(נכתב ביוני 2019)

בזמן שרוב הדיבורים סביב הדראפט הם מי ייבחר בטופ, המדיה בארץ מתמקדת גם בסיכויים של יובל זוסמן. עדיין לא ברור אם ואיפה זוסמן ייבחר בדראפט הקרוב, רוב המוקים בארה"ב משאירים אותו בחוץ או לכל היותר כוללים אותו בעשיריה האחרונה (מקומות 50-60) באופן אישי אני לחלוטין רואה אופציה ריאלית שהוא ייבחר על ידי סן אנטוניו (בחירה 49), אינדיאנה (בחירה 50) או שהוא יילקח באחת הבחירות של פילדלפיה בסיבוב השני (הם מחזיקים בבחירות 33,34,42 ו-54)

זוסמן קנה את הדקות שלו השנה באמצעות ההגנה שלו, כמו גם קבלת ההחלטות (חלק מהסקאוטים הדגישו גם את יכולת המסירה תוך כדי תנועה). היכולת של זוסמן לשמור על מגוון עמדות ולהחליף בחסימות בהגנה לצד האפשרות לשמש כמוביל כדור נוסף לצד הגארדים בהתקפה אמורה לשחק לטובתו. לאלו אפשר לצרף גם תנועה נהדרת ללא כדור

הבעיה המרכזית של זוסמן היא הקליעה שלו. האחוזים דווקא בסדר (36% בליגה, 38% ביורוליג) אבל הכמות נמוכה יחסית (שלשה למשחק ב25 דקות בליגה, 0.4 שלשות ב15 דקות ביורוליג) ובעיקר נראה שהזריקה עדיין לא טבעית לו.
בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, הפטל Hapettel העלו את השאלה 'למה שיובל זוסמן לא יהיה קוואי לנארד הישראלי'. והאמת שההשוואה הזו רצה לי בראש גם כן. לפי אייטם של נְקוּדּוֹת בְּצֶבַע – ברק חקלאי משנה שעברה (לינק בתגובות), לזוסמן מוטת ידיים של 2.15 – או 7-1 בתרגום לשיטת המדידה האמריקאית. זה אמנם לא ה2.21 של קוואי, אבל זה הרבה מעל הנורמה

כתוצאה מכך לזוסמן יש כמה ליקויים בזריקה שנפוצים אצל שחקנים עם ידיים ארוכות

הדבר הראשון שקל לראות הוא הDIP – כשמסתכלים על הקלעים הגדולים רואים שבדרך כלל המסלול שהכדור עובר מתחיל מתחת לקו המותן. הורדה של הכדור גורמת למעבר יותר רציף של האנרגיה מהרגליים, לידיים, לכדור. עוזרת לקשת גבוהה יותר ולקליעה חלקה. זוסמן מתחיל את תנועת הכדור – במקרה הטוב – מעל קו המתניים, ולפעמים גם מקו החזה ומעלה. בוידיאו המצורף לא כ"כ שמים לב, אבל לפעמים ה'טעינה' הגבוהה של הכדור גורמת למרפק היד החזקה שלו 'לברוח' הצידה וזה פוגע בקו הזריקה.

למרות הכתוב – אצל שחקנים עם מוטת ידיים ארוכה במיוחד לפעמים נקודת ההתחלה באמת תהיה גבוהה מהרגיל. הסיבה לכך היא שהמסלול שיש ליד לעבור עד לנקודת השחרור הוא גם ככה ארוך יותר, כך שטעינה נמוכה של הכדור עלולה לפגוע בקצב הטבעי של הזריקה ולגרום לשחרור מוקדם מדי של הכדור

הדבר השני – שהוא דווקא הראשון שהייתי מתחיל איתו – הוא זווית הרגליים. חלק גדול מהקלעים מאמץ 'הטיה' של הרגליים, כך שהאצבעות לא פונות ישירות לסל. ההטיה הזו גורמת ליציבה נוחה יותר לזורק, ויישור ברך-מרפק-כף יד (שכולם פונים לכיוון הטבעת). גם בקרב הקלעים שכן 'מצביעים' עם אצבעות הרגליים לטבעת, לרוב רואים בסיס רחב יחסית ברגליים, ולרוב כף הרגל בצד הקולע נמצאת מעט לפני הרגל השניה.

עכשיו בואו נראה את הזריקה של זוסמן:
בתחנה האמצעית קל לראות שהרגליים שלו מקבילות כמעט לחלוטין, וברוחב כתפיים ומטה.
אינדיקציה אחרת לעמידת זריקה מתאימה (אני משתמש במילה מתאימה ולא נכונה, כי כל שחקן שונה בזריקה הנכונה עבורו) היא מה קורה באוויר ולאחר הנחיתה: בתחנה השניה והשלישית (כלומר חצי פינה ימין ואמצע) אפשר לראות שזוסמן נוחת מעט קדימה, ולוקח צעד קטן אחורה כדי לחזור לנקודת הזריקה. זה בגלל שהוא נותן לרגליים שלו 'להסחף' קדימה בצורה נכונה, מה שמוריד את העומס של הזריקה מהכתפיים
לעומת זאת בתחנות 4 ו-5 אפשר לראות שזוסמן נופל כמעט הצידה בגלל הצורך ליישר את ברך ימין שמאלה, לכיוון הטבעת. הטיה קלה של הרגליים לפני הזריקה תוריד את הצורך 'לתקן' באוויר ותוסיף יציבות לזריקה שלו

כתוצאה מכך, אגב, התוצאות של זוסמן בתחנות 2 ו-3 הן טובות (8 ו-9 מ-10 זריקות). לעומת זאת בחצי הפינה השמאלית הוא צריך 12 זריקות כדי להגיע למטרה (8 קליעות). בפינה השמאלית הוא אמנם קולע את כל הזריקות, אבל יותר מדי פעמים הוא מאבד את שיווי המשקל ומגיע כמעט לבייסליין.

לטעמי לזוסמן יש פוטנציאל להיות שחקן משלים בחמישיית NBA. זה לגמרי עליו לשפר את זה.

 

לדיון בעמוד