בזמן שפלייאוף לא ישנים והפעם: אחת המנטרות אומרת שפלייאוף זה משחק של מאמנים. 4 משחקים (טוב, 3 וחצי) שבהחלט תומכים בטענה הזו.

 

טורונטו ראפטורס 104 – ברוקלין נטס 99 (הראפטורס מובילים 2-0 בסדרה)

למשך זמן מה הנצחון של טורונטו בהחלט היה מוטל בספק במשך שלושה רבעים ברוקלין היו בהובלה. ברוקלין קפצו ליתרון דו ספרתי כמעט מההתחלה והצליחו לשרוד גם כשכאריס לאוורט לא תפקד. אולי שאבו עידוד מנטאלי מהנצחון של אורלנדו על מילווקי, וחשבו שיוכלו להשוות את הסדרה.

מארק גאסול וסרג' איבקה תרמו בערך כלום. המהלך של או ג'י אנונובי היה לחטוף כתף בפרצוף וזו הייתה השעה של הכוכבים. פסקל סיאקם הסתער על הטבעת וקייל לאורי דאג לשמור את טורונטו קרובה, אך סיפור המשחק ללא ספק היה פרד ואנוליט, עם ריצת 10-2 אישית ברבע השלישי ונורמן פאוול שדאג להסתער על הטבעת.

אך הראפטורס יודעים מה דרוש כדי לנצח משחק פלייאוף, והיו שם כמה דברים:

1 השליטה בצבע ונורמן פאוול. במשחק הראשון ברוקלין קלעה 20 נקודות יותר בצבע מטורונטו, הפעם הראפטורס (שוב: סיאקם ופאוול) השתלטו על הצבע וקלעו ב-14 יותר. נורמן פאוול במשחק הקודם היה לא טוב אחרי שנכנס מהר מאוד לבעיית עבירות מוקדמת ואז משחק טוב של הרוקי טרנס דייוויס שגרמו לנרס להמשיך עם הרוקי גם במחצית השניה, ופאוול סיים את המשחק הראשון עם 6 נקודות ב-16 דקות.
הפעם שמר על עצמו טוב יותר והיה פקטור משמעותי בנצחון הראפטורס, כשהוביל את החמישיה השניה. פאוול קלע 11 מ-24 הנקודות במחצית הראשונה, כולל דאנק אדיר על הראש של רודיוס קורוץ שסיפקה מומנטום בתחילת הרבע השני. הריצה שלו ברבע האחרון בו קלע 12 נקודות עזרו לטורונטו לבצע את המהפך. אחרי שבמשחק הקודם היה 1-6 מעבר לקשת הפעם הלך יותר לצבע ועזר כאמור להשתלט.

2. הרכב הסיום של טורונטו. כאמור זה לא ממש היה היום של איבקה ומארק גאסול שפשוט נפלו מול האתלטיות של ברוקלין והמיוחד מול ג'ארט אלן. בדקות הסיום עבר נרס לחמישיה אתלטית יותרעם קייל לאורי, פרד ואנוליט, נורמן פאוול, או ג'י אנונובי ופסקל סיאקם.זה נתן לטורונטו חמישיה שכולם קולעים מעל 35 אחוז מעבר לקשת, וריווח שסייע לחדירות לצבע. בצד ההגנתי נתן הרכב שיכול להחליף בצורה יעילה על הכל. בבוקס סקור זה לא נראה מרשים, על המגרש זה סיפק תוצאות ונראה מבטיח להמשך נניח מול בוסטון.

3. לברוקלין נגמר הדלק. אחרי שלושה רבעים שהם רצו ספרינט הגיעו הנטס לרבע האחרון ונראו עייפים, והתקשו להחזיק ביתרון. לא הצליחו לנצל עד הסוף יום קליעה רע של טורונטו ולדרוס או להחזיק את כל המשחק. חלק מזה זה הסגל הקצר בעקבות הפציעות וההיעדרויות. ואם זה היה סגל קצר, ג'ו האריס עזב את הבועה לאחר המשחק מסיבות אישיות.

טורונטו בחצי הדרך לסוויפ ולא נראה שלברוקלין נשאר יותר מדי

 

דנבר נאגטס 105 – יוטה ג'אז 124 (1-1 בסדרה)

אחרי שספגו הפסד קשה במשחק הראשון בהארכה, יוטה הגיעו מוכנים. פתחו פער דו ספרתי ושלטו לאורך כל המשחק.

לאחר הופעה היסטורית של 57 נקודות במשחק הראשון, דונובן מיטצ'ל המשיך לשחק חזק כשסיים עם 30 נקודות ו-8 אסיסטים בקלליעה יעילה של 10-14 מהשדה, ונראה כל כך בטוח שקשה להיזכר שהוא רק בעונתו השלישית. עם בוגדן בוגדנוביץ' בחוץ עם פציעה ומייק קונלי בחוץ עם לידה יש אפילו יותר לחץ על מיטצ'ל והוא בינתיים נראה נהדר.

אחד הדברים שדיברנו עליהם בפודקאסט מתחילת השבוע היה ההגנה של דנבר, או ותר נכון היעדרה. יוטה קלעו הלילה 51.7 אחוז מהשדה, ג'ורדן קלארקסון עם 28 נקודות ורודי גובר הוסיף 19 ו-32 מתוך 45 סלי השדה של יוטה היו כתוצאה מאסיסט, מספר מרשים במיוחד כשהוא מגיע עם 6 איבודים בלבד לכל הקבוצה כל המשחק.
ניקולה יוקיץ' ומייקל פורטר ג'וניור הובילו עם 28 נקודות כל אחד את התקפת דנבר, אך ההתקפה ממש לא הייתה הבעיה העיקרית של הנאגטס שהיו קבוצת ההגנה הגרועה בבועה, וזה לא ישתפר אחרי שהתבשרנו הבוקר שוויל בארטון עזב את הבועה ולא יחזור, על מנת לטפל היטב בברך.

כמה נקודות מלבד ההגנה הקטסטרופלית של דנבר:

כן קצת ההתקפה של דנבר – אחרי שבמשחק הקודם ג'מאל מוריי נהנה מהשמירה של ג'ו אינגלס, הפעם הוא חזר לחוסר היציבות, התפשר על זריקות רעות ולא נכנס מספיק לצבע, וגם מייקל פורטר ג'וניור שהיה חם ועדיין לא קיבל מספיק מסירות. הייתם חושבים שיש אחד שמתבקש שלא יתעקש על כניסה לצבע ויוציא את השומר שלו החוצה נכון? ניקולה יוקיץ' הלך לפוסט אפ על גובר. ואמנם עשה 12 נקודות בצבע, אך אני לא חושב שלנסות לקחת את גובר לפוסט זה הפתרון הטוב של התקפת דנבר. מוזר, אני יודע.

 

ג'מאל מוריי לא יציב – הגארד סיים עם 14 נקודות 6-13 מהשדה 4 אסיסטים ו-3 איבודים. במחצית הוא קלע 4 נקודות בלבד.הוא הראה בעבר שהוא יכול לקלוע המון, אבל בסדרה הזאת יש זמנים בהם הוא פשוט יותר מדי פסיבי.

 

פול מילסאפ היה חושך. ואין יותר מדי מה להרחיב בנידון.

 

בוסטון סלטיקס 128 – פילדלפיה 76' 101 (2-0 לסלטיקס בסדרה)

אחרי שבמשחק הקודם הסלטיקס איבדו את גורדון הייוורד נדמה היה שהסדרה הופכת מאוזנת יותר. כל זה התפוגג, נמוג ונגוז הלילה לאחר שהסלטיקס הביסו את הסיקסרס 128-101. ג'ייסון טייטום נראה מדהים שוב עם 33 נקודות 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, ג'יילן בראון הוסיף 20 וקמבה ווקר עם 22 נראו מעולה מול הגנה חסרת האונים של פילי.

אמנם בפתיחה הסיקסרס לקחו את היתרון וברבע הראשון בוסטון היו בפיגור אך זה לא נראה יציב. ג'ואל אמביד סיים עם 34 נקודות ו-10 ריבאונדים אך בשום שלב של המשחק לא הייתה ההרגשה שהוא הולך להשתלט על המשחק. ברט בראון פתח עם מאטיס ת'ייבול שבמשחק הקודם הצליח להפריע מעט לטייטום אך הפעם הפורוורד הגיע מוכן יותר, ניצל יתרון גודל ואתלטיות ובכל פעם עשה סייד סטפ וניער מעליו די בקלילות את הרוקי. החל מהרבע השני זה כבר היה משחק במעמד צד אחד, אל הורפורד ששוב נזרק לספסל נראה רע וסיים עם 4 נקודות, ושאר שחקני הסיקסרס כבר נראו עם הראש במקום אחר, מחוץ לבועה.

כמה נקודות:

  1. כאמור לסיקסרס אין תשובה לטייטום. אחרי משחק בו היה לסלטיק הצעיר אי פעם עם 30-10 במשחק פלייאוף (והיו במדי בוסטון כמה שחקנים לא רעים בהיסטוריה) קיוו כאמור הסיקסרס להאט אותו. זה מקום עיקרי בו בולטת היעדרותו של בן סימונס שעם החסרון הבולט שלו, עדיין משומרי הפרימטר הטובים בליגה. אחרי שכאמור ת'ייבול כשל בצורה אומללה לברט בראון פשוט אין פתרונות לטייטום.
  2. אמביד צריך עזרה. דחוף. אמביד היה מאוד טוב, ובינתיים בסדרה עם ממוצע 30 נקודות ו-13 ריבאונדים בשני המשחקים. אך אין לו מספיק עזרה. על הנייר חמישיה שלו עם 4 קלעים אמורה לתפקד מצוין, אך השחקניחם האחרים פשוט לא מביאים כלום לפלייאוף. אל הורפורד נשאב מבוסטון ויחד עם טוביאס האריס קיבלו חוזים גדולים מאוד. הם קיבלו את החוזים הללו לאחר שקבוצותיהם הקודמות לא רצו לשלם להם, ובינתיים הם מראים שלא ממש מגיע להם. יחד עם 4 הנקודות הלילה להורפורד יש 10 נקודות סה"כ! בשני המשחקים, והאריס במצב קצת טוב יותר עם 28 סה"כ בשני המשחקים. משחק חלש אחד מתקבל ולכל אחד יש, אך כשזה כבר שניים ברצף…   לסיקסרס אין סיכוי להתקדם אם לא יהיה שחקן נוסף מלבד אמביד שיתעלה, ולא, המשחק הממש טוב של ג'וש ריצ'ארדסון לא ממש מספיק.
  3. קרב הספסל. כל העונה אחת הבעיות העיקריות של בוסטון זה הספסל. אחרי שאיבדו את הייוורד הבעיה התעצמה כי המשמעות היא שסמארט עובר מלהוביל את החמישיה השניה להרכב הפותח ובכך עוד יותר נחלש הספסל. הלילה לעומת זאת הסלטיקס ניצחו בקרב הזה כשאנס קאנטר עם 10 נקודות וגראנט וויליאמס עם 9. הספסל של בוסטון ניצח 41-20 ולמחליפים היה חלק חשוב מאוד בנצחון. אל הורפורד ואלק ברקס שאמורים להיות הקלעים המובילים מהספסל אצל פילי קלעו יחד 6 נקודות.  זה מתחבר לנקודה הקודמת כמובן פילדלפיה חייבת גם כאן התעלות נוספת משחקנים.

 

לוס אנג'לס קליפרס 114 – דאלאס מאבריקס 127 (1-1 בסדרה)

דאלאס התאוששה מאירועי המשחק הקודם והגיעה עם משימה.

המשחק שסגר את הלילה דווקא לא היה דרמטי במיוחד, בניגוד למשחק הקודם. אחרי שהפסידו גם בגלל שריקות שאולי לא היו במקום, המאבריקס הגיעו וניצחו.

לוקה דונצ'יץ' היה דומיננטי מההתחלה וזה מתחיל להרגיש כמו קלישאה לכתוב עליו, ועזר לדאלאס לפתוח יתרון 17 כבר במחצית הראשונה. ואמנם סיים עם 28 נקודות 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, הוא התמודד גם עם בעיית עבירות במחצית השניה. אז הספסל התעלה כשסת' קרי, טריי בורק בובאן מריאנוביץ' ודלון רייט קלעו יחד 47 נקודות.
קוואי לנארד הוביל את הקליפרס כרגיל, הלילה עם 35 נקודות ו-10 ריבאונדים. אך לו וויליאמס היה היחיד שהצטרף עם 23 נקודות ו-7 אסיסטים. הקליפרס קלעו 29.4 מהשלוש והתקשו בצד ההגנתי בדרך להפסד.

כמה נקודות:

  1. זה נדמה כאמור שבכל משחק יש משהו מיוחד לגבי לוקה, וגם הלילה זה לא היה שונה. אחרי שבמשחק הקודם קלע 42 נקודות, שיא NBA למשחק בכורה בפלייאוף, הלילה עם 28 נקודות הפך לשחקן השני עם הכי הרבה נקודות לשני משחקי פלייאוף ראשונים. השחקן היחיד עם יותר הוא ג'ורג' מיקאן עם 75.
    אך כאמור בעוד שבמחצית הראשונה סחב לבד את המאבס, במחצית השניה היה זקוק להרבה עזרה. בעקבות עבירות שיחק רק 9 דקות בחצי השני וישב כמעט כל הרבע האחרון. ברור שהיו הכנות ולנצח עם 28 דקות בלבד של לוקה זה הישג מרשים. כבר אמרתי שפלייאוף זה משחק של מאמנים?
  2. מה שמוביל לנקודה הבאה – לוקה היה חייב לצאת אך העובדה שיכל להישאר ולא נאלץ לחזור ולהסתכן בעוד עבירות נבעה מהיכולת המרשימה של ספסל המאבס, והשימוש בהם על פי קרלייל.  הספסל של דאלאס מוביל את הליגה עם ממוצע נקודות של 50.4 למשחק בעונה הרגילה.
    השלישיה טריי בורק (16 נקודות) סת' קרי (15 נקודות) ובובאן (13) קלעו בדו ספרתי, כשהספסל קולע 47 נקודות 19 מ-31 מהשדה. בובאן היה בעייתי עבור הקליפרס וצמד הגארדים פשוט צלף.
    בונוס: הריאיון של בובאן אחרי המשחק שווה צפייה

     

  3. פלייאוף פול ג'ורג' – הגישה הכללית כלפי פול ג'ורג' לא בהכרח הוגנת, אבל הוא בהחלט ראוי לביקורת על משחק הלילה.אמנם הוא סיים עם 14 נקודות ו-10 ריבאונדים, אך סיים ב 4-17 מהשדה, והיה למעשה נוכח נפקד רוב המשחק. ולצערו דווקא הסל הגדול שלו, שלשה שהייתה מצמצמת ל-7 בדקות הסיום בוטלה בשל חסימה נעה של מונטרז הארל.
    פול ג'ורג' היה נהדר במהלך העונה והיה חשוב מאוד לנצחון במשחק הראשון אז אין יותר מדי סיבה לדאגה, יחד עם זאת הקליפרס לא יכולים להרשות משחקים כאלו ממנו.
  4. הגנת הקליפרס הייתה רעה. וכן, איך קבוצה עם קוואי, פול ג'ורג' ופאטריק בברלי יכולה לשמור גרוע אך זה אפשרי. האמרה המפורסמת אומרת שהתקפה מנצחת משחקים והגנה לוקחת אליפויות והיא עומדת למבחן בסדרה הזו. לדאלאס היה העונה הדירוג ההתקפי הטוב בהיסטוריה של הליגה, עם 115.9. מספר 2 היו הקליפרס עם 113.3 כלומר לשתי הקבוצות אין בעיה בגזרה הזו. בצד השני לעומת זאת לא כל כך. הקליפרס היו אחת משתי הקבוצות היחידות שהיו בטופ 5 גם הגנתי וגם התקפי, בעוד שדאלאס היו עם הגנה השניה הכי גרועה מבין כל קבוצות הפלייאוף, קצת מעל פורטלנד. לעומת זאת הדומיננטיות ההגנתית של הקליפרס פשוט לא הייתה קיימת, ואמנם פאטריק בברלי היה בחוץ, אבל כשגארדים מחליפים כמו סת' קרי וטריי בורק נכנסים לצבע בכזו קלילות פשוט לא אמור לקרות. נכון שלוקה יעשה את שלו אבל לא יכול להיות שגם כל השאר. הקליפרס יצטרכו לשפר את הגנת הפרימטר וחלק מזה למצוא פתרונות לחור שמייצר לו וויליאמס.

 

הטופ 10 היומי