ליל משחקים ני של הפלייאוף, אין הרבה הפתעות, אבל סל נצחון מרשים אחד.

מיאמי היט 115-אטלנטה הוקס 91 (1-0 למיאמי)

עודד רז

במשחק הראשון של הערב מיאמי הביסו את אטלנטה שנראתה לא שייכת למעמד.

המשחק נפתח בצורה מנומנמת מעט כשלשתי הקבוצות לקח זמן להיכנס למשחק, אבל ריצת 9-0 של ההיט באמצע הרבע הראשון היתה סימן לבאות. ההפרש גדל וגדל והמשחק נכנס לגרבג׳ טיים החל מאמצע הרבע השלישי. את מיאמי הוביל דאנקן רובינסון עם 27 נקודות (8-9 משלוש, שיא מועדון בפלייאוף לכמות שלשות במשחק), בצד השני דנילו גלינארי סיים כקלע המוביל עם 17 נקודות.

  1. ההגנה של מיאמי. המשחק היווה תצוגת תכלית ללמה ההגנה של מיאמי כל כך טובה. הם החליפו כמעט על כל חסימה (כל עוד דווין דדמון לא היה על המגרש), ולא נתנו לאטלנטה פתח דרכו הם יכלו לתקוף. אריק ספולסטרה המשיך לפתוח עם החמישייה שסיימה את העונה עם מקס סטרוס במקומו של רובינסון. סטרוס שומר טוב יותר מרובינסון, והחילוף הפך את החמישייה ליחידה מתואמת ללא חוליות חלשות.
    על כל המאמץ ההגנתי ניצח באם אדבאיו. הוא אטם את הצבע, החליף על כולם ובאופן כללי לא איפשר להוקס לעשות כלום.

  2. קליעה מבחוץ. בעונה הסדירה שתי הקבוצות הובילו את הליגה באחוזים לשלוש, אבל הלילה רק מיאמי הצליחו לקלוע. אטלנטה סיימו את המחצית הראשונה (החלק התחרותי של המשחק) עם 2-18 משלוש ו-11-38 משהשדה לעומת 10-19 ו-21-40 בהתאמה של ההיט. אומנם מגיע הרבה קרדיט למיאמי בשני צידי המגרש, אבללא סביר שערב קליעה כזה יחזור על עצמו.
  3. טרי יאנג. הכוכב של אטלנטה סיים ערב נורא עם 8 נקודות, 1-12 מהשדה, 0-7 משלוש ו-6 איבודים. הכוכב הצעיר לא הסתדר עם הגנת החילופים של מיאמי, לא הצליח להגיע לטבעת (זרק 3 זריקות בלבד מהצבע), וכשגם הזריקות מבחוץ לא נכנסו הוא לא הצליח לייצר יתרון בהתקפה.
    גם בצד השני של המגרש יאנג שיחק רע. רוב הזמן הוא שמר על קייל לאורי, שתקף אותו ללא הפסקה עם הכדור

    ובלעדיו

  4. רוטציית הגבוהים של ההוקס. לאחר שלא שיחק יותר מחודש בגלל פציעה, ג׳ון קולינס חזר לשחק עם הגבלת דקות ולא הצליח להותיר חותם. בנוסף, אונייקה אוקונגוו שנשאר הגבוה העיקרי לאחר הפציע של קאפלה היה חלש גם הוא. הוא לא תרם בהתקפה, לא העניש את החילופים של מיאמי בעזרת ריבאונד התקפה, וגם בהגנה הוא לא הצליח למנוע זריקות של מיאמי מהצבע.

 

בוסטון סלטיקס 115 – ברוקלין נטס 114 (1-0 לבוסטון)

דרור האס

יתרון 15 הנקודות של בוסטון סלטיקס פשוט נעלם. קיירי אירווינג נכנס ל"זון" ונשארו 11 שניות בלבד להציל את משחק הפתיחה של הפלייאוף. דרק ווייט בהתקפת מעבר מצא את ג'יילן בראון שדהר על הבייסליין, אך במהרה נתקל בשני שחקני הנטס, הוציא החוצה למרכוס סמארט. במקום לנסות להיות גיבור סמארט עלה לפאמפ פייק, כדרר מעבר לשני השומרים שזינקו  לעברו ומסר לג'ייסון טייטום שחדר לטבעת, הסתובב כבלרינה באוויר, וזרק ליי-אפ.

גיים. סט. מאצ'.

"בכנות, אני חושב שכולנו חשבנו שסמארט יזרוק את זה." אמר אח"כ טייטום. "אז סל בשניה האחרונה, רצים לריבאונד. אם לא יכנס מנסים לעשות מהלך. אך כשהוא כדרר יצרנו קשר עין, והוא עשה מסירה ענקית. אני פשוט הייתי צריך לעשות ליי-אפ."

עם סל הנצחון בבוסטון סיים טייטום עם 31 נקודות 9-18 מהשדה, סמארט סיים עם 6 אסיסטים והסלטיקס סיימו 115-114 נצחון במשחק הראשון. זה גם סיפק תחושת הקלה.

"אלה המשחקים הכי טובים" אמר טייטום. "המשחקים הכי מספקי. הכי כיפיים, פשוט כתחרות. היינו בפלוס 15 היינו במינוס 5 והדבר היחיד שצריך לעשות זה פשוט לפתור את זה."

ברוקלין החלה את הרבע האחרון במינוס 11, אחרי שאיבדה 14 פעמים, והפסידה בריבאונד. היא רצה ל-15-2, ריצה שהתבססה בעיקר על קיירי אירווינג, שקלע 18 מ-39 הנקודות שלו ברבע האחרון. אירווינג עשה את הנזק עם 12-20 מהשדה, 6 אסיסטים, 4 חטיפות ו-5 ריבאונדים.

קווין דוראנט סיים עם 23 נקודות, 9-24 מהשדה, 4 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-6 איבודים, תצוגה לא אופיינית של חוסר יעילות מצידו.

ניקולס קלקסטון וגוראן דראגית' סיימו יחד עם 27 נקודות ו-13 ריבאונדים מהספסל. קלקסטון גם חסם 3 פעמים.

הסלטיקס ניצחו 56-32 בנקודות בצבע. סמארט סיים עם 20 נקודות 8-17 מהשדה, יחד עם 7 ריבאונדים ושתי חטיפות בנצחון.

להלן כמה נקודות:

1. פוטו פיניש: המהלך האחרון של המשחק היה הזכור ביותר, אך 46 השניות האחרונות צריכות היו להתבצע בשלמות על ידי בוסטון על מנת לסיים עם נצחון. בטיימאאוט שלאחר השלשה של אירווינג מאמן בוסטון אימה יודוקה שרטט תרגיל בו אל הורפורד יבצע חסימה לג'ייסון טייטום בשביל זריקה לשלוש. הנטס נעלו היטב את טייטום, מה שאמר שדוראנט וקלקסטון, צמד הרים פרוטקטורים היעילים של ברוקלין לא היו באזור הטבעת, מה שאפשר לג'יילן בראון ללכת באחד על אחד בלי לדאוג להגנה ולעשות 2 נקודות מהירות. בוסטון היו צריכים עצירה.

בוסטון לקחו סיכון, שלחו דאבל טים על קיירי עם 10 שניות על השעון, ובמקום למסור את הכדור אירווינג ניסה לכדרר דרכו החוצה. בסופו של דבר עם 4 שניות  על שעון זריקות . הוא מסר לדוראנט שניסה זריקת יאוש על טייטום.
"בשני הצדדים, השגנו בסוף מה שרצינו" אמר בסיום יודוקה.

דוראנט הוא כנראה אחד האנשים היחידים בעולם שכן יכולים לקלוע זריקות כאלו, אך העובדה שהוא לקח זריקה כזו הראתה שבוסטון עשתה את העבודה. הורפורד תפס את הריבאונד, ויצא למתפרצתעם יתרון גודל ואתלטיות. לא היה צורך לקרוא לטיימאאוט שרק יעזור לברוקלין להתארגן הגנתית.

"דיברנו על זה כל הזמן" אמר יודוקה, "אם אני לא אוהב מה שאני רואה, אני עדיין יכול לבקש טיימאאוט ולארגן משהו בכמה שניות."

בפוזשנים הקריטים הללו, הסלטיקס הציגו את כל יכולותיהם. הציבו ליינאפ ללא נקודות חולשה הגנתיות – סמארט, ווייט, בראון, טייטום והורפורד. וכולם תקשרו, אלתרו ושיחקו בחוסר אגואיזם. הורפורד אמר שהוא היה גאה במשחק הקבוצתי, וסמארט תיאר את התוצאה כ"מספקת" מכיוון שהם הראו נחישות ועמידות. "במיוחד לאור איך שהתחלנו את העונה הזו" אמר סמארט. "את הסוג הזה של המשחקים, היינו מפסידים. היינו כנראה מתפרקים. ולרגע נדמה היה שלשם זה המשחק הזה הולך."

סמארט הוסיף שלבוסטון יש "המון משחקים ללמוד מהם עם תקלות כאלו, אז אנחנו פשוט רוצים לוודא שזו לא הדרך בה נסיים. וכולם עשו את עבודתם."

 

2. אל הורפורד כוכב: בוסטון דורשת המון מאל הורפורד, הביגמן בן ה-35 שיחק 41 דקות, ותפקד רוב הזמן כעוזר בהגנה, התפקיד אותו מילא רוברט וויליאמס לפני הפציעה. הורפורד גם שמר על הכוכבים על הפרימטר, ושלא כמו בפעם האחרונה שהקבוצות הללו נפגשו, כשהוא החליף על דוראנט או קיירי לא היה לו את וויליאמס מאחוריו לחיפוי.

הורפורד סיים עם 20 נקודות 8-13 מהשדה ו-15 ריבאונדים. 6 מהם ריבאונד התקפה. כקבוצה בוסטון אספה כמות מרשימה של 41.7 אחוז מהחטאות שלהם, וגרמו לברוקלין לשלם על לינאפ עם 3 גארדים ודחפו את סת' קרי על דניאל ת'ייס.

הורפורד היה גם השחקן שעזר בדאבל טים על אירווינג בפוזשן ההתקפי האחרון של הנטס, והוא זה שאסף את הריבאונד שהוביל לסל הנצחון של טייטום.

 

3. אירווינג פשוט השתגע: קיירי אירווינג פשוט להט על המגרש, וזה כמעט הספיק. ההתפוצצות שלו בסיום המשחק כולל 4 שלשות, שלושה מהם בעליה מכדרור, כולם זריקות קשות, האחרונה נגד סמארט אחד הפיינליסטים לשחקן ההגנה.

טייטום שחקן הגנה מצטיין בעצמו והוא 2.03 עם ווינגספאן של 2.11. 3 פעמים ברבע האחרון קיירי הלך עליו ועשה סלים:

 

"הוא עשה כמה סלים מדהימים" אמר סטיב נאש, "התרגלנו לצפות זאת ממנו. אך באווירה ובסביבה הזו, אנחנו זקוקים לו. הוא היה מבריק ביצירת סלים הלילה."

משחק 2 בלילה בין רביעי לחמישי.

 

מילווקי באקס 93 – שיקגו בולס 86 (0-1 למילווקי)

דני אייזיקוביץ'

משחק מוזר קיבלנו הלילה במילווקי, שום דבר לא הלך לפי התכנון לאף אחת מהקבוצות.

מבחינת שתי הקבוצות יש כאן סימני פלייאוף מדאיגים. דרוזן חזר "למוד" פלייאוף בערב נוראי של 6-25 מהשדה (בדרך ל 18 נק') והבולס קיבלו ערב נוראי גם מזאק לאבין (6-19 מהשדה, 2-10 מהשלוש, 18 נק') וגם מווצ'ביץ' (9-27 מהשדה, 2-10 מהשלוש, 24 נק').

מהצד השני, מילווקי לא ליקקה דבש ולמרות ערב סביר לחלוטין של יאניס (27 נק', 16 ריב', 10-19 מהשדה, 19+ בדקות שלו) זה היה ערב רע של מידלטון שקלע 4-13 והגיע ל 11 נק', ערב רע מאוד מהספסל כולו שהגיע ביחד ל 16 נק' עם 4-15. גם הולידיי לא הבריק ואמנם קלע 15 נק', אבל גם הוא באחוזים בינוניים.

מי היה שחקן המפתח של מילווקי?

בנקודות למטה.

 

1. הבולס עלו למשחק במטרה להאט את יאניס ומידלטון ובמידה מסויימת השיגו את המטרה. הבעיה הייתה שמילווקי מצאו ברוק לופז שמסיים את הערב עם 18 נק'. יהיה מעניין לראות אם הם ימשיכו להמר עליו במשחקים הבאים, כי גם הלילה, הוא קיבל 5 שלשות נוחות, ורק אחת נכנסה:

2. 32% ו 19%, אלו אחוזי הקליעה של הבולס הלילה ולא האחוזים של הגבינה הדיאטטית החדשה בסופר. עם אחוזים כאלו, אין הרבה מה לדבר על הסיכויים של הבולס. אפשר לתת קרדיט להגנה של מילווקי, ובכל זאת, מדובר אולי באחד המשחקים הרעים ביותר שהיו לבולס העונה. או כמו שהרבה מאמנים גדולים הרבה בעבר, זה משחק פשוט. יש כדור, יש סל, צריך פשוט לשים את הכדור בסל.
הלילה התחושה הייתה שגם אם מילווקי היו נותנים לבולס עוד 48 דקות מול מגרש פתוח לחלוטין, התוצאה הייתה מסתיימת דומה לחלוטין.

3. 5 עבירות ליאניס – יאניס שיחק 34 דקות שבהן מילווקי היו בפלוס 19, המשחק הסתיים בפלוס 7. בלי יאניס מילווקי קבוצה שונה לחלוטין, אני לא בטוח כמה הזדמנויות נוספות יהיו לבולס לסבך ככה את יאניס בבעיית עבירות, אבל זה אולי היה המפתח העיקרי שהשאיר אותם במשחק. מילווקי נאלצה לחפש פתרונות חלופיים ליאניס וקיבלה בתמורה דקות רעות מאוד מהספסל. סביר להניח שככל שהפלייאוף יתקדם, מילווקי תמצא פתרונות יותר יעילים.

בינתיים אפשר להנות מהיילייטס של יאניס מהלילה, איכשהו אני הכי נהנה לראות כמה שהזריקה שלו מבחוץ השתפרה והופכת להיות חלקה וטבעית יותר מעונה לעונה:

 

4. הספסל של מילווקי – כאמור ערב רע ובכל זאת. בובי פורטיס מסיים עם 10 נק', וסרג' איבקה לא ראה עדיין דקת משחק. אני חושב שדווקא בלילה כזה היה מקום לתת לאיבקה עם כל הניסיון שלו לשחק קצת יותר.

5. חזרה לבולס – אם יש משהו שהצוות המקצועי צריך לעבוד עליו, זה תוכנית משחק חכמה יותר. לקבל 10 זריקות של ווצ'ביץ' מהשלוש זה בטוח לא מה שהם תכננו עליו. לעומת זאת, מהלך יפה כמו המהלך הבא של ווצ'ביץ' עם קארוסו בהחלט כן, מאמין שנראה אותם קצת אחרת במשחק הבא:

 

פיניקס סאנס 110 – ניו אורלינס פליקנס 99 (0-1 לפיניקס)

דני אייזיקוביץ'

האם יכול להיות שכריס פול משחק את הכדורסל הטוב ביותר שלו בקריירה בגיל 36?

באופן אישי כותב שורות אלו, אוהד של כריס פול עוד מהימים שהוא הריץ את ההרכב הצעיר של הניו אורלינס הורנטס (למי שזוכר). ואני זוכר גם המון תצוגות אדירות שלו, ובכל זאת. יש משהו בוגר בכריס פול שמזכיר לי את הגדולים ביותר.

הסיפור של המשחק הלילה, מתחיל ונגמר בכריס פול, 30 נק', 10 אס', 7 ריב', 3 חט', אחוזים נהדרים (12-16 מהשדה, 4-6 מהשלוש). הוא עשה מה שהוא רוצה על המגרש.

נכון היה גם ערב נהדר של דווין בוקר (25 נק', 8 אס') וערב מצויין של אייטון (21 נק', 9 ריב'), אבל המשחק של כריס פול היה פשוט מושלם.

זה לא רק המספרים, זה התחושה שהוא משרה על החברים שלו למגרש. פיניקס לא שיחקו הלילה משחק פלייאוף, זה היה נראה כמו משחק אימון קליל, שבו הם פשוט עושים מה שהם רוצים.

 

קצת היילייטס ונקודות מהמשחק:

1. הנעת הכדור של פיניקס

פיניקס עלו למגרש בסערה, כאשר הפליקנס לא מצליחים לשבש שום דבר מתוכנית המשחק שלהם. שימו לב לתנועה הנהדרת עם ובלי הכדור של כמעט כל הסגל של פיניקס. הפליקנס פשוט נראים מבולבלים לחלוטין בהגנה:

 

 

2. התוצאה משקרת –

זה נגמר רק ב 11 הפרש, ויש תחושה שהייתה שם איזו שהיא תחרות. האמת היא שבמחצית היה 19 הפרש, 53-34 לפיניקס.

ברבע השלישי היה ניסיון קאמבק של הפליקנס, אבל זה בעיקר כי פיניקס קצת נמנמו והורידו רגל מהגז. גם במהלך הקאמבק, אפשר לראות שזה לא הלך בקלות. זה היה ערב רע של מקולום, שמסיים עם 25 נק' אבל ב 9-25 מהשדה, וערב רע גם של אינגרם שקולע 18 אבל ב 6-17.

במהלך הבא כחלק מהקאמבק, אפשר לראות איך מקולום פשוט לא מוצא את הטבעת:

 

3. הריבאונד

למרות השליטה המוחלטת במשחק, יש נקודה אחת מטרידה מאוד לרעתה של פיניקס 55-35 בריבאונד. ה 55 שייך לפליקנס ולא לפיניקס.

בין היתר בזכות יונאס שהיה ענק הלילה עם 25 ריב' אליהם צירף 18 נק' אבל גם הוא באחוזים פושרים (7-21 מהשדה).

4. לארי נאנס ודבונטה גראהם

הפליקנס פתחו את המשחק עם ג'קסון הייז לצידו של יונאס. זה קצת סתם את הצבע ומהר מאוד הם הבינו שזה לא יעבוד מול פיניקס. לארי נאנס קיבל דקות משמעותיות מהספסל והשיב עם 14 נק' והמון מלחמה:

 

מצד שני, דווקא בערב כל כך חלש של מקולום, הייתי מצפה לראות יותר דקות של דבונטה גראהם. גארהם שחקן של 28 דקות בעונה הסדירה שיחק הלילה רק 10 דקות בהן הספיק לזרוק פעמיים בלבד לסל.

 

5. דווין בוקר 

הזכרתי את המשחק המושלם של כריס פול, וזה קצת לא פייר כלפי בוקר. בוקר אמנם היה באחוזים בינוניים (8-19 מהשדה), אבל אולי השינוי הגדול ביותר שהתרחש איתו לצידו של פול זה האופן שבו הוא מפעיל את החברים. כשיש לך שני מנועים על המגרש שמסוגלים למסור 8-10 אס' למשחק (הלילה פול עם 10 ובוקר עם 8), ומצד שני לייצר לעצמם מתי שהם רוצים, זה הופך את פיניקס לקבוצה בלתי ניתנת לעצירה.

הצמד בוקר ופול קצת מזכיר לי את מקולום וליליארד עם הבדל אחד אדיר – שניהם גם שומרים מעולה בצד השני. כרגע זה אולי המפתח העיקרי להצלחה האדירה של פיניקס.

 

לסיכום, זה היה ערב פתיחה מושלם של פיניקס, ואם אנחנו צריכים ללמוד ממנו משהו, זה שהסדרה הולכת להיות קצרה למדי.

למרות זאת, נראה שיש לפליקנס ממה לשאוב אופטימיות (ריבאונד, כלים שלא נוצלו בכלל הלילה, מקולום ואינגרם לא ימשיכו ביכולת הזו). כלומר, כל עוד כריס פול לא ישחק כדורסל מושלם.