1. המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ, והפעם מתכוננים לסופ"ש האולסטאר. אמנם אתם קוראים כנראה אחרי, לפחות אחרי משחק הכוכבים העולים, אך התשובות נכתבו לפני. והפעם איתי קדם, יאיר זעפרני, משה דוידוביץ', שרית מרקוביץ' שוויד ואור עמית מהעמוד Insignifistats התכנסו לדון.

 

מה עובר על אינדיאנה? דווקא לאחר שאולדיפו חזר היא לא מפסיקה להפסיד.

אור עמית: מה זה דווקא לאחר? זו אחת הסיבות העיקריות. דיפו בינתיים לא מצליח לפגוע בים אם הוא זורק מאוניה, זה כנראה שכר לימוד שהפייסרס מוכנים לשלם, ובטיימינג לא רע שישה משבעת המשחקים של הפייסרס מאז שדיפו חזר היו בבית, הוא נח בבק טו בק, וככל שהוא יוריד את החלודה המצב ישתפר. יכול להיות שיש גם אלמנט של ירידת מתח שהגיעה אחרי מסע חוץ מוצלח למדי מבחינתם. בכל מקרה אני לא חושב שמשנה להם את מי הם יפגשו בסיבוב הראשון בין מיאמי, בוסטון וטורונטו, והם כרגע לא מאיימים על ביתיות – אבל גם לא מאוימים מהדרדרות למקום השמיני ופגישה עם הבאקס.

 

משה דוידוביץ': הבעיה של אינדיאנה כרגע היא אותה בעיה שהיתה לוולטר וויט בשוברים שורות – כימיה. מחזירים לפעילות אחרי שנה שחקן שהיה הכוכב של הקבוצה ובינתיים למדו להסתדר בלעדיו ועכשיו הוא מנסה לחזור לאט לאט לקצב משחק וליכולת טובה באופן הדרגתי. אולדיפו שחקן טוב וקבוצתי ובסוף זה יבוא. בעיה נוספת היא שהקלעי הבולט של הקבוצה העונה , טי גיי וורן (באמת? וורן? הקלעי המוביל?? כן) היה קצת פצוע ולא שיחק שלושה משחקים. יהיה בסדר באינדיאנה – זה לא משבר כרגע זה מכה בכנף.

 

שרית מרקוביץ' שוויד: אינדיאנה בסלאמפ, אבל זה רק הגיוני שיקרה. בטח כשהשחקן הכי חשוב שלה רק חזר מפציעה קשה, אחרי שנה מחוץ לפרקט. האיש צריך להוריד הרבה חלודה ולהיכנס לכושר משחק. אלו דברים שלוקחים זמן. לפעמים גם הרבה זמן. כרגע אולדיפו משחק עם מגבלת דקות וכבר מאז שחזר, הוא הספיק גם לנוח משחק או שניים על הספסל כדי לא להעמיס עליו. כל זה גורם מגביל מבחינת צוות האימון וההרכבים שמשחקים עם ובלי דיפו. 

בנוסף, דיפו חזר לקבוצה שונה מזו שהיתה עונה שעברה. הוא צריך להתרגל לשחק לצידם של מלקולם ברוגדון, ג'רמי לאמב ולהתמודד עם 3 שחקנים שונים שקוראים להם TJ. לא פשוט בכלל. 

 

איתי קדם: ברוגדון נכנס היטב לנעליים של מנהל המשחק והמנהיג באינדי, בקבוצה נוצר FLOW יפה מאוד בין הגבוהים והקלעים כשהוא מוביל את ההתקפה והקבוצה הגיבה גם הגנתית בהתאם ובתיאום. להחזיר את הכוכב שלך לעניינים במיוחד כשהוא חלוד כמו שאולדיפו נראה עד עכשיו מצריך התאמות שאינדי כנראה עוד לא הצליחו ליישם. אני מאמין שבסופו של דבר הוא יכנס לתלם וגם הניצחונות יגיעו, בכל זאת מדובר בקבוצה אינטליגנטית ומוכשרת שיש לה מקום בצמרת המזרח. סבלנות היא שם המשחק כאן.

 

יאיר זעפרני: ביידיש יש פתגם שאומר שאי אפשר לשבת על שני סוסים עם ישבן אחד. נראה לי שבמקרה של אינדיאנה זה הפוך – כרגע יש יותר מדי ישבנים על פחות מדי סוסים. הכניסה של אולדיפו, פלוס העובדה שאחרי חלק ראשון של העונה מרובה פציעות – פתאום כולם כשירים, גורמת לכך שהרוטציה של החבורה של מק'מילן צריכה להיבנות מחדש. ארון הולידיי לא רואה פרקט, טי.ג'י מקונל משחק בקושי ומלקולם ברוגדון לא מוצא את עצמו. כמו שאני מכיר את מק'מילן זה יסתדר תוך כמה משחקים (וזה כבר התחיל להסתדר במשחק נגד מילווקי, בו ברוגדון היה גורם חשוב בניצחון), ככה שאני לא רואה סיבות לדאגה.

 

יוסטון-בול – טרנד חולף או העתיד של הכדורסל?

משה דוידוביץ': יוסטון בול נוצר משתי סיבות – 1 בקיץ הביאו את ווסברוק על פול, ולשחק מוריי בול גם עם קאפלה וגם עם ראסל זה בעייתי מאוד

2 מייק דאנטוני בפיניקס של לפני 13 שנה כבר הלך על סוג של סמול בול עם הרבה שלשות – רק שהוא לא הלך עם זה עד הסוף – ועכשיו זה ללכת אול אין בכל הכח.

האם זה טרנד העתיד? תוך שלושה חודשים נגלה האם זה הצלחה מסחררת, או, רוב הסיכויים, כישלון מפואר.

 

שרית מרקוביץ' שוויד: בקבוצה שבנויה סביב הארדן וכוללת גאנרים וסנטר קלאסי שחונה בצבע, לווסטברוק, על 23 אחוזיו לשלוש, היה קשה לשחק את המשחק שלו. למזלו, מורי לא מפחד לעשות ניסויים ושינויים תוך כדי תנועה. מורי העביר את קאפלה בטרייד והתחיל ניסוי חדש. הוא לקח את הסמול בול שגולדן סטייט הביאה לליגה וכיווץ אותה לאקסטרה סמול. הארדן, ווסטברוק ופורוורדים סוויצ'אביליים שקולעים טוב משלוש. בינתיים זה נראה טוב, אבל האם בפלייאוף, כשהכסף על השולחן, יוסטון תצליח להתמודד עם הגובה והכשרון של הלייקרס? עם הקליפרס? או עם דנבר ויוקיץ? אני לא בטוחה. ובדיוק מהסיבה הזו, לא נראה לי שהשיטה תתפוס תאוצה. מה שבטוח יהיה מעניין לצפיה.

 

איתי קדם: ברמה האישית אני מאוד מקווה שהכדורסל לא הולך לכיוון שיוסטון מובילה. נכון שהליגה כולה הולכת לכיוון של קלעים, סופר קלעים ואקסטרא לוגו סופר קלעים וזה לעיתים יפה לעין אבל זה גם גורם להרבה אלמנטים של המשחק להיעלם. אם שם המשחק הוא רק מהירות וקליעה אז בעיניי זה הרבה פחות כדורסל ממה שיש למשחק להציע. יבוא היום והגלגל יתהפך ושחקנים גדולים יחזרו להוביל. אם קבוצה כמו יוסטון תיקח אליפות בלי אף שחקן בגובה 2 מטר זה ישנה את המשחק לחלוטין. וגם בליגה הנוכחית הסיכוי שקבוצה כזו תזכה קטן אם כי לא מופרך.

 

יאיר זעפרני: הו אלוהים, בבקשה תעשה שזה טרנד חולף. רק זה חסר לאנשים מעל 2 מטר שמסתובבים בעולם שלא רק שהם לא יוכלו למצוא מכנסיים במידה שלהם, הם גם לכדורסל כבר לא יהיו מתאימים… אבל אם נהיה רציניים יותר לרגע, נראה לי שמורי לוקח את הדברים לקיצוניות, שהיא ניסיון יצירתי נחמד אבל לא סנונית שמבשרת על משהו. יוסטון תתקשה לשחק כדוסל פיזי עם ההרכב הזה לאורך זמן ובסופו של דבר לא תנצח יותר בגלל הסופר סמול-בול שלה, מה שיכשיל את היוזמה וימנע גם את החיקויים שלה. או ככה לפחות אני ממש מקווה.

 

אור עמית: שניה, בואו ניתן לניסוי הזה של מורי לעבור סדרת פלייאוף (או לא לעבור) ואז נראה. אני חושב שהסיפור האמיתי כאן הוא – אם להשאיל מונח מעולם שונה –תפקיד א-בינארי. החלוקה לגבוהים ונמוכים כבר לא קיימת כמה שנים, וקבוצות מתנסות : פילי עושה את זה הפוך עם הסייז, למשל, ונראה עוד דוגמאות, אבל צריך לראות שזה מתאים גם לפרסונל. ליוסטון זה מתאים כי יש לה את הארדן, ראס וטאקר. לנולה גם, עם זאיון ב-5 ובול את הולידיי מאחורה. לפורטלנד עם דיים וסי.ג'יי (ומלו ב-5) פחות. בסוף יורידו גארדים לפוסט והגבוהים ישחקו בחוץ, ודון נלסון ידליק איזה ג'וינט וישאל: עכשיו באים?

לקראת שבוע האולסטאר, ההימורים שלך:

מנצחת המיין איבנט+MVP

מנצחת משחק הכוכבים העולים

שלשות

דאנק

שרית מרקוביץ' שוויד: לברון, דיוויס, דונצ'יץ', הארדן וקוואי או יאניס, אמביד, סיאקם, קמבה ויאנג. את מי הייתם בוחרים? אני לגמרי עם טים לברון. יותר מזה, לדעתי זה לא כוחות. לברון, כמה לא מפתיע, הוא ג'נרל מנג'ר יותר טוב מיאניס. לגבי ה-MVP, אני אלך על לברון. בגיל 35 כשהוא רואה את סוף הקריירה באופק אולי הוא ירצה להוסיף עוד תואר אישי אחד לאוסף.

 

במשחק הכוכבים העולים, תנצח נבחרת ארה"ב. לא שלנבחרת העולם חסר כשרון, אבל ג'ה מוראנט, טרה יאנג וזאיון על פרקט אחד יביאו לארה"ב את הנצחון.

בתחרות השלשות. אם דיים לא היה פצוע, הייתי נותנת לו את הפרס, אלך על המחליף שלו. בוקר. בדאנקים, אחרי שב-2016 התואר נשדד ממנו והלך לזאק לאבין, השנה זו השנה של ארון גורדון.

 

איתי קדם:

מנצחת המיין איבנט+MVP מאמין שהקבוצה של יאניס תרצה יותר. ובכלל איך קובעים מי מנצח בשיטה הזו, הבנתם? במידה ויאניס ינצח מאמין שהתואר ילך אליו. ומכיוון שרוחו של קובי תשרה על כולם מניח שה-MVP ילבש חולצת לייקרס במידה והניצחון יהיה בצד השני.

משחק הכוכבים הצעירים: מוראנט, יאנג, וציון ביחד? אר יו קידינג מי? מי לא ירוץ לראות. לא משנה מי ינצח זאת תהיה הצגה.

שלשות: למעשה המיין אבנט האמיתי של הליגה, חבל שלא משכללים ומוסיפים מרחקים חדשים לזריקה. ביום נתון כל אחד יכול לקחת – מכיוון שחזרתו של הקלעי הלבן חזקה מתמיד – אני עם דאנקן רובינסון.

דאנק: התחרות המיותרת של כל סוף השבוע ועם זאת מצליחה מדי פעם להפתיע (גורדון/לאבין). אז להקליט ולצפות אם קרה משהו.

 

יאיר זעפרני: אני אתחיל מזה שאם יש ילדים בקהל, אני מציע להם מניסיון העבר, לא להקשיב להימורים שלי לרגע. המציאות איכשהו מסתדרת בשורות הפוך מהתחזיות שלי…

ואחרי האזהרה, אומר כך:

את האירוע המרכזי תנצח קבוצת לברון. רוח לברון וכו'. ה-MVP יהיה ג'ייסון טייטום כי הוא בכושר מעולה או דווין בוקר, כי הוא יבוא להוכיח.

במשחק הכוכבים העולים תנצח הקבוצה האמריקאית ולו רק כי אין מספיק כישרון בצד השני (לוקה לבד זה לא מספיק כישרון)

בתחרות השלשות ינצח זאק לאבין, כי הוא מרגיש בבית וזה יהיה אחד מהלילות הנדירים שהכל נכנס לו.

ואת תחרות הדאנק ינצח דוויט האוורד, כי קאמבק זה עד הסוף.

 

אור עמית: מנצחת המיין איבנט + MVP: טים לברון. ג'ייסון טייטום, אחרי נסיגה ביכולת בעונה שעברה הוא רוצה לשים חותמת רשמית על ההשתייכות שלו לליגה 'של הגדולים' ולהמשיך את המומנטום של הבחירה לשחקן השבוע שעבר

מנצחת משחק הכוכבים העולים: אני רוצה לומר 'נבחרת העולם', כי לרוב מגיע איזה נו-ניים כדי לגנוב את ההצגה (היי, מו ואגנר) אבל יש לי תחושה שזו השנה של נבחרת ארה"ב,  טריי ג'יי וההום-טאון הירו קנדריק נאן יבואו לתת הצגה.

שלשות: מגיע לדוויס ברטאנס, אבל זה אף פעם לא הולך עם מי שמגיע לו. באדי הילד הוא הסוס השחור לדעתי.

דאנק : אני מתלבט בין המשך עונת הקאמבק של דווייט לבין דרק ג'ונס ג'וניור, למרות שהוא הראה מחסור חמור ביצירתיות. מי מהם שיצליח לרתום את וינס קארטר לדאנק 20 שנה אחרי התחרות ההיא.

 

משה דוידוביץ': באולסטאר את האירוע הראשי לא תנצח אף קבוצה כי אף אחד לא יבין את החוקים. וברצינות – הקבוצה של לברון – כי יאניס ג׳י אם בערך ברמה של מייקל ג׳ורדן הג׳י אם.

את הדאנק ייקח ארון גורדון כי אף אחד לא קרוב אליו ברמה אפילו, והשלשות ייקח שחקן שלאו דווקא קולע שלשות קשות אחרי כדרור כמו לילארד או טריי יאנג אלא דווקא שחקנים שגדולים בקאץ׳ אנד שוט כמו גו האריס או דאנקן רובינסון.

משחק האולסטאר הפך לשולי, תנסה לכתוב המלצה חמה למה בכל זאת היית ממליץ לצפות במשחק.

איתי קדם: אני חושב ששיטת הניקוד החדשה ושיטת ההכרעה החדשה מסקרנות ברמה הבסיסית ולו רק שנוכל לומר אם הניסוי הצליח או נכשל. למי שיש תחושות נחיתות אל מול השחצנות המובנית בלברון וקבוצתו יהיה מסקרן לראות את יאניס וחבורתו "הלוחמת" מנסים לנצח ולמחוק למלך את החיוך ולו רק בשביל לבחור בכל רבע למי הולכת התרומה…  בעבר היה נהוג להוריד לספסל ראשונים את הרוקיס שפתחו בחמישיה האם זה יקרה גם הפעם? ולסיום מי יחזיק את הכדור בקבוצה של לברון? לברון? לוקה? פול? ווסטברוק?

 

יאיר זעפרני: משחק האולסטאר הפך לשולי כי הוא מיצה את עצמו, כי הוא לא מעודכן, כי במציאות בה יש ליג-פאס אנחנו רואים את הכוכבים כל הזמן, וכי בשביל לראות משחק בלי הגנות עם סקור גבוה, אפשר פשוט לראות את וושיגנטון וויזארדס. ולכן, אם צריך להמליץ על משהו להסתכל עליו, זה כנראה על הדבר שיוצא דופן או המרגש במשחק כל-הכוכבים או במילים אחרות 'לוקה דונצ'יץ' (שעונה על שתי הקטגוריות). הופעה ראשונה מיני רבות על הבמה הראשונית לנער הפלא הסלובני וסיבה של חובבי הכדורסל האירופאי להרגיש חלק אינהרנטי מהחגיגה.

 

אור עמית: כי המשחק הזה הוא הזדמנות מצוינת לשחקנים לקבל את ה'כבוד' שלהם מהליגה. נכון שקל לומר שזה משחק בלי הגנות ובלי תחרותיות, אבל כמעט כל שנה יש מישהו שבא לדרוש את המקום שלו. שנה שעברה זה היה יאניס, השנה זה יכול להיות דיים, או ג'ייסון טייטום, או אולי טריי יאנג שינסה להוכיח שהפרגון שהוא קיבל מהקהל מוצדק. חוץ מזה מה כבר יש לכם לעשות בראשון בלילה? גם ככה אין משחקים.

 

משה דוידוביץ': נתנו לבנאדם שלא סובל את האולסטאר לכתוב על למה צריך לראות את האולסטאר. אז נו, אם צריך אז צריך – אולי החוקים החדשים יוסיפו עניין, אולי יהיו קצת מהלכי היילייט ואולי, שומו שמיים, תהיה קצת הגנה?!!?

ובכל זאת – תחרות הדאנק ותחרות השלשות הן הסיבות האמיתיות לצפייה בפארסה הזו.

 

שרית מרקוביץ' שוויד: למה לצפות במשחק ראווה נטול הגנות, שבו מנסים לשבור את שיא הנקודות למשחק ו/או את שיא השלשות שנזרקות במשחק ומידי פעם יש איזה היילייט מגניב? אחת הסיבות היא שהמשחק הולך להיות בסימן קובי וג'יג'י. המשחק יהיה אמוציונלי מהרגיל והקבוצות ישחקו במדים עם הספרה 24 ו-2 על הגב. המספרים של קובי וג'יג'י. סיבה נוספת לראות את המשחק, יש יתרון למשחק ללא הגנות. יש סיכויים גבוהים יותר להיילייטס ממש מגניבים ומי יודע אולי אחרי 3 רבעים של משחק נראה קצת מלחמה ברבע האחרון. בסופו של דבר, חלק מהשחקנים רוצים גם לנצח.

איזה שינויים אתה צופה בדירוגים לאחר פגרת האולסטאר? (מי תצליח להכנס לפלייאוף מאחור?, מי תאבד גובה וכו …)

יאיר זעפרני: הניצחון של ממפיס על פורטלנד לצד היכולת של הספרס במשחקי החוץ של תקופת הרודיאו, גרמו לי להפנים שלא הולך להיות שינוי בשמונה המדורגות ראשונות במערב (כאוהד מינסוטה אני שולח תנחומים לאוהדי הספרס ומבקש לנחם – אחרי 10 שנים בלי פליאוף – מתרגלים…). אם יהיו שינויים הם יהיו בדירוג הפנימי וכאן אני חוזה שיוטה תחלוף על פני הקליפרס (שאם תתחבר – זה יהיה בפליאוף) ויוסטון תתעייף ותתדרדר לכיוון המקום השביעי.

 

אור עמית: פורטלנד לדעתי תצליח להשתחל על חשבון ממפיס. היא תקבל גם רוח גבית מתי שנורקיץ' יחזור, ויש סיכוי שתצליח למצוא תוספת דרך שוק הביי אאוט.  לא יפתיע אותי אם יוסטון יקבלו את יתרון הביתיות מול יוטה, שבינתיים מתקשה מול חלק מקבוצות הפלייאוף (מבין 6 הקבוצות האחרות עד המקום השביעי במערב הם במאזן חיובי רק מול הקליפרס). במזרח? אורלנדו יכולה לבעוט בדלי, בקלות. וושינגטון יכולים להשתחל פנימה רק כי בראדלי ביל. מעבר לזה? לא רואה שינויים דראסטיים במיקומים. אולי בביתיות בין פילי ומיאמי.

 

משה דוידוביץ': לילארד ופורטלנד תמיד מתפקדים חזק אחרי פגרת האולסטאר, והשנה הם כבר התחילו מוקדם אז צופה להם התקדמות נוספת. פילי תדחוף חזק להגיע למקום השלישי ולהימנע ממילווקי עד גמר המזרח ותצליח. אורלנדו תשתפר ותבטיח מקום בפלייאוף בזכות ההגנה שלה, ויוסטון? רק אלוהים יודע מה יקרה עם יוסטון – כנראה שזה יצליח יותר מאשר ייכשל בעונה הרגילה.

 

שרית מרקוביץ' שוויד: בשנים האחרונות הספרס איכשהו מצליחים להיכנס לפלייאוף כנגד כל הציפיות, אבל העונה הם כנראה ימצאו את עצמם בחופש מוקדם מהצפוי. לא נראה שממפיס מתכוונת לפספס את ההזדמנות להיכנס לפלייאוף. 

לוויזארדס יש סיכוי להשתחל לפלייאוף. הם נמצאים 3 משחקים מאחורי אורלנדו, שכרגע במקום השמיני, עם לו"ז משחקים לא קשה יחסית ובראדלי ביל אחד, שנמצא במוד של דמיאן "לא נבחרתי לאולסטאר אז עכשיו אני עצבני" לילארד, וירצה להוכיח לכולם שהם טעו.

קבוצה נוספת היא הרוקטס שהאקסטרה סמול בול שלה עלול לבלבל את הליגה, יחד עם הכושר של ווסטברוק והקליעה של הארדן יש מצב לא רע בכלל לראות אותם מטפסים במעלה הדירוג.

 

איתי קדם: לטעמי שמונה הראשונות במזרח כבר סגורות, מילווקי -אורלנדו יהיה קצר, בוסטון וטורונטו ילחמו עד הסוף על הסגנות וברוקלין תסיים 7 כמו עכשיו. מיאמי פילי ואינדי ינסו לשפר מיקומים.

במערב 7 הראשונות סגורות אבל הכל פתוח במאבקים הפנימיים במיוחד שלקבוצות יש לא מעט משחקים אחת נגד השנייה. אני צופה מספר שינויים בתוך השמינייה ובינתיים מי שהכי מפתיעות אותי לטובה הן התאנדר ודנבר שמגלות יציבות ואיכות לאורך 50 משחקים. כרגיל שאלת הפציעות תכריע לא מעט ולכן החברה הצעירים של מוראנט נמצאים בעמדת יתרון במאבק על המקום השמיני כשכרגע היחידה שיכולה לתת להם פייט היא ניו אורלינס.