המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ חוזר לגיחה לרגל הדראפט והפעם ולדי קוגן, גיא טורג'מן, אריק זילבר, אריק גנות ואורח מיוחד אורן לוי הצטרפו לדון בדראפט ובתחילת הפרי אייג'נסי.

 

אבדיה לויזארדס, האם זו הקבוצה הנכונה עבורו?

ולדי קוגן: השאלה הזו היא שאלה שאין לה באמת תשובה, בטח לא בנקודת הזמן הנוכחית. לדעתי בשום קבוצה שהוא היה נוחת בה הוא לא היה פותח בחמישייה, ומלבד ג"ס אף אחת מהקבוצות שהיו אמורות לבחור בדני הן לא בדיוק מופת ניהולי ככה שהוא היה נתקל באתגרים בכל מקום. אני בהחלט חושב שהיו אופציות גרועות מוושינגטון בנמצא, ככה שבסה"כ דני יצא לא רע. אף אחד בוושינגטון לא מצפה למשיח, ואני בספק אם הם חושבים בכלל על פלייאוף ככה שאת הדקות שלו דני יקבל, ויהיו סבלניים איתו. סקוט ברוקס הוא לא מאמן לאליפויות, אבל הוא אחלה מאמן לפיתוח צעירים, וזה בדיוק מה שדני צריך.

 

גיא טורג'מן: לדעתי שיקאגו או שארלוט היו אופציות יותר טובות אבל גם וושינגטון זה לא אופציה רעה בכלל. החיסרון של שחקני מפתח בעמדות 3-4 וחוסר היכולת של רובם לשמור נותן לו פתח לשחק הרבה דקות, גם אם יעלה מהספסל ברוב המשחקים. המחסור במוביל כדור מאחורי צמד הכוכבים יכול לתת לו דקות גם בהובלת הכדור מהספסל ולהיות סוג של שחקן שישי שסוגר משחקים עבורם בעמדה 3 במקום טרוי בראון. בנוסף צריך לשים לב לרצון העז של הוויזארדס בו, מה שאומר שהמערכת מאמינה בו ותתן לו את הכלים והזמן להתפתח, ותשים אותו גבוה בסדרי העדיפויות של הקבוצה

 

אריק גנות: למרות האכזבה מהבחירה הנמוכה יחסית דני אבדיה נוחת לסיטואציה טובה. לצד וול וביל הוא לא יצטרך לשאת במירב הנטל בהתקפה, כמו שעלול היה לקרות בניקס או בדטרויט. הוא לא יצטרך להילחם על דקות, כמו שהיה קורה באטלנטה עם האנטר ורדיש או בקליבלנד עם אוסמן, נאנס ולאב כ-PF. הוא ישחק בקבוצה תחרותית מצד אחד, אבל לא עם ציפיות אליפות כמו שהיה (אולי) קורה בגולדן סטייט, כך שהוא לא יראה רע בגלל הקבוצה אבל גם לא ירד לספסל על כל טעות. הבחירה הנמוכה תסייע בהנמכת ציפיות ותאפשר לו להתפתח בקצב שלו.

 

אריק זילבר: אני אישית חושב שזאת סיטואציה טובה עבורו. נכון שהיו כמה מקומות עדיפים, אבל הוא מגיע לקבוצה שלפחות לפי הדיווחים ממש רצתה אותו, ואני חושב שזה חשוב לפחות כמו המיקום שלו ברוטציה או סגנון המשחק. נראה שהם עקבו אחריו הרבה זמן ומכירים היטב את השחקן. מלבד זאת, על העמדה שלו התחרות היחידה שלו היא עם טרוי בראון (וסליחה לאייזק בונגה), ככה שמובטחות לו דקות משחק. ההתאמה שלו ליד וול וביל רחוקה מלהיות אידיאלית, אבל אם יעלה מהספסל וישחק רק ליד אחד מהם כמוביל כדור משני, ועוד ליד קלע איכותי כמו ברטאנס, יוכל גם להפגין באופן ברור את היתרונות שלו.

 

אורן לוי: לא. זו לא הקבוצה הנכונה בשביל אף אחד. זה לא נורא ואיום – בכל זאת, הייתה גם אפשרות שהוא יפול בניקס. אבל מדובר בארגון כושל, בלי היסטוריה של פיתוח שחקנים, וסגל עם שחקנים צעירים בעמדות הפורוורד. אבדיה יכול לנצח אותם במלחמה על דקות משחק (בעיקר את האצ'ימורה), אבל הוא יצטרך לעשות את זה מעמדת נחיתות. הוא יוכל למצוא לעצמו זמן מסך, שזה לא מובן מאליו, אבל חוץ מקליבלנד וניו יורק, זו כנראה האופציה הכי מבאסת.

 

כריס פול בסאנס, האם פול בגיל 35 ייתן ערך מוסף ויהפוך את הסאנס לקבוצת פלייאוף?

אורן לוי: כן, ואולי גם יהפוך אותם לתחרותיים בסיבוב הראשון. זה הכל שאלה של בריאות עם פול. הוא שחקן אול-NBA, ומושלם מקצועית בשילוב עם דווין בוקר. הוא גם סוג של רס"ר שיכול לעשות טוב עם קבוצה צעירה, בהנחה שהוא לא הופך לבלתי-נסבל מהר מדי. לא זוכר מי זה היה שאמר – אבל הוא צדק – השנה הראשונה עם פול תמיד טובה. בכל מקרה, הרף של פיניקס נמוך ופול לגמרי יכול להרים אותם מאליו.

 

ולדי קוגן: הכל תלוי בבריאות, ואם לא יהיו פציעות אז לחלוטין פיניקס אמורה להיות בפלייאוף. אוקלהומה בעונה האחרונה לא הייתה אמורה להיות קבוצת פלייאוף, אבל בהנהגתו של כריס פול היא הגיעה לשם בלי קשיים מיותרים. פיניקס לעומת זאת לא נראתה מי יודע מה בעונה הרגילה, אבל בבועה נתנה בראש ולא הייתה רחוקה להעפיל לטופ 8. עכשיו תאחדו ותקבלו קבוצה שתתחרה ברצינות ולהערכתי גם תהיה בפלייאוף. במבט על המתחרות אפשר להסיר את אוקלהומה מהפלייאוף, ואם העניינים ביוסטון ימשיכו במסלול הנוכחי זה אומר 2 מקומות פנויים. עם פול בריא פיניקס לחלוטין תתפוס אחד משניהם.

 

גיא טורג'מן: פיניקס הראו בבועה שהם עשו התקדמות אדירה ובהחלט יש להם מה לתת בליגה והם הבועה הייתה ממשיכה עוד כמה משחקים בהחלט יכול להיות שהיו משתחלים לפלייאוף, בגיל 35 פול נתן עונה נהדרת ובהחלט יש לו מה להוסיף לסאנס וגם לעזור לשחקנים הצעירים שם. לדעתי הסאנס יהיו בפלייאוף השנה, כנראה על חשבון אותה אוקלהומה שפול הביא לשם העונה. האם יגיעו מעבר לסיבוב הראשון ויהיה לזה המשכיות בגילו של פול? ספק גדול לטעמי.

 

אריק גנות: פיניקס תהיה קבוצה טובה, שסביר להניח שתסיים במאזן חיובי. היא נראתה מצוין בבועה ופול נראה כמו השחקן הנכון במקום הנכון. זה אמור להספיק לפלייאוף, ואם המערב היה נראה בדיוק כמו בעונה שעברה זה יכול היה להספיק אפילו ליתרון ביתיות. אבל הכל משתנה – פורטלנד ודאלאס כבר התחזקו, הת'אנדר התפרקה, יוסטון אולי בדרך לפירוק, גולדן סטייט אמורה היתה לחזור לרלוונטיות, איבדה את קליי אבל הוסיפה את אוברה… כך שקשה לדעת.

 

אריק זילבר:  אני מאוד אוהב את ההחתמה הזאת, מהרבה סיבות. מבחינת כדורסל ומנהיגות אני חושב שהוא בדיוק מה שהם צריכים כדי לעלות לשלב הבא. הוא גם ישפר את השחקנים סביבו וגם יכול וצריך להיות הדמות הדומיננטית שמדריכה את השחקנים ומנהיגה תרבות של דרישות גבוהות ומוסר עבודה. ואז, אחרי שנתיים, יעלם ויפנה מקום להחתמה שתעלה אותם שלב נוסף. חוץ מזה, הוא מאוד מעריך את מונטי ויליאמס ונראה שהוא מגיע למקום שהוא שמח להגיע אליו. אני לגמרי רואה את פיניקס מגיעים השנה לפלייאוף.

 

מילווקי עם הולדיי, נפרדה לשלום מבלדסו שנחשב לחולייה חלשה בפלייאוף, העונה יש סיכוי לאליפות?

אריק זילבר: אני אוהב את ההבאה של הולידיי, ואהבתי מאוד את ההחתמה של בוגדנוביץ', אבל היא לא קרתה בסוף ולבאקס לא הייתה החתמה גדולה אחרת בקנה, אז הם הסתפקו בחיזוק הספסל עם פורטיס ואוגוסטין. האם זה מספיק? לדעתי לא, אבל זה כן מספיק כדי להביא אותם לגמר המערב לדעתי ואולי אפילו לגמר, ולא לאפשר עוד הפסד לקבוצה שעל הנייר פחות טובה. אני חושב שאם זו הייתה השנה שעברה אולי התשובה שלי הייתה שונה, אבל עם הנטס במזרח ועם ההתחזקות של הלייקרס במערב אני עדיין לא בטוח שיש להם מה שצריך כדי להפוך להיות דומיננטית מספיק כדי להמר עליהם.

 

אורן לוי: כן, בטח. היה להם סיכוי גם בעונה שעברה, והם רק התחזקו. הולידיי נכנס לתפקיד שדי נתפר עבורו – כוכב שלישי, שיקבל הזדמנויות עם הכדור אבל לא יידרש להיות היוצר המרכזי שסביבו נעה ההתקפה. בשביל זה יש את יאניס וגם מידלטון. הולידיי הוא לא קלעי פסיכי ממסירה, אבל הוא ראוי. גם בלי בוגדנוביץ' (מה לעזאזל, אגב), הבאקס חזקים יותר ממה שהיו בשנה שעברה. אני דואג לספסל שלהם שיורכב משאריות, וכשמחברים את זה לעובדה שקואץ' באד מאמין שהכוכבים שלו עשויים מנייר, זה קצת חורק. חשוב לזכור שאין לבאקס גמישות לעשות מהלכים אם משהו חסר להם, אז כדאי שזה יעבוד.

 

ולדי קוגן: הבעיה העיקרית לטעמי במילווקי נמצאת בכלל על הקווים, ואם בודנהולצר יבין איך מתנהלים בפלייאוף אז כן אליפות היא לא מילה גסה. הולידיי הוא לחלוטין שדרוג ענק על פני בלדסו, ואם מילווקי יצליחו איכשהו להנחית את בוגדנוביץ/שוטינג גארד אז הם ללא ספק יהיו הפייבוריטים במזרח. במבט על המתחרות רק בוסטון ומיאמי יהוו אתגר (ברוקלין צריכה לפחות שנת הרצה, פילי נריאת לא בכיוון בכלל), ולמילווקי יש את כל הכלים ללכת עד הסוף. שיפור מיאניס, שיפור מבודנהולצר, לשם שינוי נראה קלאש של לברון ויאניס בגמר הקרוב. ואימרו אמן.

 

גיא טורג'מן: אין ספק שהולידיי הוא שדרוג עצום לעומת בלאדסו, בהתחשב בהיעלמות המוחלטת של בלאדסו ברגע שמגיע הפלייאוף. האם זה יספיק לאליפות? ללא טרייד ההמשך של בוגדאנוביץ לטעמי לא, הוויתור על היל בנוסף לבלאדסו, והעזיבה של ברוגדון שנה לפני, השאירו את מילווקי דיי פגיעים וללא ספסל. מילווקי צריכים להביא עוד שחקן ברמה גבוההו לבנות על חוזי מינימום לספסל או ליצור סגל רחב יותר ככה שלא יאבדו את כול היתרון ברגע שיגיע זמן הספסל כדי להיות מסוגלים לקחת אליפות

 

אריק גנות: לפני יומיים נראה היה שמילווקי בנו בדיוק את הקבוצה שהם צריכים עם הולידיי ובוגדנוביץ', ואז קרתה הפארסה איתו – שכבר הולידה דיבורים על חקירת טאמפרינג של הליגה. זה ביזיון, ומראה על רמה נמוכה של ניהול. אם בסופו של דבר בוגדנוביץ' כן יגיע אז כן, מילווקי שיפרו מאוד את הקליעה והמסירה, ונראים כמו קונטנדרים ראשיים. אם לא – יאניס חייב לשאול את עצמו אם הוא רוצה להפקיד את חמש השנים הטובות בחייו המקצועיים בידי הנהלה מחפירה כזו. ואם יענה בשלילה – יכול להיות שמילווקי מכרו את כל עתידם בשביל שנה של הולידיי ועזיבה שלו ושל יאניס.

 

הארדן לנטס? האם זה יכול לעבוד לצד קיירי ודוראנט?

אריק גנות: לא ברור אם זה אכן יקרה. יוסטון משחקים הארד בול ואמרו שאינם מחויבים לתת להארדן את הטרייד שהוא רוצה, או טרייד כלשהו. אם הטרייד יקרה, לא ברור מה יעבור תמורתו – לוורט, פרינס, דינווידי ואלן נראים כמו הבייסיק, אבל האם ג'ו האריס יישאר? בכל מקרה, שלושה שחקני טופ 20 באותה קבוצה זה תמיד טוב. סגנון המשחק של הארדן ביוסטון כנראה לא יחזור, ולא בטוח שהארדן עצמו מעוניין לשחק ככה. השאלה הגדולה בקבוצה כזו היא האם הם יצליחו להשלים את עצמם בשחקני 3&D מתאימים – בדרך כלל זה לוקח יותר מעונה אחת.

 

אריק זילבר: יש גבול עד כמה חוסר התאמה יכול להרוס כישרון. שלושתם יחד זה אולי המון אגו, דרישה לכדור ומעט יכולת לשחק אוף בול, אבל זה טונות של כישרון. אישית אני חושב שקיירי ודוראנט או הארדן ודוראנט זה פיט מדהים, אבל קיירי והארדן בקו האחורי זה שילוב קצת בעייתי. הארדן שיחק כמה שנים ליד מוביל כדור דומיננטי לצידו וזה עבד, השאלה כמה הוא יהיה מוכן לשנות את הסגנון שהתרגל אליו בשנים האחרונות ולזוז בלי הכדור קצת, כמו באוקלהומה. בכל מקרה, אני חושב שזה יעבוד מצוין, כי השלם לא צריך להיות גדול מסך חלקיו פה. מספיק 70% מהם כדי שזו תהיה הצלחה.

 

אורן לוי: חד משמעית. זה אולי לא יהיה הכדורסל הכי מתוחכם שראינו, אבל כישרון מנצח. הרצפה ההתקפית של קבוצה כזו תהיה גבוהה בקטע מפחיד – כל פוזשן רע יגמר בבידוד לאחד מהשחקנים הכי טובים בעולם בפעולה הספציפית הזו. שלושתם קולעים טוב מבחוץ, אז אין בעיה שישחקו אוף-בול. במקומם אני לא הייתי מודאג. אסטטית הייתי מעדיף לראות את הארדן במקום אחר, גם אם יש לידו כוכב או שניים. ולא שאני נהנה מחוויית הצפיה בו ביוסטון – בפירוש הייתי רוצה לראות אותו עובד יותר בלי הכדור. אני פשוט לא חושב שזה יקרה בברוקלין.

 

ולדי קוגן: כולנו יודעים שצריך שצריך כוכבים כדי לקחת אליפות, אבל אנחנו גם יודעים שצריך רול פליירס. על כל דוראנט, קרי וקליי צריך איזה בוגוט וגרין שיעשו את העבודות הפחות נוצצות. במידה והנטס אכן יזרקו חצי קבוצה כדי להביא את הארדן אז אין להם שום סיכוי להריח אליפות. הייתי אולי במקומם מנסה למצוא קבוצה שלישית שתשלים קצת סחורה ליוסטון, כדי שברוקלין לא ישארו בסוף עם סגל של 6 שחקנים ראויים. הארדן הוא פרס נוצץ, אבל צריך לעבוד בחוכמה ולא לזרוק עליו הכל.

 

גיא טורג'מן: אין ספק שזה נשמע כמו טריו מטורף ועולה ברמת היכולת על כול טריו אחר בליגה, במידה ודוראנט חוזר בריא ולא יותר מידי מוגבל. יחד עם זאת ברמת האופי לא רואה את זה מחזיק לאורך זמן. בעוד דוראנט מסוגל להסתדר ללא הכדור קיירי ובארדן צריכים את הכדור בידם רוב הזמן. יחד עם זאת יש לזכור את האופי הבעייתי של קיירי, היסטוריית הפציעות שלו והרצון שלו להיות המוביל כדי להבין שליד הארדן זה לא יעבוד. תחליפו את קיירי בכמעט כול כוכב אחר בליגה ויש פה אליפות כמעט ודאית לדעתי.

תן את  5 הסנט שלך לגבי הדרפאט

גיא טורג'מן: אין ספק שהיה דראפט מעניין ומפתיע בחלקו. שארלוט עם הבחירה בבול עכשיו עם 3 רכזים בכירים בסגל ויצטרכו להעביר אחד לדעתי לפני שיהיה פיצוץ. שיקאגו הלכו בחירה מפתיעה ביותר ב-4 ובאמת שלקחו פה הימור רציני. המרוויחה הגדולה של הדראפט נראית כמו סקרמנטו שהצליחו להביא את הליברטון בבחירה ה-12 אחרי שדורג 4-5 ברוב המוקים. הבחירה של בוסטון במדר כרגע לא משנה הרבה מבחינתו, ברגע שהודיעו שישאר באירופה. אישית קיוויתי שילך לרפטורס ויתחיל בקבוצת הג'י ליג שלהם, בתקווה לקבל חוזה קבוע ולהחליף את טרנס דיוויס, שככול הנראה סיים את דרכו בליגה אחרי עונה עקב עבירות אלימות במשפחה

 

אריק גנות: יש כמה נושאים שכדאי לעקוב אחריהם. קודם כל שלושת הראשונים – אני לא זוכר דראפט שבו היו כל כך הרבה סימני שאלה לגבי הבחירות הראשונות. לשלושתם יש כישורים ברמה הגבוהה ביותר, אבל גם חסרונות ברורים.

העומק בשחקני 3&D גם הוא מאוד מעניין. אם להאמין לפרשנויות, השנה אנחנו אמורים לראות שחקני רוטציה רבים שיגיעו מהסיבוב השני או אפילו שלא נבחרו בדראפט, אבל יהיה מספיק טובים כדי לעשות קריירות ארוכות.

המאבס היו ראשונים באופנסיב רייטינג בשנה הקודמת, ולקחו בדראפט שני שחקנים שנחשבים למגנים טובים לצד קלע אבסולוטי. יכול להיות להם תפקיד מפתח בקבוצה אם הכישורים שלהם יבואו לידי ביטוי גם ברמת NBA.

 

אריק זילבר: קשה להתייחס לדראפט הזה כמו לכל דראפט רגיל. דראפט שבו שחקן ישראלי נבחר בטופ 10 ועוד שחקן נבחר בסיבוב השני לקבוצה שרוב בחירות הסיבוב השני שלה קיבלו לפחות הזדמנות לשחק בליגה. זה היה דראפט מרגש מאוד. חוץ מתחושות ציוניות, אני חושב שאף אחד משלושת הבחירות הראשונות בדראפט לא יהיה השחקן הכי טוב בו בסופו של דבר. נראה שהדראפט הזה הוא המשך ישיר של הפלייאוף, כשקבוצות הלכו עם הגודל. 11 מתוך 30 בחירות הסיבוב הראשון הם שחקנים בגובה 6-9 ומעלה.  מבחינת מנצחת,  דטרויט עשו עבודה מצוינת בדראפט, עם בחירות נהדרות בקיליאן הייז, סאדיק ביי ואיזייאה סטיוארט.

 

אורן לוי: ערב דראפט מעניין קיבלנו אחרי כמעט שנה וחצי של המתנה. פילדלפיה היא אחת מהמנצחות הגדולות בעיני – דריל מורי הושיב את אלטון ברנד לידו וסידר כמעט את כל הבלאגן שברנד השאיר לו. פתאום סביב שני הכוכבים יש קבוצה שאשכרה מתאימה להם. אני גם אוהב את ההתאמה של טייריס מקסי שם אבל זה בקטנה. הת'אנדר ממשיכים לאגור ודטרויט החליטה להצטרף לליגה, בחסות טרוי וויבר החדש בתפקיד (בואו לא נדבר על מה שהם עשו בשוק השחקנים החופשיים). פיניקס גרמה לי לתפוס את הראש, כשבחרה סנטר מחליף (אם הכל הולך כמו שצריך, כן?) בבחירה העשירית במקום לקטוף את האליברטון שנפל (למרות שאני לא עף עליו), או שחקן כנף.

 

ולדי קוגן: קשה לומר שזה דראפט נוצץ כשיש שחקן ישראלי שנבחר בטופ 10(עם כל הכבוד לדני), וכשרואים את חוסר התנועה היחסית מבחינת טריידים, בטח בחלק העליון מבינים שגם הקבוצות לא ראו פה משהו מיוחד, ואף אחת לי יצאה מגדרה להתקדם קדימה להביא שם יותר מבטיח. נכון שזה מוקדם לקבוע כרגע, אבל נראה לי שבדברי הימים לא יכבירו במילים על דראפט 2020. כמובן מלבד במדינה קטנה במזרח התיכון שלא תפסיק ללרלר על הדראפט הזה בעשור הקרוב לפחות. בהצלחה לכולנו עם זה.