ערב נוסף של משחקים, עם 2 תוצאות קצת צפויות, ונצחון אולי מפתיע של דאלאס.

 

 

הצלצול הגואל- עוד ערב מצויין של הכוכב העולה טייריס מקסי ומשחק התאוששות של ג'ואל אמביד הובילו את פילדלפיה ל-2:0 בסדרה


פילדלפיה 76' 112 – טורונטו ראפטורס 97 (פילדלפיה עולה ל-2:0 בסדרה)

טל קינן

פשוט לא כוחות. ברבע הראשון הראפטורס עוד נתנו פייט וסיימו אותו ביתרון נקודה (ואן וליט עם 15 נקודות ו-4 שלשות ברבע הזה) אבל משם והלאה ראו רק קבוצה אחת על המגרש וזאת הייתה הפילדלפיה סבנטיסיקסרס. ברבע הרביעי הראפטורס ניסו לעשות קולות של קאמבק עם ריצת 20-2 אבל זה היה מעט מידי מאוחר מידי.

ג'ואל אמביד הראה שהמשחק הראשון הרע שלו היה חד פעמי וסיים עם 31 נקודות ו-11 ריבאונדים. שחקני הראפטורס ביצעו עליו דאבל טים בכל פעם שקיבל את הכדור בצבע ובכל זאת אמביד הצליח להיות דומיננטי. על אף שהרבה מהלכים עברו דרכו, אמביד סיים רק עם 16 זריקות וזה נובע בין היתר מהעובדה שהראפטורס היו מאד אגרסיבים וממש פוצצו אותו בעיקר בתחילת המשחק. אמביד הלך לקו 14 פעמים (קלע 12 מהן) כאשר מתוכן 12 היו ברבע הראשון בלבד. היכולת של אמביד להישאר מפוקס ויעיל גם כאשר הוא חוטף פיצוצים היא מרשימה. אמביד בא להצהיר כוונות ולהראות שמה שקרה במשחק הראשון לא יחזור על עצמו.

על אף ערב קליעה חלש, הארדן היה במשחק טוב, ניווט את המשחק ולא כפה על עצמו מהלכים מיותרים. הוא התמודד יפה עם האיזורית של הראפטורס וידע בכל פעם לבצע את המסירה הנכונה שתפרק את ההגנה ותמצא שחקנים פנויים על קשת השלוש. גם טוביאס האריס סיפק ערב יעיל של 20 נקודות עשרה ריבאונדים והגנה טובה.

אבל אני רוצה לדבר רגע על טייריס מקסי. ברבע הראשון הוא לא קלע נקודות כי הוא בקושי זרק ולא לקח את הכדור. ברבע השני הוא ביקש מהארדן את הכדור, הוביל יותר התקפות ויצר גם לאחרים. את הרבע השני הוא סיים עם 11 נקודות והוא הוביל את הבריחה של פילדלפיה. לאחר משחק ראשון מצויין, את המשחק הזה סיים מקסי עם 23 נקודות ב-73% מהשדה, 9 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. מקסי נתן עונה מצויינת והפך להיות אופציה שלישית אמינה לצד הצמד אמבירד. השאלה הייתה האם זה מסוגל להתרגם לפלייאוף? כרגע זה כן עם סימן קריאה! מקסי מספק מהירות שאין לאף אחד משחקני הסיקסרס. הוא מסוגל לייצר לעצמו יתרון רק בכך שהוא פשוט רץ את המגרש יותר מהר מכולם. על אף שסגנון המשחק שלו פרוע, הוא משחק באחריות ולא מאבד הרבה. לא סתם הערב הרבע הדומיננטי שלו היה הרבע בו אמביד ישב על הספסל, כי זה נתן לו אור ירוק "להשתולל" ולא לחפש את האיש הגדול בצבע. הקליעה של מקסי יציבה, הסיומת בטבעת מצויינת והפלואטר שלו הופך להיות נשק שקבוצות צריכות להתכונן מולו. אם הוא ימשיך ככה, יתחילו לדבר על הטריו של הסיקסרס ולא על צמד ויהיה אפשר להפוך אותם לקונטנדרית בכירה. הילד כוכב.

 

 

מילה על הראפטורס. בסה"כ החבורה של ניק נרס משחקת יפה. מניעה כדור מצויין מגיעה להמון זריקות נוחות גם בצבע וגם משלוש, ההגנה אגרסיבית והיא מצליחה להקשות, בין אם זה על אמביד בצבע ובכללי מפריעה להנעת הכדור של פילדלפיה אבל יש גבול עד כמה אפשר להתמודד עם הכישרון של הסיקסרס בסגל כזה. הראפטורס נתנו עונה מדהימה והפתיעו רבים כאשר הצליחו בכלל להגיע לפלייאוף ולא דרך הפלייאין אבל לצערי הרב הקבוצה הלוחמת והמאומנת מאד הזאת, לא מספיק טובה. אני מאמין שהם יצליחו לקחת אולי משחק 1 בסדרה הזאת וכדי שזה יקרה הם צריכים להיות מושלמים ולקלוע כמו ברבע הראשון הערב וששחקני פילי יתפסו יום רע.

ובפינת הקונספירציה, מטיס ת'ייבול קיבל הערב רק 10 דקות ולטעמי זה נובע מהעובדה שדוק ריברס לא רוצה להסתמך עליו יותר מידי מכיוון שהאוסטרלי, שאינו מחוסן לנגיף הקורונה, לא יוכל להשתתף במשחקים בקנדה, עקב נהלי הקורונה הנוקשים במדינה.
המשחק הבא יערך בטורנטו קנדה, בלילה שבין רביעי לחמישי, בשעה 3:00 שעון הכנרת

 

 

דאלאס מאבריקס 110 – יוטה ג'אז 104 (1-1 בסדרה)

דרור האס

עדיין ללא לוקה דונצ'יץ', הדאלאס מאבריקס צריכים שהשחקנים שלהם יעלו הילוך ויכנסו לואקום. האחריות הזו נפלה על ג'יילן ברונסון וספנסר דינווידי, והלילה ברונסון בהחלט נכנס לנעליים הגדולות כשסיים עם 41 נקודות והוביל את דאלאס לנצחון 110-104 על יוטה ג'אז, ועזר לאבס להשוות את הסדרה 1-1.

התצוגה הלוהטת של ברונסון התחילה מוקדם במשחק כשהגארד קלע 15 נקודות ברבע הראשון. הוא צלף שלשות, חדר לטבעת ועשה בערך הכל, וליוטה פשוט לא הייתה תשובה עבורו. הנקודה החשובה הייתה ברבע הרביעי בו הוא קלע 10 נקודות ועשה כמה מהלכי קלאצ' שדאגו לשמר את היתרון אצל דאלאס.

כמה נקודות מהמשחק:

1. לוקה בול: לאחר המשחק הקודם כתבתי כאן שאם דאלאס ינסו לשחק לוקה בול ללא לוקה, זה לא יעבוד. הלילה זה דווקא כן עבד, אך זה הצריך תצוגה מרשימה ועילאית מצד ברונסון. כמה עוד כאלו הוא יוכל לעשות, ועוד ביוטה? באחד המגרשים היותר קשוחים בליגה? ג'יילן ברונסון וספנסר דינווידי לקחו 43 זריקות מתוך 83 הזריקות של קבוצתם. החשש הוא שהתצוגה של ברונסון תשכנע את קיד שאין סיבה לעבור לסגנון שיתופי יותר. ולמען האמת, לא ברור כמה בשלב כזה אפשר לשנות סגנון.

2. מקסי קליבה: תצוגת הספסל המרשימה של הלילה שייכת ללא ספק לסטף קרי, אך גם מקסי קליבה הרשים ממש כשגם הוא נראה לרגע כמו אחד מהספלאש בראדרז, כשקלע 8-11 מעבר לקשת, תרם המון לריווח של דאלאס שהתקשתה מול ההגנה של גובר והחזיק את הספסל, עם 25 נקודות שקלע מתוך 30 נקודות סה"כ מהספסל. יוטה שולטת בצבע המון בזכות רודי גובר ודאלאס צריכה להיות יצירתית. לא פחות מהנקודות של ברונסון, השלשות של קליבה נתנו לה אוויר לנשימה. דאלאס קלעו 17 שלשות חופשיות, 7 מתוכן היו של קליבה. יש כאן ניהול התקפי טוב, יחד עם הימורים הגנתיים שלא הצליחו הפעם מצד יוטה. זה משהו שעבד הפעם, לא בטוח שיעבוד שוב. אולם לאור טראומות עבר של הג'אז זה עשוי לערער את בטחונם ולגרום להם לשנות גישה, שתאפשר יותר גישה חופשית לצבע עבור דאלאס.

3. רודי גובר: בהמשך לנקודה הקודמת, רודי גובר הוא תעלומה. מצד אחד יוטה ניצחה בקרב הריבאונד 50-31, וקלעה 50 נקודות בצבע לעומת 28 בלבד של המאבס. זו שליטה מוחלטת בצבע והיא מגיעה ללא ספק בזכות הענק הצרפתי. יחד עם זאת גובר עומד על 2-5 מהשדה במשחק הזה, וזה עוד שיפור לעומת משחק קודם אז עמד על 0-1 מהשדה. אין יותר מדי סנטרים שיכולים ליצור לעצמם וגובר הוא ללא ספק לא אחד מהם. גובר מספק ריווח אנכי והוביל את הליגה בכמות דאנקים. העובדה שזרק כמות נמוכה כל כך של סלי שדה היא ממש א משהו להחזיק נגדו, אלא כנגד ניהול המשחק של יוטה, בין אם זה קווין סניידר ובין אם יש איזה חרם של הגארדים, ולא רק מיטצ'ל עליו. וזה משהו שחייב להיפתר ומהר.

 

 

 

 

גולדן סטייט ווריירס 126 – דנבר נאגטס 106  (2-0 לווריירס בסדרה)

רותם גלנטי

 

משחק שני ברצף שגולדן סטייט שולטת בלי הרבה בעיה. הפעם דנבר הצליחה להישאר צמודה עד החצי ואז רבע שלישי כמיטב המסורת הגולדן סטייטית נגמר ב-20 הפרש ורבע אחרון של גארבג׳ טיים.

מה למדנו?
היתרון של דנבר – מייק מאלון עשה כמה שיעורי בית והבין שיש לו יתרון אחד ברור – גובה. אז דנבר ניסתה עד כמה שהיא יכולה לתקוף את הצבע ויותר מכך, את ריבאונד ההתקפה. זה עבד לה לא רע, והיא הגיעה להמון הזדמנויות שניות, 17 ריבאונד התקפה היו לה במשחק כולו לעומת 6 של גולדן סטייט. הבעיה היא שההגנה של גולדן סטייט הייתה מספיק טובה ככה שגם להזדמנויות השניות היא התארגנה לא רע בכלל. שורה תחתונה – הרעיון של ריבאונד התקפה עבד, אבל בסוף צריך גם לשים את הכדור בסל, ובזה דנבר פחות הצטיינה.

אם לשגע אנשים היה שווה כסף, לדריימונד היה… קצת יותר ממה שכבר יש לו – מה שדריימונד גרין עשה ליוקיץ במשחק הזה צריך לא רק להיות בית ספר להגנה, אלא גם בית ספר ל״איך לשגע בנאדם״, ואני לא אתפלא אם יוקיץ׳ יתעורר באמצע הלילה עם זיעה קרה אחרי שהיה לו סיוט שדריימונד רודף אחריו.
לגרין הייתה מטרה אחת המשחק והיא להאט את יוקיץ, מתוך הבנה שלעצור אותו לא באמת אפשר, והנשק שלו היה להוציא אותו מהצבע. וגרין דאג לעשות כל מה שהוא רק יכול כדי להוציא את יוקיץ מהצבע. בפעמים הבודדות שיוקיץ כבר הצליח לדחוף אותו פנימה/לתפוס עמדה בזמן, גרין דאג לעשות עבירה שתבהיר ליוקיץ׳ שסלים קלים לא יהיו פה. גולדן סטייט גם כמובן דאגה להביא את העזרה בזמן כדי שוב, למנוע עד כמה שאפשר מיוקיץ להגיע לזריקות שהוא אוהב בתוך הצבע.
כמובן שגרין דאג לשלוח ידיים, לעשות פרובוקציה ולהציק עד שיוקיץ איבד את זה ויצא הטכנית שניה.

‏Poole party – ג׳ורדן פול עם 29 נק אחרי 30 במשחק הראשון המשיך לאמלל את השומרים שלו, בעיקר את ארון גורדון שתופקד עליו. חשוב לזכור שאלה שני משחקי הפלייאוף הראשונים שלו, לא רע.

האכזריות והקטלניות של סטף קרי – ב-23 דק סטף הוריד את שאריות החלודה שעוד היו לו וסיים עם 34 נק ב-70% מהשדה ו-50% מהשלוש עם 32+ במדד. שאלוהים יעזור.

‏2.0 The death lineup – סטף, פול, קליי, וויגינס, ודריימונד, זה הרכב שכל הליגה כבר מדברת עליו והוא כרגע ב+28 בשני המשחקים האחרונים.
כמובן שזה הרכב נמוך, אבל זה הרכב עם כח אש בלתי נגמר בהתקפה עם דרימונד גרין והמון תיאום בהגנה. עד עכשיו זה עובד נפלא, ויותר מזה, זה פשוט כיף לראות.

 

הטופ 10