בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים ואירועים נבחרים מהלילה ב-NBA. והלילה: טקס האזכרה לקובי, הקליפרס דורסת את ממפיס וםניקס מפתיעה ביוטה.

 

טקס האזכרה לקובי

כחודש לאחר ההתרסקות התקיים טקס האזכרה ב'סטייפלס סנטר' שכונה ה"בית שקובי בנה" בתאריך שנבחר בקפידה בשל המשמעות: 24.2

את הטקס הנחה ג'ימי קימל שהתקשה לשמור את הדמעות בפנים, ובין היתר אמר כמה זה קשה, בכל מקום לראות את המספר של קובי, המספר של ג'יג'י, איזה אמנות רחוב שמישהו עשה לכבודם.

ניתן לראות בקהל המון מפורסמים, וגם לא מעט שחקנים שכמה שעות אח"כ עלו לשחק, ולא באזור קליפורניה. שמהטקס רצו לשדה לטיסה פרטית למשחק.

ראשונה עלתה כמובן ואנסה בריאנט שדיברה קודם כל על בתה ג'יאנה, ועל איך שהיא תכננה לקדם את כדורסל הנשים לכשתהיה גדולה, איך הייתה כמו אביה וכבר ידעה קרוא וכתוב בנוסף ספרדית ומנדרינית. כמה השקיעה באימונים וללא ספק הייתה הופכת להיות השחקנית הטובה ביותר ב-WNBA

ואז פנתה לדבר על בעלה, שעבור רבים היהשחקן כדורסל, זוכה אוסקר, הבלאק ממבה. ועבורה היה בובו ושלל שמות אחרים וה-MVP בלהיות אבא. שאפילו בזה היה תחרותי. היא תמיד יצאה שעה לפני כדי להיות ראשונה להגיע לאסוף את הבנות מבית הספר, ובפעם הראשונה שקובי הלך הוא איחר. והן דאגו להזכיר לו שהוא איחר ושואנסה מעולם לא איחרה, ומאז הוא כל פעם היה שעה 20 לפני הזמן כדי להיות ראשון בתור.

 

ואז עלתה לדבר דיאנה טוראוסי, שיש שיגידו שהיא ה-GOAT של ה-WNBA שקיבלה המון השראה מקובי וממנו את הכינוי "הווייט ממבה".

אחריהעלתה סברינה לונסקו מי שהיה המנטורית של ג'יג'י. סיפרה למשל שבמשחק אחד מישהו תפס לג'יג'י בחולצה. היא הפילה אותו ועברה מעליו. קובי הסתכל עליה ואמר: "אין לי מושג מאיפה היא למדה את זה…" סברינה ענתה: "אני יודעת…"

 

עלה לדבר רוב פלינקה, שהיה סוכנו וחברו הקרוב של קובי, שילדיהם ביקרו אחד אצל השני, סיפר על החברות, על איך קובי ניסה תמיד לעזור לאחרים ואפילו השיחה האחרונה שלהם הייתה שניסה לעזור לילדה של חברים למצוא סוכן בייסבול. אותה ילדה שהוריה היו איתו במסוק באותו זמן.

ואז סיפר על קובי כאבא. איך השאיפה שלו הייתה להפוך את הקבוצה של ג'יג'י לקבוצה הכי טובה שאפשר, איך אהב לאמן אותן.

אחרי הופעה של אלישיה קיז עלה להספיד ג'ורדן שסיפר על איך קובי מגיל צעיר הפציץ אותו בשאלות, בהתחלה מעט מטופשות, אבל הן היו בכל שעות היום והלילה, והוא הבחין שיש מישהו שבאמת רוצה ללמוד ולהשתפר, ומשם התפתחה לה חברות שהפכה למעין אחווה. ג'ורדן אמר לקובי "תודה שהפכת אותי לאח הגדול שלך."

הוא כמובן דמע מהתרגשות והתייחס לזה כשאמר: "לא רציתי לעלות לפה, כי ידעתי שאצטרך עכשיו לסבול עוד כמה שנים של קריינג ג'ורדן מימ אבל זה קובי, גרם לך לעשות דברים."

ואז עלה שאק שהקטע הזכור היה כששאר השחקנים ביקשו ממנו שידבר עם קובי שימסור

וסיים עם ההבטחה שילמד את הבנות "את כל התנועות שלך, ומבטיח שלא אלמד את טכניקת זריקות העונשין שלי"

 

וסיימו עם המודעה המיוחדת לארוע של נייקי

 

לוס אנג'לס קליפרס (38 – 19) 124 – ממפיס גריזליס (28 – 29) 97

 

כל העונה היו סימני שאלה לגבי הקליפרס. במהלך פגרת האולסטאר קוואי לנארד הכריז ש"עכשיו זה הזמן". ובכן…

הגריזליס נראים מצוין העונה, ויחד עם העובדה שהם אחת הקבוצות הצעירות בליגה (רק מינסוטה צעירה יותר עם ממוצע גיל 24 כשהגריזליס 24.1) נראה אופטימי לישורת האחרונה. אלא שאז הגיע ההפסד הכואב בסקרמנטו ובלוס אנג'לס ללייקרס, והלילה שוב הגיעו לל.א למפגש מול הקבוצה השניה. שתי הקבוצות הגיעו מאוד רעבות לנצחון.

אלא שרצון לחוד ועל המגרש כנראה שניסיון משפיע. הקליפרס הסתערו  כבר מההתחלה, סגרו הגנתית מצוין את ממפיס כשבצד השני ההגנה של הגריזליס התקשתה לייצר עצירה. הרבע הראשון הסתיים 40-14 לטובת הקליפרס כשקוואי ומרכוס מוריס הרכש החדש אחראים במידה רבה לכך, בשני צידי המגרש. בלוג המסקר את ממפיס סיכם את הרבע הראשון בצורה מדויקת:

הקליפרס עלו עם בברלי כרכז ועם קוואי, פול ג'ורג' ומרכוס מוריס בעמדות הכנף. (הם לא הולכים על גארד אלא עמדות "סטיבנסיות" של מובילי כדור, כנף וביגמנים, לכן גם האבחנה של PG כשוטינג גארד לא ממש מדויקת) וזה נתן להם המון ורסטיליות הגנתית והתקפית.

הרבע השני היה דומה במידת מה לרבע הראשון רק שממפיס הצליחה לקלוע קצת יותר. המחצית הסתיימה בתוצאה 66-37 כשממפיס קולעת 31% מהשדה במחצית!

משם המשחק כבר די היה גמור כשהקליפרס אפילו "הרשו" לממפיס לנצח את הרבע השלישי כשג'מייקל גרין ורג'י ג'קסון מובילים את עיקר הדקות ברבע הזה.

אם הקליפרס אכן העלו הילוך בצורה כזו אז התחזיות לגביהם בתחילת העונה יצבררו בהחלט כמוצדקות. עד כה התלונות היו שהם בהילוך שני ולא לוקחים ברצינות את העונה הסדירה ברצינות. אם לשפוט לפחות לפי התחלת המשחק נראה שהם אכן העלו הילוך, ובינתיים שילוב שחקני הרכש נראה טוב, ובעיקר מרכוס מוריס שלא צריך להיות הקלעי העיקרי, אבל אכן מספק את ההגנה שהיו צריכים ממנו.

 

יוטה ג'אז (36 – 21) 111 – פניקס סאנס (24 – 34) 131

התוצאה מעט משקרת כי זה לא היה משחק חד צדדי. לפחות לא ברובו.אם כי ההתחלה כנראה בישרה את הסיום. פניקס פתחה בסערה וקלעה ב-9 מתוך 11 הפוזשנים הראשונים, מה שלא מצביע על הגנה מוצלחת מדי, כשבאחד הפוזשנים קלי אוברה נכנס וקולע בצבע על רודי גובר. אאוצ'.

פניקס הניעה יפה את הכדור, תוך שהיא מוצאת את הפרצות בהגנת הג'אז. דווין בוקר עם מסירה לאייטון שהטביע והתוצאה 12-7 כמה דקות לפתיחה. אחד הכלים הלא מוערכים מספיק העונה או בכלל של יוטה זה הפיקנרול שבו רודי נכנס לצבע. גובר אחד המובילים בליגה בהטבעות בזכות המהלך הזה שהוא נשק מדהים, והיה יפה לראות שפניקס הצליחה לסגור לא רע את הצבע ולסכל את המהלך הזה של יוטה. כן, גם דיאנדרה אייטון היה אחראי לחלק מזה. מה שהשאיר את יוטה קרוב היו השלשות של דונובן מיטצ'ל וג'ו אינגלס שקלעו גם כמה צעדים מעבר לקשת.

הג'אז התאפסו על עצמם והפעילו לחץ על מובילי הכדור של פניקס ואיבודי כדור של הסאנס שהובילו לצמד שלשות של מיטצ'ל נתנו ליוטה יתרון ראשון, כשסה"כ 6 איבודים לפניקס ברבע הראשון, מתוכם 3 לדווין בוקר.

ברבע השני דיאנדרה אייטון נכנס לבעיית עבירות מהירה, ופניקס הפכה את החסרון ליתרון ושלחה את ארון ביינס להסתובב על הקשת ולזרוק

 

זה הכריחל את יוטה להוציא קצת החוצה את הביגמנים של יוטה ופינה נתיבים פנימה עבור ריקי רוביו.

אחד הדברים המעניינים במשחקים בין שתיהן זה הדו קרב האישי שבין בוקר ומיטצ'ל. ברבע הראשון בבירור מיטצ'ל היה עם ידו על העליונה, כשבוקר בעיקר מאבד כדורים כשמיטצ'ל מחזיק את הקבוצה שלו בעניינים, ובבירור הראה יכולת ניהול משחק עדיפה על פני זו של בוקר.

לקראת סוף המחצית בוקר קיבל עבירה שלישית ומונטי וויליאמס (שלא מקבל מספיק קרדיט בלי קשר) ניצל את זה והוציא את בוקר כדי שירגע כנראה יותר משחשש לעבירה נוספת. את המחצית סיימה פניקס עם רוביו, אייטון ושלושה ווינגס.

במחצית שיוויון 62

אייטון אסף מהר עבירה שלישית ורביעית כבר בדקה הראשונה של המחצית השניה ויצא. מי שכן נראה היה חדור מוטיבציה במיוחד היה ריקי רוביו, שכזכור שנה שעברה שיחק ביוטה. רוביו יצא לנוח 5 דקות לסיום הרבע השלישי כשהוא כבר עם 17 נקודות ו-10 אסיסטים. רגע אחר כך בוקר ספג עבירה רביעית ויחד עם מיקאל ברידג'ס שגם לו הייתה עבירה רביעית מה שהכריח את הסאנס להשאיר את כל הפותחים בחוץ כדי לשמור מעבירות לקראת הרבע האחרון. יוטה אגב בנקודה הזאת, הובילו 35-18 בזריקות עונשין. ממי שעלה וניצל את הבמה היה דריו שאריץ', שעלה כסנטר (למה זה לא קורה יותר?) שקלע שלשה שנתנה לפניקס יתרון דו ספרתי, ואז קמרון ג'ונסון וג'בון קרטר (נראה אתכם מזהים אותם ברחוב) קלעו כל אחד שלשה במה שהתחיל מומנטום חיובי עבור הסאנס.

יוטה סגרה את הצבע ופניקס פשוט הפציצה מבחוץ במה שהגנת הג'אז לא הסתדרה איתו. פניקס גם מצאה פתרונות ללחץ על מובילי הכדור שלהם וצמצמה איבודים ואחרי 6 איבודים שהוזכרו ברבע הראשון, היו לה 7 בשאר המשחק. קרטר ושאריץ' המשיכו לקלוע מבחוץ, הגנת יוטה נאלצה לצאת יותר, ואז אוברה שכבר ברבע הראשון העז לקלוע "גויאבה" על גובר, הלך הפעם עד הסוף:

 

בסופו של דבר היו אלה שחקני הספסל של פניקס שחילצו אותה. בעיית העבירות של החמישיה הראתה את היכולות שדי ידענו עליהן של שאריץ', שחבל שלא מקבל יותר דקות (ולא בגלל פנטאזי, כבר זרקתי אותו). כסטרצ' 5 הוא היה היום מצוין.
הגנת יוטה יודעת לעשות שני דברים מעולה: לחץ על מובילי כדור ולסגור את הצבע.  כשלקבוצה השניה יש פתרונות היא הולכת לאיבוד, וזה מה שקרה. הנעת כדור טובה על הפרימטר של פניקס עשתה את העבודה.  והיום בכללי ההגנה של יוטה הייתה זבל.

בכלל לפניקס יש ספסל לא רע שהראה פוטנציאל

ליוטה יש כנראה יותר מדי בעיות ופחות מדי זמן כדי לפתור את כולן.

 

בקטנה: בראדלי ביל עם משחק שני רצוף של 50 פלוס.

חבל שגם הפעם הוא הפסיד. פעם קודמת לשיקגו, הלילה למילווקי למרות שהוויזארדס הצליחו לגרור להארכה. יכול להיות שאנחנו מקבלים מביל תסמונת לילארד "לא לקחתם אותי לאולסטאר אני אראה לכם מה זה"?

 

טופ 10