קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: מילווקי באקס
מי עזב: מייקל ביזלי (חופשי, ניו יורק), ספנסר הוואז (שוחרר).
מי הגיע: ג'ואל אנתוני, ג'רלד גרין, ברנדון ראש, ג'יימס יאנג (מהשוק החופשי, כולם על חוזים לא מובטחים, לא ברור מי ישאר ומי יחתך), די ג'י ווילסון (דראפט).
חמישיה: מלקולם ברוגדון, כריס מידלטון, טוני סנל, יאניס אנטטקומפו, ת'ון מייקר.
ספסל: גרג מונרו, ג'אברי פארקר (עד שיחלים, כשיחלים יחזור לחמישיה) , מתיו דלבדובה, די ג'י ווילסון, ג'קאוון לואיס, ג'ון הנסון, מירזה טלטוביץ', ראשאד וון, גארי פייטון 2.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
אי אפשר לדבר על מילווקי באקס בלי לדבר על יאניס אנטטקומפו. בעונתו הרביעית הגריק פריק חווה עונת פריצה, ולא בפעם הראשונה. החל מהעונה השניה יאניס בקו עליה, אבל בעונה האחרונה הוא סוף סוף קיבל את הכדור ביד ואת ניהול ההתקפה, והראה לנו כל מה שהוא יודע לעשות. 22 נקודות, כמעט 9 ריבאונדים ו-5.5 אסיסטים. בהגנה, האורך שלו הוא פשוט בלתי אפשרי. 1.9 חסימות, 1.6 חטיפות. למרות שהוא קולע רק ב-27% מטווח השלוש, הוא קולע מהשדה מעל 52%. אם יתחיל גם לקלוע שלשות, כנראה שאפשר לסגור את הליגה. אולי הוא פשוט יתחיל להטביע משם.
עוד לפני תחילת העונה, מילווקי קיבלה את המכה הראשונה שלה כשכריס מידלטון נפצע ונעדר יותר מחצי עונה. ביום שמילווקי הודיעה על תאריך החזרה שלו, היא איבדה שחקן חמישיה אחר – ג'אבארי פארקר קרע את ה-ACL בפעם השניה בקריירה והושבת עד סיום העונה. פארקר סקורר מדופלם, אבל המאזן של מילווקי איתו היה 22 – 29. עם מידלטון זה היה 19 – 10. המספרים לא משקרים והסטטיסטיקה המתקדמת מספרת סיפור דומה. עם פארקר על המגרש, הנט רייטינג היה -2.5 עם דירוג הגנתי של מעל 109. בלעדיו 2.9 עם דירוג הגנתי של 104 נקודות. עם מידלטון, הנט רייטינג היה 5.7 עם דירוג הגנתי של 104 נקודות. בלעדיו -1 ודירוג הגנתי של 107 נקודות.
לפני הפציעה פארקר רשם עונת פריצה בכל מה שקשור לנקודות. הוא קלע מעל 20 נקודות למשחק. ועדיין זה לא עזר למילווקי
מצד שני מידלטון חזר עם חלודה וחווה ירידה משמעותית במספרים. עדיין זה לא הפריע לקבוצה לנצח.
שניים נוספים שראוי לדבר עליהם הם שני הרוקיס. מלקולם ברוגדון נבחר במעמקי הסיבוב השני, בעיקר בגלל הגיל. הוא מגיע אחרי 4 עונות בקולג', והגג שלו נמוך. זה לא הפריע לו להתקרב אליו כבר בעונתו הראשונה בליגה ולזכות בתואר רוקי העונה. זה קשור גם למחזור דראפט חלש, והעובדה שאמביד שיחק רק 31 משחקים, ועדיין כבוד. ברוגדון סגר לבאקס את החור בעמדה 1. לא מדובר על מנהל משחק אדיר, אבל הוא שומר קשוח, לא מפחד ליזום, ולא צריך את הכדור ביד בשביל להצטיין. ליד יאניס זה הרכז המושלם.
ת'ון מייקר הראה ניצוצות, בעיקר בהגנה עם יכולת חסימה שקשורה לאורך הבלתי נגמר שלו. יוניקורן? צריך לחכות ולראות איך הוא מתפתח, אבל הפוטנציאל שם.
מילווקי הייתה רוב העונה סביב ה-50%. רצף הפסדים בינואר הוריד אותה עד מאזן 22 – 29 קצת לפני האולסטאר. החזרה של מידלטון הפיחה רוח חיים ועזרה להם ליצור רצף נצחונות ולחזור מעל 50%. את העונה הם סיימו במקום השישי עם מאזן 42 – 40. בסיבוב הראשון הם פגשו את הראפטורס ועשו להם חיים קשים, בעיקר בהגנה. בסופו של דבר הנסיון של הראפטורס עזר להם לעבור את מילווקי עם 4 – 2 אבל הרושם שמילווקי השאירה בפלייאוף הזה הוא שאף אחד לא ירצה לפגוש אותה בעונות הקרובות.
קיץ חם
עוד לפני תחילת הקיץ ג'ון האמונד עזב את תפקיד ה-GM ועבר לאורלנדו. הדבר היה צפוי, שכן הבאקס כבר מינו לפני שנה את ג'סטין זאניק, אחד מעוזרי ה-GM המבריקים בליגה, כמי שאמור להחליף את האמונד בבוא העת (והאמונד אף התראיין על כך בפומבי). מה שקרה לאחר מכן, הפך מה שאמור להיות תהליך חלק ומוסדר, לכאוס – למרות רוב בעדו של זאניק בקרב בעלי הקבוצה (2 מול 1, ווס אדנס), ההתנגדות גרמה לכך שמה היה אמור להיות מינוי מהיר, הפך למסע חיפוש שכלל עשרות ראיונות. אל קו הסיום הגיעו זאניק ועוזר ה-GM של הנאגטס, ארתוראס קארנישובאס. אך לפני שהבאקס הספיקו לגשת אל קארנישובאס, הנאגטס מיהרו לקדמו אל תפקיד ה-GM בקבוצה, מותירים רק את זאניק במירוץ. נגמר הסיפור? לא ולא – אדנס המשיך להתנגד למינויו של זאניק, וקידם לתפקיד את ג'ון הורסט, אלמוני בן 34 שגדל בבאקס, שלפי הדיווחים, הופתע בעצמו מהמינוי. זאניק עזב בהמשך את הקבוצה.
בגזרת השחקנים, קיץ שקט עבר על הבאקס. רוב הסגל שלה חתום גם לעונה הבאה, ויאניס סגור 3 עונות קדימה, ככה שמילווקי יכולה להמשיך לעבוד ולהשתפר בשקט. בדראפט הם לקחו את די ג'י ווילסון, כצפוי מדובר בשחקן ארוך עם מוטת ידיים ארוכה. ווילסון שיחק 3 עונות בקולג', אבל פרץ רק בעונה השלישית. סביר להניח שבעונת הרוקי לא נראה ממנו המון.
גרג מונרו וספנסר הוואז בחרו להשאר בחוזה שלהם במילווקי במקום להפוך לשחקנים חופשיים. הערך של מונרו ירד מאז שחתם שם וספק אם יקבל 19 מליון דולר מקבוצה אחרת. הוואז מרוויח הרבה פחות אבל גם לו אין ערך בשוק החופשי. מילווקי שחררה אותו, והוא עדיין ללא קבוצה.
הקבוצה החתימה את טוני סנל על חוזה של 46 מליון דולר ל-4 עונות. סנל אמנם קלע רק 8.8 נקודות בעונה שעברה, אבל מדובר בשומר מצויין עם 40% לשלוש. ההגדרה של D&3, וזה חוזה לא רע בכלל.
בנוסף, מילווקי ניסתה להגיע עם ג'אבארי פארקר להארכת חוזה. פארקר מבקש חוזה מקסימום. לאור העובדה שעבר שתי פציעות ברכיים קשות, ולאור מה שכתבנו למעלה, אין שום סיבה לתת לו את זה. מילווקי אמורה לעבוד עם האנליטיקס, וכנראה שפארקר יהפוך לחופשי מוגבל בקיץ הבא.
עוד נסיון שעשו במילווקי היה להביא את קיירי אירווינג. לפי השמועות הם הציעו את ברוגדון ומידלטון, אבל קליבלנד לא הייתה מעוניינת.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
למילווקי יש קודם כל חמישיה סופר הגנתית אם היא פותחת עם מייקר או הנסון. שחקנים ארוכים שיקשו מאוד על כל התקפה שתבוא מולם. בהתקפה, האופציה הראשונה צריכה להיות יאניס שייצר לעצמו ולאחרים, האופציה השניה מידלטון. סנל ומייקר תלויים לחלוטין בשניים הנ"ל שייצרו עבורם. ברוגדון מסוגל לייצר לעצמו, אבל יהיה טוב יותר אם יהנה מהשירותים של יאניס.
מהספסל, לקיד יש בעיקר אופציות לצד אחד של המגרש. מונרו הופך את ההתקפה של מילווקי למשהו אחר לגמרי עם אופציות פוסט חזקות ביותר. הבעיה היא שהוא עושה אותו דבר להתקפה של הקבוצה השניה. אם קיד ימצא דרך להסתיר את החסרונות של מונרו בהגנה הוא יהפוך אותו לנכס מהספסל. בשנה האחרונה של החוזה שלו, למילווקי יהיה קל יותר לסחור במונרו. השאלה היא האם הם רוצים לסחור בו, ואיזו תמורה הם יכולים לקבל. מונרו מוסיף לקבוצה משהו שאין לה, וסביר להניח שכל טרייד יהיה בעיקרו סלארי דאמפ. אולי עדיף לחכות לקיץ שירד מהספרים לבד. אולי בזמן הזה הוא גם יספיק ללמד את מייקר מוב או שניים.
מתיו דלבדובה ומירזה טלטוביץ' קיבלו חוזים יקרים ועד כה לא החזירו את התפוקה הרצויה. דלבדובה יעלה בעיקר בשביל לנשוך בהגנה. טלטוביץ' חייב לקלוע את הזריקות הפנויות שהוא לוקח ולעזור למילווקי לרווח את המשחק.
בסופו של יום מילווקי תקום ותיפול על היכולת של יאניס לשחזר את העונה האחרונה ולשפר אותה. תחומי השיפור העיקריים שלו הם הקליעה וזריקות העונשין. אם יעלה את אחוזי השלשות שלו ל-35+ וישמור על שאר הנתונים, סיכוי סביר שיהיה ה-MVP הבא. יאניס עושה הכל על המגרש וממלא את טבלת הסטטיסטיקה. נקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות חסימות. שורה של 25-10-6-2-2 היא לא דמיונית, ויאניס הוא אחד המועמדים העיקריים לעשות את הקוואדרופל דאבל הבא.
תחזית: יאניס בין 3 המובילים ל-MVP, מילווקי מסיימת את העונה עם 50 נצחונות ומקום שלישי במזרח.
וגאס חזתה לקבוצה 47.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
