לברון ג'יימס חוגג 33, וראינו לא מעט ברכות ואיחולים, רצינו גם אנחנו.

חלק מסכמים את הקריירה שלו עד היום. אין לנו מושג באיזה שלב של הקריירה הוא היום, אבל אנחנו מנחשים שיש עוד דרך לא קצרה עד שהיא תגיע לסיומה. האיש בן 33 אבל מעבר לקו השיער שלו, הוא לא איבד כלום ממה שהיה לו. זה נראה כאילו השיא שלו לא נגמר, והירידה לא תגיע. זה ממש לא הזמן לסיכומים.

חלק חוזרים לילדות הקשה שעיצבה אותו.

חלק חוזרים לרגע\ים הגדולים של הקריירה שלו. אנחנו בכלל לא בטוחים שכבר ראינו את הרגע הכי גדול שלו. אנחנו בטוחים שיהיו עוד רגעים גדולים בהמשך.

אז מה נותר לנו לברך? מה אפשר לתת לאדם שיש לו הכל? עדות.

תעזבו את הסיכומים, תעזבו את הדירוגים (זה בסדר להיות אוהד ספורט ולא לדרג), תעזבו את האובססיביות (אהבה או שנאה) ותפתחו את העיניים. לנגד עינינו משחק אחד הגדולים אי פעם. תתענגו. לא היה שילוב כזה של מהירות, כח, גודל, עם חוכמת משחק יוצאת דופן, זכרון צילומי, ואישיות תחרותית. לא יהיה גם. תהנו מזה כל עוד זה נמשך.

זה מה שהוא עשה ביום הולדת 30. איך הוא יחגוג היום ביוטה?