המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ ששלחו את מתן גילור ומידן בורוכוב, מהכדור הכתום אריק גנות ואיתן שמר ואורח מיוחד: ירון טלפז!

 

האם המזרח מצמצם פערים מהמערב? צמרת, תחתית ובטן.

 

אריק גנות: כן. בצמרת מילווקי קונטנדרית לא פחות מהלייקרס, פילי אמורה להיות טובה בערך כמו הקליפרס, ולשאר יש את הצרות שלהן בערך כמו במערב. בתחתית ההצטרפות המפתיעה של הווריורס לפליקנס ולגריזליס הופכת את המערב לרק קצת יותר טוב מהניקס, הקאבס ואטלנטה במזרח, וקבוצות סף הפלייאוף במזרח – אורלנדו וברוקלין – נראות טוב יותר ועם מאזן טוב יותר מהסאנס והת'אנדר במערב.

 

איתן שמר: נכון לעכשיו, המאזן במשחקים בין הקבוצות המערביות למזרחיות עומד על 66-64 לטובת המערב, מה שבהחלט מרמז על כך שהמזרח צמצם פערים מהמערב. בתחתית הליגה נמצאות 3 מערביות ו-4 מזרחיות, והפער הגדול קורה בעיקר באיזור הבטן והצמרת של הקונפרנסים. העובדה הזו משדרת שהעונה המזרח דיי התחזק והמערב נחלש, אך בהתחשב בעובדה שקבוצות משחקות יותר מול קבוצות מהקונפרנס שלהן, המאבק הצמוד במערב משדר שזהו עדיין קונפרנס קשה יותר וכנראה איכותי יותר.

 

ירון טלפז: כן. אם היו עושים משחק סטייל גביע דייויס בין ארבע הראשונות מזרח ומערב, כבר לא ברור איפה העליונות. מילווקי שלחה מסר מול הקליפרס שבוע שעבר, אבל הם הגיבו יפה וגם הזכירו שוב איך בליגה הזו תבוסה ב-30 הפרש ביום נתון לא משפיעה על היום שלמחרת. על הנייר הקבוצות 5-6 של המערב טובות מטורונטו ואינדיאנה ובטח שהמערב טוב יותר 7 – 12 מול המקבילות במזרח – למרות שהמאזן מראה אחרת. עצם הדיון מבהיר: הפערים כמעט נסגרו.

 

מתן גילור: בצמרת בהחלט כן, אבל זה נובע מהפירוק של גולדן סטייט יותר מאשר כל דבר אחר. היום יש 4 קונטנדריות לטעמי: קליפרס, לייקרס, באקס ופילי. אחרי זה, במקומות 3-7 בהיררכיה, הדברים די צמודים. משם והלאה המערב חזק יותר. לסיכום, יש צמצום, אבל המערב חזק יותר ועם יותר שחקנים פצועים בפרופיל גבוה שיכולים לשנות את התמונה, כגון קרי, תומפסון, וויליאמסון ואפילו נורקיץ'. במזרח דוראנט היחיד שמאד משמעותי ועולה לי כרגע לראש ואי אפשר לדעת איך יחזור מקרע באכילס.

 

מידן בורוכוב: המזרח מצמצם פערים ובענק – במילניום הנוכחי רק בעונה אחת לקבוצות המזרח היה מאזן טוב יותר מול קבוצות המערב. הטופ 6 בכל קונפרנס שווה פחות או יותר, המערב יותר עמוק ב 7-12 והטופ נוט 3 שווה פחות או יותר (אוי גולדן סטייט). אבל לצערי זה מיקרי בלבד כי אני מאמין שבעונה הבאה גולדן סטייט והספרס יהיו טובות יותר והעתיד במערב נראה ורוד יותר. יש לא מעט קבוצות מזרחיות שנראות כמו נס על בסיס חלב בלי חלב. מרכז הכובד של הליגה במערב אבל מילווקי, פילי, טורונטו, בוסטון, אינדי ומיאמי יכולות להביט בלבן של העיינים של כל קבוצה מערבית.

 

 

 

בעונה שעברה דירוג התקפי ממוצע בליגה היה 110.4, השנה ירד ל-108.8. האם הגנות השתפרו והסתגלו, או ששנה שעברה הייתה אנומליה?

 

מידן בורוכוב: ההגנות ממש לא השתפרו, הירידה במדד ההתקפי בעיקר תוצר של הירידה של גולדן סטייט. השונות לא גבוהה מידי והמגמה של העשור הבא תהיה – התקפה, התקפה, התקפה. אני מאמין שככל שהעונה תתקדם המספר של 110 יהיה בר השגה. בכלל נראה שחוץ מהלייקרס רוב הקבוצות מזייפות ולא מעט בהגנה גם קבוצות בעלות אורינטצייה הגנתית.

אריק גנות: כשמסתכלים על חלוקת הזריקות בעונה הזו יחסית לעונה שעברה ויעילותן רואים באחוזי הקליעה מכל הטווחים כמעט ולא השתנו. השנה זורקים 2 זריקות למשחק פחות ל-2, אבל 1.7 יותר לשלוש, כאשר ביעילות של זריקות השלוש מעט גבוהה יותר – כך שחלוקת הזריקות השתנתה, אבל לא היעילות. אז מה כן השתנה? יש השנה איבוד אחד יותר למשחק. האם הוא תוצאה של הגנות טובות יותר? סביר שלא, אלא אפקט של תחילת עונה ואנחנו נראה התיישרות של המספרים לכיוון מספרי שנה שעברה. מה שמחזק את מבחן העין שאומר שגם השנה אין באמת הגנות

 

איתן שמר: שמתי לב לנתון הזה לא מזמן וניסיתי לבדוק האם הוא מייצג. אז כן, העונה יש לא מעט קבוצות הגנה טובות, אך אני מרגיש שהעונה שעברה הייתה היוצאת דופן וזה לא ממש השיפור ההגנתי שעושה את ההבדל. כשמסתכלים גם על עונות קודמות ניתן לראות שהעונה שעברה היא האנומליה שברשימה. האחוזים מכל הטווחים (כולל האחוזים האפקטיביים) נשארו כמעט זהים לעונה הקודמת, ואומנם גם ה- pace  נשאר זהה, מה שיכול להעיד שאולי קיים שיפור בהגנה, אך לטעמי הוא מינורי ולא מה שעושה את ההבדל. 

 

ירון טלפז: הגנות הרבה יותר מגוונות העונה. לא מחכים לפלייאוף להציג כל מיני איזוריות ובטח לא בשביל לשלוח דאבל טים קבוע על שחקנים כמו הארדן וקוואי. העובדה שהליגה איבדה את המפלצת ההתקפית של גולדן סטייט גם להיות גורם משפיע – במיוחד כשהבולטות כיום הן קבוצות עם הגנה דומיננטית כמו אצל הלייקרס והבאקס. ואחרי התשובה הזו אני עדיין חושב שהמספרים יתאזנו קצת יותר בכיוון למעלה, אבל לא יצמצמו את כל הפער.

 

מתן גילור: זה נובע משינוי די מינורי באחוזים לשתי נקודות ודומה לשתי העונות שלפני הקודמת. אולי יש חלק לחלוקת כישרון קצת יותר שוויונית. ועדיין, לא אתפלא אם תהיה עוד עליה במהלך העונה לכיוון העונה שעברה. למעשה, מדובר על פחות מסל אחד ל-100 התקפות. זה זניח כדי לנסות למצוא לזה הסבר אחרי פחות משליש עונה.

 

 

דבונטה גרהאם הראה פוטנציאל אך נפל לסיבוב השני בשל גיל מבוגר יחסית. האם בהערכות פרוספקטים יש אפליית גיל והאם היא מוצדקת?

מתן גילור: בהחלט יש אפליית גיל ויש בה לא מעט מן הצדק. שנות העשרה המאוחרות והעשרים הראשונות הן השנים בהן שחקן אמור להשתפר באופן המשמעותי ביותר בתור בגיר. ברור שככל ששחקן מכלה יותר מהשנים הללו התקרה שלו נמוכה יותר. בהחלט ייתכן שבעונות הראשונות מפיקים יותר משחקן מבוגר יותר, אבל לאורך זמן אני לחלוטין מבין את העדיפות לצעירים.

 

מידן בורוכוב: ברור שיש אפליית דראפט לפי גיל וזה הגיוני לגמריי. אם בשנות ה-70 ו ה-80 המסלול היה 3-4 שנות קולג' ומשם ממשיכים לליגה כשאתה לוקח שחקן לאחר 4 שנים בקולג' זה די חריג כי הטובים מאוד יוצאים החוצה כבר לאחר שנה בלבד. כשאתה הולך על שחקן בן 4 קשה לדעת אם הוא טוב כי שיחק בעיקר מול פרשמנים או אם זה נורמלי שהוא פשוט התקדם בקולג'. עדיף תמיד ללכת על שחקן צעיר יותר עם יכולת לעצב אותו מאשר על בוגר בן 22-23, זאת כמו השקפה של קרן הון סיכון שתעדיף סטראטאפ עם סיכון גבוה על חברה יציבה ופחות מסוכנת.  

 

אריק גנות: המושג "אפלייה" לא במקום פה, הליגה הטובה בעולם לא בעניין של הזדמנות שווה לכולם. הסיבה שרוקיס מבוגרים נלקחים נמוך היא כי יש א-סימטריה משמעותית בתועלת שמפיקים מסופרסטאר שהגיע בבחירה נמוכה לעומת שחקן רוטציה, או אפילו שחקן רוטציה טוב, שהגיע מאותה בחירה. כך שאם לשחקן יש 5% סיכוי להיות סטף, זה עדיף בהרבה על שחקן שיש לו 50% סיכוי להיות מרקוס מוריס. השחקנים שנשארים לשחק הרבה זמן בקולג' נתפסים מלכתחילה כבעלי פוטנציאל מוגבל להיות סופרסטארים, והצלחה של שחקן זה או אחר לא מראה שזו אסטרטגיה גרועה.

 

איתן שמר: לגמרי כן. סקאוטים של קבוצות נותנים משקל גדול מאוד לגיל של הפרוספקט, בטענה שככל שהשחקן צעיר יותר ככה יש לו יותר מקום להשתפר – או במילים אחרות, הם מסתכלים בעיקר על התקרה של השחקן. אני לא חושב שהאפלייה הזו מוצדקת לחלוטין. יש לא מעט שחקנים שאומנם מבחינת גיל הם לא בטווח האידיאלי, אך התקרה שלהם עדיין גבוהה משחשבו, ויותר מכך, הם מגיעים לליגה עם רצפה משמעותית גבוהה יותר ובדר"כ מוכנים לתרום מיידית. סיאקם ,ברוגדון וגם גרהאם הם דוגמאות טובות לכך העונה.

 

ירון טלפז: השאלה הזו מרחפת כבר שנים והתשובות די מוכרות: יש אפלייה נגד כל מי שנשאר מעבר לעונה אחת או גיל 19 כי אז שואלים "מה לא בסדר איתו?" גרהאם מראה העונה כמה קבוצות פיספסו אותו ונקווה בשביל הסיפור שלו שישמור על יציבות גם כשקבוצות יריבות יתחילו ללמוד אותו. כששחקן יכול לצאת לדראפט אבל בוחר להישאר במסגרת שלו – מכללות או בינלאומי, הוא מאפשר לסקאוטים לראות אותו "יותר מדי" – גם אצל דני אבדיה הם יכולים לראות את החולשות שלו ביורוליג ואת החוזקות בעתודה ובליגה הישראלית. יש סוג של פרדוקס: ככל שיראו יותר – יגלו יותר בעיות למרות שכשחקן מתפתח – כל דקה חשובה. 

הבאקס והלייקרס בקצב של 70 ניצחונות לעונה. למי מהן יש סיכוי טוב יותר להגיע לשם?

 

ירון טלפז: רק לפי ההיסטוריה הייתי אומר שאף אחת לא תגיע. ובכל זאת בין שתיהן, לבאקס יש סיכוי קצת יותר טוב כי יאניס פחות נוטה להיפצע או להיעדר כמו פוטנציאל ההיעדרות של AD וגם של לברון בעתיד – למרות ההצהרות שלו שהוא רוצה לשחק 82 משחקים העונה. ככל שהם ינצחו יותר, ירגישו שכדאי לתת לכוכבים לנוח מדי פעם כדי להגיע רעננים לפלייאוף. הטיעון לטובת הלייקרס יאמר: עומק והגנה – שני אלמנטים שמאפשרים לנצח גם בלי הכוכבים.

 

מתן גילור: לאף אחת. מילווקי היחידה בליגה שתעבור 62 ומקסימום תשיג 67. מאמין שבלי פציעות משמעותיות, לייקרס ינשקו ל-60. אפילו 60 יהיה הישג ענק בשבילם.

מידן בורוכוב: מילווקי נראית מעולה, אני אהמר ואומר שיהיה פלרטוט עם 70 ניצחונות. זה רף מאוד גבוה אבל מאחר ונראה שהמקום ה-1 במזרח די מובטח תהיה ירידת מתח לקראת סוף העונה והיא תסיים באזור ה-68. ללייקרס היה לוח קל והמאזן קצת מחמיא לה. קשה להאמין שלברון את דיוויס לא יקבלו 6-7 משחקים עם אפטר לפני הפלייאוף. מספר ריאלי ללייקרס הוא 63.

אריק גנות: לבאקס. הלייקרס כנראה טובים יותר, אבל עמוקים פחות ותלויים מאוד בלברון ודייויס – הראשון ספג פציעה קשה בעונה שעברה ואחד השחקנים המבוגרים בליגה, והשני ידוע כשחקן פציע במיוחד. יש להם כרגע פור גדול בפסגה והם לא יהססו לתת לשחקנים לנוח כשדי להגיע רעננים לפלייאוף. הבאקס נראים נהדר השנה, יש להם סגל עמוק ויאניס לא בשלב בקריירה שיש סיבה לספסל אותו – סביר שהם ימשיכו לרוץ במלוא הקצב.

איתן שמר: אני אישית חושב ששתי הקבוצות הללו לא יגיעו ליעד הזה, משום ששתיהן מאוד תלויות בכוכבים שלהן. לברון ודיוויס מובילים בגאון את הלייקרס, אך סביר להניח שלקראת סוף העונה הם יעדיפו לתת לשניהם מנוחה לקראת הפלייאוף על חשבון מאזן גבוה יותר, ואצל מילווקי זה לדעתי יותר חוסר יכולת להגיע למאזן כזה עם כמות הקבוצות הטובות , והסגל שיש מסביב ליאניס שהוא סגל מעולה אך עדיין לא מספיק טוב בכדי להגיע ליעד הזה. אם הייתי צריך לבחור באחת משתיהן, הייתי שם את הז'יטונים שלי על מילווקי, שמשחקת במזרח עם יאניס שלדעתי ירבל פחות מנוחה מהסטארים של הלייקרס.

 

5 סטטיסטיקות מעניינות על הריצה של הבאקס והלייקרס

 

רגע לפני תחילת עונת הטריידים: הטריידים שאתם רוצים לראות?

 

איתן שמר: עלו לי לראש שני טריידים פוטנציאלים :

טרייד 1 : וושינגטון  נותנת את ברטאנס ובחירת סיבוב שני, אורלנדו נותנת את מו במבה.

וושינגטון קבוצה בבנייה מחדש, והיא לא ממש צריכה את ברטאנס- שמשחק העונה פשוט מעולה ויכול לעזור מאוד לקבוצה שמתקשה התקפית כמו אורלנדו. מן הצד השני אורלנדו נותנת את במבה המוכשר שלא מוצא את מקומו באורלנדו מאחורי ווצ'ביץ', ואולי יצליח בקבוצת טנקינג כמו וושינגטון.

טרייד 2 : פילדלפיה נותנת את מייק סקוט, זאייר סמית', ג'ונה בולדן ובחירת סיבוב שני ב-2020, וקליבלנד נותנת את ג'ורדן קלארקסון.

פילדלפיה הולכת אול אין על העונה ומחזקת את הספסל שלה באופן משמעותי עם קלארקסון כשחקן השישי החדש שלה, מוותרת על סקוט שהיה שחקן רוטציה טוב אצלה, ועל סמית' ובולדן שלא ממש מצאו את עצמם שם. אם הניסוי עם קלארקסון לא יעבוד, החוזה שלו מסתיים בסוך העונה ויורד מהספרים. מהצד השני, קליבלנד מקבלת 2 שחקנים צעירים לרוטציה הצעירה שלהם, את מייק סקוט כהשלמת שכר וכוטרן נחמד ובחירת סיבוב שני, כאשר קלארקסון לא ממש התאים למצב הקבוצה ויושב על המשבצת של הצעירים שלה.

ירון טלפז: השם הכי מדובר, קווין לאב, חייב למצוא בית חדש למרות שזה כמובן לא תלוי בו אלא בהצעות שהקאבס יקבלו בשבילו. פורטלנד מוזכרת כל הזמן אז קדימה – שישלחו את ווייטסייד במקומו ויחזיקו מעמד בלי סנטר טבעי עם לאב כ- "סטרץ' 5" עד שקולינס ונורקיץ' יחזרו. בגלל היחלשות המערב, פורטלנד חייבת ללכת "אול אין" על קאם בק לתוך השמיניה למרות רבע ראשון איום ונורא של העונה. אנדרה איגוודלה ליוסטון רוקטס זו התאמה קלאסית – סוף סוף ווינר אמיתי ומנהיג בחדר ההלבשה שלא לדבר על הגנה – בהנחה שהוא ימצא דרך להוריד חלודה. לא ברור מה הרוקטס יכולים לתת לממפיס בשבילו. וגם: דייויס ברטנס לדאלאס – לייצר קבוצת יורו/לטביה ולהביא קלעי 3 בכושר שיא ללוקה.

 

מתן גילור: זה שאלה שאפשר להרחיב עליה בלי סוף, אבל אני ממש אתמקד פה. אני אשמח לראות שחקן ציר משמעותי שמגיע לבוסטון. יש מספיק שחקני כנף ואם יצליחו לתרגם אחד מהם בתוספת נספחים ובחירות לגבוה משמעותי, זה קבוצה שיכולה לקרוא תיגר על גמר אזורי וצפונה מכך. מחוץ לבוסטון, הייתי שמח לראות את ביל משתחרר מחרצובות וושינגטון.

 

מידן בורוכוב: זאת שאלה ששווה התייחסות בעיקר לפני הטרייד דד ליין, אז אני מפליג רחוק עם הטרייד מאשין.

המלצות לקבוצות הליגה –

טורונטו – להטריד את מארק גאסול אולי שווה לחשוב על כריס פול שיכול להשתלב בטורוטו לא רע(למרות שהחוזה שלו זאת חתיכת עצם בגרון)

מיאמי – קווין לאב יכול להיות אופצייה טובה תמורת דראגיץ

בוסטון – חייבת גבוה ואולי קווין לאב על גורדון הייוורד תהיה אחלה של סתימת חור

טוביאס האריס למינסוטה, וויגנס לגולדן סטייט ד'אינגלו ראסל לפילי – למה ?נראה לי סופר הגיוני

הספרס – הגיע הזמן להפטר מלמרקוס אולדריג' ודרוזן. מי שתהיה מספיק פראיירית אז וולקם. אולדריג' יכול להתאים לבלייזרס ולבוסטון. דרוזן ? לא רואה מי שאוספת אותו אבל אפ אתה חולם על טרייד תמיד כדאי להרים טלפון לדיבאץ'.

אריק גנות: בגדול – טריידים של שחקנים טובים מקבוצות גרועות לקבוצות פלייאוף, לדוגמה:

מרקוס מוריס לדאלאס בשביל קורטני לי וג'סטין ג'קסון ובחירת דראפט מהניקס: דאלאס ממצבת את עצמה כקוטנדנרית, ומוריס הוא בדיוק השחקן החמישי או השישי שיושב על תקן של סקורר משני שהם צריכים. הניקס לא הולכים לשום מקום העונה וישמחו לקבל שחקן צעיר שאולי ייצא ממנו משהו ועוד בחירת דראפט.

קווין לאב, טריסטן תומפסון וג'ורדן קלרקסון למיאמי בשביל דרגיץ', ג'יימס ג'ונסון, אליניק, וויטרס ומאיירס לנארד ובחירת דראפט ממיאמי   – מיאמי הרבה יותר טובה ממה שחשבנו, והתוספת של לאב ותומפסון יכולה לשדרג אותם למעמד של קונטנדרית רצינית. ווינסלו, נאן והירו נראים מספיק טוב כדי להחזיק קו אחורי וקלרקסון ייתן משהו, גם אם פחות מדרגיץ'. קליבלנד אחת הקבוצות הגרועות בליגה ואין לה סיבה להחזיק את לאב והחוזה הענק שלו, מקבלת בעיקר הקלה כלכלית ומנטור לצעירים שלה.

 

ומה הטריידים שלכם? נסו את מכונת הטריידים של ESPN ודווחו לנו מה יצא לכם.