לקראת הפלייאוף המתקרב, שנראה שיהיה מותח בהרבה מהקודם, רצינו ללכת ולבדוק מה מצב הרוח בכל אחת מהקבוצות שמתמודדות על מקום בפלייאוף.

יוסטון רוקטס

יוסטון תסיים במקום הראשון בליגה, ואם בתחילת העונה אף אחד לא נתן להם סיכוי לעבור את הווריורס בסדרה של הטוב מ-7, יותר ויותר פרשנים כבר מתחילים לדבר על סדרה מאוזנת ואפילו מוכנים להמר על הרוקטס כאלופה הבאה. ליוסטון יש את כל מה שצריך: 2 כוכבים שחולקים בכדור ובזמן על הפרקט, ככה שבכל שלב יש לה שחקן שיודע ליצור, התקפה קטלנית, הגנת טופ 10 בליגה ועומק אדיר, במיוחד אחרי שבמהלך העונה היא הוסיפה את ג'רלד גרין, ברנדן רייט וג'ו ג'ונסון. סימני השאלה עדיין שם: האם הארדן ופול מסוגלים להוביל קבוצה בפלייאוף? בפלייאוף האחרון פול נפצע בסיבוב הראשון והארדן נעלם בסיבוב השני. האם מייק ד'אנטוני ידע להשתמש בעומק שיש לו? ד'אנטוני רגיל לשחק עם רוטציות מאוד קצרות שגורמות למרמור על הספסל ושחיקה של הכוכבים. כל דבר שהוא פחות מגמר המערב, ומאבק מול הווריורס, יהיה כשלון, במיוחד שלרוקטס יש יתרון ביתיות.

גולדן סטייט ווריורס

הווריורס נכנסו לקצב, ופתאום נחת עליהם גל פציעות שגרם לקבוצה לקלוע 75 נקודות במשחק שלם. הכי מעט מאז שסטיב קר הגיע לקבוצה. קרי היה הראשון עם פציעה בקרסול שהשביתה אותו לשבועיים. זו לא פעם ראשונה שקרי נוקע את הקרסול העונה והתדירות מתחילה להדאיג את האוהדים. הוא אמור לחזור בשישי הקרוב. קליי עם שבר באצבע ביד הקולעת והוא יוערך מחדש בחמישי, אבל לא ברור מתי יחזור. דוראנט סובל מפציעה מורכבת בצלעות. הסחוס שמחבר את הצלעות נפגע מה שגורם לכאבים בחזה בנשימה. הוא יוערך מחדש בסוף מרץ, ואמור לחזור באיזור הזה. אם זה לא מספיק, אז גם גרין החסיר משחק עם כאבים בכתף, ויצא מהמשחק נגד הספרס עם חבלה במותן. גרין בעונה לא טובה, וחלק מזה קשור לעובדה שהוא סובל מהמון פציעות קלות. תוסיפו את עמרי כספי שנפצע בעיתוי גרוע, דווקא כשהיה אמור לקבל הרבה דקות, וגם את אנדריי איגודלה, פטריק מקו וג'ורדן בל שרק עכשיו חזרו מפציעות. הווריורס אחרי 3 הופעות בגמר, 3 עונות עם באיזור ה-100 משחקים. זה המון עומס, המון לחץ והמון שחיקה. אולי העונה השחיקה הזו פוגעת בהם. איך כולם יחזרו מהפציעות? באיזה כושר הם יחזרו? האם יספיקו להתחבר לפני הפלייאוף? אלו שאלות קשות. הדרך לגמר לא תהיה קלה בכלל ועשויה לעבור דרך הספרס\מינסוטה\יוטה, פורטלנד בחצי גמר ויוסטון בגמר.

פורטלנד טריילבלייזרס

פורטלנד עם 13 נצחונות רצופים עד ההפסד ליוסטון, התחברה בזמן והצליחה לברוח קצת לדבוקה במערב ויש לה פער של 2 משחקים על אוקלהומה סיטי במקום השלישי במערב. לילארד נראה נהדר, כמו כל עונה אחרי האולסטאר, מקלום משחק נפלא, כמו גם נורקיץ', והקבוצה שומרת בצורה טובה מאוד. הטריילבלייזרס במצב רוח טוב ויכולים להיות משוכה מאוד גבוהה בפלייאוף הקרוב. עדיין לא בטוח שיש להם מה שצריך כדי לעבור יותר מחצי גמר במערב. אם ישמרו על נורקיץ' ושיפורים קלים בקיץ, הם בהחלט יכולים להיות שם בעונה הבאה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

ההחתמה של קורי ברואר היה בדיוק מה שהת'אנדר היו צריכים. שומר מצויין, קלע טוב, ושחקן שיודע את מקומו. הוא לא שומר ברמה של אנדרה רוברסון, אבל הוא גם לא חור בהתקפה, וכשמסתכלים על שני צידי המגרש, ברואר שחקן חיובי שתורם. בנוסף לצירוף של ברואר, ווסטברוק ואדאמס בכושר נפלא, ופול ג'ורג' עדיין שחקן שיכול לעשות הכל על המגרש. האם כרמלו יסתפק בתפקיד שיש לו כרגע? האם הוא יצליח להעלות את היעילות שלו? אם כרמלו יוותר על האגו ויעשה מה שצריך על המגרש, לת'אנדר יש סיכוי ללכת רחוק בפלייאוף. אם כרמלו ימשיך לזרוק ביעילות נמוכה ולהיות חור בהגנה, הוא יכול להיות המקל בגלגלים של הת'אנדר שכנראה יפגשו את הרוקטס בחצי גמר המערב.

https://twitter.com/balldontstop/status/971226395090104320

ניו אורלינס פליקאנס

מאז שדמרכוס קאזינס נפצע, הפליקנס מחזיקים מעמד בצורה יפה מאוד. המאזן שלהם בלעדיו הוא 15 – 9 עם תצוגות יוצאות דופן של אנתוני דייויס. אבל נראה שהעומס והסגל הקצר מתחילים לתת אותותיהם בקבוצה. דייויס עם 2 פציעות קטנות, והקבוצה עם 4 הפסדים ב-11 האחרונים. יש עוד ישורת ארוכה עד סוף העונה ולפליקנס יש לוח משחקים צפוף מאוד שלא יקל עליהם. גם אם יגיעו לפלייאוף הם יגיעו עם הלשון בחוץ, וקשה לראות אותם עושים בעיות למי שיגיע מולם.

סן אנטוניו ספרס

סן אנטוניו במניה דפרסיה – אחרי 3 הפסדים רצופים הם נפלו עד המקום העשירי, ואז 4 נצחונות רצופים החזירו אותם למקום החמישי. התקווה שקוואי יחזור עדיין קיימת. אם קוואי יחזור בכושר טוב, ויביא את ההגנה, זה שיפור עצום. לגבי ההתקפה עוד חזון למועד. אולדריג' בינתיים מושך את המועדון למעלה בצד הזה של המגרש וחווה את העונה הכי טובה שלו מאז שהגיע לספרס. בכל מקרה נראה שהציפיות של אוהדי הספרס השנה לא גבוהות במיוחד, העיקר לא לשבור את רצף הפלייאופים.

מינסוטה טימברוולבס

הפציעה של באטלר עצרה את ההסתערות של הטימברוולבס על הפלייאוף. קארל אנתוני טאונס משחק נפלא, אבל אנדרו וויגינס מצא זמן להתבכיין על זה שהוא רק אופציה שלישית בהתקפה, דווקא כשבאטלר בכלל בחוץ. וויגינס לא שחקן מוביל ולא מנהיג. דווקא עכשיו כשהקבוצה רוצה לשבור 14 שנות בצורת, זה ממש לא הזמן לשמועות כמו אלו. הבעיה העיקרית של מינסוטה נשארה השימוש בספסל. קשה לי לומר שאין לה ספסל, יותר קל לומר שת'יבודו לא רוצה להשתמש במה שכבר יש. עכשיו כשבאטלר בחוץ, בייליצה משחק הרבה דקות ומשחק מצויין. כשבאטלר יחזור, בייליצה צפוי להעלם. מינסוטה יסתפקו בשבירת הבצורת, וכנראה לא יעשו הרבה יותר מזה העונה.

יוטה ג'אז

הג'אז עם 21 נצחונות ב-24 המשחקים האחרונים. מה קרה קצת לפני שהריצה הזו התחילה? רודי גובר חזר מפציעה. ביחד עם גובר הג'אז עם מאזן של 28 – 16, מאזן שהיה מספיק למקום שלישי במערב ובמזרח. אין ספק שמדובר בקבוצה אחרת ביחד עם גובר שעושה עבודה מצויינת הן בהגנה והן בהתקפה. הוא ורוביו משחקים היטב ביחד וזה פותח את המגרש לכולם. אינגלס יכול לנצל את הקליעה המצויינת שלו ואת ראיית המשחק הלא פחות טובה שלו. דונובן מיטשל הוא הדובדבן על הקצפת. גם הצירוף של ג'יי קראודר והשילוב שלו בקבוצה נראה מצויין. יוטה מרגישה בטוחה מאוד בעצמה כשגובר בריא, וכשמסתכלים במאזן שלה איתו זה ברור למה. הג'אז יהיו משוכה גבוהה לכל קבוצה שתפגוש אותם.

דנבר נאגטס

הנאגטס עם נפילה עצומה מאז שפול מילסאפ חזר. ב-11 משחקים מאז החזרה שלו הנאגטס הפסידו ב-6, כולל הפסדים לדאלאס, ממפיס והלייקרס שלא יהיו בפלייאוף. זה בכיה לדורות. אם היו מנצחים את המשחקים האלו הם היו שם. משהו בשילוב של מילסאפ ויוקיץ' לא עובד טוב. מילסאפ אמור להיות שחקן הגנה טוב אבל כנראה שגם הוא וגם יוקיץ' צריכים לידם חוסם שלא נמצא. הדירוג ההגנתי של דנבר מאז שמילסאפ חזר התדרדר ב-4 נקודות (עדיין מקום 26 בליגה) וגם דירוג התקפי של 112.7 לא מספיק. אם הם לא יהיו בפלייאוף זו תהיה אכזבה אדירה לאוהדים של הנאגטס אבל עם הפסדים לקבוצות לוטרי, הם יכולים להאשים רק את עצמם.

לוס אנג'לס קליפרס

הקליפרס בעיקר חכמים על חלשים. קבוצות לוטרי הם מנצחים בקלות, לקבוצות פלייאוף הם מפסידים. זה כנראה מעיד גם על איך תראה הופעת הפלייאוף שלהם במידה ויצליחו להגיע לשם. יש תחושה של בניה מחדש מצד אחד, ומצד שני לא מוותרים על ההווה. ככה זה גם נראה. לא פה ולא שם.

טורונטו ראפטורס

כמו יוסטון במערב גם הראפטורס הצליחו לגרום לפרשנים לשנות עמדות לגביהם. תחילה זה היה דני צ'ו מדה רינגר, ואחרי זה גם זאק לואו הצטרף. תשכחו ממה שהיה, הראפטורס הם קבוצה חדשה. דויין קייסי, אחד המועמדים המובילים לתואר מאמן העונה, שינה את שיטת המשחק של טורונטו בקיץ. בתחילת העונה ראינו חריקות פה ושם, ואחרי שדרוזן ולאורי הסתגלו זה נראה הרבה יותר טוב. בתקופה האחרונה אנחנו רואים גם את ואלנצ'יונאס משתלב יפה ונותן תרומה משמעותית. לראפטורס יש את אחד הספסלים הטובים בליגה, וכשהם עולים למגרש הם מגדילים את הלחץ על היריבות. זה כבר לא דרוזן ולאורי נגד העולם, ויהיה הרבה יותר קשה לעצור את טורונטו השנה. האם הם יחזרו להרגלים הישנים כשהלחץ יגבר? עוד חזון למועד.

בוסטון סלטיקס

אחרי פתיחת העונה הנפלאה, הסלטיקס הורידו קצב, ובתקופה האחרונה סובלים מגל פציעות שמקשה על הקבוצה להתמודד על ראשות המזרח. מרכוס סמארט יחזור רק בפלייאוף, דניאל ת'ייס סיים את העונה, ג'יילן בראון סבל מזעזוע מח, וגם קיירי אירווינג סובל מהברך. הקבוצה מתחילה לחפש בעומק הספסל ועבדל נאדר וגרשון יאבוסל הם לא בהכרח התשובה. הקבוצה צריכה לכל הפחות את קיירי, למרות שטרי רוז'ייר נראה נפלא. אם הייוורד יחזור זה יהיה בוסט רציני. גם אם לא, נסיון הפלייאוף של קיירי אמור לעזור לבוסטון להתקדם בפלייאוף.

קליבלנד קאבלירס

קליבלנד נראתה רוב העונה עייפה ושבעה. אף אחד לא טרח לשמור, וגם ההתקפה לא נראתה כמו בעבר. אחרי הטרייד דד ליין שהחליף חצי קבוצה זה נראה לרגע מצויין, ורגע אחרי הקבוצה חזרה לשחק יום כן, יום לא. מי שמשחק כל לילה הוא לברון ג'יימס שיכול להשלים עונה ראשונה בקריירה של 82 משחקים. בתקופה האחרונה הוא בכושר נפלא עם המון טריפל דאבלים. טיירון לו לקח חופשת מחלה, אבל זה לא אמור לשנות כלום לאף אחד. כמובן שאי אפשר לזלזל בלברון, ובפלייאוף קליבלנד שוב יכולה לעבור את המזרח על גבו של המלך.

אינדיאנה פייסרס

הפייסרס הצעירים יסגרו עונה מצויינת ומפתיעה, לא משנה מה יקרה בפלייאוף. העובדה שכולם מרוצים וגם חוסר הנסיון כנראה יפגע בהם בפלייאוף. ויקטור אולדיפו עלה לדרגת אולסטאר ויצטרך להוכיח שגם בפלייאוף הוא מסוגל להוביל קבוצה לנצחון. בכל מקרה נראה שהקבוצה עדיין לא בשלה לחלוטין וצריך לחכות עוד עונה או שתיים.

וושינגטון וויזארדס

איזה וושינגטון טובה יותר, עם וול או בלעדיו? עצם ההתעסקות בשאלה מראה על בעיות כימיה בחדר ההלבשה. וול אמור לחזור בקרוב, ויחזור לקחת תפקיד מרכזי בקבוצה בלי קשר לשאלה. אם לא יעברו סיבוב העונה, זה יכול לגרום לפירוק של הקבוצה, שגם ככה הכימיה בא לא הייתה טובה אף פעם.

פילדלפיה 76

צעירים חסרי מנוח. הסיקרס מראים פוטנציאל בכמויות מסחריות. אמביד כנראה יעבור 65 משחקים, וביחד עם סימונס הוא מוביל את הסיקרס למקום טוב במזרח. הם צמודים כרגע לקבוצות לפניהם, ועם לוח משחקים קליל בהמשך, סיכוי טוב שכבר העונה יגיעו לפלייאוף עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. זה הישג אדיר, ביחד עם פולץ ומימוש של שאר הנכסים של פילדלפיה, כמות הכשרון יכולה להיות עצומה. ברט בראון מוכיח שהוא גם המאמן שיכול לממש אותו. הרבה ירדו על התהליך של הסיקרס, ודיברו על תרבות הפסדים שהורסת את המועדון. הינקי אמנם שלח את הקבוצה להפסיד, אבל לאורך הדרך עשה דברים טובים שאת ההשפעה שלהם אפשר לראות היום. המאמן שנמצא שם מתחילת התהליך, סגנון המשחק שנשאר זהה לאורך השנים, וכל מיני יהלומים קטנים שפילי מצאה על הדרך כמו רוברט קובינגטון וטי ג'י מקונל. עם ההצטרפות של בלינלי ואילאיסובה יש לה המון קליעה ונסיון על הספסל.

מיאמי היט

מיאמי יגיעו לפלייאוף ברגשות מעורבים. מצד אחד יש בקבוצה המון כשרון, מצד שני, אין אף כוכב שיכול למשוך את הקבוצה למעלה. גוראן דראגיץ' הוא שחקן שמסוגל לסחוב את סלובניה לאליפות אירופה, אבל לא מסוגל לעשות את זה ברמה של ה-NBA, דויין וייד בצד הלא נכון של הקריירה, וחסן וייטסייד שחקן מצויין אבל לא אחד שמסוגל להכריע משחקים. ג'יימס ג'ונסון, אוליניק ואלינגטון יכולים להיות מצויינים ויכולים להיות פח. ריצ'רדסון וג'ונסון שחקנים משלימים מצויינים, אבל לא כוכבים. ספולסטרה עשה נפלאות עם הסגל, ועדיין קשה לראות אותם עוברים סיבוב בפלייאוף.

מילווקי באקס

כנראה אכזבת העונה מבין קבוצות הפלייאוף. יאניס נתן עונה מצויינת ועשה דברים מדהימים. יש מסביבו כשרון ועומק בניגוד לחבר דייויס בניו אורלינס. מידלטון סקורר ושומר מצויין, דרגה אחת מתחת לאולסטארים של הליגה, בלדסו וברוגדון עושים יופי של עבודה ויש עוד צוות משלים לא רע. הפיטורים של קיד היו במקום ונותר לקוות שעם מאמן חדש בעונה הבאה, הקבוצה תראה הרבה יותר טוב. הם אולי יכולים לשחזר את הבעיות שהם עשו לטורונטו בפלייאוף שעבר, אבל כנראה לא לעבור אותם.