בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב-NBA.

 

8 משחקים סיפקה לנו הלילה הליגה הטובה בעולם. אינדיאנה עם ניצחון רביעי ברציפות, טורונטו מנצחת את יוטה החזקה בבית, מרקו בלינלי כמעט מוציא לפועל את אחד המהלכים הכי גדולים בתולדות הליגה, אטלנטה ממשיכה במגמת השיפור האחרונה (גם אחרי הטרייד על קייל קורבר), פיניקס ודאלאס משעממות בתחתית המערב, סן אנטוניו מתעללת בנאגטס, הלייקרס לא מצליחים לנצח את הבלייזרס העייפים ומפגש שלישי במספר העונה בין שני השחקנים הכי לוהטים בליגה נגמר בהפתעה.

 

יוסטון רוקטס 118 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 116

 

 

מה נשאר להגיד על שני השחקנים שלא נאמר יותר מפעמיים כבר קודם? שני מפוצצי הסטטיסטיקות הגדולים ביותר בליגה עושים הכל השנה בעמדת הרכז. עם 25 טריפל דאבלים משותפים העונה (16 לראסל ווסטברוק, 9 לג'יימס הארדן) השאלה הייתה ונשארה מי מהם באמת עושה יותר טוב לקבוצה שלו ומי באמת מוערך יותר. בקיצור, מי ה-MVP העונה? זה הרי יהיה אחד משניהם בכל מקרה. יכול להיות שהלילה קיבלנו תשובה וזה בעיקר בזכות מייק דאנת'וני ומה שקורה ביוסטון רוקטס של 16/17, קבוצה שכנגד כל הההימורים נגדה בקיץ ואחרי עונה שעברה נוראית, מחזיקה במאזן 28-9.

 

את המשחק אוקייסי פתחו מושלם. ויקטור אולדיפו שלא מזמן חזר לסגל אחרי פציעה ממושכת מוריד קצת מהפוקוס של ההגנה על ראסל, והלילה בתמורה ווסטברוק החזיר עם 6/7 מהשדה בדרך ל-15 נקודות ברבע הראשון ויתרון 5 של הת'אנדר.

 

 

 

אבל החל מהרבע השני קיבלנו שוב תזכורת לכך שהעומק של יוסטון והכימיה הנהדרת שהולכת ומתגבשת בקבוצה במהלך העונה הם לא דברים מובנים מאליהם. הלילה יוסטון מסרה 27 אסיסטים לעומת 15 של אוקלהומה סיטי וכל שחקני החמישייה קלעו בספרות כפולות (גם אריק גורדון, המועמד הוודאי לתואר השחקן השישי של העונה, שקלע 22 ב-28 דקות מהספסל).

 

הרוקטס רצו 34:18 ברבע השני וירדו להפסקה עם יתרון 11 נקודות. לפעמים פשוט אי אפשר לדעת איך לגשת לקבוצה כמו יוסטון. לא בהגנה כשהם קולעים מקילומטרים, ולא בהתקפה כשננה משחק כאילו זה 2007 ומונטרז הארל גרם לכולם לשכוח שקלינט קאפלה בכלל פצוע.

 

https://twitter.com/HoustonRockets/status/817183649971965955

 

https://twitter.com/HoustonRockets/status/817186955616256002

 

https://twitter.com/HoustonRockets/status/817188729236443136

 

אחרי רבע שלישי שנמשך באותה מגמה ויוסטון כבר העלו את היתרון שלהם ל14, הת'אנדר לבסוף חזרו לעצמם בדיוק בזמן, ברבע הרביעי.

בניצוחם של ראסל ווסטברוק וויקטור אולדיפו מהחמישייה, אלכס אברינס ואנס קאנטר מהספסל, היעלמות התקפית של יוסטון ושלשות לא אופייניות לווסטברוק (8 במשחק, שיא קריירה), הת'אנדר הצליחו עוד להוביל 1:55 לסיום.

 

 

 

 

בזמן שנשאר הת'אנדר פנו לראסל, כמו בכל משחק אחר של אוקלהומה סיטי שהלך עד הסוף העונה וזו הבעיה כנראה הכי גדולה בקבוצה הזו. יש שחקנים שיכולים לקלוע, יש גם כאלה שיכולים לעשות את זה בקלאצ' (שאני אזכיר לכם את ויקטור אולדיפו בשנה שעברה נגד הת'אנדר בתחילת נובמבר?), אבל בכל פעם שהמשחק מגיע לרגעי ההכרעה 4 שחקנים עומדים ומסתכלים על ווסטברוק מנסה לקלוע על 5 שחקנים אחרים.

נכון, הוא קלע הלילה 49 נקודות, אבל שלוש התקפות רצופות שיכלו לסיים את המשחק נגמרו בכלום בגלל העקשנות הזו. ומה קרה ביוסטון? הארדן ניסה לזרוק ונחסם ע"י רוברסון, אז הכדורים הבאים הלכו לאריק גורדון ולננה. ננה 0.7 לסיום המשחק נכנס לסל, הוציא עבירה, קלע 2 זריקות עונשין והקבוצה ניצחה את הכוכב. יוסטון עם ניצחון שישי ברציפות, הת'אנדר עם הפסד 3 ברציפות יורדת ל-21-16 בעונה ומפספסת הזדמנות להיצמד לממפיס וליוטה במקום הרביעי במערב.

 

 

אז מי ה-MVP? האם זה ג'יימס הארדן, שהופך את יוסטון לקבוצה הרביעית בטיבה כרגע בכל הליגה? או ראסל ווסטברוק, שמעמיד ממוצעים מרשימים יותר ובלעדיו הקבוצה שלו הייתה ללא ספק הרעה ביותר במערב? זה לא דיון שיגמר בשבועות הקרובים, תצפו לדו קרב מעניין ביותר על תואר ה-MVP של הליגה בין השניים האלה.

 

 

אולסטאר 2017!

 

אחרי כל הבלאגן בקרוליינה והעברת המשחק משארלוט לניו אורלינס, הלילה התבשרנו על המדים שילבשו ועל האנשים שככל הנראה הקהל יבחר לראות שם. נתחיל עם העניין הפשוט יותר לעיכול:

 

 

ועכשיו לעניין הטיפה מדאיג, ההצבעות לאולסטאר. עמדת הסנטר הפכה בעונה וחצי מעמדה של דינוזארים לעמדה הכי מעניינת בליגה. מהסמול בול המוגזם הגענו לסנטרים כמו קארל אנתוני טאונס, ניקולה יוקיץ', מארק גאסול או דמארקוס קאזינס שיודעים לזרוק שלשות כמעט כמו כל גארד אחר בליגה.

עד כאן זה מעולה, אבל מה עושים כשלקהל יש עדיין כוח לבחור נציגים למשחק האולסטאר? זאזא פאצ'וליה, סנטר שרקד אחרי שקלע מיד ריינג', מוביל את כל הסנטרים במערב בהצבעות למשחק האולסטאר. 

 

 

זה לא רק שהוא עקף את כל הסנטרים, זה שהוא קיבל יותר הצבעות מקוואי לנארד. זה כמעט הזוי כמו זה שקווין דוראנט עדיין במקום הראשון.

אחרי שגם בעונה שעברה הוא קיבל לא מעט אהבה ממולדתו, גאורגיה, ומוקם לפני לא מעט שחקנים ברשימה הזו, השנה זה נראה טיפה מוגזם ויש להסיק שמדובר בחובבי אינטרנט שפשוט עושים את זה לצחוק. 

 

כאמור יש לא מעט דיבורים על לשנות את הפורמט, ואולי הלילה קיבלנו את הטיעון הגדול ביותר ללמה כל הכוח לא צריך להיות בידיים של האנשים בבית. סקרמנטו קינגס הגיבו בהתאם.

 

 

בקטנה:

 

דטרויט עושים שם רע לכדורסל העונה. בין אם מדובר על הבלאגן בחדרי ההלבשה, העצבים של סטן ואן גאנדי מול התקשורת או התוצאות שהקבוצה רושמת במשחקים מסוימים, זו לא אותה קבוצה של שנה שעברה. גם הלילה, אחרי שניצחו את שארלוט, כל מה שאוהד ניטרלי יזכור מהמשחק זה את המהלך הבא של מרקו בלינלי וכמה באסה זה שזה לא היה בזמן.

 

 

בזמן שסן אנטוניו השפילה את דנבר נאגטס בפפסי סנטר, קוואי לנארד התחיל לחטוף כדורים מהידיים של חבריו לקבוצה והם מגיבים בפלופים. משהו פשוט לא נכון הלילה.

 

https://twitter.com/BleacherReport/status/817224775277813761

 

טרייד ראשון לעונת 16/17! קייל קורבר מגיע מאטלנטה לקליבלנד בתמורה לבחירת דראפט עתידית. גם מייק דאנליבי נכלל בעסקה ויעבור לפורטלנד טרייל בלייזרס בכדי לפנות מקום. 

 

 

 

זוכרים את אטלנטה של 2015? זו שניצחה 60 משחקים? אז גם פול מילסאפ, השריד האחרון של החמישייה ההיא, בדרך החוצה בקרוב מאוד.

 

 

טופ 10 מהלילה: