בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים נבחרים מהלילה האחרון ב-NBA.

הלילה, יוסטון מנצחת בקרב צמרת את הקליפרס, טורונטו מזכירה לנו שהיא עדיין קבוצה מצויינת שבהחלט יכולה לאיים על המזרח, בוסטון מובילה את הליגה ומשפחת ריברס מעורבת באחד המהלכים המוזרים שקרו לאחרונה בנ.ב.א. 

 

 

יוסטון רוקטס (8 – 3) 102 – לוס אנג'לס קליפרס (7 – 4) 93

יוסטון מארחת הלילה את הקליפרס למשחק צמרת שבהחלט יכול להיות פרומו לסדרת פלייאוף בשלבים המתקדמים של המערב הפרוע. בקליפרס פול ג'ורג' עדיין לא חוזר לשחק, ובאופן כללי הקליפרס לא מספיק עקביים.

 

מפתיחת העונה הקליפרס מסומנים בתור ה team to beat, והקליפרס באמת פתחו את העונה עם ניצחון משמעותי על הלייקרס וגם ניצחו יריבות צמרת כמו טורונטו (במשחק שבו ניצלו בק טו בק של טורונטו). אבל אם ננסה שניה להסתכל מבעד לאופוריה, הקליפרס כרגע רחוקים מאוד מהפוטנציאל שלהם.

11 משחקים לתוך העונה והם רק במקום החמישי במערב.

בצד השני יוסטון לא משחקים כדורסל יפה, אבל זה עובד להם והם צוברים עוד ועוד ניצחונות. המשחק נפתח בשני איבודי כדור של הקליפרס ומצד שני, הארדן עושה כמעט הכל בהתקפה של יוסטון:

 

עד כמה הקליפרס היו מתוסכלים הלילה מהארדן, אפשר לראות במהלך הבא, שבו שני שחקנים של הקליפרס נצמדים לגופייה של הארדן ועוזבים את בן מקלמור לשלשה חופשית לגמרי:

הרבע הראשון מסתיים ביתרון 31-15 ליוסטון ששולטים לחלוטין במשחק.

 

ברבע השני, יוסטון מתחילה לנצל את הפוקוס המוגזם של הקליפרס בהארדן ועושה קצת הנעת כדור שמשתלמת לה:

כלום לא הלך הלילה להתקפה של הקליפרס. דווקא המהלך הבא שמסתיים בסל ממחיש את זה מצויין. כמעט איבוד כדור של לנארד, זריקה רעה מתחת לסל ובמזל איכשהו הכדור מגיע לידיים של מונטרז שמסיים את זה בדאנק:

 

במחצית 49-37 ליוסטון.

הקליפרס עולים חדים יותר לרבע השלישי ומחליטים להפסיק את השמירות הכפולות על הארדן. הארדן מנצל את זה ומגיע בקלות לטבעת:

 

הרבע השלישי מסתיים במהלך ענק של קוואי לנארד שקובר שלשה עם הבאזר ויד על הפנים ומסמן את תחילת החזרה של הקליפרס:

 

קצת יותר מ 6 דקות לסיום הרבע הרביעי, ונראה שהמהפך מושלם. מי אם לא לנארד במהלך של 4 נק' מעלה את הקליפרס ליתרון 84-80 וזה נראה גמור לגמרי:

 

אבל יוסטון של השנה, למרות אינספור הבידודים היא קבוצה עם המון כוח אש. שלשה חשובה של ווסטברוק בהתקפת מעבר מעלה אותם חזרה ל 85-84:

ולאחר מכן ג'יימס הארדן עם שלשה 2 מטר מקו השלוש מעלה את יוסטון ל 90-86.

שתי דקות קדימה, והארדן בעוד מהלך ועוד שלשה מטר וחצי מהשלוש והמשחק גמור:

https://twitter.com/HoustonRockets/status/1194814761105530881

כדי לסיים את המשחק, דוק ריברס מקבל שתי טכניות, הארדן מנצל אותן ל 3 זריקות קלות מהקו (בדרך ל 17 נק' ברבע הרביעי) ויוסטון מנצחת 102-93.

 

הארדן מסיים עם 47 נק' ואחוזים טובים מהשלוש (7-13), ווסטברוק עם 17 נק' וקאפלה עם 12.

בצד השני, לנארד עם 26, 12 ריב' ו 7 אס', לו וויליאמס עם 20 נק' וג'מייקל רין עם 14.

 

למרות ההפסד, אולי כדאי להזכיר שאנחנו עדיין לא הגענו אפילו לשליש הראשון של העונה. אז נכון הקליפרס מקרטעים ולא נראים כמו שחשבנו, אבל לא הייתי ממהר (במקרה שלהם) לקפוץ למסקנות מכיוון שפול ג'ורג' עדיין חסר והוא אמור להיות סופר משמעותי בשני צידי המגרש וגם לצד המשחק המאוד מבולבל הלילה ראינו מהם גם תצוגות מצויינות בשלבים אחרים של העונה.

 

בצד השני, יוסטון ממשיכה להבליט שחקן אחד בלבד. אחוזי השימוש של הארדן עומדים כיום על 39.4% שמציבים אותו במקום הראשון בליגה בפער ניכר על שימו לב… קוואי לנארד שיש לו 35.7%. אבל במקרה של לנארד, החזרה של פול ג'ורג' אמורה להוריד מהעומס, במקרה של הארדן ראסל ווסטברוק נמצא ונמצא על אחוזי שימוש גבוה של 29.3% אבל זה פער משמעותי למדי.

אני מאמין שעד השלבים המאוחרים של העונה, הקבוצות כבר ילמדו להתמודד עם ההתקפה של יוסטון שהופכת להיות תצוגה של איש אחד. מצד שני, הארדן קולע העונה 38.2 נק' למשחק ונמצא בפער עצום מכל אחד אחר ברשימה. יהיה מעניין לראות האם זה ימשיך או שיוסטון ימצאו דרך לאזן אותו.

 

 

פורטלנד טריילבלייזרס (4 – 8) 106 טורונטו ראפטורס (8 – 3) 114

פורטלנד מארחת את טורונטו ואחרי ההפסד הלילה אפשר לומר שיש להם בעיה. הם יורדים למאזן של 8 הפסדים אל מול 4 ניצחונות. בטורונטו לעומת זאת יכולים להיות סופר מרוצים. הם נמצאים במקום השני במזרח, והם עושים את זה בלי לאורי ואנונובי.

רק אתמול יצאה כתבה מחמיאה מאוד לדמיאן ליליארד שבו מדברים על כך שהוא נותן עונת MVP, אבל פורטלנד נראים רע מאוד למרות זאת:

https://www.sbnation.com/nba/2019/11/13/20962714/damian-lillard-portland-trail-blazers-nba-highlights-career-high-mvp

 

ליליארד לא נשאר חייב, והחזיר בערב נוראי של 9 נק', 2-12 מהשדה אבל לפחות צירף 10 אס'.

למרות ההפסד, המשחק נפתח דווקא הפוך לחלוטין. הכל הלך לפורטלנד, כדורים אבודים התגלגלו לידיים הנכונות:

 

אפילו זריקות שלא נחשבו נכנסו פנימה:

 

והבלייזרס מובילים ברבע הראשון 30-23. ברבע השני טורונטו עולה קצת יותר מפוקסת, וממחישה שכאשר הקבוצה בכושר ומאומנת זה לא ממש משנה מי משחק. במקרה הבא, טרנס דיוויס, הרוקי של טורונטו עם שלשה בדרך למשחק מצויין שלו הלילה:

במחצית כבר 54-53 לטורונטו. 

ברבע השלישי טורונטו ממשיכה לברוח, ולמי שרוצה להבין את סוד ההצלחה שלה מעבר לסיאקם (שכמובן מוביל אותה בנקודות), אז שני שחקנים שאולי לא מקבלים מספיק קרדיט אלו מארק גאסול וואן וליט. שניהם נחשבים לשחקנים מאוד מוערכים ואהובים, אבל מה שבאמת עושה את ההבדל אלו הדברים הקטנים שהם מביאים למגרש, ובמקרה של גאסול זה הרבה יותר מורגש. הסטטיסטיקה שלו פשוט לא מצביעה על האופן שבו הוא משפיע על טורונטו. 

כאן רואים את ההשפעה שלו בהגנה:

במהלך הבא, משחק בין שניים של ואן וליט וגאסול, עם חסימה מעולה של גאסול משאירה את ואן וליט לשלשה חופשית לחלוטין:

 

https://twitter.com/Raptors/status/1194836586975891456

וכדי לקנח, אפשר לראות את האופן שבו גאסול מנצל חיתוך כדי למצוא שוב את ואן וליט לשלשה חופשית לחלוטין. במהלך שצמוד לו, ואן וליט גם מזכיר שהוא חתיכת בולדוג בהגנה:

המשחק נשאר יחסית צמוד עד לסיום, אבל בשום שלב לא הוטל בספק לאן הניצחון ילך. 

בסיום 114-106 לטורונטו.

 

פסקל סיאקם מוביל עם 36 נק', וגם מתחיל לקבל קריאות להיותו מועמד רציני לתואר ה MVP השנה:

 

פרד ואן וליט עם 30 נק' באחוזים מעולים (4-6 משלוש, 10-16 מהשדה, 6-6 מהעונשין) ו 7 אס', הוליס ג'פרסון עם 16 נק' וטרנס דיוויס עם 15. מארק גאסול מסיים עם 9 נק' אבל 4 חסימות.

בצד השני, רודני הוד מוביל עם 25 נק', מקולום עם 19, וייטסייד עם 12 וליליארד כאמור עם 9 נק' בלבד.

בפורטלנד צריכים לעשות חושבים, רק לפני חצי שנה הם היו אחת מקבוצות הצמרת במערב, כרגע זה נראה כמו זכרון רחוק מאוד. 

 

 

בוסטון סלטיקס (9 – 1) 140 – וושינגטון ויזארדס (2 – 7) 133

המשחק הזה ראוי לציון משתי סיבות עיקריות:

הראשונה, בתום עשרת המשחקים הראשונים, בוסטון מובילה את הליגה כולה עם מאזן מחמיא מאוד של 9 ניצחונות מול הפסד אחד, ויקום מי שחשב להמר עליה שוב לאחר העזיבה של קיירי וההגעה של קמבה (שגם פתח את העונה פחות טוב וזכה להמון ביקורת בשלבים מוקדמים מאוד).

השנייה, היא שזו הפעם השנייה מזה שבועיים שוושינגטון מעורבת במשחק שסך הנקודות בו עולה על 270 נק'. בפעם הקודמת זה נגמר ב 159-158 ליוסטון.

 

נראה שיש לוושינגטון את הכלים להתפוצץ בהתקפה, ואם היא תמצא את הדרך לשמור, אולי היא תצא מהמאזן של הקבוצה הגרועה בליגה.

מצד שני, מאוד יכול להיות שהקבוצות פשוט מטיילות נגדה בהתקפה ולכן לא ממש לוחצות על הגז בהגנה.

בשום שלב של המשחק לא היה נדמה שוושינגטון יכולה איכשהו לאיים על בוסטון, למשל הקלילות שבה קמבה עושה סל מול ההגנה של וושינגטון גורמת לי לתהות האם בליגת העל לא שומרים טיפה טוב יותר (לא, לא באמת השוויתי, שכחו מזה, פשוט… באמת? כל כך קל?)

או למשל המהלך הבא עמוק ברבע הרביעי, שבו קבוצות אמורות "להלחם" על הניצחון:

 

בסיום כאמור 140-133 לבוסטון.

כולם חוגגים בבוסטון, קמבה עם 25 נק', טייטום עם 23, ג'יילן בראון 22, אדווארדס הצעיר 18, סמארט עם 17. 

בצד השני בראדלי ביל עם 44 נק', רוי האצ'ימורה עם 21 נק' באחוזים מצויינים (9-12 מהשדה) ב 24 דקות ואייזיאה תומאס עם 18 ו 7 אס'. 

 

 

 

המהלך הביזאר של הלילה

ההרחקה של דוק ריברס היא קודם כל אחד הדברים המשעשעים, בייחוד לאור העובדה שאוסטין ריברס מעודד את השופטים להרחיק אותו:

 

 

 

 

עוד החוקים בנ.ב.א. הוביל הלילה לאחד המהלכים המוזרים שבסיומו דוק ריברס הורחק ויוסטון זכו לקליעות עונשין שסגרו סופית את המשחק. בליגה באמת צריכים לתת מחשבה נוספת האם כל החוקים האלו תורמים למשחק. מאמנים מתעסקים ביותר מדי דברים צדדיים שהם לא המשחק (האם אפשר להפוך החלטה, כמה פעמים זה מותר בערב, האם השתמשתי בזה כבר, כמה פסקי זמן יש לי, פסק טלוויזיה מזל שאין להם חוק רוסי…). בצד השני גם השופטים עם יותר מדי רגולוציות לא ברורות, וגם חוסר עקביות לפעמים במהלכים (הביקורת האינסופית למשל על נושא הצעדים).

בכל מקרה, למהלך המדובר, וננסה להסביר אותו בקצרה.

במהלך הרבה יותר מוקדם במשחק, דוק ביקש להפוך החלטה של השופטים על ידי בקשה של פסק זמן (חוק חדש שמאפשר בדיקה של החלטה). לאחר בדיקת השופטים הם הגיעו למסקנה שהוא צודק בבקשה שלו, אבל הוא ביקש את פסק הזמן מאוחר מדי (כנראה שיש איזו מגבלת 30 שניות לבקש את הבקשה) ולכן פסק הזמן יחזור אליו, אבל ההחלטה לא תשתנה.

פאסט פורוורד לדקות הסיום, השופטים מעדכנים את דוק שפסק הזמן שהבטיחו לו נלקח ממנו ושם בערך מתחיל להתפתח וויכוח שמסתיים בהרחקה, עונשין של הארדן על העבירה הטכנית לדוק והמשחק גמור.

למי שרוצה פירוט נוסף מוזמן להכנס לכאן:

https://www.espn.com/nba/story/_/id/28076134/clippers-coach-doc-rivers-ejected-delight-son-austin-rivers