30/10/19 – ברוקלין – אינדיאנה: הנטס היו אוף-סינק כל הערב

ראשי פורומים פורום NBA 30/10/19 – ברוקלין – אינדיאנה: הנטס היו אוף-סינק כל הערב

מציג 0 תגובות משורשרות
  • מאת
    תגובות
    • #31770
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      שודר בערוץ ספורט 5 LIVE.

      פרולוג: ברכות לוושינגטון נאשינלס על אליפות ראשונה בתולדות הפרנצ'ייז. התחלתי לאהוד בייסבול בעונה הראשונה שלהם בוושינגטון. מי האמין שדוקא עונה אחרי שבראייס הארפר, כוכב הקבוצה ומי שסימנו אותו כ'ג'נריישנל טאלנט', עזב, הם עושים את זה בלעדיו. הקבוצה ליטרלי נבנתה ללכת עד הסוף איתו, נבנתה בשבילו, למענו, שיוביל, והנה הם עושים את זה בלעדיו. לפעמים פשוט לא משתלם לשלם 300 מיליון דולר על שחקן. גם ב-NBA אנו רואים שהחוזים הגדולים הללו פשוט לא עובדים, אבל לפעמים הפיתוי הוא גדול, אתה רוצה את ה'כוכב' הזה אצלך. החכמים יודעים לנטרל את הרגש ולקבל החלטות שכלתניות. אז כן, אנו רושמים 13 קבוצות שונות שזכו ב'וורלד סייריס' מאז 2001, ויש רק לקוות שגם בכדורסל נראה ליגה שיוויונית כזו שתייצר אלופות גם במרקטים הקטנים.

      אינדיאנה הגיעה לברוקלין בחיפושיה אחר ניצחון ראשון. מי שחזר באינדיאנה מפציעה הוא ג'רמי למב, שחסר לנו בשני משחקי ההפסד האחרונים, אבל אוי לנו אם נגיד את זה בקול רם; ברוקלין, מאידך, גם היא לא עם פתיחה טובה, היתה צריכה את הניצחון;

      ברבע הראשון, הפתיחה היתה שייכת לאינדיאנה, ששיחקה אגרסיבי וניסתה לשחק פנימה על סאבוניס. ברוגדון בלט כמוביל כדור וכחודר. אינדיאנה רצה ריצת 0-12 שנתנה יתרון דו-ספרתי מהיר – 10 הפרש, כבר אחרי 4 דקות משחק. קאיירי אירוינג פתח היטב את המשחק והיה אגרסיבי, תוך שהוא מנסה ללכת עד הסל ולנצל את הרגליים האיטיות שלנו בצבע. כ-2 דקות לסיום הרבע, מיילס טרנר סובב את כף הרגל וירד לחדר ההלבשה כשהוא מדדה ונעזר בסובביו. לא היה נראה כמו פציעה קשה, אבל טרנר לא חזר. החליף אותו גוגה ה'רוקי' ולא טי ג'יי ליף, וזה לא היה מעודד לראות. שיוויון 31 בסיום הרבע. 10 נק' ו-3 אס' לקאיירי. 9 מ-31 הנק' של אינדיאנה הגיעו מאיבודי כדור של הנטס.

      ברבע השני, ברוקלין השתלטה על המשחק בדקות הראשונות, הגארדים שלנו היו איטיים להחריד, וברוקלין סיימה התקפות בלובים קלים לדיאנדרה ג'ורדן. בדקות האחרונות של המחצית, אינדיאנה נראתה הרבה יותר טוב  בהגנה מהרגע שהחמישייה הראשונה חזרה, ובפרט סאבוניס וברוגדון מובילי הקבוצה, ועשתה עצירות שהחזירו אותנו למשחק. ברוקלין זכתה בצ'אלנג' על שריקת מגן שהשופטים הפכו לאופנסיב אחרי עזרת ה-"VAR", ושמרה על יתרונה. 60-63 לנטס במחצית. מחצית טובה לשתי הקבוצות.

      ברבע השלישי, נייט מקמילן פתח עם הרכב נמוך יותר, כאשר טי ג'יי וורן חזר לעמדה הטבעית שלו העמדה ארבע, בעוד ג'אסטין הולידיי נכנס לחמישייה על חשבונו של טרנר הפצוע. בברוקלין בלט חוסר התקשורת בין השחקנים, גם הגנתית וגם התקפית, לכל אורך הרבע, ואינדיאנה לקחה יתרון, לא מתוך כדורסל גדול, אלא בזכות העובדה שהנטס לא נראו כמו קבוצה. קצת פחות מ-4 דקות לסיום הרבע, איבוד כדור לא-מחויב שני ברציפות של ברוקלין, ששוב, נבע מתוך חוסר תקשורת בין השחקנים, הביא לתחילת שאגות בקהל האוהדים המתוסכלים. קצת פחות מ-3 דקות לסיום הרבע, סאבוניס נשאר פנוי לגמרי על קשת השלוש, וצלף את השלשה – השנייה שלו במשחק – שנתנה יתרון 8 לאינדיאנה. 83-90 לאינדיאנה בסיום הרבע. 12 נק' לטי ג'יי וורן [שיחק את כל הרבע].

      ברבע הרביעי, אינדיאנה נראתה מצוין ועד אמצע הרבע התחילה את הבריחה שלה. 4:44 לסיום, מלקולם ברוגדון צלף שלשת אין-יור-פייס-רק-רשת, שהעלתה להפרש השיא שלנו במשחק – 16. מזה ברוקלין לא היתה מסוגלת לחזור. בסיום 108-118 לאינדיאנה. 20 איבודי כדור של ברוקלין הובילו ל-28 נק' של אינדיאנה, וזה סיפור המשחק. אני חייב לומר שאני מאוד מאוכזב מהנטס. הם לא היו אמורים להיות יותר מדי טובים העונה, אבל גם לא כל כך גרועים. הקבוצה רצה ביחד כמה שנים, אז בסדר, לא עם קאיירי וג'ורדן ופרינס, אבל עדיין, הם לא נראים כמו קבוצה. על מה עובדים שם באימונים? זו נראית כמו קבוצה שלא עשתה מחנה אימונים ולא שיחקה משחקי פרי-סיזן. אני לא יודע אם יש הזדמנות לשנות את זה במהלך העונה הסדירה, זה לא משהו שפותרים באימונים מזדמנים שאתה מקיים אחת לתקופה, כי הסקג'ואל צפוף. לא יודע לאן הם הולכים העונה, אבל אתם יודעים, רק התחלנו לשחק, יש המון כדורסל בקופה.

      השחקן המצטיין: דומאנטס סאבוניס. 29 נק' [18-11 מהשדה, 4-2 משלוש, 6-5 מהקו], ו-8 ריב' [3 בהתקפה] ב-36 דקות משחק [פלוס 26 ! ! !]. משחק פשוט מושלם של דומאס, ובאונס-בק רציני אחרי המשחק האחרון שלנו שהיה קטסטרופה. מהפתיחה היה אגרסיבי ושיחק אול-סקול פוסט אפ, וברוקלין נתנה לו את זה;

      ג'רמי למב חזר לפרקט ותרם 25 נק' באחוזים נהדרים. צבירת הנקודות שלו היתה טובה, עשה את זה בשקט; מלקולם ברוגדון, כהרגלו, היה נהדר. 21 נק', 8 ריב' [1 בהתקפה] ו-13 אס' [2 איבודי כדור]. אני מרגיש שעוד נשבח אותו הרבה העונה; טי ג'יי וורן השלים עם 20 נק';

      בברוקלין, קאיירי אירוינג הוביל עם 28 נק', 7 ריב' ו-6 אס' [1 איבוד כדור] ב-31 דקות. בלט בעיקר בחצי הראשון; לברט [15 נק'] ודינבידי [20 נק' מהספסל] ניסו לסייע, אבל זה היה מעט מדי;

      טי ג'יי ליף: התלבש, אבל לא שיחק. מקמילן מתחיל לסגור את הרוטציות, וטי ג'יי, על סמך שלושת המשחקים הראשונים שלו העונה, לא נראה כמו שחקן שראוי לדקות. אני אומר את זה בצער רב, אבל הוא כל כך רך, שאין לו מקום בקבוצה שמנצחת דרך אלימות במאבקים על הריבאונד. מה שגרוע מבחינתנו, שזה הוא, כלומר זה לא ישתנה, ככה הוא בנוי. אני מקווה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה, ומאמין שאפשר לשנות את מה שנראה לא טוב כרגע. ההזדמנות תהיה שם בזמן הקרוב, כל עוד מיילס טרנר בחוץ.

      המשחק הבא — חוזרים הביתה ומארחים את קליבלנד [ו'] פחות משבוע אחרי שהפסדנו לה בחוץ.

      • הדיון הזה עודכן לפני 7 months ע״יEliko Ben Lulu.
מציג 0 תגובות משורשרות
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.