מי ישלוט בממלכת ה-NBA?

השוואה מספרית

לפני שמדברים על מצ'אפים, יריבויות והתאמות צריך קודם כל לנסות להסתכל על שתי הקבוצות במבט המעוף על מנת להבין מה הם המפתחות האמיתיים של שתי הקבוצות בפלייאוף.

המספרים מהעונה הסדירה פשוט לא מעניינים, קליבלנד של העונה הסדירה העבירה את הזמן וחיכתה לפלייאוף. בפלייאוף לברון העלה הילוך ושיחק אולי את הכדורסל הטוב ביותר שלו אי פעם עם 32.5 נק', 56.6% מפחידים ל 2 נק' ו 2.5 שלשות ב 42%. כמה הנתון של השלשות חריג, קליי תומפסון קולע 2.0 שלשות בפלייאוף ב 36% וקווין דוראנט עם 2 שלשות ב 41.7%. שניהם פחות טובים מלברון מחוץ לקשת.

יחד עם זאת, אין ממש מה לדאוג לאחוזי השלשות של גולדן סטייט, דריימונד גרין נותן פלייאוף מצויין עם 2.1 שלשות ב 47%, קארי עם 4.4 שלשות על 43%. להלן השוואה מספרית בין הקבוצות:

גולדן סטייט ווריורס קליבלנד קאבלירס
נק' למשחק 118.3 116.8
ריבאונדים למשחק 45.8 41.6
אסיסטים למשחק 27.8 22.2
חטיפות 9.2 7.5
חסימות למשחק 6.8 5.1
שלשות למשחק 14.6 12.1
אחוזים לשלוש 38.9% 43.5%

 

בצורה מפתיעה ביותר, הנתון העיקרי שבו הקאבס מובילים על הלוחמים זה האחוזים והזריקות משלוש. הקבוצה ששינתה את הליגה עם הזריקות מבחוץ עשויה להפסיד את התואר בגלל שהיריבה הכי גדולה שלה למדה להשתמש בנשק הזה בצורה טובה יותר.

אז מה בעצם הופך את הקאבס לקבוצת שלשות כל כך טובה?

מסתבר שלא רק לברון נמצא בכושר קליעה מצויין, שימו לב לרשימה הבאה:

קווין לאב 2.9 שלשות ב 47.5%, לברון כאמור עם 2.5 שלשות ב 42%, קיירי עם 2.4 שלשות ב 35.6% (מדהים שזה פתאום נראה בינוני), צ'אנינג פריי עם 1.8 שלשות ב 52.6% ב 13 דקות משחק בלבד, ג'יי אר סמית' עם 1.7 שלשות ב 45% וקייל קורבר עם 1.7 שלשות ב 41.5%.

רובנו התעלמנו מהחיזוקים הקטנים שהקאבס עשו במהלך העונה, בין היתר קייל קורבר, דרון וויליאמס והדרך שבה הם למדו להשתמש בפריי. כמו כן התחושה הכללית הייתה שהם לא כל כך משפיעים על המשחק, אבל זה לא ממש נכון.

הקאבס פשוט משחקים דקות מאוד ארוכות עם הטריו (לברון 40.9 דק', קיירי 34.8 ולאב 32.1) שזה קצת גרם לנו לא לשים לב שהצוות המסייע של הקאבס בכושר נפלא.

 

יתרון בריבאונד? לא באמת

היתרון שיש ללוחמים בריבאונד על פני הקאבס הוא קצת שיקרי. הם אמנם מורידים 45.8 ריב' למשחק אבל היריבות שלהן מורידות 43.1 ריב'. הקאבס מצידם מורידים אמנם 41.6 ריב' למשחק, אבל היריבות שלהם מורידות רק 38.1 ריב' למשחק. מה שאומר שבאופן יחסי אין לאף אחת מהקבוצות יתרון בולט. אלמנט שכן צריך לזכור זה שהקאבס שיחקו מול בוסטון, אחת מקבוצות הריבאונד החלשות בליגה.

מצד שני, זכור לנו היטב איך טריסטן תומפסון עשה שמות מתחת לסלים של גולדן סטייט בשני הגמרים האחרונים.

 

ראש בראש

 

לברון ג'יימס – קווין דוראנט

השאלה המרכזית שאפשר לשמוע סביב המפגש האפי בין שתי הקבוצות הגדולות הללו הוא כיצד הלוחמים יכולים לעצור את לברון. התשובה הפשוטה היא ללכת אנדר, מתחת לחסימות. לברון קולע כיום 2.5 שלשות למשחק ב 42% ובלי ספק נראה שחל שיפור אצלו בקליעה. מצד שני, לברון פשוט לא אוהב לזרוק שלשות ולכן כולנו גם זוכרים איך הוא רמס את שחקני בוסטון (אייזיאה מישהו?) בדרך לטבעת שוב ושוב. מול גולדן סטייט זה יהיה סיפור שונה לחלוטין.

דוראנט לא צריך לשאת במשימה ההגנתית של לעצור את לברון ג'יימס לבדו, אבל הוא הופך להיות נקודת מפתח שתחזק את הכלים ההגנתיים המצויינים שכבר יש לגולדן סטייט. המשימה הזו תתחלק בינו לבין אנדרה איגואדלה ודריימונד גרין. למרות שאיגואדלה כבר זכה בתואר ה MVP המון בזכות ההגנה על לברון, אני חושב שצריך להתעקב ולתת קצת יותר קרדיט לאופן שבו דוראנט משפיע על משחק ההגנה של גולדן סטייט. 

 

הנה קצת מהמפגש השני שהיה השנה בין הקבוצות.

במהלך הראשון דוראנט פשוט מונע מלברון לנצל את הפיק אנד רול ואח"כ חוטף את הכדור מקווין לאב:

במהלך הנוסף אפשר לראות שלברון מקבל את הבידוד שהוא כל כך אוהב, גרין מנסה להגיע לעזרה, אבל נמצא רחוק מהכדור. השנה בניגוד לשנים קודמות, קווין דוראנט נמצא מתחת לסל כדי לנצל את האורך שלו ולהפריע ללברון בחדירה:

מצד שני, אולי לא צריך לעצור את לברון. קווין דוראנט הפך את ההתקפה הטובה בעולם לעוד יותר טובה ומציב בפני הקאבס בעיות מאוד רציניות במץ'-אפ ההגנתי. אם בשנים קודמות היינו רואים את לברון שומר לפרקים על דריימונד גרין כדי למנוע את הפיק אנד רול שלו עם קארי וגם מהמר על הזריקה של גרין, השנה יש להם בעיה, כי אין מי שירוץ אחרי דוראנט. יכול מאוד להיות שהקאבס יחליטו להמר על טריסטן תומפסון, אבל יותר סביר להניח שלברון פשוט יאלץ לשמור על דוראנט שנמצא כרגע בכושר נפלא.

למי שתהה למה דוראנט כל כך רצה לשחק בגולדן סטייט, אז המספרים שלו מדברים בעד עצמם. הפלייאוף הנוכחי הוא הפלייאוף הטוב ביותר שלו אי פעם. אז נכון הוא ירד מ 28-30 נק' למשחק ל-25, אבל היעילות שלו עלתה בצורה מדהימה והוא קולע ב-55.6% מהשדה ו-41.7% מהשלוש לעומת 43% מהשדה ו 28% מהשלוש רק בפלייאוף האחרון. דוראנט פורח ולברון שבדר"כ שומר על כוכבי היריבה ברגעי מפתח יאלץ לעשות את זה כעת לאורך סדרה שלמה.

 

פויינט גארד – קיירי אירווינג מול סטף קארי

מבלי שנשים לב קיירי אירווינג הפך ככל הנראה לשחקן המפתח של הסדרה. מרבית תשומת הלב מופנית כלפי לברון ג'יימס, הגמר השביעי שלו, שהוא משחק את הכדורסל הטוב ביותר, מי ישמור עליו ועוד…

למרות זאת, נראה שהמפתח האמיתי לעצירה של הקאבס נמצא דווקא אצל קיירי אירווינג. קיירי נחשב לשחקן לא הכי יציב, אבל איכשהו המשחקים הטובים ביותר שלו מגיעים דווקא כשהוא פוגש את גולדן סטייט. קשה לשכוח את השלשה האדירה שלו על הראש של סטף בגמר הקודם:

הרבה מאוד אנשים תהו למה קארי שמר עליו באותו מהלך מדובר, וקיבלו את התשובה במשחק שנערך בין הקבוצות בחג הכריסטמס. קיירי נתן אולי את משחקו הטוב ביותר העונה עם 25 נק', 6 ריב', 10 אס' ו 7 חט'!!! אבל זה לא מה שהפך את המשחק לבלתי נשכח עבורו, המהלך המנצח שהוא קלע על הראש של קליי תומפסון דווקא כן:

מהצד השני סטף קארי שנמצא כרגע אולי בכושר הטוב ביותר העונה פשוט לא אוהב את הקאבס. הקאבס הם אחת הקבוצות היחידות שנראה שמצאו איך לעצור את קארי. קארי קלע מולם רק 17.5 נק' בשני המפגשים של העונה הסדירה, לזה צריך להוסיף שגם בשני הגמרים האחרונים הוא נראה פגיע לחלוטין כשהוא פגש את הקאבס. הוא עדיין קלע 22.5 נק' עם 40% מהשלוש בגמר האחרון, אבל זה פחות משמעותית ממה שהוא קולע מול קבוצות אחרות, והנקודות האלו עשויות להיות חסרות. קליבלנד משקיעה המון מאמצים כדי להתיש את קארי, כאשר הם שומרים עליו אישית לאורך המגרש כולו ומנסה להתיש אותו מהדקה הראשונה.

בלינק הבא אפשר לראות איך פשוט ברגע ששחקן של קליבלנד נמצא ליד קארי הוא הולך לרוץ אחריו דרך כל חסימה בכל נקודה במגרש.

למרות זאת, צריך לשים לב למץ'-אפ בין גרין לקווין לאב. לאב אמנם עצר את סטף במהלך אחד זכור ממשחק 7, אבל מאחר ובגמר השנה לאב כנראה ישמור על גרין, אזי הפיק אנד רול בין קארי לדריימונד ישאיר את קארי שוב ושוב מול קווין לאב וזה יכול להיות הרסני עבור הקאבס.

 

שוטינג גארד – מי הקלע הטוב ביותר

על הנייר נדמה שגולדן סטייט מחזיקה כאן ביתרון. קליי תומפסון נחשב לאולסטאר בזמן שסמית', קורבר ושאמפרט לא נמצאים בדיון הזה בכלל.
למרות זאת, 
בצורה מפתיעה, קליי תומפסון מגיע לסדרה הזו כאשר נראה שהוא מהווה נקודת תורפה. הוא משחק את הכדורסל הרע ביותר שלו מזה המון זמן, עם 14 נק' ו 36% מהשלוש בפלייאוף. מהצד השני כבר סיפרנו לכם שסמית' וקורבר נמצאים בכושר קליעה מטורף, עם 3.4 שלשות למשחק ב 43% משותפים. למרות זאת, במפגש השני של קליבלנד וגולדן סטייט העונה, הלוחמים ניצחו ב 35 נק' כאשר שחקני המפתח היו דריימונד גרין וקליי תומפסון.

תומפסון סיים את המשחק עם פלוס מינוס בלתי נתפס של 41+. תשומת הלב המרובה שהקאבס נתנו לדוראנט וקארי אפשרו לקליי לקלוע את ה 26 נק' שלו בקלות יחסית ולסיים את המשחק עם 5-11 מהשלוש.

אם קליי יתחמם, זה בהחלט יכול להיות שובר השוויון לטובת גולדן סטייט.

 

פאוור פורוורד – דריימונד גרין וקווין לאב

מצד אחד פאוור פורוורד שנחשב לשומר הטוב בליגה (גרין) ומצד שני אחד הפאוור פורוורדים הטובים והמושמצים ביותר בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא טענה מעניינת ונכונה (לדעתי) שיצא לי לקרוא לאחרונה מאריאל טייב.

גרין הוא בלי ספק הכינור השלישי הטוב ביותר שקבוצה יכולה לבקש, אבל ככינור ראשון הוא כנראה בינוני ומטה. קווין לאב לעומתו הוא כינור ראשון מצויין, אבל ככינור שלישי האיכויות שיש לו פשוט לא מנוצלות מספיק טוב על המגרש.

ככה יוצא שקווין לאב משחק כדורסל מצויין בפלייאוף הנוכחי עם 2.9 שלשות למשחק ב 47.5% בלתי נתפסים, אבל זורק לסל בערך חצי מהפעמים שלברון וקיירי זורקים (11.6 זריקות לעומת 20.5 ו 19 בהתאמה). לכן לאב קולע רק 17.2 נק' למרות שהן מגיעות ביעילות גבוהה למדי. לאב גם מוביל את הקאבס עם 10.4 ריבאונדים ודווקא העונה נראה שיותר מתמיד הוא מצא את הקצב שלו בתוך הקבוצה.

למרות זאת, דריימונד גרין מחכה להזדמנות לשמור על גבוהים שמחבבים את הקליעה מבחוץ, הוא טוען לתואר שחקן ההגנה עם 2.1 חסימות למשחק ו 1.9 חטיפות ודווקא מול לאב יש לו יתרון גם בחוץ וגם בפנים. הוא מספיק חזק כדי להפריע ללאב במהלכי הפוסט ומספיק זריז כדי לצאת אליו לשלשה.

לאב מצידו כנראה יהמר על הקליעה של דריימונד גרין על מנת להפריע לו בניהול המשחק (7.2 אס') הבעיה היא שגרין קולע בפלייאוף 2.1 שלשות ב 47% שאלו מספרים מאוד מפתיעים ומזכירים קצת את המספרים של לאב ולברון. 

ויש גם את העניין המנטלי עם דריימונד גרין. מצד אחד, הוא הילד הרע של גולדן סטייט, זה שנושך ובועט ביריבים ולפעמים גם בדלי שהם מילאו עונה שלמה כשהבעיטה שלו מגיעה בזמן הכי לא נכון שיש. מצד שני, הוא היה השחקן הטוב ביותר של גולדן סטייט במשחק 7 של הגמר, ואם הוא ישחק ככה אזי ההימור של קווין לאב פשוט לא ישתלם:

 

 

סנטר – טריסטן תומפסון מול איגואדלה (אכן לא מול זאזא)

זאזא פצ'וליה נחשב לסנטר הפותח של גולדן סטייט, אבל האמת היא שהוא משחק רק 14.5 דקות למשחק. מצד שני, פצ'וליה שחקן מאוד אגרסיבי, ותומפסון נראה כמו השחקן המושלם למשימה הזו, אבל כנראה שפצ'וליה פשוט לא ישחק כל כך הרבה ולמעשה הוא חולק את הדקות שלו עם דיוויד ווסט (14.3 דקות) מקגי (10.5 דקות) ואנדרה איגואדלה. איך איגואדלה קשור?

פשוט מאוד, ההרכב הנפוץ ביותר של גולדן סטייט כולל את איגואדלה בעמדה 3, דוראנט בעמדה 4 וגרין בעמדה 5. איגואדלה בהחלט יכול לשמור על לברון ואפילו זכה על זה ב MVP לפני שנתיים. הסמול בול של גולדן סטייט כבר לא כל כך סמול עם דוראנט שיכול להתמודד בקלות מול לאב, גרין שמתמודד מעולה מול טריסטן ואיגואדלה שהוא למעשה השומר האולטימטיבי ללברון ג'יימס.

ההרכב הזה יוצר לקאבס המון בעיות שלא היו שם בשנה שעברה.

 

ספסל – האקס פקטור של קליבלנד

אחרון חביב. במשך כל העונה דיברנו על שון ליווינגסטון והספסל של גולדן סטייט. מבלי ששמנו לב לקאבס יש ספסל חזק לא פחות. על היתרונות של קורבר כבר דיברנו. אז עכשיו רק נזכיר שהקאבס מחזיקים על הספסל את צ'אנינג פריי שקולע 21.7 נק' פר 36, הוא פשוט משחק רק 13 דקות למשחק בהן הוא מספיק לקלוע 1.8 שלשות ב 52%. יש להם גם את דרון וויליאמס שאמנם לא מזכיר את ימיו הגדולים אבל נותן דקות מנוחה מצויינות לקיירי והוא למעשה מדורג שלישי בקבוצה ה ORtg עם 130 מכובדים, לפני לברון וקיירי. כדי לסגור את החותמת הקאבס מעלים גם את שאמפרט בתור האיש למשימות הגנתיות והוא צפוי לקבל לא מעט כאלה מול גולדן סטייט.

 

הימור –

הרבה מאוד מילים כדי ללכת עם קבוצה שלדעתי היא אחת מהטובות בהיסטוריה של המשחק.

4-1 ללוחמים.

אלא אם קיירי אירווינג יזכר שוב שהוא אוהב להגיע לרגעים הגדולים של העונה.