בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה מיאמי עולה ל 2-0 על אטלנטה עם משחק ענק של באטלר (45 נק'), ממפיס מביסה את מינסוטה ומשווה את הסדרה ל 1-1, והפתעת הלילה מגיעה מפיניקס שם הפליקנס מצליחים לקחת את המשחק השני בסדרה ולהשוות אותה ל 1-1.

 

מיאמי היט 115 – אטלנטה הוקס 105  (1-0 למיאמי בסדרה)

דרור האס

מיאמי עולה ליתרון 2-0 וג'ימי באטלר עושה היסטוריה

לקראת הסיבוב הראשון הדאגה העיקרית כנראה במיאמי הייתה התקפה בסוף משחק. מיאמי סיימה את העונה הרגילה במקום ה-24 בדירוג קלאצ' ובמקום ה-21 בדירוג התקפי ברבע האחרון. במשחק 1 הם דרסו את ההוקס אז זה לא שינה במיוחד.

במשחק 2 ההיט ענו על כמה שאלות. זה היה משחק צמוד עם 13 פעמים חילופי הובלה ואמנם הרבע האחרון היה הרבע היחידי אותו הפסידה מיאמי במשחק, אך תצוגת ההתקפה בדקות האחרונות הייתה מספיקה בהחלט.

  1. ג'ימי באטלר: ג'ימי באטלר היה פשוט חסר מעצורים, קלע 45 נקודות והשתלט לחלוטין על המשחק בדקות האחרונות. בכל פעם שההוקס, שאגב לא שיחקו טוב אבל הצליחו להישאר מספיק קרובים בשביל להשאיר לעצמם סיכוי, עשו מאמץ והתקרבו, באטלר היה זה שהגיב בצד השני. 3 דקות לסיום אטלנטה הצליחה לצמצם ל-3 בלבד, ומשם באטלר קלע 7 נקודות רצופות והחזיר את יתרון מיאמי ל-10, עם 01:20 על השעון לסיום המשחק, אטלנטה כבר לא צמצמה לחד ספרתי

נקודה לציון: באטלר לא קלעי שלשות טוב כידוע. בשתי עונותיו הראשונות במיאמי עמד על 24 אחוז מעבר לקשת, והעונה הוא על 23 אחוז. בפלייאוף לעומת זאת הוא משתפר: בבועה הוא עמד על 35 אחוז, ובשני המשחקים בסדרה הוא עומד על 5-9 בינתיים. אמנם הגנת ההוקס היא לא משהו מאתגר במיוחד ויהיה מעניין לראות אם ישמור על זה בהמשך הפלייאוף.

2. טריי יאנג: הטרייד אוף של יאנג הוא משהו ידוע: אחד השחקנים ההתקפיים הקטלניים בליגה,ואחד השומרים הגרועים. ותמיד תהיה השאלה האם סך התרומה שלו תהיה חיובית, במיוחד בפלייאוף. ניתן להגיד שבינתיים בסדרה הזו, הוא לא מבריק התקפית.  את משחק אחד הוא סיים עם 8 נקודות 1-12 מהשדה, ובמשחק 2 אמנם קלע 25 נקודות, אך 2-10 מעבר לקשת ו-10 איבודים על 7 אסיסטים. מיאמי מצליחה להוציא אותו מהמשחק, ונראה שלמרות הפלייאוף בעונה שעברה, הוא עדיין לא התרגל לאגרסיביות והאינטנסיביות של הפלייאוף. יאנג עצמו האשים את השופטים לאחר המשחק: "אם השופטים מתכוונים לתת להם להיות פיזיים ולא לשרוק לעבירות, זה הולך להיות קשה לעשות משהו בכל אופן."
זה מבשר רעות עבור אטלנטה, שהכוכב שלה בונה על כך שתרגילי סחיטת העבירות שלו יעבדו בפלייאוף כפי שעבדו בעונה הסדירה. זה גם מעלה תהיות לגבי העתיד, עד כמה באמת ניתן לבנות עליו כפרנצ'ייז פלייר?

הלחץ של מיאמי היה חלק ממה שהוביל לאיבודים, כשגרם ליאנג למסירות "עצלניות". בפריוויו לסדרה כתבתי שלעיתים הוא מסתפק בשלשות רעות, והפעם חלק גדול מהחטאותיו מבחוץ נבע מבחירת זריקות רעה.
יאנג סיים עם 25 נקודות ובסה"כ משחק לא יעיל, אולם לא הכל היה רע במשחק של יאנג, כשבחלקים מסויימים התאמץ, הגיע לזריקות מיד ריינג' והצליח לקלוע אותן. אולם זה לא נמשך זמן רב והוא שוב העדיף להסתפק בזריקות רעות, מסירות חלשות, ובאופן כללי להיפטר מהכדור כמה שיותר מהר.

 

3. בוגדן בוגדנוביץ': חשיפה מוקדמת מדי לפני כשנתיים גרמה לכך שבוגדנוביץ' לא יגיע למילווקי אלא לאטלנטה. מאז הוא מסייע המון להוקס, כיוצר מהספסל, ומנהל משחק לעת מצוא. להגיד שהיה נקודת האור היחידה הלילה יהיה לעשות עוול לדיאנדרה האנטר וג'ון קולינס, שהובילו את ניסיונות הקאמבק ברבע האחרון (ובעיקר את זה שנקטע 3 דקות לסיום על ידי באטלר). אולם בוגדנוביץ' בהחלט היה נקודת האור הבוהקת ביותר באטלנטה עם 29 נקודות 12-18 מהשדה, 5-10 מעבר לקשת, וגם 3 אסיסטים וכל זה ב-28 דקות בלבד. במששחק בו טריי יאנג מתקשה לנהל את ההתקפה, וקווין הרטר ודנילו גלינארי מתקשים למצוא את הטבעת, לא ברור איך הוא לא קיבל יותר דקות ואיך לא השתמשו בו יותר. בוגדנוביץ' גם מספיק גדול וחזק להתמודד עם השמירה הפיזית של מיאמי, מבלי להתלונן על השיפוט לאחר מכן.

 

המשחק הבא בלילה יהיה באטלנטה, בין שישי לשבת 02:00 שעון ישראל.

 

 

ממפיס גריזליס 124 – מינסוטה טימברוולבס 96 (1-1 בסדרה)

דני אייזיקוביץ'

לפלייאוף חוקים משלו, ואחרי שמינסוטה הצליחה להפתיע את ממפיס במשחק הראשון, הלילה זה כבר היה סיפור אחר לחלוטין.

ממפיס הגיעה במטרה להוכיח שהיא ראויה למקום השני שזכתה לו בעונה הסדירה.

הרבע הראשון היה צמוד והסתיים ביתרון קטן של ממפיס 33-32, אבל כבר מהפתיחה הייתה התחממות בשני הצדדים. מצד אחד אדאמס נקלע לבעיית עבירות (שהתגלתה בסוף כדבר טוב). אדאמס שיחק רק 3 דקות ופינה את השטח לברנדון קלארק וטילמן שנתנו משחק נהדר.

בצד השני, גם טאונס הסתבך הלילה בבעיית עבירות שהגבילה אותו ל 28 דקות בלבד (לא שזה היה משנה משהו).

ברבע השני ממפיס משתלטת על המשחק, עם דקות מצויינות של טילמן:

 

הקבוצה בורחת ל 60-49 במחצית ומשם משהו ברוח של מינסוטה כבר נגמר, כאשר המחצית השנייה הופכת למעין "גארבג'" מתמשך, למרות המון היילייטס יפים משני הצדדים, אין באמת ניסיון חזרה של מינסוטה למשחק כשהוא נשמר בשליטה מוחלטת של ממפיס שרק מגדילה את הפער יותר ויותר.

כמה נקודות מהמשחק הלילה:

1. גריט אנד גריינד – איבודי כדור וריבאונד בהתאמה
ממפיס 9 איבודים ו 48 ריבאונדים
מינסוטה 19 איבודים ו 40 ריבאונדים

בחישוב זריז מדובר כאן על בערך 18 התקפות יותר לממפיס. אפשר לדבר על הנעת הכדור, חלוקת הנקודות המאוזנת של ממפיס ועוד המון דברים, אבל בשורה התחתונה, אם יש לך עוד 18 כדורים במשחק יש לך יתרון אדיר.

לא במפתיע, ממפיס זרקו 92 פעמים מהשדה ומינסוטה זרקו רק 76. היה גם פער באחוזי הקליעה (בכל זאת 28 הפרש בסיום), אבל אם באמת צריך להבין את המפתח העיקרי לניצחון זה הגיע מהגריט אנד גריינד המפורסם עוד מימי גאסול. ממפיס נשכו, שמרו, נלחמו על כל כדור והרוויחו 18 הזדמנויות יותר. 

 

2. 39% מהשדה, 29% מהשלוש

אלו המספרים של מינסוטה. גם אם לא היו כאלו פערים אדירים בסעיף הראשון, עם 39% מהשדה אי אפשר לנצח בליגה של היום. ההגנה של ממפיס עשתה עבודה נהדרת הלילה וזה היה המפתח העיקרי לניצחון.

3. 7 שחקנים בספרות כפולות בממפיס 

יש איזה רצון לתת את הקרדיט על הניצחון למוראנט, בכל זאת קלע 23 נק' באחוזים טובים (9-16 מהשדה) הוסיף 9 ריב' ו 10 אס'. למרות זאת, ממפיס ניצחה כיחידה, כקבוצת כדורסל עם הנעת כדור נהדרת שבסיומה לא פחות מ 7 שחקנים מסיימים עם ספרות כפולות.

ג'ארן ג'קסון 16, דזמונד ביין 16, ברנדון קלארק, וויליאמס וטילמן עם 13 כל אחד מהספסל, טיוס ג'ונס 10 מהספסל, וגם דילון ברוקס עם 9. 

זו חלוקת נקודות מושלמת.

לא במפתיע גם ההתקפה נראית נהדרת. למשל, במהלך הבא אחרי ההגנה, אפשר לצפות שמוראנט ילך כל הדרך עד לסל, מניע כדור לשחקן הפנוי, שעוד הפעם מניע כדור לשחקן יותר פנוי, פשוט נהדר:

4. הנעת הכדור של ממפיס בהתקפה

ממפיס דווקא לא קלעו באחוזים נהדרים הלילה, (47% מהשדה, 32% מהשלוש, 78% מהעונשין), בזמן שמוראנט יצר תחושה שהוא יכול להגיע לטבעת מתי שהוא רוצה. למרות התחושה הזו, בקטעים ארוכים אפשר לראות אותם מקפידים להניע כדור ולשתף כמה שיותר שחקנים. זה מה שיוצר יחידה אחת לוחמת, כזו שרוצה לרוץ ביחד. הנה עוד דוגמא נהדרת, איך אקסטרא פאס מוצא בסוף את השחקן החופשי לזריקה קלה:

5. הספסל של ממפיס 

בשלב מוקדם מאוד של הערב אדאמס מסתבך בבעיית עבירות ויורד לנוח. ברנדון קלארק כבר רגיל לקבל דקות רוטציה ארוכות, אבל חאבייר טילמן גם כן נזרק לזירה ונותן את המשחק הטוב ביותר שלו כנראה העונה. 13 נק', עם 6-7 מהשדה לסנטר טווינר מהנמוכים בליגה (2.03). 

בכלל, הספסל של ממפיס מקבל הלילה דקות ארוכות ומשיב עם 60 נק'. 

יש להם סגל נהדר כאשר הם מעלים מהספסל את ברנדון קלארק, טילמן, קייל אנדרסון (פעם שחקן חמישייה בספרס והיום עם שאריות של דקות), טיוס ג'ונס (עם יחס האס' איבודים הנהדר בליגה), מלטון וזאיר וויליאמס.

העומק של ממפיס בהחלט עשוי וצריך לדבר חזק ככל שהפלייאוף יתקדם ויהיה קשוח יותר.

 

התקציר המלא של המשחק:

 

המשחק הבא יערך במינסוטה, בשעה 02:30 בלילה שבין חמישי לשישי.

 

 

 

פיניקס סאנס 114 – ניו אורלינס פליקנס 125 (1-1 בסדרה)

רותם גלנטי

הפ-ת-עה!
הפליקנס גונבים, סליחה, לוקחים ביושר את הבייתיות עם ניצחון מרשים במשחק מס׳ 2. זה היה צמוד למשך כל המשחק אבל ניו אורלינס מצליחה לנצל את הפציעה של בוקר, שיצא ברבע השלישי ולא חזר, ולצאת כשידה על העליונה עם 125-114 בסיום.

מה למדנו?

ניו אורלינס מלחמה!
הפליקנס החליטו שהם לא יהיו סטטיסטיים בסדרה הזו. זה התחיל כבר בחצי השני של המשחק הקודם, אבל המשיך באותו הקו במשחק היום. שימו לב להבדל בתוצאה ברבעים הראשונים בין שני המשחקים: 28-16 פיניקס במשחק מס׳ 1, 30-28 ניו אורלינס הלילה, וצריך לומר שהתוצאה עשתה חסד עם פיניקס בזכות חצי ראשון ענק של בוקר שקלע 16 מתוך ה-28 של פיניקס ברבע.
שימו לב לחסימה שחוטף הייז מברידג׳ס ולחסימה שהוא מחזיר לו – אופי בהתגלמותו!

https://youtube.com/shorts/7s1jYkSNK9w?feature=share

בוקר קשה לאוהדי הסאנס
בוקר מסיים את החצי הראשון עם 31 נק ב-67% מהשדה ו-64% מהשלוש. שאר הסאנס – 30 נק ב-44%. בוקר נפצע בהמסטרינג באמצע הרבע השלישי ולא חזר, מה שהשפיע מאוד על תוצאת המשחק.
נותנים המון קרדיט לכריס פול על המהפך שעברה פיניקס בשנתיים האחרונות מאז הגעתו, אבל לדעתו של כותב שורות אלה, בוקר חשוב בהרבה לקבוצה הזו.
בוקר הוא הגו טו גיי של הקבוצה, הוא זה שיבקיע סל כששום דבר לא הולך, הוא זה שהיה אחראי לשמור את הקבוצה בעיניינים היום ולהשאיר אותה עם הראש מעל המים למרות שכל שאר החברים לא פגעו. הוא זה שלקח את המושכות כשפול נפצע והפך ל״point book״ כי זה מה שהקבוצה הייתה צריכה ממנו (בלי להפחית מחשיבתו של כריס).
לטובתה של פיניקס, אני מקווה מאוד שהפציעה של בוקר לא תרחיק אותו ליותר ממספר ימים בודדים, כי בלעדיו, שאיפות הפלייאוף של פיניקס לא יוכלו להתממש.

אינ(ויאנג)גרם
במשך כל שנותיו בליגה לא הצלחתי להבין את ההייפ סביב ברנדון אינגרם. אגיד לזכותו שנתונים וכישרון יש – הוא גבוה וארוך, קליל, יחסית מהיר לגובה שלו, עם קליעה לא רעה מרוב הטווחים, מזכיר מעט, ותסלחו לי על ההקבלה (לא שאני הראשון שמקביל, ועדיין סליחה), את קווין דוראנט.
אבל, חוכמת משחק.. ממנו והלאה. קבלת החלטות שלא מתאימה לקט סל, ואופי פרובלמטי, כזה שחושב שהוא מינימום מייקל, כשבפועל הוא באיזור הגילי מוסינזון (בלי להעליב).
שמח להגיד, שאחרי שראיתי את המשחק הלילה, אני מוכן לחזור בי מכל מה שאמרתי קודם… כמעט.
בשורה התחתונה היה לאינגרם משחק מצוין הלילה, 37 נק (62% מהשדה, 3/3 לשלוש) עם 11 ריב ו-9 אסיסטים מדברים בעד עצמם. היו כמה רגעים במשחק שבהם הרגשתי שאינגרם מבין את מקומו ואת האחריות שיש עליו כשחקן המוביל של הקבוצה, מוסר כשצריך, זורק שצריך, ואפילו חוסם כשצריך רחמנא ליצלן.
ועדיין – היו כמה מהלכים, שתפסתי את הראש ולא האמנתי שהוא אמור להוביל קבוצה שנמצאת בפלייאוף. מכדרר את עצמו לדעת ולוקח זריקות שלא קשורות בשום צורה לכדורסל של היום, הירו בול בסגנון כרמלו בימיו הרעים בניקס.
אם הפליקנס רוצים להמשיך במומנטום שלהם כרגע, אינגרם צריך להמשיך בקו הקבוצתי והחכם שלו, הוא הוכיח שיש לו כזה והוא צריך להמשיך להשתמש בו.

לעולם בעקבות השמש
ואחרי כל זה, זה עדיין תלוי בפיניקס. עם כל הכבוד לניו אורלינס, הם הציגו ערב קליעה חריג לכל הדעות, עם 55% מהשדה ו-57% מהשלוש! זה לא משהו שימשך לאורך זמן.. כל עוד פיניקס לא תיכנס ללחץ ותמשיך לשחק את הכדורסל שהביא אותה עד לכאן (אני אופתע אם זה יהיה אחרת), הסדרה הזו תהיה שלה, גם בלי בוקר.