בזמן שפלייאוף: בוסטון חזרה למסלול וטורונטו נראתה אבודה, בצד השני הקליפרס שלפו לדנבר את האצבע וניצחו.

 

טורונטו ראפטורס 89 – בוסטון סלטיקס 111 (3-2 לבוסטון)

(דרור האס)

בוסטון סלטיקס חזרו והשתלטו על הסדרה עם הטורונטו ראפטורס אחרי שהפסידו במשחקים 3 ו-4, הסלטיקס התאוששו בחזרה עם משחק 5 בו הפגינו דומיננטיות מההתחלה ועד הסוף, וכעת הסדרה עומדת על 3-2.

הסלטיקס הובילו לאורך כל המשחק והכתיבו את הטון מוקדם והחזיקו את הראפטורס על 11 נקודות בלבד ברבע הראשון. הם שלטו בשני צידי המגרש ובנקודה מסוימת הובילו ב-30 הפרש במחצית השניה. ג'יילן בראון אחרי משחק רע מאוד מבחינתו התאושש והוביל את הסלטיקס עם 27 נקודות ו-6 ריבאונדים, וכל החמישיה קלעו בספרות כפולות.

טורונטו התחילו רע את המשחק ופשוט לא הצליחו לחזור. 11 הנקודות שקלעו ברבע הראשון משווים מקום שני בשיא שלילי לנקודות ברבע בפלייאוף, והם פשוט לא הצליחו להתמודד עם בוסטון בצד ההגנתי אחרי שבוסטון פיצחה סוף סוף את האיזורית. פסקל סיאקם וקייל לאורי התקשו במיוחד וקלעו יחד 20 נקודות.

נקודות:

הדומיננטיות ההגנתית של בוסטון: הסלטיקס היו אחת הקבוצות ההגנתיות במהלך העונה הרגילה, וסיימו במקום הרביעי עם דירוג הגנתי 104.6. הלילה עם הפגינו את היכולת הזו כשנעלו את הראפטורס כל המשחק כדי להשיג נצחון חשוב ולהשתלט על הסדרה.
לקח לראפטורס 2 וחצי דקות כדי להשיג סל ראשון, מה שהיווה הקדמה להמשך המשחק. הסלטיקס החזיקו אותם על 11 נקודות ברבע הראשון מה שכאמור מהווה מקום שני בשיא שלילי לנקודות ברבע.
במהלך המשחק הראפטורס קלעו 30.8 אחוז מהשדה ו-30 אחוז מעבר לקשת, ואיבדו 13 כדורים. וזה לא היה רק להחטיא זריקות, הסלטיקס נלחמו בחסימות, החזיקו שוב ושוב את הגארדים של הראפטורס לפניהם הפריעו לזריקות והקשו בכללי על חייהם של שחקני טורונטו.

בדוגמה הזו מהרבע הראשון דניאל ת'ייס מחליף על לאורי ונשאר למרות הטעיה בזריקה (איך מתרגמים פאמפ פייק?) מונע ניסיונות חדירה ובסוף כופה זריקה רעה שהופכת לאיירבול.

ג'יילן בראון: ג'יילן בראון היה די רע במשחק 4, וזה בניסוח עדין. אף אחד בסלטיקס לא שיחק טוב אבל בראון היה 4-18 וקלע 14 נקודות, הכי נמוך בפלייאוף. הסלטיקס לא יכולים להרשות לעצמם ערבים כאלה, בטח לא כשהייוורד בחוץ.
הלילה הוא הראה שזה היה משבר חד פעמי ואין סיבה לדאגה. הוא קלע שלשה בפוזשן הראשון והוביל כאמור את בוסטון עם 27 נקודות 10-18 מהשדה יחד עם 6 ריבאונדים ו-3 חטיפות. מה שהיה מעודד במיוחד היה הבטחון שלו במהלך המשחק. הדאנק שלו על או ג'י אנונובי בסוף הרבע הראשון היה מהלך המשחק, אחד מההיילייטס של הפלייאוף, ואולי גם קצת נקמה על השלשה ההיא. כשבראון משחק ככה, הסלטיקס יריב קשה.

 

לשמור על אלופים: אחרי פתיחה בסדרה של 2-0 הראפטורס הראו המון אופי ולחימה וחזרו לשיוויון בסדרה של 2-2, חלק גדול מזה בזכות אנונובי והשלשה בסוף המשחק השלישי. אך מסיבה כלשהי למשחק הזה עלו עם לא מספיק אנרגיות ומאמץ כדי לנצח. כעת האלופה המכהנת עומדת על סף הדחה ויצטרכו לנצח 2 משחקים רצוף כדי להמשיך הלאה ולהיות הקבוצה השמינית בעשור שחוזרת מפיגור 0-2. הם אמנם עשו זאת שנה שעברה אך אז היה להם את קוואי לנארד.
גם כאן האחוזים לרעתם. בשיוויון 2-2 הקבוצה שמנצחת את המשחק החמישי ממשיכה לנצח את הסדרה ב-82% מהפעמים. זה עדיין אפשרי עבורם, אך זה יהיה מאוד קשה.

 

ניהול המשחק של נרס: אחת התגובות כמעט על כל משחק בזמן האחרון היא שצריך לשחק סמול בול צריך לעבור לסמול בול. שזה סבבה ובד"כ התגובות הללו גם מגיעות מכותב שורות אלה. אבל, צריך להבין את הסיטואציה ולראות מתי זה פועל לטובתך. נגד ההרכב של בוסטון שבד"כ הוא זה שיעיל יותר במשחק מהיר אולי זה לא הדרך הנכונה, ואין ספק שנרס יודע את זה וזו הסיבה שהוא מתעקש שמארק גאסול או סרג' איבקה יהיו על המשחק בכל רגע נתון, כדי להקשות על בוסטון ולנסות להאט אותה. וזה עובד. מי שצפה במשחקים ראה שההתמודדות המאתגרת של בוסטון היא מול איבקה בעיקר וגם גאסול. לכן היה זה מפתיע כשהלילה הוא דווקא כן ניסה את זה. זה היה לטעמי מהלך של יאוש, של הבנה שממילא המשחק אבוד אז אפשר לעשות ניסויים. במהלך הרבע השני הראפטורס הצליחו להאט את הריצה של בוסטון, טייטום ירד לנוח ונרס ניצל את זה והכניס את אנונובי במקום איבקה, עם פסקל סיאקם ב-5. זה נמשך כשתי דקות שבמהלכם בוסטון חזרו לרוץ והגדילו את הפער. בתחילת המחצית השניה טורונטו חזרו טובים ומפוקסים, וצמצמו ל-17. נרס ניסה זאת שוב, הפעם כשטייטום בפנים, והתוצאה הייתה הרסנית: 2 דקות לאחר מכן יתרון 27 לבוסטון וסיאקם בחוץ עם 5 עבירות. טורונטו תרצה להכריח את בוסטון לשחק בסגנון שלה, אם תנסה להתחרות בסלטיקס בריצה ומשחק פרימטר, זה יגמר מהר מאוד.

עבירות: ברבע השני פרד ואנוליטו קיבל עבירה שלישית בשלב מוקדם. ברבע השלישי גם סיאקם וגם ואנוליט כבר היו עם 4 עבירות בתחילת הרבע. למרות זאת נרס לא הוציא אותם, ואת סיאקם הוציא רק כשהייתה לו עבירה חמישית. אני לא אוהב את ההוצאה האוטומטית של שחקן שנמצא עם כמות עבירות של מספר רבע פלוס אחד. אם הפחד הוא שלא יהיה לך את השחקן אז למה להוציא? בד"כ השחקן ידע לשמור על עצמו, כפי שעשה ואנוליט. בפלייאוף צריכים את הכוכבים כמה שיותר, ואני מאוד מעריך את העובדה שנרס מתעלם מהתבנית האוטומטית.

 

דנבר נאגטס 107 – לוס אנג'לס קליפרס 113 (2-1 לקליפרס)

(שחר שוויד)

דנבר עלו עם ג'מאל מארי, גרי האריס, ג'רמי גראנט, פול מילסאפו וניקולה יוקיץ'. מהצד השני הקליפרס פתחו עם פטריק בברלי, פול ג'ורג', קוואי לנארד, מרכוס מוריס ואיביצה זובאץ.

המשחק נפתח בצורה שיווניות, במהלך כל הרבע הראשון הקבוצות שיחקו בצורה קבוצתית ואף אחת לא ברחה יותר מדי. אצל נאגטס המשחק סבב כרגיל דרך יוקיץ'.

בצד השני ג'ורג' סוגר את הרבע הראשון עם 13 נקודות והתוצאה 33-32 לקבוצתו.

בתחילת הרבע השני דנבר התחילה להשתלט על המשחק עם ריצת 3-11 שהעלתה אותם ליתרון 7.

קליפרס נזכרו שהם צריכים לשחק גם במחצית השנייה אבל הנאגטס לא נתנו להם להכנס למשחק, לחצו על הדוושה והעלו את היתרון ל-12. בשלוש הדקות האחרונות הקליפרס בעזרת הגנה טובה שהפכה למתפרצות הצליחה למזער ועם ריצת 12-2 הצליחה למזער נזקים ולרדת להפסקה בפיגור 2 בלבד, 57-59.

בפתיחת הרבע השלישי החניכים של דוק ריברס כבר השוו אבל דנבר בעזרת שלוש שלשות של יוקיץ' ברחו עד ל-10 הפרש.

אבל השחקנים מלוס אנג'לס לא וויתרו ובהובלת פול ג'ורג' הצליחו להוביל ריצת 15-4 עד להשגת היתרון לקראת סוף הרבע השלישי.

למרות זאת בסוף הרבע הנאגטס החזירו לעצמם את היתרון, 84-88 בסיום הרבע השלישי.

הרבע האחרון נפתח טוב בעבור דנבר ובעזרת משחק קבוצתי וזריקות לא טובות מהצד השני עלתה ליתרון 7.

אבל הקליפרס עם שלשות של ג'ורג' ווויליאימס חזרה ולקחה את היתרון עם ריצת 8-0.

בדקות האחרונות קוואי לקח אחריות וקבוצתו ברחה ליתרון שממנו דנבר כבר לא יכלה לחזור.

113-107 ללוס אנג'לס קליפרס בסיום.

את הקליפרס הובילו ג'ורג' עם 32 נקודות ולנארד עם משחק "סולידי" של 23 נקודות ו-14 ריבאונדים. מהעבר השני את הנאגטס הוביל יוקיץ' שמסיים עם 32 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.

הקליפרס עם משחק שלמרות שברובו היא הייתה בפיגור, נראה שהם היו צריכים להחליט שהם לוקחים את המשחק ואז זה קרה. במחצית השנייה הם שיפרו את ההגנה בעיקר הודות לבברלי והצליחו לרוץ מהר קדימה, כך הגיעו ל-30 נקודות ממתפרצות במשחק. קוואי אמנם לא כיכב אבל ג'ורג' הראה שהוא יכול לקחת את המשחק על עצמו גם מול קבוצות טובות והוביל אותם לניצחון. מנגד, אצל הנאגטס רק יוקיץ' בא לשחק. כרגיל הוא עשה הכל ומסיים כמעט עם טריפל דאבל, מארי לא הצליח להיכנס למשחק וקלע באחוזים לא טובים (5 מ-17) ויוקיץ' לבד לא מספיק כדי לנצח את ג'ורג' ולנארד אבל כן מספיק כדי לייצר לנו מסירות יפיפיות על בסיס יומיומי.

 

הטופ 10 היומי