המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם התכנסו: אריק גנות, טל קינן, והאורחים איציק גרינוולד מבטח – הדורבן, מידן בורוכוב מפוסט אפ ואור עמית מ- Insignifistats

 

מסקנות ממשחקי הכריסמס?

טל קינן: הווריירס והסאנס הן שתי הקבוצות הטובות בליגה. מבחינת רמת כדורסל אי אפשר לצפות ליותר ואני מאמין שאלו שתי הקבוצות שיפגשו במאי בגמר המערב.

בוסטון לא מסוגלים לסגור משחקים. משחקים 3 רבעים יפה ומניעים כדור וברבע האחרון חוזרים לבידודים ותוקעים את ההתקפה.

הלייקרס צריכים להעביר את הורטון טאקר. הסווינגמן מראה ניצוצות של כישרון אך הוא לא מספיק יציב בשביל קבוצה עם שאיפות לאליפות. כנראה שהלייקרס קצת מצטערים שלא הביאו את לאורי בעדו בשנה שעברה…

פורזינגיס טוב העונה. עם 27 נקודות ו-9 ריבאונדים מול יוטה (ממוצע עונתי של 20 8) הלטבי מספק את הסחורה. רק שיתחיל לקלוע מבחוץ (27.5% עונתי)

 

איציק גרינוולד מבטח: שאדם סילבר בן של יונה. אני לא אוהב את ההחלטה שקיבלה הליגה להמשיך לשחק בכל מחיר למרות שחצי מהשחקנים בבידוד, וקבוצות נאלצות להעלות סגלי ג'י-ליג לפעמים. ובחלק ממשחקי הכריסמס ההתעקשות הזאת לשחק באה לידי ביטוי במיוחד וקצת פגעה בהנאה שלנו כצופים. הרי לא סתם משבצים משחקים בין הלייקרס לנטס, בין יוטה לדאלאס או בין הניקס לאטלנטה. בלטו בהיעדרם: לוקה דונצ'יץ', טריי יאנג וקווין דוראנט, בין השאר. זה כריסמס זה? מרגיש כאילו היינו הילדים הרעים שסנטה דילג עליהם השנה.

 

מידן בורוכוב: השיבוץ היה בינוני. המשחק בין הניקס להוקס לא התאים למעמד.

בוסטון מול מילווקי היה משחק נהדר, המסקנה שלי שיהיה מאוד קשה להדיח את מילווקי מראשות המזרח. בעיקר כשיאניס עושה מה שבא לו על המגרש. בוסטון לא פוגעת במאני טיים.

גולדן סטייט מול פיניקס, פרוויו לגמר הקונפרנס.

נטס – לייקרס, הארדן חזר לעצמו. ההחתמה של פטי מילס הצילה לנטס את העונה הרגילה. לברון תופעת טבע, ווסטברוק אסון טבע. הלייקרס יעופו בפליי אין.

יוטה נגד דאלאס? קינוח לא מספיק מתוק. גם לא לאלו שפתחו איתו את היום.

 

אריק גנות: אטלנטה לא ממש יכולה להסתדר בלי טריי יאנג, ואפילו החמישיה הראשונה של הניקס, שבדרך כלל גרועה, הצליחה להביס אותה.

בוסטון הנוכחית לא יכולה להיות יותר מבינונית, וגם במשחק טוב לא הצליחה לנצח את הבאקס. מילווקי קבוצה טובה ובהרכב מלא יהיה קשה לקחת לה את האליפות.

גולדן סטייט קבוצה ממש, אבל ממש ממש, טובה. לנצח ככה את הקבוצה השניה בליגה בלי וויגינס ופול (וקליי) זה מרשים.

בברוקלין לייקרס קשה להחליט מה יותר מרשים – כמה שהנטס מצליחים להסתדר בלי דוראנט וקיירי, או כמה שהלייקרס מצליחים להיות גרועים למרות לברון בשיאו.

ודאלאס בלי שלושה שחקני חמישיה מול יוטה זה לא כוחות.

 

אור עמית: לפני המשחקים קווין אוקונור דיבר על מפגש הלייקרס-נטס בתור הזדמנות ללייקרס לשנות מומנטום. ובכן, זה לא קרה. במקום קיבלנו זה את ג'יימס הארדן, שבהעדרו של קווין דוראנט ועל רקע החזרה המתקרבת של קיירי אירווינג הזכיר שלנטס יש על מי לסמוך (ושוב במשחק העוקב באותו האולם). גם בוסטון לא הצליחה לנצל מחצית ראשונה מצוינת למומנטום חיובי. בצד החיובי קיבלנו כמובן את הווריורס מול פיניקס שבהחלט עשו חשק לראות את המפגש הזה בסדרה של שבעה משחקים ואולי גם את הניקס שפתחו רצף של שלושה משחקים בו הם מחזיקים את היריבה על פחות מ-100 נקודות. רצף ראשון כזה העונה.

אייזיאה תומאס, ג'ו ג'ונסון ולאנס סטיבנסון חזרו לליגה בשל הקורונה. את מי עוד הייתם מחזירים לליגה? 

אור עמית: הבחירה ההגיונית והמתבקשת, אם היא עדיין לא קרתה בזמן שאתם קוראים את השורות האלו, היא קנת' פאריד שהצטרף לקבוצת הג'י ליג של הנאגטס. מטא ארטסט אמר בצחוק שהוא לא נמצא בכושר לחוזה ל-10 ימים, אולי 10 דקות. ג'יי ג'יי רדיק אמר את אותו הדבר אבל ברצינות: צריך שחקנים שנמצאים בכושר משחק ורצוי גם כאלו שתורמים לקבוצה גם אוף דה קורט. אני חושב שג'מאל קרופורד עדיין יכול להיות תוספת מצוינת לכמה קבוצות, אולי בברוקלין. ג'יי אר סמית' אם היד מאופסת וגם האלוף הטרי של רוקדים עם כוכבים בארה"ב אימן שאמפרט. אני בטוח שללברון מדגדג להתקשר אליהם.

 

טל קינן: האופציה הבנאלית: ג'מאל קרופורד- אם מלא שחקנים חותמים לעשרה ימים חייבים לתת לגאנר המזדקן הזדמנות להפציץ קצת.

האופציה המצחיקה: ג'יי אר סמית'- יתן ערב קליעה אחד מוצלח ובשאר הזמן יהיה עסוק בלהביך את עצמו.

האופציה המסקרנת: ריי אלן- האם יש מצב שאלן מסוגל להיות שחקן לגיטימי ולרווח את המשחק ברמה גבוה גם עכשיו?

השומר: אנדראה רוברסון- הייתי שמח אם יחזור בריא לליגה ושיתן קצת הגנה קשוחה, בעיקר כאשר העונה החוקים החדשים מאפשרים זאת.

האירופאי: מייק ג'יימס- בסה"כ הוא היה מחליף לא רע בברוקלין ואשמח אם יחזור לליגה.

בנוסף אני חושב שמאיירס לנארד עדיין מסוגל להיות סנטר מחליף לגיטימי בליגה.

 

איציק גרינוולד מבטח: הייתי מת שמארק גאסול יחזור יחד עם פאו לאחת מהקבוצות. רק כמה משחקים של השניים יחד. האחים פרשו רשמית מהליגה בשנה שעברה ומעולם לא זכינו לראות אותם משתפים פעולה. מבחינה סמלית היה יכול להיות מקסים שזה יקרה בממפיס או בלייקרס, אבל הן לא צריכות עוד סנטרים כרגע. אולי דווקא מיאמי יכולה להיעזר בהם עם ההיעדרות של באם. עם כל הכבוד ליורטסבאן. לא שיש לי מושג איך הם באמת יכולים לשחק יחד בחמישייה, אבל לו רק בשביל המחווה זה יכול להיות קסום. ואפרופו קסום, יהיה מדהים לראות רק עוד משחק אחד של מי שציינתי בשאלה הבאה.

 

מידן בורוכוב: עקרונית כששחקן נפלט מהליגה זה בדרך כלל בגלל סיבה מוצדקת כמו ירידה ביכולת, שכר, גיל או מרקם חברתי רעוע.הבחירות שלי יפתיעו ויגיעו מהיבשת הישנה.

הייתי נותן סיכוי לטיילר דורסי שנפלט מהליגה. דורסי צעיר, עם עונה נהדרת באולימפאקוס לא קיבל את ההזדמנות שלו בליגה.

יהיה מעניין לראות את שיין לארקין מקבל את ההזמנות שלו, הוא בשל ויכול לתת דקות טובות מהספסל.

אני חושב שגם מירוטיץ' יכול וצריך להיות בליגה, חבל שהוא בחר בברצלונה.

 

אריק גנות: גרג מונרו חזר לליגה ונתן שורות יפות, מה שמוכיח שניסי חג מולד באמת יכולים לקרות! אז איזה עוד שחקן שלא היה מספיק טוב ליורוליג יכול להגיע ל-NBA וגם להצליח שם? נו ברור, ג'יימס נאנלי, כי מה עוד יכול לשים סימן קריאה על העונה המזעזעת של מכבי חוץ מנאנלי הופך לשחקן חמישיה באיזו אורלנדו?

האמת – אם כבר יוצאי מכבי אז לסור יכול לקחת את ההזדמנות הזו ולעשות כמה דאנקים יפים.

שחקני עבר – מניח שג'מאל קרופורד יכול לתת 10 נק' ב-30 דקות גם עכשיו וגם בגיל 50. ומה עם ניקולה פקוביץ'? שוקל פחות מ-300 קילו?

רגעי השנה שלך? 

אריק גנות: פתיחת הליגה עצמה – בימים כתיקונם לא אירוע מרגש, אבל התחושה שיוצאים מהקורונה וחוזרים לנורמליות.

דחיית המשחק בין הבולס לפיסטונס – המשחק הראשון שנדחה עקב גל האומיקרון, שמסמל את סיום התקופה הקצרה של הנורמליות וחזרה למאבק מול הוירוס על השגרה.

הפציעה של לברון – לא כזו חמורה, אבל מצטרפת לפציעות משנים קודמות ולחוסר ההצלחה של הלייקרס באופן כללי. האם לברון יוביל עוד פעם קבוצה לגמר NBA?

החסימה של דני על יאניס – וגם ה-X עם הידיים שמסמנים את ההתפתחות של דני לשחקן הגנה ואולי לקריירה ארוכה בליגה.

סטף שובר את שיא השלשות – עוד סימן על החגורה באחת הקריירות הכי מיוחדות ומרשימות אי פעם.

אור עמית: בסיום תצוגת על שבה קלע 45 נקודות ב-47:59 על המגרש, כשקיירי אירווינג פצוע וג'יימס הארדן בחצי כוח ומטה, קווין דוראנט עולה לג'אמפ משלוש נקודות וכמובן קולע ומדיח את מילווקי בחצי הגמר האיזורי. ואז כמובן צ'אלנג', השופטים הולכים למוניטור ומגלים שדוראנט, שכהרגלו נועל נעל בחצי מידה יותר גדולה כדי שהרגל תוכל לזוז בתוך הנעל (אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה אגב, אני מעדיף שהנעל תהיה צמודה לרגל כמה שאפשר) דרך על קו השלוש. שוויון, הולכים להארכה. דוראנט הסחוט מחטיא את כל 6 הזריקות. מילווקי עולים לשלב הבא ומוכיחים ששלמה שרף צדק: באמת הכל בשפיץ של הנעל.

 

טל קינן: משחק 6 בגמר ה-NBA, יאניס מתפוצץ עם 50 נקודות 14 ריבאונדים 5 חסימות, כולל אחת בלתי נשכחת על האלי הופ של אייטון אך בעיקר עם 17/19 מקו העונשין. משחק ענק של היווני שלאחריו הוא כמובן קיבל את פרס ה-MVP של סדרת הגמר.

ג'יימס הארדן עובר לברוקלין. ה-MVP של עונת 2018/2109 ביקש לעבור בטרייד, העדיף להגיע לנטס ולבסוף קיבל את מבוקשו והתאחד עם דוראנט וקיירי. בן לילה נולדה לה קונטנדרית ואחת מקבוצות ההתקפה הטובות בהיסטוריה. אם כולם היו בריאים בפלייאוף יכול להיות שהנטס היו האלופים.

סטף קרי שבר את שיא השלשות. רגע מכונן בקריירה של הקלעי הטוב בהיסטוריה.

איציק גרינוולד מבטח: חברים וחברות, זה אמנם לקח זמן אבל ב-24 בספטמבר 2021 זה סוף כל סוף קרה… מאנו ג'ינובילי איז באקקקקקקקקק. אמנם לא כשחקן אלא בתפקיד לא מוגדר בצוות המקצועי של הספרס, ובכל זאת – חזר. צפוי? תחליטו אתם. אני אישית חשבתי מאז ומתמיד שזה יקרה, ורק חיכיתי ליום. ועדיין, התרגשתי שזה קרה. ואם לצאת מאזורי הפרובנציאליות, אז גמר עונת 2020/21 סיפק לנו שני רגעים מרגשים נוספים בעיניי – כריס פול סוף כל סוף בגמר אחרי שנים במדבר ויאניס מניף גביע וגואל אותנו משנים של דיון "האם הוא באמת יכול להוביל קבוצה לאליפות?"

מידן בורוכוב: סטף עובר את ריי אלן וחוצה את רף 3000 השלשות, מגיע לו הוקרה כלשהי כמי שאין לו נתון היסטורי בטופ 20.

השלשה של דוראנט נגד מילווקי בגיים 7, דרך על הקו וסלל את הדלת לאליפות של הבאקס. חבל שככה נגמרה אחת מעונות הפלייאוף האישיות הטובות בכל הזמנים.

גיים 4 ״הבלוק״ – אייטון בדרך להאלי-הופ. יאניס עם חסימה שלא קיימת בשום ספר. היה עם הגוף למטה בזמן המסירה, הספיק לחזור לחסום. מילווקי איזנה ל 2-2 ולא עצרה עד לאליפות.

הקליפרס בגמר המערב אחריי 50 שנה, רגע של יובל.

 

איזה שחקנים ניצלו את ההזדמנות בעקבות גל הקורונה בצורה הטובה ביותר?

מידן בורוכוב: קמבה ווקר, לא יאמן שהבן אדם היה מחוץ לרוטציה ונבחר לשחקן השבוע במזרח.

באופן עקיף, קייירי ארווינג הרוויח את חזרתו למגרשים. שחיקה של דוראנט ועכשיו הארדן עלולה לעלות לנטס ביוקר.

גארי פייטון ג׳וניור היה עצום וקיבל חוזה מהוורירס.

כ 80 שחקנים הוחתמו על חוזה ל 10 ימים.

גרג מונרו עם 11-9-6 במדי מינסוטה לקח את ההזדמנות במינסוטה ב 2 ידים. לחשוב שהוא נפלט מהיורוליג.

אריק גנות: גרג מונרו! אחרי שבשנה שעברה הוא נראה כמו אחד השחקנים הגרועים ביורוליג, פתאום הוא משחק ואפילו טוב? לא סביר בעליל.

צ'ימזי מטו היה כעיקרון בליגה אבל לא ממש שיחק, ודווקא נראה ממש טוב בסקרמנטו. גם ג'יילן נוול וג'ורדן נוורה הוכיחו יופי של יכולת כששיחקו. והיה נחמד לראות שברנדון נייט עדיין מסוגל לשחק גם אם לא טוב במיוחד.

אבל ההופעה המרשימה של שחקן שניצל  את היעדרויות הקורונה היתה, לדעתי, של קייטה בייטס דיופ. הוא לא עשה שום דבר שמזכיר יכולת כזו לפני המשחק מול הלייקרס, וגם לא אחר כך, אבל 30 נק' על הראש של לברון חייבות לקחת את הקופה.

אור עמית: האמת? לא יודע. מבחינתי אני מתאפס על שחקנים רק אחרי כמה משחקים טובים שהם בליגה, ורוב השחקנים האלו יחזרו לג'י ליג או יעלמו מהרדאר ברגע שהרוטציות יתמלאו מחדש. מבחינתי הטייק המעניין יותר הוא על השחקנים שנמצאים בקבוצות אבל עד עכשיו לא קיבלו הזדמנויות בצורה עקבית. אארון וויגינס מאוקלהומה סיטי הוא דוגמה טובה לזה. פרנק ניליקינה שנותן דקות לא רעות בדאלאס (ניליקינה, אגב, צעיר משני הרוקיז של דאלאס) וגם קווינטון גריימס (ובמידה פחות מקברייד) שנדרש למלא את החורים בקו האחורי של הניקס. אה, וקמבה ווקר, אם אנחנו בניצול הזדמנויות.

טל קינן: מאז שדיארון פוקס הפסיד משחקים, האליברטון היה הרכז בפועל של הקינגס. בדצמבר האליברטון קולע 16.4 למשחק ב-49.4% מהשדה, 45% משלוש על 5.7 זריקות ומוסר 8.7 אסיסטים לעומת 11.5 נקודות ו-5.3 אסיסטים באחוזים פחות טובים לפני כן. גם לאחר שפוקס חזר, האליברטון מקבל יותר נגיעות בכדור ואחריות לניהול המשחק (USG של 19.2 בדצמבר לעומת 16 בנובמבר). בנוסף אליו, קובי וויט ניצל את החיסרון של לונזו בול ונתן משחק טוב הלילה נגד ההוקס עם 17 ו-12 אסיסטים. עולה תהיה האם וויט ובול מסוגלים לשחק יחדיו ואם התשובה שלילית אז אולי שווה לבולס להעביר את קובי בטרייד.

איציק גרינוולד מבטח: בחמשת המשחקים האחרונים דזמונד ביין מממפיס קולע 23 נקודות ב-48.8% מהשלוש על כמעט 9 זריקות למשחק. נכון שהוא התחיל לבלוט עוד לפני גל הקורונה הנוכחי, והתנופה שלו קרתה בכלל כשג'ה נפצע, אבל הוא ממשיך אותה ביתר שאת כששאר חבריו נופלים כזבובים לקורונה, כולל דילון ברוקס. הוא פשוט חיה ויש לו חלק בלתי מבוטל בהצלחה של ממפיס לאחרונה, שפתחה בינתיים פער של 3.5 משחקים מדנבר שמתחתיה בטבלה. ולחשוב שביין הוא רק בחירה 30 בדראפט, שלממפיס יש כבר שתי בחירות לוטרי מוצלחות בסגל (ג'ה וג'ארן ג'קסון ג'וניור) ושבוסטון בכללה ויתרה עליו.

מה תאחלו לליגה ולנו האוהדים לשנה החדשה? (מעבר לבריאות כמובן)

 

איציק גרינוולד מבטח: יש לנו עוד עונה ארוכה לפנינו, למרות איך שזה נראה. אני רק מקווה שהקורונה לא תעשה בה שמות, שלא תיכפה עלינו שוב הפסקה (אבל אם צריך – שתהיה! אני מעדיף לראות את כולם בריאים) ושההחלטה של אדם סילבר לשחק בכל מחיר לא תעלה לנו בפלייאוף שבו הכוכבים ימצאו את עצמם בבית מוקדם מהצפוי. אבל גם אם כן, שלפחות נזכה (שוב) לאלופה חדשה ומרעננת. אם אפשר ממפיס. גם יוטה יכול להיות נחמד.

 

מידן בורוכוב: שנזכה לראות את קליי תומפסון חוזר למגרשים במהרה בימנו.

שדוראנט יקלע שלשה מ-11 מטר בגיים 7 בגמר המזרח מול הבאקס.

ווסטברוק יגיע ל-200 טריפל דאבלים.

זאיון יוריד 50 פאונד ממשקלו.

לברון עם ממוצע של 33.6 נקודות השנה, יפרוש עם 4 נקודות פחות מקארים. ביום הולדתו ה 38.

דני אבדיה ישחק בפלייאוף.

בן סימונס יזכה לקלוע שלשה.

אנס פרידום יחליך את שמו הפרטי לחופש.

הארדן יוריד את הזקן

קיירי ייתחסן

אנתוני דייוויס ישחק סנטר

המשחק המוקדם של יום ראשון יהיה שווה צפייה

שהקבוצה שלכם תהיה טובה לפחות כמו שאתם רוצים.

 

אריק גנות: קודם כל, שתהיה בכלל ליגה. עם העליה המטורפת של האומיקרון בכלל לא בטוח שתהיה אפשרות לשמר שגרה בחודש – חודשיים הקרובים.

וגם שתהיה כמה שיותר נורמלית. הבועה עבדה, אבל היתה קשה נפשית לשחקנים וכדורסל באווירת אימון זה ממש לא מה שהיינו רוצים.

חזרה מהירה וטובה של הפצועים הבכירים. קוואי, קליי, דיוויס, מארי, פורטר ג'וניור. אנחנו רוצים לראות קרב אמיתי על אליפות עם השחקנים הכי טובים, אם לא העונה אז בעונה הבאה.

ושנזכה לראות את הגרסה הכי טובה של הקבוצות הגדולות. את הווריורס כמו בתקופת ההמפטונס. את הסאנס לוקחים עוד צעד קדימה. את ההגנות הטובות של הלייקרס והקליפרס.

 

אור עמית: שהשחקנים ימצאו שוב את הקליעה שלהם, שהשופטים ימצאו את האיזון בין אובר קולינג לאנדר קולינג. פחות משחקי בידוד (מכל הסוגים) ויותר משחקים של הנעת כדור, תנועה ללא כדור ושחקנים שנראים שמחים לשחק. פחות מדים מוזרים, בלי לנקוב בשמות (מיאמי). עוד ביג מנים יצירתיים, עוד שחקנים שמחפשים את האקסטרה פאס ובעיקר ליגה מאוזנת בטופ. אני חושב שקבוצות טובות בשיקאגו, ניו יורק וLA גם יכול לעשות טוב לליגה. יותר שחקנים שמתבטאים בצורה חופשית אבל מבלי ליפול לטרחנות (אני מסתכל עליך מר פרידום). ולאוהדים בארץ אני מאחל עוד תוכן איכותי. נניח כמו הספר הזה שאנחנו עובדים עליו.

 

טל קינן: מאחל לליגה שתמשיך להתפתח, לצמוח ולאתגר את הכדורסל שאנחנו מכירים בכל פעם בחדש. שכמות הכישרון תעלה ותשתפר בכל עונה. מאחל שהליגה תשים יותר דגש על הגנה ושיגיעו עוד שחקנים עם ראייה הגנתית מדהימה, סטייל דריימונד גרין, שיגרמו גם לקהל הרחב להתאהב בצד הזה של המגרש. אני מאחל לליגה שקבוצות משוק קטן יקחו אליפות, כי זה אולי יגרום לכוכבים ולרול פליירז טובים להתפזר מעבר לשווקים של לוס אנג'לס וניו יורק. ומעל הכל אני רוצה לאחל לנו הקהל בישראל שנמשיך לפתח את קהילת ה-NBA בארץ ואת התוכן האיכותי בעברית ואולי גם לצפות בכמה משחקים יחדיו.