בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים ואירועים נבחרים מהלילה ב-NBA. והלילה: בן סימונס (עם טריפל-דאבל שני רצוף) וג'ואל אמביד נראים נפלא בניצחון של פילדלפיה על קוואי והקליפרס, הספרס מנצחים לראשונה במסע החוץ את אוקייסי בחוץ בלי דרוזן וזאיון נותן את משחקו הטוב עד כה מאז החזרה מפציעה. עודד רז והדורבן עם הסיקורים.

פילדלפיה סבנטי סיקסרס (34 – 21) 110 – לוס אנג'לס קליפרס (37 – 17) 103

(עודד רז)

הקליפרס מגיעים לפילדלפיה ללא פטריק בברלי אבל עם מרכוס מוריס במשחק שני עם הקבוצה. מנגד פילי בתקופה לא טובה אבל היא לא הפסידה משחק בית מאז דצמבר כך שהסיכויים לטובתה.

המשחק נפתח כשסימונס ואמביד מנצלים את היתרונות שלהם בצבע. מהצד השני שלשות של ג'ורג' ומוריס שומרות את הקליפרס במשחק. זובאץ עם סל במתפרצת וקליעת עונשין לאחר מכן נותן לאורחים את היתרון.

שלשות של האריס והורפורד מובילות את פילי לריצת 12-0 שנעצרת בשלשה של מוריס. לו וויליאמס והארל מנסים לצמצם את ההפרש עם 8 נקודות משותפות אבל האריס עם רבע ראשון טוב (11 נק') שומר על מרחק ביטחון. 30-22 לקבוצה הביתית בסוף הרבע הראשון.

אמביד ממשיך לשלוט מתחת לסלים בפתיחת הרבע השני. שתי שלשות רצופות של קוואי ועוד אחת של שאמט מצמצמות את ההפרש לשלוש בלבד. סימונס מגדיל מעט את ההפרש בצד השני.

סלים של שאמט, מוריס ולנארד קובעים מהפך. המשחק ממשיך להיות צמוד וההפרש עובר מצד לצד. מיד ריינג' אופייני של קוואי קובע את תוצאת המחצית, 54-54.

https://twitter.com/LAClippers/status/1227401295163609088?s=20

גלן רובינסון השלישי עולה בחמישייה במקום קורקמז ומיד מחזיר בליאפ, אסיסט לשלשה של אמביד וסל במתפרצת כדי לקבוע עשר הפרש לפילי.

שתי שלשות של שאמט משאירות את הקליפרס במשחק אבל פילדלפיה לא נותנים להם להתקרב. ריצת 12-2 בראשות קוואי (6 נק' 2 אסט') מצמצמת ל-79-77 דקה ועשרים לסיום הרבע השלישי.

עונשין של אמביד לעומת איבוד של זובאץ נותנים לפילי קצת מרחב נשימה, 81-77 בסוף הרבע השלישי.

נדנדת סלים בפתיחת הרבע הרביעי. שלשה של וויליאמס מצמצמת לנקודה בלבד, אבל אז מתחיל המופע של ריצ'רדסון. 11 נקודות שלו מובילות ריצת 15-4 שפותחת פער דו ספרתי שלא ייסגר עד הסיום.

שתי דקות ללא סל מחסלות את הסיכויים של הקליפרס לקאמבק, 110-103 לפילדלפיה בסיום.

זה ניצחון חשוב מאוד בניסיון של פילדלפיה להשיג יתרון ביתיות בפליאוף. ברט בראון החליט להפריד את הדקות של הורפורד ואמביד כשהראשון עולה מהספסל. משחק טוב של אמביד חיפה על משחק קצת אנמי של הורפורד שלא נראה כל כך מעורב. ריצ'רדסון והאריס במשחק מעולה לקחו את הקבוצה על עצמם בפתיחת ובסיום המשחק ולא נתנו לקליפרס לחזור. מנגד 58-36 לפילי בנקודות בצבע ו-15-3 בנקודות מהזדמנות שנייה הדגישו את הקושי של הקליפרס להתמודד עם שחקני פנים גדולים, דבר שיהיה בעייתי במאצ'אפ אפשרי מול יוקיץ' או גובר בפלייאוף.

את פילדלפיה הובילו אמביד (10 ריב') וסימונס (12 ריב' ו-10 אסט', טריפל דאבל שני רצוף) עם 26 נקודות כ"א. ריצ'רדסון 21 (17 מהן ברבע האחרון), האריס 17 (12 ריב'), הורפורד 9, גלן רובינסון 6, מתיס טייבול 3 ואלק ברקס 2.

אצל הקליפרס קלעו לנארד 30 נקודות (9 אסט'), שאמט 19 (5-9 משלוש),וויליאמס ומוריס 13 כ"א, ג'ורג' 11 (12 ריב), הארל 10 וזובאץ 7.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (32 – 22) 106 – סן אנטוניו ספרס (31 – 22) 114

(הדורבן)

מי לא היה רוצה אפשרות להציץ לעתיד שלו? לקבל לידיו איזו מכונת זמן סטייל הדלוריאן כדי לראות כבר היום את פירות ההשקעה הקשה שלו בלימודים/בקריירה/בזוגיות או במשפחה? (מחקו את המיותר). אז הלילה ואתמול אוהדי הספרס, וגם המערכת של הספרס אם להיות כנים, קיבלו לידיהם מכונה כזו שלא בכוונה, כשדמאר דרוזן ישב בחוץ עקב פציעה בגב. מעז יצא מתוק.

שלא יובן לא נכון, דרוזן נותן את אחת מהעונות הטובות בקריירה, אם לא הטובה, כולל רצפים וסטטיסטיקות איכותיות ששמורות למתי מעט (בניגוד לכמותיות). העניין הוא שעם כמה שהוא טוב, זה לא מתורגם יותר מדי לניצחונות ויותר מזה – זה גורם לצעירים ולדור העתיד של הספרס לקחת צעד אחורה או אפילו שניים.

קחו את דז'ונטה מוריי, למשל. הוא פתח את העונה לוהט למרות הגבלת הדקות, אבל ככל שהתפקיד של דרוזן התגבש והאחרון קיבל את הכדור יותר לידיו, כך התפקיד של מוריי צנח ואיתו הביטחון והיכולת – בשני צידי המגרש. התקפית, מוריי נראה העונה הרבה פעמים כמו צל חיוור של דרוזן פשוט כי זה מה שאמרו לו לעשות – לתת את הכדור לדרוזן ומדי פעם לזרוק מחצי מרחק. אבל הלילה, בדרך לשיא קריירה של 25 נק' (לא יאומן כמה שזה נמוך) הוא נראה מלא תעוזה, ולא פחד לקחת את כריס פול לסל פעם אחר פעם לליי-אפים שנראו סופר קלים. תאמינו לי שהם לא.

https://twitter.com/spurs/status/1227401893388980225

כן, הוא המשיך לקלוע גם מחצי מרחק, אבל קלע גם שלשה חשובה בסוף שעון ומעל לכל הפגין המון קור רוח ויכולת מנהיגות.

הרבה בזכותו ובזכות מלחמה של אולדריג' מתחת לסל הספרס שלטו במחצית הראשונה וירדו להפסקה ביתרון, אם כי בניגוד לאמש כשקלעו 67 במחצית על דנבר, הפעם הם הסתפקו ב-49 צנועות והיתרון היה רק 8, בזכות המלחמה העיקשת של כריס פול.

כמו שקרה להם מול דנבר, לא מעט פעמים העונה הספרס נשארו עם המון מחמאות אבל עם הפסד במאזן, בגלל רבע שלישי נוראי שבו שמטו יתרון מבטיח. אז הלילה היה רבע כזה, וריצת 8-0 של אוקלהומה סיטי 4 דקות לתוך המחצית השנייה צימקה את ההפרש לנקודה.

סן אנטוניו ענתה בריצה קטנה משלה, אבל חמידו דיאלו השווה את התוצאה עם פתיחת הרבע האחרון.

https://twitter.com/okcthunder/status/1227426491668955136

המשחק המשיך להיות צמוד עד הסוף, כשהספרס שוב כמעט מאבדים את הראש בסיום עם איבוד כדור שטותי מהוצאת חוץ, אבל בניגוד לאמש, הלילה דז'ונטה ווידא שהתסריט העגום לא יחזור על עצמו שוב:

https://twitter.com/spurs/status/1227432974104383490

"עם כל כך הרבה רכזים מעולים כל לילה [בליגה] כמו כריס פול הלילה וג'מאל מארי אתמול, אני עוד מנסה למצוא את הקצב שלי", הצטנע מוריי בסיום המשחק והוסיף "אני לא הולך להעיד על עצמי שאני כבר שם. יש לי עוד דרך ארוכה לעבור ואמשיך לעבוד וללמוד".

אבל דז'ונטה הוא רק צד אחד בסיפור. לצד השני קוראים דרק ווייט. גם הוא חווה העונה נסיגה מסוימת ביכולת, אם כי פחות בולטת לעין, אחרי עונת הפריצה שלו בשנה שעברה. בעונה הקודמת ווייט היה העוגן ההגנתי של הספרס והציפיות היו שעם חזרתו של מוריי מפציעה לספרס יהיה קו אחורי הגנתי מהטובים בליגה.

ציפיות לחוד ומציאות לחוד, ופופוביץ' לא מיהר לשחק העונה עם שניהם יחד על הפרקט מטעמים התקפיים – הוא העדיף לשים קלעי שלשות טובים יותר סביב דרוזן כדי לרווח לו את הצבע. התוצאה? וויט ומוריי חלקו רק 77 דקות על הפרקט עד כה, ובהן הדירוג ההגנתי של הספרס היה 99.4. כן, זה מדגם קטן מאוד אבל בהתחשב בעובדה שהדקות המשותפות היו ברובן ברגעי הכרעה מול הרכבים חזקים, עדיין אפשר לפתח ציפיות לגבי הפוטנציאל.

מזל שהלילה ואתמול לא היה צריך לרווח לדרוזן את הצבע ויכולנו לראות את הפוטנציאל הזה בעיניים לדקות ארוכות יותר. הם אולי לא הצליחו לעצור ממש את כריס פול הנהדר (31 נק') אבל כן הגבילו את דנילו גלינארי ל-15 באחוזים רעים (25%) ומיררו את החיים לדניס שרודר, שרק פעמיים בעשרת המשחקים האחרונים צלף פחות מ-20 נק' כשעלה מהספסל, אולי בדרך למועמדות לתואר השחקן השישי של העונה. ובדקות ההכרעה, הם גם עזרו להדק את ההגנה ולא להפסיד.

תוסיפו לשניהם את הצלע השלישית בעתיד של הספרס, לוני ווקר, שתרם גם הוא מאוד להגנה הלילה בזכות הדקות הרבות שקיבל על חשבון דרוזן – ופתאום העונה השחורה של הספרס מקבלת צבעים חדשים. קצת משעשע שזה קרה דווקא מול אוקייסי, קבוצה שהלכה באופן מודע לבנייה מחדש בקיץ והצליחה להתחבר מהר ולהיאחז חזק במקום השביעי במערב, בין השאר הודות לפריחה של שיי גילג'ס אלכסנדר הצעיר, שגם הלילה היה טוב. נכון, הסיכויים שהספרס יעפילו לפלייאוף עדיין נמוכים והם יצטרכו לנצח לא מעט משחקים קשים בחוץ אחרי פגרת האולסטאר ולקוות שהיריבות יפשלו, אבל לפחות הלילה ואתמול זכינו להיכנס לדלוריאן לקצת זמן, ללחוץ על כמה כפתורים ולהתרווח לאחור. לא יודע מה איתכם, אני נהניתי.

בקטנה: זאיון במשחקו הטוב עד כה, וניו אורלינס חזק בתמונת הפלייאוף

מפה לשם, כמעט בלי ששמנו לב, ניו אורלינס נצמדה חזק לדבוקה שמתחרה על המקום השמיני במערב עם 6 ניצחונות ב-10 המשחקים האחרונים, כולל על אינדיאנה, בוסטון וממפיס, אחת מהמתחרות שלה על הכרטיס האחרון.

 

הלילה היא ניצחה מתחרה נוספת – ליתר דיוק הביסה – כשהמטירה 138 נקודות על ראשה של פורטלנד, הרבה בזכות המשחק הטוב ביותר עד כה העונה של המפלצת העונה לשם זאיון ויליאמסון.

הלילה היו לו 31 נקודות, 9 ריבאונדים, 5 אסיסטים וחטיפה שהפכה לסל קל שלו בצד השני. וכל זה כשהוא עדיין משחק יחסית מעט (27 דקות), כנראה מכיוון שקצת יותר משש דקות לסיום כבר היה גארבג' טיים. אבל מה שאני הכי אוהב בו זו הצניעות. "מה אני חושב על זה?" אמר בסיום כשנשאל על כך שקלע לפחות 20 נק' ב-7 מתוך 9 המשחקים היחידים ששיחק עד כה בקריירה. "זה בסדר, אבל מבחינתי מה שחשוב זה שניצחנו". אני לא יכול לחכות כבר לאפריל.