ושוב המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ. והפעם מתן גילור וניב שכטר מפוסט אפ, דני אייזיקוביץ' ואריק גנות שלנו, ואורח מיוחד: מרסלו גלייזר.
לברון מלך האסיסטים, הארדן מפלרטט עם 40 למשחק ודונציץ סביב ממוצע טריפל דאבל. איזה סטיטסטיקה תשמר/תתיישר/תשתפר?!
מרסלו:
לוקה פתח את העונה בטירוף ושיפר כמעט כל אספקט במשחק, אך אני מעריך שהמספרים שלו יתיישרו לכיוון ה-28-8-9. מרשים – אבל לא ממוצע טריפל דאבל.
בתחילת העונה המזוקן קלע באחוזי גבינה דיאטטית. ברצף 8 הניצחונות האחרון הוא קפץ ל-42 נקודות למשחק ב-46% מהשדה ו-42% לשלוש (15 זריקות למשחק). ווסטברוק לא יציב, אריק גורדון פצוע, ובמצב בו דנואל האוס הוא הקלעי הרביעי בקבוצה יוסטון לא תנצח ללא התפוצצויות התקפיות של הארדן.
לברון מוליך את הליגה בכ-2 אסיסטים למשחק על סגנו, ומוסר כ-13 מסירות למשחק יותר מאשר אשתקד. לברון הוא מנהל המשחק הטוב בליגה, ונראה שהשנה זה יתבטא גם בצמרת טבלת האסיסטים.
ניב שכטר:
בתחילת השנה דיברנו על קצב משחק כמו בשנות ה-60, כבר אפשר לראות ירידה לקצב הדומה לשנה שעברה. לכן אפשר להניח שממוצעי הנק' והאס' ירדו ככל שתימשך השנה. הארדן לוקח כמות בלתי נתפסת של זריקות עונשין. 14 זריקות למשחק, כשאפשר להניח שירד לכיוון ה-10 הקבוע. הוא עדיין יקלע כ35 נק' למשחק, אבל קשה להאמין שימשיך לדגדג את ה-40.
לוקה, קשה לדעת כי מדובר על שחקן בשנה השנייה שלו בליגה, מאמין שירד, זה לא נראה הגיוני מה שהוא עושה.
לברון, לא רואה סיבה שלא ימשיך ונראה כי הוא שם לעצמו מטרה להוביל את הליגה באס'. אז זה הימור שאני שלם לגביו.
מתן גילור:
ללברון סיכוי טוב לסיים כמלך האסיסטים. אחד המוסרים הטובים בליגה ומשחק עם קו קדמי שמתאים לו שמתרגם את המסירות שלו לסלים. אם זה יהיה חשוב ללברון והוא יהיה מוכן לשלם על זה במספר נקודות נמוך יותר, אז הוא בדרך לשם…
הארדן – אני לא חושב. קשה לשחק בטורבו כל העונה. בנוסף, הוא משחק העונה עם שחקן שגם לו יש אגו וגם לו המספרים חשובים, ואת כל הסיפור צריך לחבר לביתיות במערב עם לייקרס, קליפרס, דנבר, יוטה ואולי דאלאס. הימור -עונה של כ-37 נקודות למשחק.
דונצ'יץ' מסוגל להמשיך לפלרטט אולי זה לא יתהווה לכדי ממוצע עונתי, אבל לפחות 26/8.5/8.5 יהיו לו.
אריק גנות:
לברון מלך האסיסטים – סביר שלברון ינוח השנה, כך שבטוטאל הוא לא ייתן הכי הרבה. פר גיים הוא אמור להיות בטופ. בשנים קודמות היו לידו רכזים שלקחו על עצמם חלק מהובלת הכדור. השנה אין. הוא מוביל את הליגה בכ-2 אס' למשחק. זה יירד, אבל הוא בהחלט יתחרה על מלכות האסיסטים.
הארדן סביב 40 – אמור לרדת. הוא שחקן מצוין, אבל ווסטברוק אמור לקחת יותר נטל התקפי מפול. יוסטון תיאבק על אליפות ותרצה להגיע לפלייאוף עם הארדן במצב סביר.
לוקה סביב טריפל דאבל – יישאר. זה השחקן. כבר בעונת הרוקי שלו בגיל 19 (!) הוא נתן 21, 8, 6 למשחק, ורק משתפר.
דני אייזיקוביץ':
לברון הוא הפוינט פורוורד של הלייקרס ולכן ימשיך למסור הרבה, דונצ'יץ' משיג את הטריפל דאבל שלו בקלות היסטרית, אבל אני מניח שהעונה הארוכה והרצון לכוון לפלייאוף יגרמו לו לזרוק יותר ולמסור פחות. במקרה של הארדן, ההתקפה של יוסטון הופכת להיות יותר ויותר שבלונית ואני מאמין שקבוצות הליגה ימצאו פתרונות ויוסטון תתחיל להפעיל את המנועים האחרים שלה.
הספרס בדרך למטה- האם העונה גמורה או שעדיין אפשר לראות את הפלייאוף בהישג יד?
אריק גנות:
רוב התחזיות הסכימו שהספרס יעלו לפלייאוף העונה. 13 משחקים לתוך העונה ו-3 מהמקום השמיני מוקדם להספיד.
אבל הם יצטרכו להשתפר. הספרס קולעים 8.9 שלשות למשחק, הכי נמוך בליגה. אחוזי השדה גבוהים, אבל כל זה מסתכם בהתקפה ממוצעת.
עיקר הבעיה הוא בצד השני. הספרס רעים בהגנה שנה שנייה ברציפות. קשיי הקליעה מונעים מוויט ומוריי לשחק ביחד, והפוטנציאל ההגנתי האדיר של הצמד הזה בקו האחורי מתבזבז. דרוזן מעולם לא היה שחקן הגנה טוב, ואולדריג', בוודאי בגילו, לא יכול לכסות על כל החורים. אולי פופ וזיכרונות העבר יצליחו להוציא מהקבוצה הזו עוד קצת מאמץ והיא איכשהו תגרד פלייאוף, אבל זה יהיה קשה.
דני אייזיקוביץ':
קשה להמר נגד פופ, וזה לטעמי קצת מסנוור את רובנו, אבל הכתובת נמצאת על הקיר עוד מלפני פתיחת העונה.
כולם מדברים על סגנון ההתקפה המיושן שלהם (זריקות ל 2), אבל הבעיה היא בהגנה. בעשרת המשחקים האחרונים הספרס סופגים 118.7 נק' למשחק (מקום 27 בליגה). דרוזן ואולדריג' לא שחקני הגנה גדולים, תוסיפו מהספסל גאנרים שלו שומרים כמו מילס והתוצאה ידועה. הצעירים מקבלים את רוב המשימות ההגנתיות, אבל זה לא באמת עוזר. יתכן שפופ ימצא פתרונות על ידי שימוש בקארול ורודי גיי, אבל לא נראה שהוא מחבב אותם יותר מדי, ולכן אני מאמין שזו העונה שהספרס באמת לא יגיעו לפלייאוף.
מרסלו:
הספרס מדורגים במקום הרביעי ברייטינג התקפי (למרות שבמבחן העין ההתקפה מדשדשת).
בהגנה לעומת זאת המצב בקרשים. הספרס מדורגים 28, היריבות קולעות מולה ברבעון העליון של האחוזים בליגה מהשדה ולשלוש, וזאת למרות אחד הלו"זים הקלים בליגה עד כה.
דז'ונטה מארי (ברגע שתוסר הגבלת הדקות), יקוב פלטל ודמארה קארול יכולים לשפר את ההגנה של הספרס, אך ייתכן שבדרך יפגעו בהתקפה שלה.
בשורה התחתונה: ישנם 3 מקומות פתוחים בפלייאוף המערב, ואני סומך על פופ שימצא את הליינאפים הנכונים שייצבו את ההגנה וייקחו את הספרס לשמינייה הראשונה – המקום שרשום על שמם בטאבו ב-22 השנים האחרונות.
ניב שכטר:
למדנו כבר אף פעם לא להמר נגד הספרס, אבל השנה זה מרגיש שונה. לא יודע אם פופוביץ' סבל מהכישלון בקיץ ומאס בכדורסל, אולי זו ההצנחה של טים דאנקן ששם את בקי האמונד בפרצוף של WTF או השינויים מאחורי הקלעים כשגם ביופורד לוקח צעד אחורה, אבל הקבוצה נראית שבורה ומבולבלת. היא ספגה את רצף ההפסדים הארוך ב-20 שנה האחרונות ונראה שהולכים לקראת חישוב מחדש.
מתן גילור:
העונה ממש לא גמורה, אבל המצב לא פשוט. זה לא שיש להם איזה כוכב פצוע שאמור לחזור ולהרים את הקבוצה וגם לא נראה שיש להם המון נכסים משובחים כדי להביא אחד כזה. כרגע הם שני משחקים ממקום 9, כשפיניקס בתמונת הפלייאוף. זה עתיד להשתנות ויש עוד מספיק זמן ומספיק מרווח טעות. אבל, הבעיה היא שמדובר על קבוצה לא מספיק טובה. רוצה לומר, שהעונה ממש לא גמורה מבחינת המאזן הנוכחי, אבל נראה שהם לא אחת משמונה הטובות במערב.
איזה קבוצה פתחה את העונה טוב מדיי ותחזור למקומה הטיבעי?
מתן גילור:
פיניקס לא תהיה בפלייאוף. זה יתאזן. בוסטון לא תסיים ראשונה במזרח וגם לא שניה. קל וחמר אחרי הפציעה של היוורד. גם מיאמי וטורונטו לא ישמרו על אחוזי הצלחה עד כדי כך גבוהים. שתיהן תאבקנה עם אינדיאנה על המקום הרביעי לדעתי.
אריק גנות:
מיאמי. הם כנראה יהיו בפלייאוף, אבל שני משחקים מצמרת המזרח זה מוגזם.
לג'ימי באטלר יש הרבה מניות בטירוף הזה. קנדריק נאן הוא כנראה שיחוק יפה מהדראפט, ובאם אדבאיו הוא סנטר טוב. אבל אחוזי שדה של 48.2% (ראשון בליגה), אחוזי שלוש של 39.6% (שני), 26.2 אס' למשחק (שישי בליגה) מקבוצה שאין לה מוסרים גדולים והגנה שסופגת 103.7 למשחק (שישי בליגה) זה מוגזם. אלה מספרים של אלופה.
בנוסף דרגיץ', באטלר ו-ווינסלו מאוד מועדים לפציעה. סביר שנראה ירידה של מיאמי אחרי פציעה של אחד מהם.
דני אייזיקוביץ':
דאלאס וגם מיאמי. קשה לי לראות את דאלאס מסיימת את העונה במקום החמישי במערב הכל כך צפוף. מצד שני, הם נראים נפלא ואני מאמין שעדיין יתנו מאבק יפה על מקומות 7-9 בכניסה לפלייאוף.
הסיפור של מיאמי חריג יותר, הם כרגע מדורגים במקום השלישי במזרח ונהנים מפתיחת עונה של רוקי שבכלל לא הגיע מהדראפט. אני מאמין שטורונטו, פילדלפיה וגם אינדיאנה יעברו את מיאמי ככל שהעונה תתקדם ויחזירו אותה למקומה הטבעי שהוא 6-8 במזרח.
מרסלו:
החשודות המיידיות הן דאלאס, מינסוטה ופיניקס.
דאלאס זכאית מחמת הספק. לוקה אמנם אלוהי העונה, אבל פורזינגיס עדיין לא בעניינים, כך שטרם ראינו את המיטב מדאלאס.
פיניקס פתחה ב-2-5 מפתיע, אך מאז הפסידה 5 מ-7. רוב ההפסדים היו לקבוצות איכותיות, כך שנראה שפיניקס לא תחזור העונה למקומה הטבעי בצריח הטנק.
האקס פקטור של מינסוטה הוא אנדרו וויגינס המושמץ, שקולע 7.5 נקודות למשחק יותר מבעונה שעברה בכ-6% יותר מהשדה. ההיסטוריה מלמדת שלצד התפרצויות פוטנציאל אנו צפויים לסלאמפים בהם לא רק שהוא יתרום אלא יזיק. הכישרון סביב קא"ט מוגבל, כך שללא יכולת שיא לאורך זמן מוויגינס מינסוטה תדעך, וזה כנראה מה שיקרה.
ניב שכטר:
החשודות המיידיות אלו פיניקס ושארלוט שהפתיעו את כולם, אבל ככל שמתקדמת העונה נראה שיחזרו למקומם הטבעי בתחתית הקונפרנסים שלהם. במיוחד לגבי שארלוט שצפיתי שיהיו הקבוצה הגרועה במזרח, אני חושב שהם צפויים לנפילה בהמשך.
דאלאס גם חשודה בעיני, אבל כשאני מסתכל על הנפילות של ג'ס והספרס, נראה שנפתח להם מקום לכיוון הפלייאוף, אז אולי האופטימיות במקומה.
כרמלו חוזר: כשלון, או עדיין יש לו מה לתת?
ניב שכטר:
כרמלו זה מקרה עצוב של שחקן על שהמשחק פשוט התקדם ממנו. סט היכולות שהוא נותן לעומת החסרונות פשוט שם כל הרכב איתו בבור. לא מאמין שישאר בקבוצה עד האולסטאר, רק מקווה שיפרוש בעצמו ולא יחתך שוב אחרי שבועיים
מתן גילור:
מלו שחקן מוכשר ויכול להיות שיש לו מה לתרום, אני פשוט לא חושב שפורטלנד היא המקום המתאים לכך. זה לא סוג השחקן שהם צריכים. שחקנים שיוצרים לעצמם באיכות גבוהה יש להם כבר שניים. הם צריכים מישהו שידע להוציא לפעול טוב כשיוצרים עבורו. קשה לי לראות את מלו מקבל על עצמו את התפקיד שהווארד קיבל על עצמו בלייקרס, כפועל שחור שעושה הגנה וחי על נבלות. לפיכך, אני חושב שהחזרה שלו לליגה תחשב ככישלון.
אריק גנות:
"כשלון" תמיד מוגדר יחסית לרמת ציפיות, וקשה לפתח יותר מדי ציפיות מכרמלו. הוא היה גרוע באוקלהומה סיטי, השנה האחרונה שבה שיחק כדורסל באמת. אחוזי השדה שלו ירדו מנמוכים לנוראים. אפילו עונשין הוא לא קלע, והוא היה אחד משחקני ההגנה הגרועים בליגה. בפלייאוף הוא כבר בקושי שיחק, ובצדק.
מאז עברה שנה שבה שימש כרעל בחדר ההלבשה של יוסטון, נחתך אחרי עשרה משחקים, ואף אחד לא רצה אותו מאז ועד לפורטלנד הפצועה והמפסידה. אז אם ב-"יש לו מה לתת" אנחנו מתכוונים ל-"הוא מסוגל עדין לזרוק הרבה, לקלוע מעט ולשמור גרוע" אז כן, יש לו מה לתת. פורטלנד לא תשתפר מזה.
דני אייזיקוביץ':
וואלה. אני אפתיע ואומר שאני מאמין בו. נראה שהוא ירד במשקל, שיפר את הקליעה מבחוץ וגם מבין את מקומו. הוא פתח את שני המשחקים הראשונים עם יותר מדי זריקות, אבל אפשר להבין שהוא חלוד אחרי שנה שהוא לא משחק ברמות האלו. אני חושב שהפתיחה דווקא די מעודדת ואני דווקא מחזיק לו אצבעות שימצא את מקומו בחזרה.
מרסלו:
ב-4 העונות האחרונות כרמלו קלע ב-42% מהשדה, כשהוא דועך מעונה לעונה. התקפית הוא כנראה ימשיך להיות לא יעיל, הגנתית הוא אף פעם לא היה טוב ואין סיבה שבגילו המתקדם ואחרי שנה מחוץ למגרשים יתייעל אפילו באחד מהאספקטים הללו. כל זה עוד לפני שדיברתי על הכימיה בקבוצה עליה הוא יכול להשפיע רק לרעה.
זאק קולינס נפצע לתקופה ארוכה, אל פארוק אמינו ומו הארקלס עזבו לאחר שנים בהם איישו את עמדות והפרוורד, וכעת בפורטלנד נוצר בור בעמדה הזאת – בור שכרמלו במצבו לא יוכל למלא.
אין שום סיכוי שיצא משהו טוב מהשילוב הזה.
שאלת יורליג: האם מכבי תל אביב ברמה של פיינל פור? או שפתיחת העונה משקרת?
דני אייזיקוביץ':
קשה לומר. כרגע כ-6 קבוצות מראות שהן יכולות להיאבק היטב על המקום בפיינל פור, מכבי ביניהן. הפתיחה לא משקרת, אבל עומרי כספי לצערנו נפצע כאן כמו שהוא נפצע בנ.ב.א., ווילבקין גם בעומס גבוה מאוד והשאלה האמיתית היא האם העומק של מכבי יספיק לה כדי להגיע לפיינל פור. נכון להיום, ביכולת שהיא מראה כאשר היא בהרכב מלא היא בהחלט יכולה וצריכה להגיע לשם. הבעיה היא שנדמה שהשחקנים של מכבי קצת יותר פריכים משחקני היריבות וגם אם הם לא יותר פריכים העומק של מכבי זה לא העומק של ברצלונה, צסק"א, מילאנו, אנאדולו ומילאנו.
מרסלו:
חלק מהקבוצות שהתרגלנו לראות בצמרת היורוליג נמצאות בדעיכה: פנרבחצ'ה, אולימפיאקוס, ז'לגיריס ובאסקוניה. צסק"א איבדה את רודריגז, דה-קולו, האנטר וקלייבורן (פציעה) ולמרות סגל מרשים (רון בייקר – לא אתה) היא חווה קשיים כמו כל קבוצה חדשה.
זה פותח את הדלת לקבוצות מסוגן של מכבי ת"א להשתחל לפיינל-פור.
כדי להגיע לשם מכבי תצטרך להתגבר על חלק מבין אנדולו (פיינליסטית 2019), מילאנו (שצירפה את סקולה, מאק, רודריגז ואתורה מסינה), ברצלונה (עם סוללת הכוכבים), ריאל מדריד וחלק מהדועכות שציינתי וסביר שתשתפרנה.
מכבי הנוכחית היא הגרסה הטובה ביותר של המועדון מאז הזכייה ב-2014, אך היריבות איכותיות ונדרש שיפור נוסף כדי שנוכל לדבר עליה במונחי קונטנדרית
ניב שכטר:
מכיוון שלא ראיתי משחק אחד העונה, אני לא ממש האוטוריטה בתחום. אבל מהביקורות שאני קורא כאן באירופה, נראה שיש הרבה כבוד לצורת המשחק ובעיקר ההגנה של מכבי השנה. אז כן, למה לא.
מתן גילור:
זולת מכבי תל אביב, לא צפיתי במשחקי יורוליג, אז עדיף שלא אענה על השאלה הזו. זה יהיה לא ראוי מצדי להשיב רק על סמך תוצאות של מספר חד ספרתי של משחקים ותו לאו.
אריק גנות:
קשה לדעת. מצד אחד – נראה שמכבי פגעה עם הרבה מהשחקנים שהגיעו. כספי טופ יורוליג, האנטר מצוין, ו-וולטרס מנהל משחק ברמה שהיתה מאוד חסרה לקבוצה. עם השיפור של ווילבקין ודיברתולומיאו הם נראים ממש טוב.
מצד שני מכבי פגשה בעיקר קבוצות חלשות או קבוצות במשבר, והפסידה לקבוצות הצמרת.
מה שיש כרגע אמור להספיק לטופ 8, אבל פיינל פור מול קבוצות עם תקציבי ענק כמו ריאל, ברצלונה, צסק"א, מילאנו ואנדולו זה אתגר אחר. כרגע נראה שמכבי יכולה להגיע לשם, אבל זה רחוק מלהיות בטוח.
