המדור השבועי בשיתוף 'פוסט אפ' חוזר והפעם: סער ברעם, ניב שכטר, אריק גנות והאורחים אוריאל דסקל ואלון ארד – אוהד כורסה.

 

המנצחים והמפסידים הגדולים של הפרי אייג'נסי

ניב שכטר: המפסידות הגדולות הן בוסטון, שאיבדה את הייווארד ולא הצליחה לייצר סיין אנד טרייד ראוי ומילווקי שאיבדה סיכוי להשתפרות משמעותית עם בוגדנוביץ'. לדעתי האבדן של בוגדנוביץ' יוכל להוביל לאבדן של יאניס, עד כדי כך אני חושב שזה היה משמעותי. כי לא מדובר כאן רק על נסיון טרייד שכשל, אלא פאדיחה פומבית להנהלה שגם כך נמצאת במבחן.

המנצחות הן אטלנטה, שנדבר עליה בשאלה הבאה, והניקס, שהצליחו לבלוע את הרוק ולא לעשות שטויות. גם זו הצלחה.

 

אריק גנות: המנצחים הגדולה של הפרי אייג'נסי הם הלייקרס. הווארד הוחלף בשחקן השישי של העונה, הארל, שחקן התקפה קטלני. רונדו הוחלף בשני במירוץ לשחקן השישי, שרודר, שהשתפר משמעותית בהגנה ובקליעה ומשחק גם בעונה הרגילה. גרין הוחלף בווס מת'יוז, שנותן קליעה יחיבה יותר וקצת פחות הגנה בחמישית מחיר. ג'וויל מגי הוחלף במארק גאסול, עדיין שחקן הגנה ומוסר טוב. בסך הכל האלופים השתדרגו משמעותית בדרך למועמדות ברורה לריפיט.

המפסידים הגדולים הם כנראה שארלוט. חוזה של 120 מיליון דולר לשחקן שלא מצליח להישאר בריא זו הדרך הבטוחה לבינוניות.

 

אוריאל דסקל: לייקרס הם המנצחים הגדולים ביותר של הפרי-אייג'נסי כי הביאו שני שחקנים שפשוט יאפשרו ללברון ג'יימס לעבור עונה רגילה קצרה ואינטנסיבית בשלום. מילווקי באקס, בעיני, עשוים להיות המפסידים הגדולים – בטח אם לא יצליחו להחתים את יאניס אדטוקומבו על חוזה סופר-מקס מה שיבטיח שנה שלמה של חוסר ביטחון ואולי עזיבה של הכוכב הגדול של הארגון. בחינם. שרלוט הורנטס עשויה להתגלות כמפסידה הגדולה ביותר של הפרי אייג'נסי הזה בעוד ארבע שנים כשיצטרכו לשלם לגורדון הייורד בן ה-35 יותר מ-30 מיליון דולר בשנה, רק שנה אחרי שיסיימו לשלם את החוזה של ניקולא באטום. בהצלחה עם זה.

 

אלון ארד: כשאלופה מכהנת מצליחה להתחזק יותר מהיריבות הישירות שלה לתואר היא המנצחת. אני אוהב את איבקה בקליפרס במקום הארל, אבל גאסול, שרודר והארל בלייקרס זו גם התאמה טובה ברובה (הארל פחות מרשים) וגם הורדת עומס התקפי מלברון ודייוויס. ועדיין המנצח הכי גדול של הקיץ זה המוניטין של דריל מורי עם הסדר שהוא עשה בפילדלפיה.

האמת שאין קבוצה שאפשר לסמן כמפסידה גדולה במיוחד, אבל נראה שהפיאסקו של מילווקי עם בוגדן השאיר אותה במצב פגיע במיוחד. לא נראה שהיא באותו טיר של הלייקרס והקליפרס ואם יאניס לא יאריך חוזה בעקבות כך ייתכן ועוד יבכו שם רבות על ארגז הבחירות שנתנו בתמורה להולידיי.

 

סער ברעם: המנצחת הגדולה – הלייקרס. הייתי בטוח שהשנה אין להם לאן להתחזק, אבל שוב לברון ושות' הוכיחו שלהביא שחקנים לשוק גדול הם יודעים. אגב, זה מה שהיה חסר בקליבלנד לטעמי. קבוצה בעיר אטרקטיבית. עוד מנצחת היא אוקלהומה. הם פשוט עשו, כמו שעון, את מה שתכננו. יותר מזה אין מה לצפות. בצד המפסיד – סקרמנטו, כי הם הביאו ג'ורה ואפילו לא השוו את ההצעה על בוגדנוביץ' (כנראה שהיה שם משהו שאני לא מודע אליו) וכמובן הקליפרס, שלא ניצלו את ההזדמנות להתחזק. מעבר לזה, הסיקסרס והרוקטס מסתמנים כסימני שאלה גדולים ומרתקים.

מי קבוצת הלוטרי שהתחזקה הכי הרבה?

סער ברעם: אטלנטה. הם כבר הראו ניצוצות בעונה שעברה וסבלו מהגנה שיותר גרועה מהזיוף של MR T להחזיק את הידיים על ההגה בסדרה "צוות לעניין". הם הביאו עוד שחקן שהוא לא להיט, בלשון המעטה, בהגנה (אותו בוגדן בוגדנוביץ') ויקוו השנה שקולינס לא יעשה דברים מטומטמים. בתחילת העונה היו ימים בהם הם היו במקום האחרון בקונפרנס. כן, אפילו אחרי הניקס. לאחר מכן הם השתפרו בהדרגה ועם התוספות הצליחו להגיע בסוף העונה קצת… מעל קליבלנד ובמקום ה-14. עוד שתי קבוצות ששווה לדבר עליהן הן הפליקנס ופיניקס. בכל זאת, יש 100 מילים לכל תשובה, אבל מי סופר? אריך קסטנר סופר.

 

ניב שכטר: אטלנטה שסיימה את העונה שעברה עם 47 הפסדים עשתה מהלכים להיכנס לפלייאוף ולעשות גלים כבר השנה. עם ההחתמות של בוגדנוביץ' וגלינארי שיעלו בחמישייה והצפי לקבלת קפלה בריא לצד קולינס שמשחק על חוזה , כבר נוצרה חמישייה חזקה. אך הם לא הסתפקו בזה. רונדו, סולומון היל וכריס דאן, יחד עם בחירת הדראפט המעניינת אוקונגו, יעבו ספסל צעיר ומבטיח של רדיש, הורטר, דיאנדרה האנטר וברנדון גודווין שהתגלה כשחקן רוטציה לגיטימי בשנה שעברה. אטלנטה הפכה מקבוצה של גימיקים עם יאנג וקרטר, לאיום אמיתי במזרח.

 

אריק גנות: גולדן סטייט, למרות הפציעה של קליי. לצד החזרה של סטף הווריורס הצליחו להביא את קלי אוברה, שצפוי לפתוח בחמישיה וקלע כמעט 20 נק' למשחק בעונה שעברה, את ג'יימס וויזמן, שכנראה יפתח גם הוא ונחשב לשחקן הגנה מצוין עם פוטנציאל התקפי לא מבוטל, ובקטנה את קנט בייזמור.

אפשר לטעון שאטלנטה עם גלינרי  ובוגדן התחזקה יותר, אבל לא ברור שיש מי שישמור בקבוצה הזו וקשה להצליח כשמשחקים רק בצד אחד של המגרש. גם פיניקס תשתפר משמעותית עם פול והצעירים שהביאה. אבל גולדן סטייט תיתן את הקפיצה הכי גדולה בטור הנצחונות, ולשחקנים שהביאה יהיה חלק משמעותי בכך.

 

אוריאל דסקל: מותר להגיד גולדן סטייט? בכל זאת, הביאו חזרה שחקן שזכה פעמים ב-MVP. ובאמת,  נראה שהתשובה כאן היא פיניקס סאנס, שלא רק הביאה את כריס פול – שבייסקלי מבטיח העפלה לפלייאוף, גם הצליחה להביא את אחד מהמצטיינים של הפינאליסטית בשנה שעברה, מיאמי היט, ג'יי קראודר. ונראה שלמרות החיזוקים של אטלנטה ומלבד גולדן סטייט, הקבוצה הכי חזקה שלא העפילה לפלייאוף היא פיניקס סאנס.

 

אלון ארד: דטרויט.

סתם, לא. זה קרב די צמוד בין פיניקס לאטלנטה ואם אנחנו מסתכלים על הפגרה כמכלול, ידה של פיניקס על העליונה. כריס פול, למרות הגיל, נמצא אחרי עונה פסיכית והוא בדיוק מה שהצעירים בפיניקס היו צריכים. ג'יי קראודר על חוזה לא רע סוגר להם עוד עמדה חשובה ומוסיף וטרן איכותי שבמיאמי יתגעגעו אליו. אטלנטה אמנם הביאה כמות גדולה יותר של שחקנים איכותיים, אבל בעוד היא ריססה על אוטומט, פיניקס צלפה למרכז המטרה.

 

האם התערבות הליגה בסיין אנד טרייד של בוגדן למילווקי מסמן מאמץ אמיתי נגד טאמפרינג, או שמא קל להיטפל לקבוצות הקטנות?

אלון ארד: גם וגם. מילווקי היא גם קבוצה קטנה וקל יותר להיטפל אליה וזו גם הייתה חתיכת השתנה מפוארת מהמקפצה, לרמה שלא הייתה לליגה הרבה ברירה אלא להתערב. אין לה את מי להאשים מלבד את עצמה.

 

סער ברעם: אני מתחבר למחשבה השנייה יותר. אני בנאדם של תיאוריות קונספירציה, מאמין בזה שהכל כסף, אוהב לשגע חברים עם בולשיט וכד'. כשהיה דיבור על דיוויס ללייקרס חודשים לפני שה-GM של הפליקנס, שנעלם יותר מהר ממלשין במאפיה הרוסית, לא אמרו כלום. ובכן, זה מרגיש לי קצת צבוע. אני חושב שקל להיטפל למילווקי ובכלל כל העניין של ההתחייבות לתאריכים מטומטם. אם הטרייד היה כזה טוב והבעיה הייתה נגד ליין, למה לא הרשו להם להוציא אותו לפועל כמה ימים אחרי זה? כי זו לא הייתה העסקה הטובה ביותר או שהיו אינטרסים אחרים מאחורי ההחלטה. זה אני.

 

ניב שכטר: הליגה התערבה רק לאחר שכל הסיפור יצא לתקשורת ובוגדנוביץ' טירפד את העסקה, לכן טענה על היטפלות לקבוצות קטנות לא ממש תופסת כאן. היטפלות לג' י אמים טיפשים, זה אולי כן. הליגה יכולה מדי פעם לפתוח במבצע למען יראו וייראו, כפי שעשו בשנה שעברה בענייני חומרים משפרי ביצועים כשמשום מקום השעו את ווילסון צ'נדלר, אייטון וקולינס (באמת כי אף כוכב לא לוקח כאלו חומרים? שיעול שיעול לברון). אז באמת יטפלו לקבוצות קטנות, אבל אני לא חושב שזה המצב.

 

אריק גנות: המהלך של מילווקי עורר סימני שאלה הרבה לפני שהליגה התערבה. זה לא שהם רק דיברו עם סוכן או שחקן כשאסור היה. הם הודיעו על החתמה שלו! ועוד שחקן שנמצא בסטטוס של חופשי מוגבל. קשה לזכור קבוצה אחרת שביצעה מהלך כל כך טיפשי.

בכלל, נראה שעיקר הבעיה שם לא היתה בהודעה המוקדמת, אלא בדרך החובבנית שבה המהלך נוהל מול בוגדנוביץ' עצמו. אתה לא יכול לעשות Sign & Trade בלי שהחלק של ה-Sign, שאותו צריך לעשות השחקן, מסוכם איתו. ואי אפשר לסכם בלי לדבר איתו.

הבעיה כאן היא לא הליגה. הבעיה היא שההנהלה של הבאקס עושה שטויות.

 

אוריאל דסקל: מה ההבדל בין להשתין בבריכה ולהשתין לתוך הבריכה? זה ההבדל. כולם מסכמים סיין אנד טרייד וחותמים על חוזי עתק לפני שמתחילים, באופן רשמי, את הפרי-אייג'נסי והטריידים – אבל אף אחד לא חוגג את זה עם "הודעות" לעיתונות לפני שהכל רשמי. צעקו יש! לפני הגול וזה מה שקרה. בלי קשר לקבוצות קטנות.

האם הקבוצות של ל.א הרחיבו את הפער משאר המערב? או שיש מי שמאיימת עליהן?

אוריאל דסקל: על פניו, קליפרס ולייקרס התחזקו והיריבות המרכזיות במערב לא ממש. אמנם גולדן סטייט ווריירס תהיה שוב בתמונת הפלייאוף ואולי חצי גמר מערב, פורטלנד טריילבלייזרס, אם תשאר בריאה, ככל הנראה תהיה קבוצה מסוכנת וכריס פול הצטרף לדווין בוקר – מה שמבטיח מאבק לא קל בסיבובים הראשונים. אבל נראה לי שהשיפור המרכזי של קבוצות המערב יגיע מהשחקנים הצעירים בתוך הקבוצות המובילות. אם לוקה  עושה עוד קפיצה מטאורית, הוא כבר יכול לנצח בסדרת פלייאוף כל קבוצה – כולל לייקרס. אם מייקל פורטר ג'וניור עושה קפיצה אז ייתכן שלדנבר יש שלישייה יותר טובה מכל שלישייה אחרת במערב ואם לברון קצת ירד ביכולות שלו אז התחרות פתוחה יותר.

 

אלון ארד: כנראה שפתחו קצת פער. יוטה די דרכה במקום (פייבורס זה נחמד, אבל בואו לא נגזים), דאלאס והסאנס השתפרו אבל הן עוד רחוקות ויוסטון מתפרקת מבפנים (גם אם היא תפתח את העונה עם הסגל הנוכחי), מה שמשאיר אותנו עם פורטלנד ודנבר. דנבר איבדה את ג'ראמי גרנט וזה די כואב אבל היא בונה על שיפור פנימי שאולי יקרב אותה לשתי המובילות ופורטלנד התחזקה עם קובינגטון בדיוק בעמדה שהיא הכי הייתה צריכה. האם זה מספיק כדי לאיים על אחת הלוס אנג'לסיות? על הלייקרס קשה לי להאמין. על הקליפרס? כנראה שזה תלוי בכימיה של הקליפרס יותר מאשר בשיפור של האחרות.

 

סער ברעם: כן, אני יודע מה תגידו. אחד האוהדים הכי מפורסמים של המאבס בארץ חושב שיש להם סיכוי. אני מציע לכם לבדוק את הקבוצות שטרבור אריזה עבר אליהן ומהן ישר, באותו חלון. סתם, אל תעשו את זה. יש קייס רציני לדנבר שירוצו עוד שנה טובה בפלייאוף, ויהיו אימתם של הקליפרס ויוטה. קבוצה כזו הולכת לדבר חזק. וכמובן המאבס, דונצ'יץ' מועמד לגיטימי ל-MVP העונה ובגרף השיפור המדהים שלו אני לא רואה איזה שחקן בליגה מקבל יותר תשומת לב. הוא הוביל את המאבס לרוטציות מדהימות ולהתקפה הכי טובה בהיסטוריה בעונה שעברה. מכיוון שאין שינוי משמעותי בסגל, אנחנו צפויים לראות A lot more. אותו הדבר, משופר.

 

ניב שכטר: הלייקרס בעיקר הרחיבו את הפער משאר הליגה ועשו מהלכים חזקים גם כדי להחליש את היריבות שלהם. לא ברור לי איך בין האחים מוריס יש פער של 60 מיליון דולר בשכר, כאשר עד עכשיו אני לא סגור לגמרי מי הטוב מביניהם. גם ההחתמה של הראל היתה נהדרת, לא רק מבחינת החיזוק אלא הוצאת השחקן השישי מהרוסטר של הקליפרס. למרות הכל דנבר, גם לאחר האבדן של גרנט ופלאמלי, הראו בשנה שעברה שהם מוכנים לקחת צעד קדימה. עם השתפרות הצפויה של פורטר הכשרוני, יחד עם המשך הגדילה הטבעי של הכוכבים שלהם, אני צופה להתקדמות גם ללא תוספות משמעותיות בעיר המייל היי.

 

אריק גנות: הרחיבו. הלייקרס התחזקו כאמור, וגם הקליפרס הרוויחו מהחלפה של הארל באיבקה ושל שאמט בלוק קנארד. הם יהנו גם מחולשת היריבות – דנבר נחלשה אחרי העזיבה של גראנט, אוקלהומה סיטי התפרקה, יוסטון כנראה תתפרק, יוטה לא השתפרה, גולדן סטייט לא תהיה ברמה הזו בלי קליי ודאלאס ופיניקס לא השתפרו מספיק כדי לאיים.

הסלטיקס מאבדים כוכב שלישי בשנתיים ללא תמורה. האם איינג' איבד את מגע הקסם?

אריק גנות: ניהול ב-NBA הוא מקצוע מאני – דפרסיבי. כמה החלטות שמתבררות כטובות ומנהל נחשב לגאון ולקוסם. שתיים – שלוש החלטות אחר כך הולכות פחות טוב ופתאום הוא איבד את זה. זה לא ככה.

איינג' הוא מנהל טוב, וזה לא השתנה בקיץ הזה. הורפורד לא שווה את החוזה שלו, קיירי רב עם כל הקבוצה, פציע מאוד גם הוא ולא באמת עדיף על קמבה, והייוורד כבר הוכתר להחתמה הגרועה של הקיץ. איינג' נתן לכולם ללכת בצדק.

טיג וטריסטן יתנו חיזוק חשוב לספסל של בוסטון, אבל העזיבה של הייוורד עדיין משאירה אותם בחוסר של עוד שחקן יוצר מהספסל. סביר שאיינג' ימצא לכך מענה במהלך העונה.

 

אוריאל דסקל: לפי ההיסטוריה מי שיאבד את זה, זה לא דני איינג'. מה קרה בדיוק לקיירי אירווינג אחרי שעזב? ומה קרה לאל הורפורד? מה קרה לקווין גארנט, פול פירס וכו'? ומה כבר יכול לקרות לגורדון הייוורד? איינג' – למרות חוסר מזל משווע וקיירי אירווינג- הוביל קבוצה לגמר המזרח ב-3 מ-4 העונות האחרונות תוך כדי שהוא בונה ומקדם את צמד הצעירים המבטיח ביותר במזרח. יש לו קבוצה מלאה בבחירות דראפט גבוהות יחסית וזאת למרות שלא עשה טאנקינג בבנייה מחדש אחרי הקבוצה הגדולה האחרונה שבנה. אז איזה מגע קסם הוא מאבד בדיוק?

 

אלון ארד: לא, אבל זה כי אין כזה דבר מגע קסם. הוא ג'נרל מנג'ר מעולה, מהטובים שיש, אבל הוא מעולם לא היה חף מטעויות ומפגמים. היו לו מהלכים מדהימים, ומהלכים פחות מרשימים (זוכרים שהוא הציע 4 בחירות סיבוב ראשון תמורת ג'סטיס ווינסלו?). במקרה של הכוכבים שעזבו, אחד טוב שהלך, ושניים קיבלו שכר הרבה יותר גדול ממה שהם שווים בקבוצות אחרות. נכון, הוא יכל לעשות סיין אנד טרייד עם אינדיאנה, אבל השמועות הן שהוא לא מת על טרנר היקר והעדיף את תומפסון הזול. אפשר גם להסתכל על זה אחרת: איינג' איבד שלושה כוכבים בשנתיים ועדיין מעמיד פסאודו-קונטנדרית צעירה. זה גם סוג של קסם.

 

סער ברעם: מההיכרות שלי עד היום עם דני איינג', הוא היה בונקר יותר מאח במשפחה תימנית כשנאבקים על ירושה. כשאתה מחפש עסקה של ווין-לוז, בהכרח כולם יסתכלו עליך ככה. זה עסק של 30 אנשים, לא יותר. זה התחיל עם הטרייד עם הנטס, קרה עם אייזיאה, שהקריב עבור המועדון והגיע מכמעט כלום לאחד האולסטארים הנמוכים בהיסטוריה. עכשיו, בזכות השחקנים שנבחרו בדראפט, שחקנים יחזרו לראות את עצמם בסלטיקס לשנים רבות. האם איינג' עדיין יהיה שם כשזה יקרה? אני בספק. האם הם יהיו טובים כשהסגל הנוכחי יהיה בשיא? 

 

ניב שכטר: נוצר לאיינג' מוניטין כמי שמנסה לשלוט בטריידים ולהשפיל את היריב במקום למצוא עסקה הוגנת לשני הצדדים. גישה כזו מעולה לזמן קצר אך בעייתית לאורך זמן. יחד עם הסיפור עם איזאה שהזיק למוניטין הקבוצה בקרב שחקנים נראה שבוסטון מצאה עצמה בבעיה. איינג' כבר שנתיים לא מצליח למצוא פרטנרים לטריידים או למשוך שחקנים שיקחו את בוסטון ממעמד ה'כמעט קונטנדרים' למועמדת אמיתית לאליפות. סך הכל בוסטון, עם כל המזל שהיה לה בטרייד עם ברוקלין ובהחלפת הבחירות עם פילי, לא ממש הצליחה לייצר מומנטום אבל הם עדיין בתוך החלון וכל עוד טייטום ובראון בקו השתפרות, איינג' יקבל קרדיט.