שלוש נקודות לדיון מהשבוע האחרון בNBA : מה אפשר ללמוד מאירועי השבוע ומה אפשר להסיק לגבי ההמשך. השבוע : האיש עם הזקן ויוסטון חוזרים לעניינים, ההגנה של יוטה ג'אז והילדים של מינסוטה.
1. מתבגרים מהר
הקונצנזוס לפי תחילת העונה היה שמינסוטה תבלה לפחות עוד עונה בלוטרי. עם כוכב בן 20 (אנדרו וויגנס) ופוטנציאל ענק בן 19 (קארל-אנתוני טאונס) הציפיות ממיניסוטה הן להמשיך להתבשל ולהפסיד בדרך. מיניסוטה מצידה פתחה את השבועיים הראשונים עם 3 נצחונות ו2 הפסדים. הגם שהנצחונות על הלייקרס ודנבר פחות או יותר צפויים, הנצחון על שיקגו בשיקגו (ואטלנטה, נכתב לפני המשחק) מסמן כיוון אחר.טאונס מראה כבר מהפתיחה שהוא המועמד המוביל לרוקי השנה. שחקנים גבוהים בדרך כלל צריכים תקופת התאקלמות ארוכה יותר לNBA, אבל לא טאונס. הוא מביא את כל הכשרון שלו לידי ביטוי : כושר התמצאות וסיום בצבע, טווח קליעה, יכולת חסימה. הוא מעמיד ממוצאים נפלאים של 15 נקודות בקרוב ל50% מהשדה ו90% מהקו. הוא מוסיף כמעט 10 ריבאונדים ו-3 חסימות למשחק.
אנדרו ויגינס פתח את העונה בצליעה, אבל 31 נקודות שלו בנצחון על הבולס השבוע הזכירו לנו איזה פוטנציאל ענק הוא. וויגנס פתח את העונה בהססנות אבל המשחק נגד שיקגו מסמן איזה שינוי ברמת האגרסיביות שהוא מביא למשחק. גם ריקי רוביו אחרי פציעה קשה ועונה מאכזבת פתי את העונה מצויין. הוא עדיין קולע בפחות מ40% מהשדה ולא מסוגל לקבור שלשה גם בסל של קטסל, אבל הוא קולע 13.6 נקודות עם 9.2 אסיסיטים (שניהם הכי גבוהים בקריירה) ומוסיף 5 ריבאונדים. את עיקר השיפור ההתקפי ניתן ללמוד מהיכולת שלו להגיע לקו (כמעט 6 זריקות למשחק) ולקלוע משם ב89.7%. קווין מרטין הותיק עולה מהספסל ומייצר נקודות בקצב של מכונת יריה.
הפלייאוף עדיין נראה רחוק וקשה להאמין שמינסוטה יצליחו להשתחל.לקבוצה יש 3 מנהיגים וטרנים (גארנט, פרינס, מילר), אבל הם יתקשו להשלים את הנסיון שחסר לצעירים. לקבוצה כמו מיניסוטה גם הנסיון להגיע לפלייאוף חשוב. זה יכול לתת המון בטחון ונסיון לשחקנים. הם יהיו היוטה של השנה הבאה.
2. ההגנה של יוטה, לא קוריוז
אז בואו נדבר על יוטה של השנה. בעונה שעברה החל מפגרת האולסטאר ועד לסיום העונה, ההגנה של יוטה בהנהגת רודי גובר דורגה במקום הראשון במירב המדדים ההגנתיים. מן הידועות הן שזה גם השלב בעונה שקבוצות רבות מעדיפות לצבור הפסדים על פני נצחונות כדי לקבל יותר כדורי לוטרי. אחרות שמעמדן יציב מעדיפות להוריד הילוך כדי להגיע טריים ובריאים לפליאוף. לכן לא היה ברור אם יוטה היא אכן מפלצת הגנתית או שסתם היה מדובר בחריגה סטטיסטית וניצול רכות של היריבות. שבועיים לתוך העונה הזו הג'אז הבהירו לכולם שההגנה שלהם פה כדי להשאר. הקבוצה מאגם המלח מוליכה את הליגה בדירוג ההגנה שלה עם מדד יעילות של 90.3 (2 נקודות מלאות מעל גולדן סטייט שבמקום השני). רודי גובר ממשיך להתקדם באותו מסלול. השנה הוא חסם 24 זריקות בששת המשחקים הראשונים ועם קצת עזרה מדריק פייבורס עם 7 חסימות משלו הצבע של יוטה הפך להיות מקום ששחקני היריבה לא נהנים להגיע אליו.
הגנה מנצחת משחקים, יוטה פתחה את העונה עם מאזן של 4 נצחונות מול 2 הפסדים אבל כל ארבעת הנצחונות הגיעו מול קבוצות חלשות (סליחה ממפיס). ההתקפה עדיין מדורגת בחצי השני של הליגה (מקום 17) וכדי שנוכל לדעת אם ההגנה שלהם מספיקה כדי לסחוב אותם לפליאוף נצטרך לחכות ולראות מה יעשו בשבועיים הקרובים בהם הקבוצה תשחק נגד קליבלנד, מיאמי, אטלנטה, טורנטו ואוקלהומה סיטי לקינוח. אנחנו מבטיחים לעקוב.
3. אמרו כן לזקן.
פתיחת העונה של הרוקטס הייתה גרועה יותר מהסיוט הכי גרוע של קווין מקייל. במשחק הפתיחה הקבוצה הובסה על ידי דנבר החלשה בבית, והמשיכה משם לרצף של 3 הפסדים רצופים, כולם בהפרש של 20 נקודות בדיוק. הארדן נראה כמו צל חיוור של עצמו ובנוסף לחוסר ההגנה שלו, התקשה למצוא את הטבעת. הוא סיים עם 6 מ21 נגד דנבר, 4 מ18 בהפסד לגולדן סטייט וקינח ב2 מ15 בתבוסה למיאמי. הקבוצה נראתה כבויה, הכוכב הגדול שלה שיחק כדורסל נוראי ו3 הפסדים רצופים ב20 יכנסו לספרי ההיסטוריה של המועדון בתור הפתיחה הגרועה אי פעם.
הלוז לשבוע השני לא נראה מאיר פנים לקבוצה במשבר, מפגשים נגד OKC והקליפרס וביניהם אורלנדו המתחדשת ומשחק חוץ בסקרמנטו. המאזן בשבוע הזה? 4 נצחונות, 0 הפסדים ושורה של הצגות של האיש המזוקן. מול אוקלהומה הוא קבר 37 נקודות ביעילות לא גבוהה במיוחד (12-26 מהשדה) אבל זה היה רק הסיפתח. את השבוע סיים הארדן בתור שחקן השבוע של החוף המערבי אחרי 43 נקודות מול הקינגס (13 מ23 מהשדה) ולמחרת 46 נקודות בנצחון החוץ על הקליפרס נטולי כריס פול. למרות שכל ההגנה מתרכזת בלעצור את הארדן, זה לא הפריע לו להגיע פעם אחרי פעם לטבעת. כשההגנה החליפה בפיק אנד רול הארדן ניצל את המיסמצ' מול הגבוהים של הקליפרס למבול של שלשות אוף דה דריבל. על הנייר הרוקטס טובים יותר השנה, טיי לאוסון הוא שדרוג משמעותי לעמדת הרכז ודוויט בינתיים נראה בריא כמו שלא היה הרבה שנים. הרוקטס לוקחים את רצף הנצחונות שלהם לשבוע בו היריבה החזקה ביותר שיפגשו היא דאלאס, יש לשער שהמומנטום החיובי ימשך ומי יודע אולי הארדן אפילו יצליח לגבור על סטף בקרב האישי שכל כך חשוב לו ולקבל את הMVP העונה.
