שיקאגו – אינדיאנה: כמו משחק אימון

ראשי פורומים פורום NBA שיקאגו – אינדיאנה: כמו משחק אימון

מציג תגובה משורשרת 1
  • מאת
    תגובות
    • #33746
      Eliko Ben Lulu
      מנחה

      מפגש רביעי ואחרון העונה בין הקבוצות. במשחק הראשון, טי ג'יי ליף רשם דאבל-דאבל ושיא קריירה עם 15 ריב'; במשחק השני, שיקאגו נהנתה מ-43 נק' של זק לאבין, כולל 20 ברציפות בשלב מסוים, אבל הצלחנו לנצח ללא מאמץ מיוחד; במשחק השלישי, ויקטור אולדיפו חזר לאחר היעדרות של שנה, השווה את המשחק לקראת סיום עם שלשת קלאץ' ענקית, ועזר לנו לנצח בהארכה כשבסיום הוא מקדיש את הניצחון לקובי בריאנט, שנהרג מספר ימים לפני כן; אינדיאנה הערב בהרכב מוזר. אולדיפו אמנם חוזר מפציעה, אבל בריאן בואן השני, יש לומר – בריאן מי? – מקבל את המקום בחמישייה על חשבונו של טי ג'יי וורן הפצוע. ארון הולידיי יקבל את מקומו של מלקולם ברוגדון, שנפצע במשחק הקודם. ואף על פי כן, אינדיאנה חייבת לנצח הערב במשחק שבו שיקאגו תחסר את זק לאבין, שחקנה הטוב ביותר. אני מצפה לערב גדול של ויקטור, אולי משחק 30 נק' ראשון מאז החזרה מהפציעה הקשה;

      רבע א': הגבוהים שלנו מובילים

      כמו שמאפיין אותנו רבות בחודשיים האחרונים, אנו לא מגיעים לדקות הראשונות. אחרי 3 דקות, זה 2-10 לשיקאגו.

      בחזרה מפסק הזמן, אינדיאנה מתחילה לשחק. הגבוהים שלנו עושים את עיקר הנזק – מיילס טרנר, דומאנטס סאבוניס, ואפילו גוגה ביטדזה ה'רוקי', שעולה בדקות האחרונות של הרבע. ריצת 0-9 של שחקני הספסל שלנו לקראת סיום הרבע נותנת לנו יתרון. 25-29 לאינדיאנה בסיום הרבע הראשון. 7 איבודים לפייסרס, אבל 58% מהשדה, כולל 4 שלשות, מביאות אותנו לסקור גבוה.

      רבע ב': מבוא ל-20

      קצב המשחק עולה ברבע השני. שתי הקבוצות רצות. אינדיאנה נראית טוב, שולטת בנעשה על הפרקט, ראשונה לזכות בכל הכדורים האבודים, ולא נראית כמו הקבוצה האורחת.

      שיקאגו מצליחה להישאר במשחק, הכדורים נכנסים לה, אבל החל מהחצי השני של הרבע, אינדיאנה מתחילה רצף של לייאפים אחד אחרי השני, הולכים עד הטבעת בקלות ומסיימים בקלות, וקצת יותר מחצי דקה לסיום המחצית גם עולים ליתרון שיא – 18 הפרש, במהלכה של ריצת 2-17. זה היה באוויר, הבולס לא קשוחים מספיק בצבע מהדקות הראשונות של ההתמודדות, והם משלמים ברבע השני. 46-62 לאינדיאנה במחצית. 9+ לטובתנו בריבאונד, זה מה שעשה את ההבדל. 17 נק' במתפרצות, במחצית שבה ישבנו על אזור ה-60% לכל אורכה.

      רבע ג': מעבירים את הדקות

      רבע שיוויוני בסך-הכל. אינדיאנה משחקת בחצי-כוח, טרנר עם המחליפים. שיקאגו עושה פוזישינים טובים, אבל לא מצליחה לרדת מתחת ל-14 הפרש. 72-89 לאינדיאנה בסיום הרבע השלישי.

      רבע ד': מחליפי הבולס עשו את זה מעניין

      אינדיאנה לא הצליחה לברוח ל-20+, וכתוצאה מכך נייט מקמילן נדרש להחזיר את ויקטור אולדיפו, בנוסף לדומאס שרץ עם המחליפים מהדקות הראשונות של הרבע. לצערנו, לא נראה הערב דקות של טי ג'יי ליף. שיקאגו מצליחה להקטין את ההפרש ל-7 הפרש בלבד, ולעשות מזה משחק. טרנר חוזר גם הוא, ויחד עם האחים הולידיי אינדיאנה מצליחה לשמור על היתרון בסביבות ה-9 הפרש, למרות מלחמה גדולה של קובי ווייט והמחליפים של הבולס, שעשו ככל יכולתם. בסיום 102-108 לאינדיאנה. אינדיאנה משלימה 'סוויפ' עונתי על שיקאגו עונה שניה ברציפות, וניצחון תשיעי ברציפות נגד הקבוצה מ'עיר הרוחות'.

      השחקן המצטיין: דומאנטס סאבוניס. 24 נק' [14-10 מהשדה, 1-1 משלוש, 6-3 מהקו], 12 ריב' [4 בהתקפה] ו-3 אס' [אבל 7 איבודי כדור!] ב-36 דקות משחק. דומאס רושם דאבל-דאבל 49 העונה ובכך משווה את שיא הפרנצ'ייז שקבע טרוי מרפי בעונת 2009-2008;

      ויקטור אולדיפו קלע 16 נק' [2 שלשות] ב-26 דקות. לא הגיע למספרים שרציתי לראות, אבל עשה את העבודה מבחינתי. הגיע הרבה לסל כשהמשחק עוד היה תחרותי, כך שזה נחשב. היה אקטיבי, ביקש את הכדור, הלך לטבעת. משחק טוב שלו, למרות שמספרית זה לא מקבל ביטוי מיוחד בבוקס סקור; מיילס טרנר הוסיף 15 נק' [למרות אף שלשה] ו-4 חס'; ג'קאר סמפסון עם 14 נק' ב-17 דקות ואדמונד סאמנר עם 12 נק', השלימו מהספסל;

      בשיקאגו, שאקיל האריסון הוביל את שחקני החמישייה עם שיא קריירה של 25 נק' [5 שלשות]; קובי ווייט הוביל את קלעי הקבוצה עם 26 נק' [3 שלשות], מתוכן 12 ברבע האחרון, וגם מסר 6 אס' [2 איבודי כדור] ב-38 דקות מהספסל; דנזל ואלנטיין קלע 13 נק', אבל ב-6 מ-17 מהשדה [ורק 1 מ-7 משלוש]; וונדל קרטר ג'וניור, שקלע רק 8 נק' ב-2 מ-4 מהשדה, ולאורי מארקנן, שקלע רק 3 נק' [1 מ-10 מהשדה! 0 מ-5 משלוש!] ב-22 דקות [משחקו השני מאז שחזר מפציעה שגרמה לו להחמיץ 15 משחקים], איכזבו. דיברתי על זה במפגש הקודם נגדם. מארקנן נראה רע. הגבוהים שלנו שלטו בו ברבע הראשון, גם בריבאונד, גם במבטים לסל, הוא היה נראה לא שייך. מוקדם להספיד, אבל הוא הבחירה השביעית של דראפט 2017, כך שציפיות גבוהות היו ממנו, והוא אכן התעלה לרמה גבוהה בעונתו הראשונה. העונה הבאה היא האחרונה בחוזה ה'רוקי' שלו, כך שלאחר מכן הבולס יצטרכו לקבל החלטה קשה, האם הם משלמים לו או לא. מי היה מאמין שזו תהיה שאלה בכלל;

      טי ג'יי ליף: התלבש, אבל לא שיחק.

      המשחק הבא — אינדיאנה תשלים את מסע חמשת משחקי החוץ עם מפגש נגד דאלאס [א']. הזדמנות לפגוש את לוקה דונצ'יץ, מה שלא זכינו במשחק הקודם נגדם. ביקשתי לפחות שלושה ניצחונות ועשינו את זה. מה שנעשה מול המאבריקס זה בונוס.

    • #33749
      Krit123
      משתתף

      אני יגיב כאן לסיכומים האחרונים.

      -אהבתי את הבחירה בנורמן פאוול לשחקן המשתפר, מועמד שלא מוזכר מספיק. זה לא רק המספרים, הוא משחק בביטחון אחר לגמרי, מרגיש כמו שחקן על גבול האולסטאר. דיבנצ'נזו לעומת זאת שחקן שנה שנייה, הם בדרך כלל לא בדיון. בינתיים ברנדון אינגרם עדיין עם יתרון מבטיח לדעתי.

      -אני מתחיל לפתח שנאה לקובי ווייט. באמת שכבר אין לי כוח לגארדים שנכנסים לליגה במטרה לקחת שלשות נוראיות אבל לקלוע מספיק מהן בשביל שתיקח אותם ברצינות. הוא משחק Like a glorified Patty Mills, אם היה נכנס היום לליגה.

      -ידוע מה המצב של ברוגדון, מתי הוא צפוי לחזור?

      -עושה רושם שהספרס לא מוותרים על העונה, אבל אני כן רואה יותר פרצופים מקבוצת הג'י ליג מתלבשים לאחרונה. קלדון ג'ונסון, גארד בחירה 29 בדראפט האחרון מקבל דקות ראשונות ונראה טוב. לדעתי לו וללוני וולקר יש יותר אפסייד מדריק ווייט ודז'ונטה מורי.. לא מקנא במי שצריך לקבל החלטה שם.

מציג תגובה משורשרת 1
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.