בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים ואירועים נבחרים מהלילה ב-NBA. והלילה: ממפיס ממשיכה בדהירה למעלה עם ניצחון מרשים על יוסטון. 

יוטה עם נצחון עשירי רצוף ומילווקי ויאניס צריכים רבע אחד כדי לפרק את הניקס.

ממפיס גריזליס (19 – 22) 121 – יוסטון רוקטס (13 – 26) 110

אם למישהו היה ספק, הגיע הזמן להתייחס לממפיס ברצינות. אחרי פתיחת עונה נוראית עם 16 הפסדים מול 6 ניצחונות בלבד. הם החליפו תקליט. שימו לב למספרים:

19 משחקים אחרונים: 13 ניצחונות, 6 הפסדים.
10 משחקים אחרונים: 8 ניצחונות, 2 הפסדים.
6 משחקים אחרונים: 6 ניצחנות, 0 הפסדים.

אז נכון, יוסטון חסרה את ראסל ווסטברוק, אבל זה לא אמור למנוע מאיתנו להנות מהתופעה החדשה.

אם רוצים להבין את הסיפור של ממפיס, חייבים להתחיל בג'ה מוראנט. מוראנט הוא סופר סטאר בהתהוות.

בטור של הסופ"ש האחרון דרור הכתיר את מוראנט בתור הרוקי המנצח של העונה ואת קלארק בתור המקופח בגלל שהוא משחק בקבוצה של רוקי העונה. אין ספק שדרור צדק.

אחרי שהוא חגג בטוויטר את הפגישה הצפויה נגד הלייקרס בפלייאוף, הלילה הוא מתגרה בהארדן כבר בדקות הראשונות כשהוא קובר לו שלשה על הראש:

 

https://twitter.com/SportsCenter/status/1217262018933284865

למוראנט יש מניירות וחוצפה של שחקן וותיק, ההבדל בינו לבין שחקנים צעירים זה שאחרי פתיחת עונה של צעיר קלאסי, במשחקים האחרונים הוא ממעט לעשות טעויות. הלילה הוא מסיים עם 10-11 מהשדה ו 8 אס' על 2 איב'.

הארדן לעומתו מסיים עם 13 מ 37. אי אפשר לנצח ככה.

למרות הכל, פתיחת המשחק הייתה דווקא שייכת ליוסטון שעולה ליתרון 37-32 ברבע הראשון. הסיבה העיקרית היא שברבע הראשון הארדן מנצל את הדאבל טים למסירות שמשחררות את החברים והם מגיעים בקלות לטבעת:

 

ברבע השני כבר אפשר לראות ניצוצות של הארדן נגד העולם, במהלך הבא שאמנם מסתיים בסל אבל אפשר לראות שהארדן לא מצליח לייצר לעצמו מצב קליעה, הקבוצה כולה עומדת והוא זורק פשוט זריקה רעה. למזלו הכדור חוזר אליו והוא מנצל את זה לאסיסט לקאפלה:

https://twitter.com/HoustonRockets/status/1217262528344084480

בצד השני, מוראנט הכוכב העולה מראה שגם כאשר הוא משתעשע, זה מסתיים במהלך הנכון (במקרה הזה אס') וזה כרגע מוקד העוצמה של ממפיס:

 

דווקא אחרי הבריחה הזו של ממפיס, יוסטון נזכרת שיש לה כדורסל, מתחילה קצת לשמור וסוגרת את המחצית בפיגור מינימאלי של 67-61.

הרבע השלישי ממשיך צמוד, הבעיה שההגנה של יוסטון כל הזמן חולמת, שימו לב לדאנק היפה של ברנדון קלארק, עוד רוקי צעיר שאם לא היה בקבוצה של מוראנט כנראה היה זוכה להרבה יותר תשומת לב:

https://twitter.com/memgrizz/status/1217276509515395072

 

בהגנה ממפיס מצופפים היטב וסוגרים את הצבע, והאמת שזה די קל כשיש אפס תנועה בהתקפה של יוסטון:

שלשות של אוסטין ריוורס ובן מקלמור שומרות את יוסטון במשחק, סולומון היל מקבל טכנית והארדן קולע מהקו וזה רק 98-96 לממפיס. 

דווקא אז, מגיעה השלשה הבאה של מוראנט שמוציאה את הרוח מהמפרשים של יוסטון:

https://twitter.com/memgrizz/status/1217282336615817216

אגב, 2 דקות קדימה לאחר עוד משחק קבוצתי יפה שמסתיים בדאנק של מלטון, ג'ארן ג'קסון מקבל עוד טכנית והארדן הולך לקו. לרגע זה נדמה כאילו ממפיס תאבד את קור הרוח שלה בדקות הסיום, אבל זה לא קורה. 

בסיום ממפיס עם עוד ניצחון חשוב 121 – 110. 

מוראנט עם 26 נק', 8 אס' ואחוזים נפלאים (10-11 מהשדה, 3-4 מהשלוש), דילון ברוקס עם 24 נק' (6-10 מהשלוש), וולנצ'ויונאס עם 19 נק', ג'קסון עם 15 נק', ברנדון קלארק הנפלא עם 14 נק' מהספסל, גם מלטון מוסיף 12 נק' מהספסל אבל המספר הנוסף של הלילה הוא סולומן היל עם 3 נק' אבל 25+ ב 14 דקות משחק.

 

בצד השני, הארדן עם 41 נק' בערב רע. 13-37 מהשדה, 5 מ 19 מהשלוש. אריק גורדון מוסיף 23 מהספסל, קאפלה קולע 16 עם 16 ריב' ומקלמור עם 14 נק'. 

 

חשוב לציין שהארדן הלילה אמנם היה רע מאוד, אבל בעשרת המשחקים האחרונים האחוזים שלו הרבה יותר טובים (5 שלשות ב 40%) מצד שני בולטת הירידה שלו באסיסטים (רק 7.3) מול העליה שלו באיבודים (4.2). במילים אחרות, היעילות של הארדן יורדת משמעותית לאחרונה, וקבוצות משתפרות בהגנה נגדו. 

אולי באמת הגיע הזמן שיוסטון ישתמשו קצת יותר גם בהנעת כדור. 

 

בכל מקרה, הדבר החשוב מהמשחק הזה, הוא שממפיס פשוט קבוצה שכיף לראות עם גרעין סופר צעיר (מוראנט בן 20, ג'קסון 20, דילון ברוקס 24, ברנדון קלארק 23 ויונאס "הזקן" בסה"כ בן 27). יש מצב טוב מאוד שבלי שום שינוי משמעותי הם יהפכו לכוח במערב מוקדם מהצפוי. 

ברוקלין נטס (18 – 21) 107 – יוטה ג'אז (28 – 12) 118

דרור האס

לא מעט עיניים הופנו למשחק הזה משתי סיבות: מצד אחד יוטה הגיעה אליו ברצף 9 נצחונות, ומהצד השני התהייה כיצד ישתלב קיירי בסגל יחד עם דינווידי, וכעת כשלמשחק הזה גם לאוורט חזר.

התוצאות ובכן היו מעניינות, עושה רושם שלא היה לגמרי תיאום ביניהם, ולפחות הפעם דינווידי הצליח להיות יחסית יעיל, ולקלוע 17 נקודות.

הרבע הראשון התחיל בגישושים של שתי הקבוצות ונדנדה קטנה בהובלה כשג'ו אינגלס, בויאן בוגדנוביץ' ורודי גובר מספקים את הנקודו בצד של הג'אז, וקיירי וג'ארט אלן בצד של ברוקלין. בכלל היה לי קשה לשים לב לכל מיני מערכים וטקטיקות, כי אני עד עכשיו מנסה לבין מי שמר את ג'ו אינגלס, או לפחות אמור היה. זה התחיל בשלשה ברבע הזה ונמשך לאורך כמעט כל המשחק, שאינגלס מגיע לקשת השלוש עם הכדור, אין עליו אף אחד, אבל ממש אף אחד, והוא זורק. והוא גם קלע כמה סלים כאלה.אשמח אם תעדכנו מי אמור היה לשמור עליו, בתודה מראש.

נזכיר למי שפספס את הפודקאסט שלנו, פודקאסטים אחרים או כל שיחה על יוטה (מודה שאין יותר מדי): מאז הפציעה של קונלי ג'ו אינגלס עבר מלשחק אוף דה בול מהספסל, ללהיות מוביל הכדור של החמישיה, וככזה הוא ללא ספק יעיל יותר. אולם הייתי שמח להיות בתדרוך לקראת המשחק של הנטס, כי הם כנראה שלא קיבלו את התזכיר בנושא וחשבו שהוא סתם מסתובב על קשת השלוש, גם כשהיה עם הכדור.

ברבע השני אינגלס המשיך לצלוף, ג'ורדן קלארקסון עלה מהספסל וקלע גם הוא כמה סלים. אצל ברוקלין קיירי ודינווידי פשוט לא הסתדרו, דינווידי נראה חושך.

מעניין לגבי הרבע הזה שהספסל של יוטה שסיפק ועזר לא מעט ברצף הנצחונות היה הפעם די חלש. אולי כי הספסל של ברוקלין מנגד לא היה הרבה יותר טוב. רק צריך לציין שמאז השינויים שנעשו: הבאתו של קלארקסון, שיחרורו של ג'ף גרין, וספסולו של אד דייוויס בשביל לפנות דקות לטוני בראדלי, זה פשוט נתן בוסט. החמישיה הייתה ממש טובה, אבל הספסל פשוט נראה ממש רע, וזה משהו שהשתפר וחשוב לציין.

ואחרי ששיבחתי אותו אראה שהלילה היה חלש:

 

אם כתבתי קודם שרציתי להיות בתדריך הסקאוטינג למשחק, אז הייתי רוצה להיות נוכח גם בתדריך המחצית של ברוקלין. חזרו מההפסקה ופתאום דינווידי וקיירי מסתדרים ומצליחים להיות יעילים יחד על המגרש! יכול להיות שזה קשור לעובדה שקיירי לקח פחות זריקות והתחיל למסור יותר ולהניע את הכדור, דינווידי קיבל כדורים ויכל ליצור. לכאורה אפשר היה לחשוב שבאידיליה כזו הנטס יחזרו, אבל לא. יוטה הגדילה את היתרון ל-20. אמנם ג'ינגלס קיבל רק זריקה אחת חופשית לשלוש (שכמובן קלע) אבל דונובן מיטצ'ל ובויאן פשוט להטו ברבע הזה וברוקלין פשוט לא מצאה להם תשובות. רודי גובר התעלל בסנטרים האומללים של הנטס בצורה שגרמה למספר צייצני יוטה לטעון שהוא במירוץ ל-MVP. ועם איך שהוא נראה עם התיאום שלו עם דונובן זה לא כזה מופרך.

ואם דיברנו על תצוגות ענק, אז דונובן מיטצ'ל ברבע הרביעי. תצוגת שליטה מרשימה בהחלט. מיטצ'ל סיים מחצית ראשונה עם 4 נקודות, וסיים את המשחק עם 25. 14 מתוכם ברבע האחרון. קיירי ניסה לענות עם 12 משלו, כשבאופן מפתיע לא מפריע לדינווידי, אבל מיטצ'ל היה ברבע הזה הכוכב על המגרש, סגר את עניין והבטיח את הנצחון ליוטה.

בקטנה – מילווקי באקס מפרקים את הניקס

 

הבאקס כמעט ולא זוכים לאזכורי תקשורת השנה, פשוט בגלל שהם טובים מדי.

המשחקים שלהם לא מעניינים, מכיוון שהם מסתיימים במחצית הראשונה ורוב מי שמסקר את הנבא רוצה לספר על האירועים המרגשים של הלילה, ולך תרגש מישהו בעוד משחק שנגמר ב 30 הפרש לטובת מילווקי והיה גארבג' טיים בערך מהדקה העשירית שלו.

אז הניקס מגיעים אחרי תקופה יחסית טובה, ואפילו נשארים צמודים ברבע הראשון שמסתיים רק 29-23 למילווקי.

במילווקי לא מתרגשים, מעבירים הילוך ומסיימים את המחצית ביתרון 65-40 ולמעשה גומרים את המשחק.

יאניס זקוק ל 21 דקות בלבד כדי להגיע ל 37 נק', 9 ריב' ו 4 אס'. שוב, 21 דקות בלבד. בין היתר הוא ממשיך לקלוע שלשות ולאותת לכל הקבוצות שמתכננות לצופף נגדו בפלייאוף שזה כבר ממש לא מספיק השנה:

 

 

הטופ 10 היומי