מדי שלישי נעלה פה טור לסיכום השבוע שהיה ב-NBA.

הבעיות בקליבלנד אמיתיות

בשבוע שעבר כבר דיברנו על הבעיות בגולדן סטייט וקליבלנד. התחושה הייתה שזה רק עניין של זמן עד שהקבוצות יתאפסו על עצמן, ובאמת השבוע ראינו מהווריורס כדורסל הרבה יותר טוב הן בהתקפה והן בהגנה. בקליבלנד הסיפור אחר לגמרי, ונראה שהבעיות שם אמיתיות. אין ספק שקליבלנד מסוגלת לשנות כיוון בפלייאוף, אבל הפלייאוף עוד רחוק מאוד, וכמו שהקאבלירס נראים כרגע בכלל לא בטוח שהם יגיעו לשם.

הזכרנו את ההגנה הגרועה, ואין טעם לחזור על המספרים. בואו נדבר על מבחן העין. בשביל להגיע למצב זריקה נוח כל מה שהיריבות של קליבלנד צריכות לעשות זה לעבור את החצי. משם הדרך לטבעת פתוחה. הקו האחורי של קליבלנד עביר בצורה בלתי רגילה, ומאחורה אין שום גיבוי. כל חדירה, כל פיק אנד רול נגמר בהטבעה או קרש סל. קשת השלוש מוזנחת לחלוטין וזה גורם לקבוצות נוראיות כמו אטלנטה להראות כמו קבוצות התקפה משובחות.

הנה כמה דוגמאות מהמשחק אמש: פיק אנד רול פשוט ואין שום עזרה או כיסוי מאחורה

התקפת מעבר שאף אחד לא עוצר את הכדור, ו-2 שחקנים מתקשים לעצור את השחקן

שוב פיק אנד רול והטבעה

ההגנה של קליבלנד לא קיימת כרגע, והמשחק של אטלנטה נראה כמו אימון קליעות. הרכות הזו בלתי נסבלת והסדקים מתחילים להתגלות. למשל הציטוט הזה של וייד מאמש:

וייד גם אמר שזה לא מפתיע שהקבוצה פותחת את המשחק רע. השבוע גם גילינו שטיירון לו בכלל לא רצה את וייד. בקיצור, בלאגן, והוא רק בתחילתו.

חשוב להבין שהבעיה היא לא רק בהגנה, היא גם בהתקפה. ההתקפות שלברון לא מעורב נראות רע מאוד, ויש יותר מדי כאלה גם כשהוא על המגרש. רוז ווייד לוקחים יותר מדי זריקות והולכים יותר מדי אחד על אחד, וזה בא על חשבון משחק קבוצתי. זה נראה רע מאוד. הנצחון על וושינגטון הגיע עם יוסג' אדיר של לברון וגם שם ההגנה הייתה נוראית. אי אפשר לצפות מלברון להמשיך בהופעות כאלו בעונה הרגילה. החזרה של תומאס (צפי – עוד 6 שבועות) יכול לעזור להתקפה, אבל בודאי שלא יהווה שיפור הגנתי.

קליבלנד צריכה זעזוע, בסגל או בראש. השאלה היא כמה סבלנות יש להנהלה בשביל להתחיל לראות תוצאות. בלאט פוטר כשקליבלנד היו במצב טוב בהרבה. השאלה היא מי יכול להרים את הקבוצה הזו ולהעיר את השחקנים. מכיוון שהבעיות הן בעיות סגל ולא רק בעיות מנטליות, לא ברור אם שינוי בעמדת המאמן יעזור.

עונת היוניקורן

בשבוע הראשון כתבנו על היוניקורן היווני שהוריד בינתיים טיפה הילוך. עכשיו הזמן לדבר על היוניקורן הלטבי.

בניגוד ליאניס שמנצל את הגובה, הכח ויכולת הכדרור שלו כדי להגיע לאיזור הטבעת, לפורזינגיס יש טווח הרבה יותר גדול

אין ספק שבחודש הראשון של העונה פורזינגיס עונה על כל הציפיות שהיו ממנו מרגע שכרמלו אנתוני הועבר לאוקלהומה סיטי. אחרי 3 הפסדים בפתיחת העונה, הוא הוביל את ניו יורק ל-5 נצחונות ב-6 המשחקים האחרונים. אל תתרשמו עדיין מהמאזן של הניקס. הם רק מקום 18 בדירוג התקפי ומקום 19 בדירוג הגנתי. השבוע התראיין האח והסוכן של קריסטאפס, יאניס (שימו לב שזה הגרסה הלטבית JANIS ולא הגרסה היוונית GIANNIS) ואמר שקריסטאפס לא ממהר לחתום בניקס. הכסף יבוא בכל מקרה, ומה שחשוב זה התחרות. הפורזינגיסים רוצים לראות את הכיוון של הניקס לפני שמדברים על הארכת חוזה.

מאז, קריסטאפס כבר הצהיר שהוא בניו יורק להרבה זמן, אבל מן הסתם זו אמירה שנועדה בעיקר להרגיע את דעת הקהל. בלטבית האח אומר דברים אחרים. אין כאן אגב שום דבר ייחודי, כל שחקן ברמה הזו צריך להבין את התוכנית ארוכת הטווח של המועדון, על אחת כמה וכמה כשמדובר במועדון כמו ניו יורק. יאניס (השחקן) אגב אמר שהוא שמח שהוא במילווקי כי זה מאפשר לו להתמקד בכדורסל.

יהיה מה שיהיה, מה שבטוח זה שהמפגש בין היווני והלטבי יהיה מאוד מעניין

השינויים בפסקי הזמן

בתחילת העונה התבשרנו שהליגה הורידה את מספר פסקי הזמן מ-18 ל-14 במשחק, ובמקום 3 פסקי זמן בדקות ההכרעה, יהיו רק שניים. הם גם קיצרו את האורך של פסק זמן מ-100 שניות ל-75 שניות. זה נעשה במטרה להאיץ את המשחק ולגרום לו להיות יותר זורם. את התוצאה ראינו בשני המפגשים של אוקלהומה סיטי ומיניסוטה שהסתיימו עם הבאזר. במשחק הראשון הת'אנדר עלו ליתרון 4 שניות לסיום ולמיניסוטה לא היו פסקי זמן. ככה זה נגמר

במשחק השני אוקלהומה סיטי הייתה זו שצריכה את סל הנצחון ובלי פסקי זמן

השאלה היא האם השגנו זרימה או בלאגן? מן הסתם מדובר בתקופת הסתגלות ומאמנים ילמדו להיות פחות מהירים עם ההדק על פסק זמן בדקות הסיום ועדיין, זה נראה כמו מעבר חד. אולי לאפשר לקבוצות רק לקדם את הכדור בלי פסק זמן יאיץ את המשחק. מה דעתכם? בלאגן או זרימה?

מוותרים על אופציות

ה-30 לאוקטובר היה תאריך אחרון להרים אופציות על חוזי רוקי לעונה הבאה. אלה השחקנים שקבוצות ויתרו עליהם (יהפכו בקיץ לשחקנים חופשיים): ג'אליל אוקאפור, מריו הזוניה, ג'וש יוסטיס, כריס מקלו, ראשאד וון, קבון לוני וברייס ג'ונסון. בהקשר של ברייס ג'ונסון יש רק את האנקדוטה הזו:

והנה התגובה של ווילבון להעלאת הציוץ מהאוב

כמובן שהויתורים היותר מעניינים הם ג'אליל אוקאפור ומריו הזוניה. אוקאפור נבחר 3 ב-2015, הזוניה 5. הזוניה עד היום לא הצליח להראות שהוא שייך לליגה, ולא ברור אם זה עניין של הזדמנות, בעיה של המועדון או בעיה של השחקן. במקרה של אוקאפור הסיפור הרבה יותר מסובך.

אוקאפור כשרוני מאוד בצד ההתקפי, ובעל סט יכולות של סנטר קלאסי, תפקיד שנעלם מהעולם. הוא נטל הגנתי וזו אולי הבעיה הקשה שלו. למרות שפילדלפיה מעוניינת להעביר אותו כבר המון זמן, אין קונים. הויתור על האופציה מן הסתם יפגע באופציית הטרייד כיוון שפילדלפיה יתקשו לקבל תמורה משמעותית על שחקן שיהיה שחקן חופשי בקיץ. אם היה מגיע עם מחיר נמוך בעונה הבאה הוא היה שווה יותר. קבוצות יעדיפו להחתים אותו בקיץ על חוזה נמוך מאשר לשמש לו במה לקבל חוזה גבוה בקיץ. אוקפור מבקש בייאאוט וסביר מאוד שבקשתו תמולא. לפילדלפיה אין טעם להחזיק שחקן ממורמר. בהצלחה בתחנה הבאה.