בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה בוסטון מפסידה במשחק קשה במילווקי, הווריורס מביסים את ממפיס, מוראנט נפצע אחרי מהלך מוזר של ג'ורדן פול. הליגה בודקת.

מילווקי באקס 103 – בוסטון סלטיקס 101 (מילווקי מובילה 2-1 בסדרה)

אריאל בנדר

קאמבק מדהים של הסלטיקס ברבע הרביעי בניסיון לנצח את משחק מספר 3. הם לא מצליחים עקב כך שיאניס בתצוגת תכלית מצליח להכניע את ההגנה של הסלטיקס. הגנה עם הרוטציה הכי עמוקה של שחקני הגנה טובים, לא הצליחה לעצור את המנהיג של הבאקס מלהיכנס לטבעת ולהניח נקודות או לעצור אותו בעבירה פעם אחר פעם. לעזרתו של יאניס הגיעו ברוק לופז וג'רו הולידיי עם 38 נקודות משותפות וביחד השלישייה הזו (יאניס-ג'רו-ברוק) קלעה 77.6% מסך כל הנקודות של הבאקס.

חוסר ייצור נקודות מהצוות המסייע של הבאקס:

אין שחקן ספסל עבור הבאקס שהתעלה על עצמו. בהיעדרו של כריס מידלטון הבאקס צריכים שחקן ספסל שיסגור את הואקום ויתעלה על עצמו, אמנם לא ראינו את ההשפעה של החוסר הזה בתוצאה הסופית ואנחנו נוטים לשכוח זאת עקב הניצחון של הבאקס אבל בלי יום גדול של יאניס שכבר ב-20 זריקות היה במעל 30 נקודות, המשחק אחר לגמרי. אם יאניס ביום כמו שהיה לו במשחק מספר 2, 28 נקודות ב-27 זריקות, כל יחסי הכוחות משתנים.

הנקודות בהתקפות המעבר של הבאקס היו משמעותיות:

התקפת המעבר של הבאקס עבדה טוב, הם ניצלו כל החטאה של הסלטיקס על-מנת לצאת למתפרצת ולסיים בנקודות קלות מתחת לסל.

יתר על כן, האגרסיביות שלהם סייעה מאוד, יכולות ההגנה המדהימות של יאניס שמנעו כל סל עליו בצבע סייעו לבאקס לעצור את הסלטיקס בהגנה ולצאת למתפרצות.

 

 

הסלטיקס לא הצליחו לעצור את יאניס ולקלוע שלשות טוב:

כשיאניס הולך לטבעת או שהוא ישים 2 נקודות קלות או שתעשה עליו עבירה, אל הורפורד שהיה במצ'אפ עם יאניס לאורך המשחק נכנס לבעיית עבירות, 4 עבירות בעלייה לרבע האחרון. הוא שחקן מאוד חשוב לסלטיקס בהגנה, אולי הכי חשוב. זה הכניס את הסלטיקס לבעיה מאוד רצינית במאמץ לעצור את יאניס.לסלטיקס יש מספיק כלים הגנתיים, יש להם רוטציה של 7 שחקני הגנה מעולים, הם לא הצליחו לעצור את יאניס אבל בהחלט להאט את קבוצתו, את הצוות המסייע שלו, כל זה לא הספיק וזה לא בגלל שההגנה של הסלטיקס לא התאמצה, זה היה יום נוראי שלהם בהתקפה.

ג'ייסון טייטום ביום שירצה לשכוח עם 4-19 בזריקות מהשדה, כשהשחקן המוביל שלך מעמיד נתונים כאלו קשה מאוד לנצח. גראנט וויליאמס ומרכוס סמארט היו ביום קליעה רע.   9-33 בזריקות מחוץ לקשת, הכלי הכי חשוב בהתקפה של הסלטיקס, 19 שלשות היו לסלטיקס בממוצע למשחק לפני שהגיעו למשחק הלילה, ביום קליעה כזה לא מנצחים את הבאקס.

ההגנה של הבאקס בצבע חזקה, מחוץ לקשת הסלטיקס עשו את העבודה:

היכולת של הבאקס להעמיד הרכבים עם קו קדמי גבוה וחזק הוא הכי טוב מבין הקבוצות שנותרו בפלייאוף, הם יכולים לסגור את הצבע לכל שחקן והם הוכיחו זאת הלילה, קו קדמי של ברוק לופז-יאניס היה מאוד חזק והיה מאוד קשה לקלוע עליו נקודות בצבע, הסכמה ההגנתית של ההגנה האזורית שנעלה את הצבע עבור הסלטיקס הובילה אותם להגיע לפוזישנים ארוכים, לא מסודרים ובחלקם גם ללא זריקה ב-24 שניות.

היום הרע של הסלטיקס מהשלוש סייע מאוד לבאקס בניצחון, זה מה שהביא להם את הניצחון במשחק הראשון וגם היום. כשהסלטיקס היו טובים בקליעה מהפרימטר, הם שלטו במשחק כמו ברבע הרביעי, הסלטיקס קלעו 4 שלשות מתוך 8 ניסיונות (50%). והיו הרבה יותר טובים מהבאקס באותו רבע שהסתיים בתוצאה 34-23 לסלטיקס ובהפסד צמוד.

הסלטיקס משחקים כדורסל טוב ברבע האחרון:

 

המשחק הבא בסדרה (משחק 4) בין שני לשלישי בשעה 2:30.

גולדן סטייט ווריורס 142 – ממפיס גריזליס 112 (הווריורס מובילים 2-1 בסדרה)

רתם גלנטי

אחרי שני משחקים צמודים ומותחים בסדרה המדהימה הזו, אנחנו מקבלים משחק שלישי שונה לחלוטין במפרץ. זה התחיל עם פתיחה מסחררת של ממפיס, שעם מטח שלשות, כבר הובילה בדו ספרתי בתחילת הרבע הראשון.  מהרגע הזה ועד הסוף זה היה המשחק של הלוחמים, שפתחו הפרש דו ספרתי כבר בסוף המחצית הראשונה ולא הסתכלו לאחור. באמצע הרבע השלישי ג׳ה יוצא עם פציעה בברך שעדיין לא ברור מה חומרתה.זה נגמר ב-30 הפרש 142-112, ו-2-1 לגולדן בסדרה.

ניסיון – של השחקנים ושל המאמן

ממפיס התחילה את המשחק עם 21-8 ברבע הראשון, עם זריקות מטורפות שנכנסות מכל מקום. גולדן לא נבהלה עברה לאיזורית חנקה את הקצב של ממפיס, ובמקום לנסות להפציץ בחזרה, המשיכה בתכנית המשחק. הלכה פננימה וייצרה נקודות מזריקות נכונות. מגיע פה המון קרדיט לסטיב קר על הניהול ושמירה על תכנית המשחק. זה גם המון ניסיון בהובלתם של קרי גרין וקליי שהוציאו לפועל על המגרש בדיוק כמו שהמאמן שלהם רצה, בלי להיבהל מהריצה של הצעירים. למרות 8 איבודים באותו רבע התוצאה בסופו הייתה 28-26.

איזורית

אולי המילה של המשחק. הזכרתי קודם את השלב הזה ברבע הראשון שבו הכל התהפך, אז אחד הדברים העיקריים שגרמו לזה היה המעבר של גולדן סטייט לאיזורית. האיזורית חנקה את ההתקפה ואת הקצב של ממפיס ופשוט הוציאה אותה מהמשחק (הקשתה מאוד כמובן גם על החדירות של מוראנט). על פניו, התמודדות עם הגנה איזורית היא דיי פשוטה – הנעת כדור נכונה מוצאת את השחקנים הפנויים ומצריכה המון ריצה ומאמץ מצד ההגנה. אלא שבממפיס של שני המשחקים האחרונים (ואולי גם בשלושה, אבל ניתן להם את הקרדיט) אין המון התקפה מעבר ל״ג׳ה מכדרר, מסתובב ומסיים ליד הטבעת/מוצא את השחקן החופשי״ – ככה לא מפרקים איזורית (או בונים חומה). בפעם וחצי היחידות שבהן ממפיס באמת הניעה כדור היא הגיעה לזריקות פנויות, אבל בשלב הזה השחקנים כבר קרים ומחוץ לקצב, אז גם לא קולעים. שימו לב אגב לכמות האסיסטים שמסרה ממפיס – 21 בלבד כל המשחק, זו אומר המון על ההתמודדות הלא מספיק טובה עם האיזורית.
ג׳ה, ולא משנה עד כמה הוא מדהים, לא יוכל לבדו לנצח קבוצה מנוסה חכמה ומוכשרת כמו גולדן סטייט – טיילור ג׳נקינס יצטרך למצוא פתרונות לאיזורית הזו, כי כמו שזה היה נראה במשחק הזה, אין לזה צורה.

חזרה לרבע השלישי

אפרופו ניסיון, גולדן סטייט חוזרת להרגל המוכר שלה ומפרקת את ממפיס ברבע השלישי 37-23 ובגדול סוגרת סיפור שם. יש המון סיבות לדבר הזה שאנחנו רואים מגולדן סטייט עונה אחרי עונה ברבע השלישי, אבל בעיני, זה מצביע בעיקר על האיכות של צוות האימון, במיקוד שלו את הקבוצה שדברים העיקריים שצריך לפתור לקראת החצי השני וכמובן, ביכולת של השחקנים להוציא את זה לפועל. היום, כמו בהרבה מאוד מהמשחקים של הווריורס, אלה היו האיבודים, שצומצמו דרמטית במחצית השניה ועזרו להם לרוץ כמו שרצו כדי לסגור את המשחק הזה.

פול החתול

מרגיש שלממפיס אין תשובה לצעד הראשון המהפנט בשילוב האורך ואתלטיות של ג׳ורדן פול. פעם אחרי פעם הוא חולף על פני שחקנים בדרך לסל ומשם או שהוא בחתוליות מרשימה ״מתפתל״ בדרך הכי יעילה לסל, או שההגנה כולה מתכווצת והוא מוצא שחקן פנוי. פשוט תענוג לראות גם את היכולת שלו לקלוע ולסיים, אבל יותר מזה, את האחריות שהוא מגלה בפלייאוף, בעיני זה עיקר השינוי שראינו ממנו העונה.

שלשות מול ריבאונד, ומה נסגר עם ההגנה של ממפיס?!

אחת ההשוואות המעניינות של הסדרה עד עכשיו היא שגולדן סטייט מנצחת בריבאונד וממפיס מנצחת בשלשות, על פניו, הפוך ממה שציפינו שיהיה לפני הסדרה. אז במשחק הזה, גודלן סטייט מנצחת בשניהם, 38-29 בריבאונד (7-4 בריב׳ התקפה) ו-17-16 בשלשות, שעל פניו נשמע סביר, אבל.. 37% של הגריזליס מהטווח אל מול פאקינג 53% של הלוחמים. זה פשוט לא מתקבל על הדעת, וזה כשסטף קולע 2-8.
אם ממפיס תרצה איכשהו להישאר קרובה בסדרה הזו היא תהיה חייבת לעשות התאמות, בעיקר בצד ההגנתי של המגרש. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי שקבוצה קולעת 63% מהשדה ו-53% מהשלוש במשחק פלייאוף, לא נתפס.

בחירת הזריקות

גולדן סטייט בחצי הראשון זרקה 10 שלשות בלבד! זה נתון דיי מטורף כשאתה חושב על הווריורס עם סטף קליי ופול על המגרש. מצד שני, הם קלעו בחצי הראשון יותר מ-70% מהשדה כקבוצה, נתון פשוט לא נתפס, וזה המון ובעיקר על בחירת זריקות – השענות על זריקות מיד ריינג׳, חוסר התפשרות על שלשות, והגעה לצבע, כמה שרק אפשר.

לנתון שמסכם את שני הסעיפים האחרונים – פעם ראשונה העונה שממפיס מפסידה בנקודות בצבע ופעם ראשונה מאז אוקטובר שהיא מפסידה בריבאונד בשלושה משחקים רצופים.

הפציעה של ג׳ה – The Code

שמישהו יקרא לקפטן טיג שישמור על החוקים (וסליחה על הרפרנס המוגזם לעכברי ״שודדי הקאריביים״).
זו בעיקר פיקנטריה, אבל זה המשחק השלישי רצוף שבו מורחק שחקן (הפעם זה היה קייל אנדרסון בשתי טכניות רצופות).

הפציעה של מוראנט כמובן לא הייתה קשורה לזה, אלא היא נגרמה, כך הוא טוען, ממשיכה של הברך שלו ע״י פול. מהסתכלות על המהלך זה לא נראה כמו משהו מכוון לפצוע, ועדיין, רגע אחרי המשחק ג׳ה העלה לטוויטר סקר עם שוט של הרגע בו פול מושך לו את הברך עם הציטוט Broke the Code, כרפרנס כמובן, לאמירה של קר על העבירה של ברוקס שפצעה את גארי פייטון.
הסדרה לא מרגישה אלימה מידי, או מלוכלכת, משום צד של המגרש, אבל הנושא הזה לחלוטין מלווה אותה, אחרי העבירה וההרחקה של גרין במשחק 1, העבירה של ברוקס במשחק 2 שפצעה את פייטון ועכשיו הפציעה והציטוט של ג׳ה, מרגיש שממש מתחיל להיווצר דם רע בין הקבוצות, וזה כל כך טוב לפלייאוף.
נתפלל רק שהפציעה של ג׳ה לא חמורה מידי, כי אני רוצה עוד ממה שראינו ממנו בסדרה הזו עד עכשיו!

מה קדימה (בהנחה שג׳ה כשיר)

אני רוצה לראות את ההתאמות של ג׳נקינס, סטיב קר עשה לו בית ספר היום – עם האיזורית בהגנה, עם הרבע השלישי, עם בחירת הזריקות (הטובה של גולדן והרעה של ממפיס), חוסר היכולת לשמור על הצבע, וכמובן עם הריבאונד.
זה השלב שבו ג׳נקינס וצוות האימון שלו צריכים להתעלות ולהצליח לגרום לקבוצה שלהם לחזור למה שהביא אותם עד הלום, לא יכול להיות ששני הנשקים העיקריים שלך במשך כל העונה, אלה בדיוק הדברים שדרכם הקבוצה מולך רוצחת אותך. השינוי הזה חייב להוא אם ממפיס רוצה להשאיר לעצמה סיכוי לנצח בסדרה הזו – Jenkins, step up!