל את תשומת הלב שמושכים השחקנים האחרים כדי להגיע לסלים קלים (5 סלים מאסיסטים, אחד מריבאונד התקפה ורק אחד מבידוד).
  4. הארדן: לכאורה משחק טוב של הארדן עם 33 נקודות באחוזים טובים (4-9 משלוש, 11-23 מהשדה), אבל בעיית הרבע הרביעי צצה שוב. הוא לקח רק 4 זריקות ונראה עייף. הוא התקשה להתמודד עם הדאבל אפים של הלייקרס ונתן לווסטברוק לנהל את ההצגה. ללא דנואל האוס (נעדר מסיבות אישיות) דאנטוני שיחק עם שישה וחצי שחקנים (20 דקות משותפות לאוסטין ריברס ובן מקלמור), ואין להארדן מספיק זמן לנוח. דאנטוני צריך למצוא דרך להביא את הארדן בצורה המיטבית לרבע הרביעי ולתקוף ביעילות את השמירות הכפולות כדי שליוסטון יהיה סיכוי לנצח.

 

הטופ 10 היומי