בזמן שישנתם והפעם סדרות הפלייאוף במזרח מתקרבות אל קיצן, ואילו במערב לא הולכים בלי קרב.

 

אורלנדו מג'יק 107 – מילווקי באקס 121 (2-1 למילווקי בסדרה)

(דני אייזיקוביץ')

אל תתנו לתוצאה בסיום לבלבל אתכם.

המשחק היה גמור אי שם במחצית הראשונה, במחצית השנייה מילווקי פשוט נרדמו.

כרגע זה נראה שאורלנדו מתחרטת על הניצחון במשחק הראשון ורק רוצה שזה יגמר.

ניקולה ווצ'ביץ' פתח את המשחק מצויין כשהוא קולע את כל 7 הנק' הראשונות של מילווקי, ובצד השני מידלטון עדיין מתקשה למצוא את הטבעת. למרות זאת, הפערים בין הקבוצות בולטים מאוד, כאשר בצד אחד יש קבוצה שכוללת גם את השחקן הטוב בליגה (יאניס).

בצד השני, כל התקפה עוברת דרך ווצ'בצ'יץ' ומהר מאוד הוא מתעייף וגם מתחיל להחטיא זריקות שהוא צריך לקלוע.

הרבע הראשון עוד מסתיים בפער סביר של 31-23 למילווקי. מילווקי ממשיכה להיות דומיננטית, יאניס חוטף

ורץ בקואסט טו קואסט קלאסי בדרך לדאנק מהדהד:

 

 

מידלטון מתחיל לקלוע, מילווקי מהדקת עוד יותר את ההגנה וזה כבר יותר מדי לאורלנדו, שיורדת מובסת במחצית בפיגור של 70-43 בדרך לגארבג' ארוך מאוד.

טרנס רוס ואוגוסטין מקבלים קצת דקות ביחד, ופתאום אורלנדו נראית קצת יותר טוב ואפילו מצליחה להוריד את הפער ל 12 נק' באמצע הרבע הרביעי 104-92, אבל שם זה כמובן מסתיים.

מילווקי לוחצת על הרגל פעם אחרונה וסוגרת עניין 121-107.

יאניס עם 35 נק', 12-14 מהשדה, 2-3 מהשלוש, 11 ריב' ו 7 אס', מידלטון 17 נק' (3-7 מהשלוש), לופז 16, ובלדסו 14.

באורלנדו אוגוסטין עם 24 נק', ווצ'ביץ' עם 20, טרנס רוס עם 20 ופורניה עם 13.

 

ראוי לציון:

6:30 דקות לרבע השני, תאקל מטופש בין ג'יימס אניס ומרוין וויליאמס גורר הרחקה של שניהם מהמגרש. למילווקי זה כמובן לא כל כך עקרוני, אבל ההגנה הרעועה של אורלנדו מאבדת את אחד השומרים היותר טובים שלה וזה כמובן לא תרם להם.

 

נקודות מהמשחק:

  1. יאניס – אחרי משחק ההפסד הראשון, קראתי פוסט שמעביר איזו ביקורת לא ברורה על היכולת של יאניס בפלייאוף. אוקי, אז הפסידו. בפתיחת הרבע הרביעי המספרים של יאניס היו מהמפחידים שראיתי בזמן האחרון:
    31 נק', 11-12 מהשדה, 2-3 מהשלוש, 9 ריב' ו 6 אס' ב 24 דקות משחק.
    סיכוי סביר שטורונטו תדע לצופף הרבה יותר טוב, אבל נכון להיום יאניס עדיין משחק כמו השחקן הטוב ביותר שיש בליגה.
  2. מידלטון – ברוכים הבאים לסדרה. אחרי פתיחה מהוססת ברבע הראשון מידלטון סוף סוף מאפס את הידית שלו ונראה טוב מאוד הערב.
  3. ההתקפה של אורלנדו. אל תתנו למספרים בסיום להטעות אתכם, אין שם התקפה אמיתית. אורלנדו צריכה מוביל כדור שמסוגל לאיים על הסל ולא בזריקה משוגעת תוך כדי כדרור. המספרים של פורנייה ואוגוסטין משקרים, מכיוון ששניהם נראו רע מאוד כשהמשחק עוד היה רלוונטי. עניין מעניין, היה האופן שבו שניהם לא הפסיקו לעלות לזריקות תוך כדי כדרור כשהם בתנועה במהלכים מוזרים שברור שהסיכוי שלהם להכנס נמוכים מאוד.
    המהלך היחידי שהיה נראה כמו כדורסל במחצית הראשונה היה לתת את הכדור לווצ'ביץ' ולזוז הצידה.
  4. אם כבר מזכירים את ווצ'ביץ', מעניין לשים לב שכאשר הוא משחרר מהר הוא כמעט תמיד מחטיא את הזריקה, מצד שני ברגעים שבהם הוא לקח את הזמן לקחת את לופז לטבעת או לבידוד זה מסתיים בסל.
  5. פולץ וטרנס רוס. מצד אחד נראה שפולץ לא פוגע ממטר ויותר גרוע מזה הוא מאפשר למילווקי לצפוף ולסגור על ווֵצ'ביץ'. מצד שני, כאשר רוס על המגרש פתאום יש עוד קלעי והכל זורם להם.
    מעניין אם גם בעונה הבאה אורלנדו תמשיך לתת לו קרדיט אינסופי, איכשהו יש לי הרגשה שהתשובה לזה תהיה שלילית.

 

 

מיאמי היט 124-אינדיאנה פייסרס 115 (3-0 למיאמי):

(עודד רז)

מיאמי הגיע למשחק אחרי שני משחקים בהם נראה שיש לה יתרון איכות משמעותי על אינדיאנה שמצדה עשתה שינוי בחמישייה כשג'סטין הולידי פתח על חשבון אחיו ארון הולידי.

 

המשחק נפתח כהמשך ישיר למשחק הקודם עם שלשה של דאנקן רובינסון אחרי ההאנד אוף עם באם אדבאיו.

טי.ג'י. וורן וויקטור אולדיפו נתנו לפייסרס יתרון 8-5.

מיאמי הגיבו מיד בריצת 11-0 עם שתי שלשות של גוראן דראגיץ'.

מלקום ברוגדון כבר עם אסיסט רביעי, הפעם לשלשה של אולדיפו והפייסרס  צמצמו ל-3 הפרש.

ההיט החטיאו כמה זריקות פניות וקליעת מיד ריינג' של וורן צמצמה את הפרש ל-2 בלבד. טיילר הירו ודראגיץ' עם 5 נקודות כל אחד הובילו את בסיום הרבע הראשון. 34-27 להיט בסיום.

 

האחים ארון וג'סטין הולידי פתח את רבע השני עם 7 נקודות רצופות אבל אינדי לא הצליחה לעצור את מיאמי ושלשה של הירו הפכה את ההפרש לדו ספרתי.

ריצת 11-2 בהובלת 8 נקודות של רובינסון נתנה להיט יתרון שיא 60-43.

סל רדף סל בסוף הרבע השני אבל מיאמי הצליחו להגדיל את ההפרש עוד קצת, ליאפ של דגריץ' עם הבאזר קבע את תוצאת המחצית 74-56 למיאמי.

 

אינדיאנה פתחה את המחצית השניה עם ריצת 12-2 שצמצמה את ההפרש ל-8.

שתי הקבוצות לא הצליחו לעצור אחת את השניה ולייצר מומנטום. אדבאיו עם אסיסט יפה לרובינסון.

הפייסרס הידקו את ההגנה לקראת סוף הרבע השלישי ויצאו לריצת 8-0.

סל של ברוגדון שניה לסוף קבע את תוצאת הרבע 94-90 למיאמי.

 

דאג מקדרמוט עם סל חשוב מצמצם את ההרש לשתיים בלבד בתחילת הרבע הרביעי.

באם והירו מגדילים מעט את ההפרש.

מיאמי הגיעו כבר ל-10 הפרש על אינדיאנה לא ויתרה. וורן, ברוגדון ואולדיפו דאגו לצמצם את ההפרש לשתים בלבד 4 דקות לסיום. 3 נקודות רצופות של באם הגדילו את ההפרש ל-5 אבל ברוגדון עם שלשה גדולה החזיר את המצב לקדמותו.

https://twitter.com/Pacers/status/1297298181429047298?s=20

באם עם שני ריבאונדים באותה ההתקפה ושתי קליעות עונשין קבעו 116-112 דקה וחצי לסיום. מכאן אינדיאנה כבר לא הצליחו לחזור. וורן איבד כדור ומיאמי סגרה עניין מהקו 124-115 בסיום.

 

קלעו למיאמי: ג'ימי באטלר 27 נקודות (17-20 מהעונשין) ו-8 ריבאונדים, דראגיץ' 24, באם 22 ו-11 ריבאונדים, הירו 20, רובינסון 15, ג'י קראודר 11 ו-8 ריבאונדים, אנדרה איגודלה 3 וקלי אוליניק 2.

 

קלעו לאינדיאנה: ברוגדון 34, 7 ריבאונדים ו-14 אסיסטים, וורן 23, אולדיפו 20, מילס טרנר 15 ו-12 ריבאונדים, ארון הולידי 10, ג'סטין הולידי 9 וג'אקר סמפסון ומקדרמוט 2 כל אחד.

 

מיאמי המשיכה לשחק טוב כשבאטלר הוביל 4 שחקנים עם יותר מ-20 נקודות. בהגנה הגנת הפרימטר עשתה בעיות והם לא הצליחו למנוע מהגארדים של אינדיאנה להגיע לטבעת. מהצד השני הפייסרס עדיין מחכים שאולדיפו יחזור לעצמו. פה ושם היו לו כמה הבלחות אבל הוא קלע באחוזים רעים (3-20 משלוש, 8-21 והמשדה) ולקח כמה זריקות לא טובות ברגעי ההכרעה.

השינוי בחמישייה היה בעיקר כדי שג'סטין הולידי ירדוף אחרי דאנקן רובינסון ואכן הם הצליחו להגביל אותו ל-4 זריקות משלוש.

לפני המשחק דווח שסאבוניס יכנס לבועה ויהיה כשיר לשחק. לפני שהוא יוכל לשחק הוא מחויב בבידוד של 4 ימים לפחות לכן הוא יוכל לשחק רק במשחק חמישי (במידה ויהיה כזה).

 

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר 119 – יוסטון רוקטס 107 בהארכה (2-1 לרוקטס בסדרה)

(דרור האס)

אוקלהומה סיטי ת'אנדר עדיין בחיים. אחרי הפסדים בהפרשים דו ספרתיים בשני המשחקים הראשונים הת'אנדר קמו מחדש במשחק 3 לנצחון בהארכה וצמצמו את הסדרה שעומדת כעת על 2-1.

בשני המשחקים הראשונים התקשו הת'אנדר לקלוע בשל הגנת החילופים של יוסטון, אבל הבעיה העיקרית הייתה ההגנה שלהם. הם עשו את הצעד במשחק הזה, הגיעו לקו העונשיןוהחזיקו את הרוקטס על 30 אחוז לשלוש. דניס שרודר עלה מהספסל וקלע 29 נקודות, וכריס פול סיים עם 26 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

יוסטון היו עדיין ללא ראסל ווסטברוק אך עדיין היו קרובים לעלות ליתרון 3-0. הם לא הצליחו לשחק בהארכה שהייתה חד צדדית, ג'יימס הארדן יצא עם עבירות והרוקטס התפרקו. ג'יימס הארדן הוביל עם 38 בעוד תצוגת עלית, אך ג'ף גרין היה השחקן היחיד מלבדו עם תפוקה יעיל. שניהם היו 20-40 מהשדה, כל שאר שחקני יוסטון 18-52.

נקודות:

  1. הת'אנדר חזרו לחיים! אז כאמור אוקייסי הפסידו בדו ספרתי בכל אחד משני המשחקים הראושנים, ומה שנחשבה כסדרה הצמודה והמעניינת בסיבוב הראשון נראתה הולכת בדרך לסוויפ. הת'אנדר וידאו שזה לא יקרה עם תצוגת קלאצ' מרשימה. בכל ההיסטוריה של הליגה רק 21 קבוצות חזרו מפיגור 0-2, זה לא הרבה. האחרונה אגב הייתה טורונטו בגמר המזרח שנה שעברה. לא הרבה אבל אפשרי. אף קבוצה עדיין לא חזרה מפיגור 0-3.

2. שרודר השחקן השישי – כששרודר הועבר בטרייד לאוקלהומה סיטי הוא צריך היה להתאים עצמו לתפקיד חדש של שחקן שישי. בעונתו הראשונה בה עלה אחרי ווסטברוק הוא עוד היה סולידי, אך העונה פרח ממש עם 18.9 נקודות, 4 אסיסטים ו-36 ריבאונדים תוך שהוא עם שיא קריירה של 38.5 אחוז מהשלוש.

הדומיננטיות הזו מהספסל בצירוף השתלבותו בחמישית המוות של הת'אנדר לצד שיי גילג'וס אלכסנדר וכריס פול הקנתה לו מועמדות לתואר השחקן השישי של העונה ודי בצדק.

הלילה הוא עלה מהספסל ונתן כאמור תפוקה של 29 נקודות – שיא קריירה אישי, עם 5 ריבאונדים 5 אסיסטים ו-2 חטיפות. ואמנם הוא לא קלע בהארכה הוא היה אדיר ברבע האחרון ופקטור משמעותי בריצה של הת'אנדר.

3. ג'ף גרין – הרוקטס אמנם לא ניצחו אך עדיין מגיעה לו נקודת זכות. גרין בקבוצתו השמינית ב-5 שנים, והוא עשוי להמשיך לעבור אם ישחק ככה, הפעם מסיבות חיוביות. גרין קלע בדו ספרתי ב-7 מ-8 משחקי המיקום של יוסטון, ובינתיים בפלייאוף הוא נראה מרשים.

נגד הת'אנדר במשחק שלוש היה כאמור מהשחקנים הבודדים שהופיעו למשחק בצד ההתקפי, סיים עם 22 נקודות 8-13 מהשדה 5-8 מהשלוש. לזה הוא הוסיף 7 ריבאונדים, 3 אסיסטים חטיפה ושתי חסימות. רק הארדן קלע יותר ממנו והקליעה של גרין הייתה חלק מהסיבה שהרוקטס החזיקו ביתרון רוב המשחק.

גרין כרגע בסדרה עם ממוצע 19.7 נקודות 6.7 ריבאונדים ב-52.4 אחוז מהשדה. הרוקטס בפלוס 46 איתו על המגרש, כשלרוב הוא משחק כסנטר במיקרו בול של יוסטון, תוך שהוא יוצר בעיות מאצ' אפ במיוחד עבור סטיבן אדאמס.

הבעיה עם גרין תמיד הייתה חוסר יציבות, והוא בהחלט עשוי לחזור לסורו. בינתיים ראוי לקרדיט על תרומתו.

 

פורטלנד טריילבלייזרס 108 – לוס אנג'לס לייקרס 116 (הלייקרס מובילים 2-1 )

זה היה נראה קשה במחצית הראשונה, אך הלייקרס הצליחו לצאת עם נצחון במשחק השלישי ולעלות ליתרון 2-1. אחרי תצוגת על של אנת'וני דייוויס במשחק השני, היה זה לברון הפעם שהוביל את הדרך עם 38 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. כמה סלי קלאצ' של דייוויס היו מה שסגר את המשחק והלייקרס עברו להובלה.

הבלייזרס מנגד נראים "טופ הבי" כשלילארד, כרמלו אנת'וני וסי ג'יי מקולום קלעו יחד 80 נקודות, אך הספסל כולו תרם רק 8 נקודות. ההחלטה לפתוח עם חסן ווייטסייד לא באמת עבדה ובלייזרס נפלו לפיגור 9 בדקות שלו. פורטלנד נתנו לחימה מרשימה אך עם סגל רזה כזה הם פשוט לא מצויידים להתמודד עם הלייקרס כרגע.

נקודות:

פלייאוף לברון הגיע – הדבר המפחיד הוא לא השורה הזו של לברון 38-12-8 אלא העובדה שהוא עשה זאת מבלי להעלות הילוך. לברון שיחק 34 דקות, נח לפרקים בהם דייוויס היה חם, והחטיא 5 זריקות עונשין. לברון סיים עם המשחק הכי טוב בינתיים בפלייאוף והוא אפילו לא נראה במיטבו.

אחרי שקלע 33 בשני המשחקים הראשונים עלו תהיות לגבי היכולת שלו. הלייקרס צריכים אותו בשיאו על מנת לקחת אליפות והיו חששות לגיטימיים אחרי משחק 2 שהוא כבר לא שם. החששות הללו התבדו והתחלפו בחששות אחרים. של היריבים.

ג'י אר – בקצרה: הוא לא טוב. עד כה במדי הלייקרס הוא על 11-37 מהשדה, 6-27 אם מתעלמים מהמשחק נגד סקרמנטו בסיום העונה שבו אף אחד לא התעניין כולל השחקנים. הלייקרס נופלים בכל הפרמטרים מהיריבה כשהוא על המגרש. הוא לא שומר טוב ולא קרוב למה שהיה בעבר. אין שום סיבה שיהיה על המגרש.
והוא היה על המגרש ברבע הרביעי. פרנק ווגל הוציא אותו מהר אחרי עבירה טיפשית לשלוש שעשה והלייקרס היו במינוס 4 ב-9 הדקות בהן היה על המגרש.  הוא כבר לא ברמה הנדרשת בטחלא עבור קונטנדרית, והלייקרס לא יכולים להרשות לעצמם להחזיק אותו על המגרש.

המרווח לטעות של פורטלנד מצטמצם והולך – לפורטלנד אין מספיק שחקנים כשירים בשביל לשרוד את הסדרה הזו. הם ניסו לשחק עם ווניין גבריאל ומריו הזוניה, וזה היה רע לתפארת. גארי טרנט ג'וניור הוא היחיד על הספסל שתורם באופן עקבי, אך הקליעה שלו בסדרה הזו ירדה אחרי שלהט במהלך השבועיים של העונה בבועה. החסרונות של ווייטסייד לא הלכו לשום מקום ולמרות משחק מצוין במשחק הראשון לצד נורקיץ', הלייקרס הצליחו למצוא אותם, ובמיוחד כששיחק שוב לצידו.

זה כמובן לא אשמתם, פציעות הרסו את תקוותיהם להפתעה וזה מאכזב. זו יכולה הייתה להיות סדרה צמודה ממש אם פורטלנד היו בסגל מלא, אך כעת כשעוד ועוד פציעות מצטברות, כנראה שהסדרה הולכת להסתיים ב-5 משחקים. למרות שהלילה היה די קרוב. קרוב, אבל לא מספיק.

הטופ 10