בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA. 

 

3 משחקים היו הלילה בליגה הטובה בעולם, הספרס מביסים את ברוקלין ב 27 הפרש, וושינגטון מצמצמת פערים לכיוון הפלייאוף עם ניצחון על שיקגו ומיאמי מפסידה "בכבוד" לגולדן סטייט. 

 

 

ברוקלין נטס (10 – 28) 79 – סאן אנטוניו ספרס (33 – 6) 106

 

הנטס פיטרו את המאמן הראשי שלהם ליונל הולינס לפני פתיחת המשחק ומינו את טוני בראון למאמן הראשי. בראון הכריז שהמטרה הראשונה שלו היא להעלות את האנרגיה הקבוצתית ולאחר מכן אמר שהוא מצפה למשחק של הערב. כנראה שהוא שכח שהוא פוגש את הספרס:

 

הרבע הראשון דווקא היה לא רע בכלל עבור הנטס שירדו בפיגור 22-20, למרות זאת כבר ברבע הראשון היה אפשר לראות שרמות האנרגיה של ברוקלין לא במקום הנכון. שימו לב לירידה היחסית עייפה שלהם להגנה. קוואי מוציא מתפרצת יחסית איטית שבסיומה אולדריג' (כוכב המשחק של הלילה) קולע לייאפ קל מאוד ומגיע ל 10 נק' אחרי 6.5 דקות של משחק:

הרבע השני היה הרבע של קוואי לאונרד, שהגיע לטבעת בקלות רבה מדי עם שתי הטבעות יפות:

והאלי הופ של דאנקן לקוואי:

הנטס עוד נשארו באיזור בגלל כמה מהלכים יפים של ברוק לופז, ששמר אותם במרחק סביר, 45-38 במחצית:

 

במחצית השנייה הנטס עלו נחושים וזה החזיק בדיוק 3 דקות, כשהם הצליחו להוריד את הפער ל 50-45. פופוביץ' לא נבהל, העיר את השחקנים שלו והספרס יצאו לריצה של 27-11, בסיומה היתרון היה 77-56 ואפשר לומר שהאנרגיות שבראון דיבר עליהן התפוגגו כלא היו.

מה שמרשים בריצה הזו של הספרס היו הדקות של בובאן מריאנוביץ'. בובאן נמצא כרגע בקצה רוטציית שחקני הספסל של הספרס ובקצה רוטציית הגבוהים אחרי דאנקן, אולדריג', דיוויד ווסט ובוריס דיאו.

כל ה 4 שיחקו הלילה טוב בדקות שהם קיבלו (אולדריג' 25 נק' ב 12-17 מהשדה ו 11 ריב', דאנקן 8 נק' , 4-7 מהשדה, דיאו 11 נק' ב 18 דקות ו 4-7 מהשדה, ווסט 8 נק' ב 14 דק' עם 4-5 מהשדה) ומריאנוביץ' שיחק לא פחות טוב מכל אחד מהם עם 13 נק' ב 5-7 מהשדה ב 13 דקות. הוא גם אחראי למהלך שהתחיל עם המסירה המרשימה הבאה:

 

במילים אחרות, לספרס יש כרגע רוטציה של 5 גבוהים בזמן שלרוב קבוצות הליגה בקושי יש 2 שחקנים גבוהים שנמצאים בכושר משחק גבוה.

זו גם הסיבה שהם מנצחים את המשחק הלילה עם 4-13 בלבד מקו השלוש, אבל עם 27 אס', 53.7% מהשדה וניצחון 40-30 מתחת לסלים.

בכל מקרה ניצחון על ברוקלין זה לא סיבה להתרגש, העובדה שכן מרגשת היא שבלי שנשים לב הספרס מתחילים להראות כמו קבוצה נוספת שיכולה לשבור את השיא הבלתי נתפס של הבולס. כרגע הם בקצב של 69 ניצחונות בעונה.

 

עוד נתון מעניין מהמשחק הלילה זה התהליך שעובר על אולדריג'. אולדריג', בדומה לכל שחקן שהגיע לספרס בעבר, היה זקוק לתקופת התאקלמות כדי למצוא את מקומו בקבוצה. ב 6 המשחקים האחרונים נראה שהוא סוף סוף מצא את הקצב שלו עם 20.4 נק' למשחק ב 57.9% ספרסיים מהשדה (להזכירכם הממוצע קריירה שלו הוא 48.5%) ו 10.4 ריב'. 

 

הספרס נראים מוכנים למפגש בחמישי נגד קליבלנד. צריך רק לנצח את דטרויט לפני.

 

אולדריג' כאמור הוביל את הספרס עם 25 נק' ו 11 ריב', לאונרד קלע 17 והוסיף 8 ריב' (וחצה את שיא השלשות העונתי שלו כבר עכשיו), ובובאן מריאנוביץ' סיים עם 13 נק' מהספסל. 

בברוקלין לופז קלע 18 והוריד רק 5 ריב' וג'ו ג'ונסון סיים עם 16. 

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

גולדן סטייט ווריירס (36 – 2) 111 – מיאמי היט (22 – 16) 103

 

המשחק ה"צמוד" של הלילה הגיע דווקא נגד הלוחמים. 

מיאמי היט עלתה לשחק הלילה בלי חסן וייטסייד (כאבים בברך) אבל עם המון אמונה שהם יכולים לעשות את זה. בסופו של דבר, משחק מצויין של דווין וויד וכריס בוש מספיק להם כדי להפסיד "בכבוד" לאלופים שממשיכים להראות כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותם. 

 

בקיץ, זה היה חסן וייטסייד שניסה לעשות קצת שרירים על דריימונד גרין דרך הטוויטר, אבל לצערנו המפגש ביניהם נדחה להזדמנות אחרת. בקצרה, חסן טען שסמול בול יעבוד רק אם הסנטר מהצד השני לא יודע לקלוע, והוא ממש היה שמח לראות איזה שחקן 6,6 מנסה לשמור עליו, גרין לא נשאר חייב:

 

מיאמי פותחת את המשחק עם כריס בוש בעמדה 5 ובוגוט שומר עליו. בוגוט מהמר על הזריקה של בוש במהלך הראשון ובוש מעניש עם קליעה מבחוץ. 

בצד השני בוגוט מעניש את כריס בוש כשהוא מקבל כדור קל להאלי הופ ובהמשך מוסר את המסירה היפה הבאה לקארי:

למרות זאת, נראה שהרכב הסמול בול של מיאמי שחסרה את וייטסייד דווקא מיטיב עם מיאמי והלוחמים מחליטים לעשות שינוי עם כניסתו של איגואדלה על חשבונו של בוגוט. בצד השני מיאמי מגיבה עם הכנסה של טיילר ג'ונסון (ששווה לשים אליו קצת יותר לב) במקומו של דראגיץ'.

הירידה של בוגוט אמנם עלתה לגולדן סטייט בחור מהסוג הבא:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/686760397370556417

 

אבל עד לסוף הרבע הראשון היתרון כבר עבר לידיים של גולדן סטייט: 27-25. 

למרות שנראה היה שהלוחמים הולכים לברוח כמו תמיד, מיאמי הצליחה להישאר במשחק כשהיא מנצלת מהלכי דאבל טים של הלוחמים להטבעות קלות:

הלוחמים מצידם עשו את מה שהם עושים תמיד, הלכו לקארי או דריימונד גרין. גרין היה ענק גם הלילה עם 22 נק', 12 ריב', 6 אס' וגם מהלכי קואסט טו קואסט:

המשחק המשיך להיות צמוד, וויד ניהל את המשחק של מיאמי בצורה מצויינת עם המון אסיסטים יפים ובמחצית זה רק 2 הפרש ללוחמים, 56-54. 

ברבע השלישי הלוחמים מצליחים לבצע את הבריחה הקבועה שלהם ולעלות ליתרון 73-64, כשקארי פשוט מתעלל בשומרים שלו:

מיאמי נשארת בסביבה בזכות ספלוסטרה. 

אחרי שנים של ביקורת אינסופית על המאמן הזה, אפשר לומר שמשהו טוב מאוד קורה במיאמי השנה ואפשר לראות קבוצה מאומנת. במהלך הבא יש 3 חסימות, כאשר חוסם נמוך (טיילר גו'נסון) הוא זה שמתגלגל ומגיע עד לטבעת. כדורסל פשוט ויפה שמנצל היטב את הכלים שיש למיאמי על המגרש:

המהלכים והלחימה של מיאמי הספיקה כדי להוריד אותם רק בפיגור 3 בתום הרבע השלישי עם 80-77 לגולדן סטייט, אבל הניצחון מעולם לא היה מוטל בספק. בכל פעם שהלוחמים רצו להעביר הילוך הם פשוט עשו את זה, כמו למשל אנדרה איגואדלה שנותן כדור ורץ להטביע את ההרמה לקרן:

 

יש משהו כיפי אבל גם מתסכל בצפייה בקבוצות כמו הספרס וגולדן סטייט משחקות נגד קבוצות כמו מיאמי. ההיט שיחקו הלילה מצויין, דווין וויד קלע 20 נק', מסר 11 אס' והוריד 7 ריב'. כריס בוש ניצל כל מילימטר שבוגוט נתן לו וסיים עם 15 נק' וכשבוגוט היה בחוץ הוא צבר גם 12 ריב'. לואל דנג סוף סוף היה טוב הלילה עם 14 נק', 13 לדראגיץ'. גם הספסל היה מצויין עם 15 של ג'רלד גרין, 13 לטיילר ג'ונסון (ו 5 אס'), 6 אפילו מאמארה וכל זה מספיק רק להפסד מכובד מול הקבוצה הטובה ביותר כיום ב NBA. 

ההתקפה של הלוחמים נראית פשוט בלתי עצירה, ולחיסרון של וייטסייד לא ממש נראה שהייתה משמעות לעניין. 
כולם יודעים שהכלי מספר 1 של הלוחמים זה השלשות, אז הלילה הם קלעו רק 7 שלשות ב 30% מהשדה ועדיין הגיעו ל 112 נק'. 
מיאמי שמרה מצויין ויצאה לכל זריקה מבחוץ, הבעיה הייתה זה שהיא שילמה מחיר של המון לייאפים. 

 

מיאמי החליטו שהם מתמקדים בקארי, אז קארי סיים אמנם עם 31 נק' אבל רק עם 11-27 מהשדה שזה הרבה מתחת לממוצע שלו. העניין הוא שבדומה לקליבלנד שהחליטה להמר על דריימונד גרין, גם מיאמי ניסתה להיות זו שבוחרת את הרעל שלה וזה פשוט לא עבד. 

גרין נשאר לבד שוב ושוב, והצליח להגיע עד לטבעת בלי שאף אחד יעצור אותו. גם נוכחות של וייטסייד לא הייתה עוזרת, כי הוא כנראה היה יוצא לדאבל טים עם קארי וגרין עדיין היה נשאר לבד. אולי, אפשר לנחש שוייטסייד לא היה שומר את גרין, אבל זה היה כנראה עולה להם בשלשות של שחקני המשנה האחרים. 

להלן הלקט של גרין מהלילה, שימו לב איך הוא מנצל בצורה מושלמת את הספייס שהוא מקבל בגלל תשומת הלב המוגברת לקארי:

 

https://www.youtube.com/watch?v=6hlvChxAXzk

 

קארי סיים עם 31 נק' ו 6 אס', גרין עם 22 נק', 12 ריב' ו 6 אס', קליי עם 17, בארנס עם 12 ואיגואדלה עם 9. 

 

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

שיקגו בולס (22 – 14) 100 – וושינגטון ויזארדס (17 – 19) 114

 

וושינגטון פתחה את העונה רע מאוד, ולמרות הציפיות שהם יעשו צעד קדימה, הפציעות המרובות מקשות עליהם לייצר יציבות (ננה רק עם 15 משחקים העונה, בראדלי ביל עם 17, דרו גודן עם 9, אלן אנדרסון בכלל לא פתח את העונה…). זה לא אומר שאין שם המון כישרון והקבוצה לא תתחבר עמוק באמצע העונה. הלילה בהיעדרם של גורטאט וביל אלו היו ננה (14 נק' ב 19 דקות), גודן (10 נק' ב 26 דקות) וסשנס (16 נק' ב 24 דקות) שנכנסו מצויין למשחק ועזרו לוול לנצח את הבולס. 

 

הבולס מצידם צריכים לנסות להבין מה גורם לחוסר היציבות המשווע שלהם. 
הצצה בגרף הנקודות שהם קולעים וסופגים למשחק מצביע על חוסר יציבות משווע בשני צידי המגרש ובייחוד בצד ההגנתי. 
שיקגו של תיבודו הייתה אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה, שיקגו הנוכחית יכולה לספוג 114 נק' מוושינגטון מבלי שיהיה מדובר בערב קליעה מיוחד או חיסרון משמעותי בהרכב של שיקגו. 

Capture

דוגמא לכך אפשר לראות כבר בתחילת המשחק, כאשר מירוטיץ' מאבד את השחקן שלו ומאפשר 2 קלות:

גם נואה שהיה פעם העוגן ההגנתי של שיקגו לא הזכיר את השחקן הזה הלילה:

מה שגורם לערב מצויין של דריק רוז (23 נק' ב 8-13 מהשדה) ללכת לאיבוד, אפילו שהוא הצליח להיות זה שיוצא עם היילייט של חסימה על ג'ון וול:

את ההבדל במחוייבות ההגנתית והאגרסיביות בין שתי הקבוצות אפשר לראות בשני מהלכי מתפרצות דומים יחסית. 

מצד אחד קלי אובר מבצע "צ'ייס דאון" על מירוטיץ' ולא נותן לו לסיים ב 2 קלות, למרות שמירוטיץ' שם הרבה זמן לפניו (ולמה לעזעזל הוא עולה בכזו רכות):

 

ומצד שני תראו איך בובי פורטיס מנסה לסמן ולצעוק לדאג מקדרמוט שיש שחקן מאחוריו, אבל מקדרמוט לא ממש יודע למי לצאת ועושה את ההחלטה הלא נכונה בהגנה:

 

ואם לא הספיקו לכם מהלכים הגנתיים של וושינגטון, אז נסכם את המשחק עם המהלך הבא של וול על נואה:

וושינגטון ניצחה בצדק את המשחק הזה, וול מצליח לחבר אותם בשני צידי המגרש עם 17 נק' ו 10 אס' ואחריו עוד 6 שחקנים בדאבל פיגרס. סשנס עם 16, פורטר, ננה וטמפל עם 14 כ"א, גארי ניל עם 11 ודרו גודן עם 10 נק'. 

וושינגטון מוסרת 31 אס'! וזה אולי מספר המפתח לניצחון שלהם הלילה. 

 

בשיקגו ההתקפה הייתה לא רעה, רוז עם 23 נק' באחוזים טובים (8-13 מהשדה, 2-3 לשלוש), באטלר עם 19 ו 7 אס', גאסול עם 15 ו 10 ריב' וברוקס עם 10 מהספסל, אבל כשהם סופגים 114 נק' אי אפשר לצפות לניצחון. מחר מחכה להם בק טו בק מול מילווקי ואפשר לצפות שהם יתאוששו מהמשחק של הלילה. 

 

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

חמשת מהלכי הלילה: