בוסטון וממפיס שומרות על הבית הפעם

 

בוסטון סלטיקס 109 – מילווקי באקס 86 (1-1)

דרור האס

אחרי שהובכו במשחק הראשון בבית, היה חשוב לסלטיקס שלא ליפול כך שוב. אמנם היעדרותו של מרכוס סמארט הייתה סיבה לדאגה אך היה עליהם להתעלות. ג'יילן בראון שבמשחק הראשון לקח זריקות רעות הוביל את החבורה המקומית עם 30 נקודות כשבוסטון התאוששו ולקחו את המשחק השני.

בוסטון להטה מההתחלה וניצחה את המחצית הראשונה 64-40. הקליעה של בוסטון הגיעה בעיקר מבחוץ כשהסלטיקס קלעו 20-43 השלשות שלהם. בפודקאסט דיברנו השבוע על כך שבוסטון לוקחת מה שהגנת מילווקי נותנת, אלא שבמשחק הראשון זה לא נכנס. הפעם הייתה הנעת כדור טובה יותר וזה נכנס. בנוסף הגנת הסלטיקס חזרה לתפקודה והשאירה את מילווקי מתחת ל-90.

האלופה המכהנת "גנבה" את הביתיות במשחק הראשון. אך הסלטיקס התאוששו. כעת הסדרה עוברת למילווקי

 

1. חגיגת השלשות של בוסטון: במשחק 1 בוסטון זרקה 50 שלשות, אך כאמור זה לא ממש היה מבחירה. הגנת מילווקי דחקה את הסלטיקס לשלשות רעות, במיוחד עם החמישיה הגבוהה של ברוק לופז, בובי פורטיס ויאניס אדטוקומבו שסתמו את הצבע. הסלטיקס נפלו לזה וקלעו רק 10 שלשות.

ההנחה הייתה שבוסטון תנסה לקחת יותר שלשות, ולפרוץ את הדרך לצבע. אולם זה לא מה שקרה. הפעם הסלטיקס לקחו את מה שהגנת מילווקי נתנה, רק דאגו שאלה יהיו שלשות טובות, והן נכנסו. הסלטיקס קלעו 11-17 בחצי הראשון.

גראנט וויליאמס,  ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום קלעו כל אחד יותר משמילווקי קלעה כקבוצה. הבאקס סיימו עם 3-18 מעבר לקשת, ובסה"כ בוסטון קלעה 51 נקודות יותר ממילווקי מעבר לקשת. זה גרם למילווקי לשנות את סגנון ההגנה ולנסות לשמור על קשת השלוש, ובתגובה בוסטון עם הנעת כדור מצאה את הפרצות בהגנת מילווקי

 

הבעיה העיקרית של בוסטון הייתה שהם לא הצליחו לשמר את האנרגיה הזו למשך 48 דקות. הסלטיקס קלעו רק 44 נקודות במחצית השניה אחרי שההתקפה שלהם הפכה שוב עצלנית. מוביל כדור שרץ ללתוך ההגנה ובסוף זריקה רעה. המחצית הראשונה הראתה שלמילווקי קשה להגן כנגד הנעת כדור. אם שחקני בוסטון יוכלו לשמור על הסגנון הזה ולא לברוח להתקפות עצלניות יותר, הסלטיקס יכולים לנצח. אם ישחקו בחוסר אנרגיה כמו במחצית השניה? מילווקי תטייל לשלב הבא.

גראנט וויליאמס: הפורוורד נתן כנראה את משחק חייו במשחק הזה: 7-14 מהשדה, 6-9 מהשלוש, ובעיקר – הגנה אדירה על יאניס אדטוקומבו.  גראנט אמנם נמוך (1.98) אך מוצק וחזק מאוד, ולוקח חלק משמעותי בהגנה על הגריק פריק

 

יאניס כידוע הוא 2.11, MVP ורץ אל תוך גראנט וויליאמס ו… נעצר. מדברים על לעצור את אדטוקומבו עם חומה אבל גראנט וויליאמס התגלה כחומה אמיתית בפני עצמו וגורם ליאניס להוציא המון אנרגיה. והוא אפילו לא הוויליאמס עם ההגנה הכי טובה בבוסטון… שניהם יחד יוצרים קו קדמי הגנתי מרשים למדי, ואם בוסטון תוכל לשמור את שניהם שנים קדימה, זה יהיה מהנה מאוד.

בין 2 גישות: בשני המשחקים בוסטון לקחה סה"כ 41 שלשות יותר ממילווקי. רובן מתוכננות, בין אם על ידי הגנת מילווקי ובין אם כחלק מהסכימות ההתקפיות של בוסטון. מילווקי מדוקרגת במקום החמישי בליגה בכמות שלשות עם 38.4 שלשות למשחק  בעונה הסדירה, בוסטון לקחו פחות – 37.1 למשחק. לעומת זאת במשחק השני המצב היה הפוך. הסלטיקס לקחו 43, ומילווקי לקחו 18 בלבד, שזו הכמות הנמוכה ביותר למשחק כלשהו בעידן בודנהולזר

 

בעוד שהגישה ההגנתית של מילווקי היא לשלוח את היריבה לזריקות רעות לשלוש, הגישה של בוסטון היא להפריע לשלשות, והתקפת מילווקי חיה על השלשות. בוסטון למדה את יכולת המסירה של יאניס, ובמקום לבצע עליו דאבל טים ולשלוח אותו לכמות דו ספרתית של אסיסטים עם מסירות לקשת, אימה יודוקה סמך על אל הורפורד וגראנט וויליאמס שישמרו עליו באחד על אחד. בגדול הם הצליחו. ויאניס סיים עם 11-27 מהשדה.

עכשיו תורו של בודנהולזר למצוא את הפתרונות. משחק הבא מוצ"ש 22:30 שעון ישראל.

 

ממפיס גריזליס 106 – גולדן סטייט ווריירס 101 (1-1 )

אריאל בנדר

גריזליס – ווריורס משחק 2:

משחק של להיות או לחדול עבור הגריזליס, ניצחון והסדרה פתוחה, הפסד והגריזליס יוצאים לשני משחקי חוץ קשים בצ'ייז סנטר כשהפסד אחד שם סוגר סיפור.

דילון ברוקס הורחק כשנתן מכה לגארי פייטון השני שהיה בדרכו אל הטבעת ונפצע במרפק השמאלית ודקה לאחר מכן, זאבייר טילמן נתן מכה בפניו של דריימונד גרין שיצא מהמגרש לחדר ההלבשה וחזר, אבל אכן שחקן מורחק שהוא לא דריימונד גרין לא נראה הרבה בסדרה בה הווריורס מעורבים, אם בכלל.

וג'ה מוראנט עם שיא קריירה בנקודות בפלייאוף (47 נקודות), סטרץ' מטורף ברבע האחרון שעוד יהיה ב-Hardwood Classics וישודר בעוד שנים רבות מוביל את הגריזליס לניצחון כנגד כל הסיכויים, בלי ג'ארן ג'קסון על המגרש 3 וחצי דקות לסיום.

 

סטף האיש הדומיננטי:

סטף ניהל את המשחק היטב עבור קבוצתו, החורים שהוא יוצר בהגנה גורמים לנזק אדיר, לאינספור נתיבי מסירה, סטף קולע מכל הטווחים ועושה מה שהוא רוצה על המגרש, קשה מאוד לעצור אותו. הגריזליס ניסו הגנה אזורית אבל זה לא עבד להם כי סטף הצליח למשוך אליו שחקנים ולמסור לגבוהים בצבע או לקלעים על קו השלוש. הגריזליס ניסו גם הגנה אישית אבל סטף לא צריך שום חסימה בשביל לחולל בעיות להגנה של היריבה, הוא עובר שחקן ומחליט אם לעלות לפלוטר, להוציא לשלוש או למסור ללייאפ קל. בלי סטף הווריורס על המגרש קבוצה רעה יותר בשני צידי המגרש, הם מאבדים יותר, הם שומרים פחות טוב, אין מי שינווט בהתקפות מעבר, זו קבוצה אחרת לגמרי.

סטף שולט במשחק ההתקפה של הווריורס:

 

 

לגריזליס יש הרבה אופי, לווריורס אין קילר אינסטיניקט:

הגריזליס שיחקו בקצב רע במהלך הרבע הראשון, הם החטיאו 8 זריקות ברצף מהשדה אבל הם הצליחו לחזור ולעלות ליתרון, ראינו אתמול כשלמאבריקס לא הלך ברבע השלישי והם קלעו ב-1-9 מהשדה, הסאנס ניצלו את זה כדי לברוח והווריורס לא הצליחו מהסיבה הפשוטה שלקבוצה של הווריורס השנה אין קילר איסטיניקט, הם היו צריכים לשחק בצורה חכמה ויעילה ובמקום זה הזריקות הלכו לשחקנים הלא נכונים, כמו: אנדרו וויגינס שהרבה להחטיא.

הגריזליס מגלים אופי ולוקחים שליטה:

 

תיאום הגנתי של הגריזליס:

הגריזליס התמודדו לעיתים מול ליינאפ קשה לשמירה, עם שני יוצרים (סטף וג'ורדן פול) ושני קלעים טובים לשלוש (קליי ואנדרו וויגינס). אבל בעזרת תיאום הגנתי ותקשורת טובה בהגנה, הווריורס לקחו שלשות ולקחו את הזריקות מהטווחים שלהם אבל תחת שמירה בחלק לא מבוטל מהזריקות שלהם, זה הוביל לשליטה בריבאונד הגנה ולמתפרצות מצד הגריזליס, בלי התיאום ההגנתי והכלים ההגנתיים שהיו לגריזליס מטיוס ג'ונס וג'ה מוראנט שחסמו נתיבי מסירה ואת הבקדורים (Backdoors) של שחקני הווריורס ועד ג'ארן ג'קסון ג'וניור שהיה משמעותי מאוד בהגנה על הטבעת.

וכשלצד השני, לווריורס, מאוד חסר התיאום ההגנתי, אז עקב כך יש הרבה מיסמאצ'ים, הרבה זריקות פנויות ובהחלט אחוזים גבוהים לקבוצה שכנגד.

גם בהתקפה, היה חוסר תיאום בלתי נסבל של הווריורס ברבע השלישי, בו הם סיימו עם לא מעט איבודים וזה לא מחויב למעמד ולמשחק הזה.

בפוזישן אבוד זאייר וויליאמס מניח שלשה:

למה דריימונד לא בצבע?, זאבייר טילמן מנצל ל-2 קלות:

 

ג'ארן ג'קסון ג'וניור מגן על הטבעת:

בלי דריימונד גרין, עם יוצר אחד ועם קו קדמי של פורטר – קאמינגה, הווריורס טובים יותר:

הווריורס סיימו את הרבע השלישי בריצת 13-3, דריימונד גרין לא היה על המגרש בסטרץ' האחרון של הרבע, בדקות הטובות של הווריורס בהם הם שמרו אזורית, הם אילצו את הגריזליס לקחת זריקות קשות מחוץ לקשת, סטף יצר לעצמו ולחבריו, לא היה לידו יוצר שני בדמות ג'ורדן פול והווריורס היו יעילים יותר בשני צידי המגרש, נלחמו על כל כדור ועשו לגריזליס בדיוק מה שהגריזליס עשו להם מוקדם יותר ברבע, אז ג'ה היה היוצר הראשי, הגריזליס שיחקו אזורית והווריורס לקחו זריקות קשות מחוץ לקשת.                                              

וזה לא קשור רק לסטף, העיקרון של סטיב קר לשחק עם יוצר אחד הוא הדבר הנכון, גם ברבע הרביעי בו הווריורס כבר עלו ליתרון, הם לא שיחקו עם סטף כיוצר היחיד שלהם, אלא שיחקו עם ג'ורדן פול וזה עבד.                                                                                                                                                                                           

 

דקות של התעלות, סטף בפעולה:

 

גם ג'ורדן פול יוצר בחסד:

 

גם התקפת המעבר נראית טוב יותר:

 

הווריורס עשו הכול נכון ברבע האחרון עד שג'ה הגיע:

כשדריימונד גרין חזר לשחק ברבע הרביעי, הוא ניסה להיות יוצר למרות שהוא לא, דריימונד חזר בדיוק כפי שיצא ברבע השלישי, זאייר וייליאמס הניח שלשות כמו שחקן עם ניסיון פלייאוף, לא כמו רוקי. אבל סטיב קר כמו מאמן גדול הצליח להחזיר את דריימונד למשחק ולגרום לו לשחק באופן יעיל ליד סטף, דריימונד נתן לסטף את הבמה והבין את תפקידו של המגרש לאחר ההתחלה הרעה ברבע הרביעי.

 הגריזליס איבדו ברבע הזה את ג'ארן ג'קסון ג'וניור, לא שיחקו כמו קבוצת ההגנה הטובה שהם יודעים להיות, נתנו לסטף שלשות פנויות אבל הם ידעו לאסוף את עצמם ולהגיע למשחק בסופו של דבר, ג'ה מוראנט הגיע בסיום עם יכולת אישית אדירה, עם שלשות גדולות, חדירות אדירות, סלים בלתי אפשריים ובעיקר סחיטת עבירה גדולה מעוד בוקס-אאוט של דריימונד, הצעדים בסוף של קליי תומפסון עזרו מאוד אבל כל הניצחון הזה לא היה קורה בלי דקות יוצאות מן הכלל של ג'ה בסיום.

 

ג'ה תוקף את הטבעת:

 

 

סיבה לאופטימיות ב-NBA, זו אחת העונות המוצלחות של הליגה מבחינת זכויות שידור, אחרי שהרייטינג ירד מאז 2020 (מגפת הקורונה).

 

 

משחק הבא בין שבת לראשון ב-3:30.

 

 

הטופ 10 היומי