טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן שיטת מספור.

כל הנתונים נכונים לשישי 1/3

PG הקרב על המז(ר)ח

הקרב על המזח היה קרב קשה במלחמת יום הכיפורים בו במשך שבוע מוצב המזח היה נצור, ספג הפגזות וניסיונות חדירה של קומנדו מצרי עד שנכנע. לכו לקרוא בגוגל. ובינתים אין כל כך קשר לכדורסל או לנושא מלבד אות אחת נוספת. הקרב על המזרח קשוח ולוהט כרגע, בלי הרוגים או קומנדו מצרי (מקווה) וכרגע ניתן לזהות 2 רמות: מילווקי וטורונטו, ואחת מתחת פילדלפיה אינדיאנה ובוסטון. גם השלוש שברמה השנייה יכולות, לדעתי, לאיים על הבכירות. בנוסף, כולם מדברים על ה-4 הבכירות במזרח, אני בינתיים משאיר פה את הפייסרס בדיון כי לא ברור לי למה לא.

מילווקי:

מאזן כללי 47 – 14. מאזן פנימי נגד 4 האחרות: מילווקי טורונטו: 3 – 1 לבאקס.
מילווקי אינדיאנה: 2 – 1. כל אחת ניצחה בביתה, ומשחק רביעי ישוחק באינדיאנה ב-7.3.
מילווקי נגד פילדלפיה: 1 – 0 לבאקס. משחק נוסף בפילדלפיה ישוחק ב-17.3 ובמילווקי ב-4.4.

מילווקי נגד בוסטון: 2 – 1 לבאקס. אין יותר מפגשים עונתיים.
סה"כ מאזן פנימי: 8 – 3

הבאקס מובילים את הליגה עם דירוג נטו של 9.3, וראשונים בדירוג הגנתי, אולם "רק" מקום 3 בליגה בדירוג התקפי. היתרון הברור שלהם הוא יאניס אדטקומבו שמשחק ברמה של MVP, ונראה שכרגע הוא השחקן הכי קטלני בליגה. מאז תחילת 2019 הוא קולע משלוש ב-34.4% (ממוצע הליגה בערך) ובפברואר הוא על 40%. נגד בוסטון הוא קלע בכל משחק לפחות 30 נקודות, ולמרות זאת הסלטיקס מצטיירים כמאצ'אפ הקשה ביותר עבור מילווקי. הסכימה ההגנתית של מילווקי מסתמכת על לסגור את הצבע ולאפשר שלשות, ובוסטון לא נכנסת הרבה לצבע וזורקת הרבה מבחוץ. אחד הדברים שמצטיירים מהמאזן נגד שאר הקבוצות זה שמילווקי מתקשה במשחקי חוץ. הבאקס ניצחה אחד בטורונטו ואחד בבוסטון ובשאר משחקי החוץ שלה נגד בכירות המזרח הפסידה. בנוסף, בודנהולזר ידוע כמאמן שמכניס את הקבוצה שלו למוד פלייאוף מוקדם מאוד כך שיגיעו מוכנים, (כן, מדגם מאוד קטן) ובמידה וזה נכון אז לא ברור כמה הבאקס יצליחו להשתפר בפלייאוף. מתקשה במשחקי חוץ? טוב שיש ביתיות.

טורונטו:

מאזן כללי: 45 – 17. מאזן פנימי: טורונטו מילווקי 1 – 3 לבאקס.
טורונטו אינדיאנה: 2 – 1 לראפטורס. אין יותר מפגשים עונתיים.
טורונטו פילדלפיה: 3 – 1 לראפטורס.
טורונטו בוסטון:
2 – 2, כל קבוצה ניצחה את שני המשחקים הביתיים.
סה"כ מאזן פנימי: 8 – 7

הראפטורס מדורגים בדירוג נטו 5 בליגה, דירוג הגנה 7 בליגה ודירוג התקפי 6 בליגה. הם נמצאים במקום שני במזרח אבל אם מסתכלים על המאזן הפנימי בין חמשת הקבוצות הטובות במזרח ניתן לראות שהם קצת מעל 50%. המאצ' אפ הקשה שלהם הוא ללא ספק נגד מילווקי, שעשתה לה חיים מאוד קשים. המאצ' אפ הטוב הוא גם ללא ספק נגד פילדלפיה. ניק נורס הוא רוקי, מה ששם אותו כאניגמה לפלייאוף – האם יצליח לקחת את הקבוצה שלו צעד קדימה. לקבוצה יש סוג של תחושת דחיפות כדי שקוואי לא יברח בקיץ.

אינדיאנה:

מאזן כללי: 41 – 22 מאזן פנימי: אינדיאנה מילווקי 1 – 2 לבאקס, משחק רביעי במילווקי ב-7.3
אינדיאנה טורונטו: 1 – 2 לראפטורס אין יותר מפגשים עונתיים.
אינדיאנה פילדלפיה: 1 – 2 לסיקסרס, מפגש רביעי בפילדלפיה ב-10.3
אינדיאנה בוסטון: 1 – 1.  משחק נוסף באינדיאנה ב-29.3 ובבוסטון ב-5.4.
סה"כ מאזן פנימי: 4 – 7.

הפייסרס עם דירוג נטו 6 בליגה, דירוג הגנתי 2 בליגה ודירוג התקפי 15 בליגה. אינדיאנה אישית מזכירה לי קצת את בוסטון של העונה שעברה: קבוצה טובה עם פוטנציאל, השחקן הכי טוב נפצע אבל אותם זה לא מעניין והם ממשיכים קדימה וממשיכים לנצח. נקודה בולטת לרעתם, שבטח שמתם לב אליה, היא שהם מתקשים נגד הבכירות באזור. נגד בוסטון ניצחו מסל על הבאזר של אולדיפו והפסידו בכמעט 30 הפרש כששיחקו ללא מיילס טרנר, שמצטייר כעוגן ההגנתי החשוב ביותר שלהם (עם כל הכבוד לת'ד יאנג, ויש המון). אז עם טרנר כנראה זה לא יהיה הפסד ב-30, אבל הפייסרס יצטרכו לתת שיפור משמעותי בפלייאוף כי נגד הבכירות היא ללא ספק מתקשה. קשה לי למצוא מישהי משאר הארבע שהיא במיוחד מתקשה או שבמיוחד נוח לה.

פילדלפיה:

מאזן כללי: 40 – 22 מאזן פנימי: פילדלפיה מילווקי 0 – 1 לבאקס. משחק נוסף בפילדלפיה ישוחק ב-17.3 ובמילווקי ב-4.4.
פילדלפיה טורונטו 1 – 3 לראפטורס
פילדלפיה אינדיאנה 2 – 1 לסיקסרס מפגש רביעי בפילדלפיה ב-10.3
פילדלפיה בוסטון 0 – 3 לסלטיקס. משחק רביעי בפילדלפיה ב-20.3
סה"כ מאזן פנימי:3 – 8.

הסיקסרס בדירוג נטו 10 בליגה, דירוג הגנתי 11 בליגה ודירוג התקפי 9 בליגה. מבין כל ה-4 האחרות הסיקסרס במאזן חיובי רק נגד הפייסרס, שמלבדה הן במאזן 1 – 7 נגד השאר. אמנם רוב מכריע של משחקים נערכו לפני ההוספה של טוביאס האריס ועוד צריך לראות כיצד זה ישפיע בהמשך, אבל השחקן המרכזי של פילי זה עדיין אמביד, שאחרי שהתלונן, ברט בראון החל להשתמש בו מעט יותר כפי שאמביד רוצה. אין ספק שהמאצ' אפ הבעייתי הוא נגד בוסטון, שם אל הורפורד מצטייר כקריפטונייט של אמביד, שבכל המשחקים שלו נגד הורפורד התקשה לעבור את ה-40 אחוז מהשדה, במשחק האחרון הוא התעייף והעדיף בסוף המשחק לזרוק מבחוץ ולא להיכנס, וכשזה מגיע משחקן שמתלונן שלא שמים אותו מספיק בצבע זה בהחלט מעיד על משהו. המאצ' אפ הטוב ביותר כנראה נגד אינדיאנה אם כי לא רואה אותם נפגשים (אלא אם איכשהו בוסטון יחליטו לנצח את כל המשחקים הנותרים ולעלות למקום השלישי)

בוסטון:

מאזן כללי: 37 – 25. מאזן פנימי: בוסטון מילווקי 1 – 2 לבאקס. אין יותר מפגשים עונתיים.
בוסטון טורונטו 2 – 2, כל קבוצה ניצחה את שני המשחקים הביתיים.
בוסטון אינדיאנה 1 – 1. משחק נוסף באינדיאנה ב-29.3 ובבוסטון ב-5.4.
בוסטון פילדלפיה 3 – 0 לסלטיקס משחק רביעי בפילדלפיה ב-20.3
סה"כ מאזן פנימי: 7 – 5.

הסלטיקס דירוג נטו 4 בליגה, דירוג הגנתי 5 בליגה ודירוג התקפי 10 בליגה. מבחינת אחוזי הצלחה, למרות המיקום שלהם בטבלה, הם דווקא בין מילווקי וטורונטו זאת לאור העובדה שהרבה הפסדים של בוסטון הגיעו דווקא מול קבוצות חלשות ומשחקים שהיא הייתה אמורה לנצח. הנתון הזה מצביע על הבעיה העיקרית של בוסטון בדרכה לפלייאוף וזה מה לעזאזל עובר על השחקנים? בין אם זה קיירי שעוזב או לא, קיירי שמדבר עם התקשורת, דני איינג' שמפנטז בקול רם מדי על אנת'וני דייוויס או כל מיני שחקנים שראו את כל זה וכבר מתכננים על החוזה בקיץ ומשחקים הירו בול\מזלזלים במשחקים נגד קבוצות חלשות. אין ספק שהמאצ' אפ שבוסטון שמחה לקראתו זה פילדלפיה, והיא רק צריכה לקוות שלפחות שם יהיה לה את הביתיות. כל זה כי הסלטיקס בהבדל מדאיג מדי מבחינת יכולת בית וחוץ. נגד השאר זה די שווה אבל למרות המאזן אני חושב שהמאצ' אפ נגד טורונטו דווקא יהיה להם הקשה ביותר. הפלייאוף של בוסטון תלוי באיך השחקנים יגיעו ואם יצליחו להתאפס שם על היכולת הטובה שהראו שיכולים לשחק בה, ואז הם ללא ספק איום כנגד כל אחת אחרת, או שייכנעו לשטויות שמעסיקות אותן ואז הם עלולים לעוף בסוויפ, או סתם בסיבוב הראשון.

לסיכום: פילדלפיה ואינדיאנה צריכות עדיין להוכיח את עצמן כנגד הקבוצות המובילות. מילווקי הפייבוריטית לצאת מהמזרח. יש מי שיטען שזה רק מצדיק למה אינדיאנה היא אוברייטד והיא לא צריכה להיכלל בשיחה על צמרת המזרח, אבל כל עוד היא שם, צריך לדבר עליה. למרות זאת, אני מאמין בפייסרס ולא רק בגלל שהם מזכירים לי את בוסטון של השנה שעברה. יש תחושה שהם ישתלטו ויתקדמו. סימן השאלה הגדול ביותר הוא בוסטון, האם באמת תצליח להתאפס על עצמה בפלייאוף ולשחק ברמה הגבוהה, או שהשטויות והבלגן יימשכו והיא תעוף בסיבוב הראשון (ועל הדרך תעזור לסיקסרס להיפטר מכמה שדים)? כרגע אני אישית מאמין שמילווקי שתיקח את המזרח, אבל באמת שקשה לנבא כבר עכשיו.

SG רוקיז

דירוג הרוקיז הקבוע ואם אתם עוד לא יודעים איך ומה אז נזכיר בקצרה שיש קריטריונים לכניסה ומועמדות בכלל כך שאצלי אין כל מיני הבלחות חד פעמיות, אלא צריך להראות עקביות לאורך זמן. קריטריונים: לפחות 20 דקות למשחק ולפחות 10 נקודות, פלוס יכולת גבוהה נוספת כלשהי או אם אין אז לפחות 15 נקודות למשחק. עקביות ורלוונטיות לקבוצה.

בדירוג הפעם ניפרד מג'ארן ג'קסון שככל הנראה לא יחזור (כי הוא יעיל מדי). גם מארווין בגלי כמעט ונפרד מאיתנו אבל הוא פצוע "רק" ל-1-2 שבועות. אז לדירוג:

https://twitter.com/NBAMemes/status/1101289875318353920

1 לוקה דונצ'יץ'

20.9 נקודות 7.3 ריבאונדים 5.7 אסיסטים 1 חטיפה 3.4 איבודים ב-32.2 דקות למשחק.

אין ספק שזה התואר שלו. בעוד שאר הרוקיז נתקלים בחומות ונחלשים דונצ'יץ' ממשיך באותו הקצב. השבוע חגג יומהולדת 20 וקיבל מתנה מיוחדת כשאימו קיבלה אישור והיגרה לארה"ב להיות לצידו. דונצ'יץ' קולע משלוש ב-35% ב-7 זריקות למשחק, מנהל משחק מטורף, שובר שיאים שכבר קצרה היריעה מלהכיל ומפגין יכולת מרשימה שכולם שומעים עליה כל הזמן.  כן התואר די שלו להפסיד וכמו המימ למעלה, הוא כל כך טוב שאנחנו קצת שוכחים מרוקיז אחרים.

2 טריי יאנג

17.8 נקודות 3.3 ריבאונדים 7.7 אסיסטים 3.9 איבודים ב-30.6 דקות למשחק

יאנג משתפר בקצב מרשים בשבועות האחרונים. מי שעוקב אחרי המדור יודע מזמן על יכולת החדירה המרשימה שלו, יכולת הקליעה שלו צמצמה פערים וגם הוא שבר שיא: הרוקי הראשון עם שני משחקים עוקבים של 35 נקודות לפחות לראשונה מאז אלן אייברסון ב-1997. רשימת הרוקיז עם ההישג הזה מצומצמת ומרשימה ויאנג ישמח להשיג ולו חלק מההישגים של חבריה. בפברואר הוא כבר קלע ב-43.7% מעבר לקשת, ויחד עם יכולת החדירה וראיית המשחק שלו הוא בהחלט בדרך להיות נשק התקפי מרשים, ואם משווים את מספרי פברואר שלו לשל לוקה, רואים שיש בהחלט צמצום פערים.

 

3 מארווין בגלי

13.9 נקודות 7.2 ריבאונדים 1 אסיסט 1 חסימה 1.6 איבודים ב-24.8 דקות למשחק

בגלי נפצע וכאמור בחוץ 1-2 שבועות. זו כזכור הפציעה הרצינית השניה שלו העונה ורק מקווה שזה לא יהפוך למנהג, כי נטייה לפציעות כבר בגיל כזה לביגמן זה לא מעודד לקראת קריירה ארוכה ומוצלחת. לפני הפציעה הוא היה מאוד יעיל וסייע לקינגס במירוץ אחר מיקום בפלייאוף. מקווה שעוד יספיק לחזור להופעה נוספת כאן.

https://twitter.com/NBATV/status/1098945512764432384

4 דיאנדרה אייטון

16.4 נקודות 10.5 ריבאונדים 1.9 אסיסטים 0.9 חסימות 1.8 איבודים ב-30.9 דקות למשחק

לקראת הפלייאוף אייטון הכריז שהוא לוקח על עצמו לסחוב את הקבוצה. מאז הוא חווה ירידה במספרים ופניקס הפסידו (וניצחו במיאמי!) והיו לקבוצה הראשונה שאיבדה סיכוי תיאורטי לפלייאוף. למרות הירידה, המספרים שלו עדיין מרשימים ולמעשה מי שיסתכל רק על מספרים יחשוב שאייטון הרוקי הטוב העונה.

5 ג'ארן ג'קסון ג'וניור

13.8 נקודות 4.7 ריבאונדים 1.1 אסיסטים 1.4 חסימות 1.7 איבודים ב-26.1 דקות

אחד הרוקיז המבריקים והמבטיחים נפצע וככל הנראה סיים את העונה. הפציעה לא כזו חמורה אבל ממפיס הודיעו שינקטו בזהירות רבה בנושא החזרה. לאור הטאנקינג של הקבוצה שהבחירה שלה עוברת לבוסטון אלא אם היא ב-8 הראשונות, בספק אם נראה אותו שוב העונה. שחקן ורסטילי יעיל בשני צידי המגרש. יהיה כיף לפחות שנים הבאות.

https://twitter.com/MemGrizNation/status/1098940000983429127

6 קולין סקסטון

15.1 נקודות 39.2% מעבר לקשת (מבין הרוקיז שמשחקים שני ללאנדרי שאמט) 3.1 ריבאונדים 2.9 אסיסטים  2.2 איבודים ב-30.5 דקות למשחק

קולין סקסטון קלעי מצויין וגירד בקצת את הקריטריונים עם 15 נקודות. זאת לאור העובדה שהוא לא מציג יכולת נוספת ברמה גבוהה, בטח לא ניהול משחק מה שמסביר בהחלט את מי שמפקפק ביכולתו להיות רכז. אבל כסקורר שלוקח משחק עליו ואפילו מנצח משחקים לפעמים, הוא די טוב. עדיין היחיד מהרשימה הזו שאני פחות מאמין בעתידו.

אזכור של כבוד – 

SF  גלינארי קולע

דנילו גלינארי יודע לקלוע ויודע לקלוע טוב. בזה אין חידוש. העונה הקליפרס היו טובים ולפרקים אפילו טובים מאוד. העונה המצויינת של טוביאס האריס, שבהחלט הכניס את עצמו לדיון על השחקן המשתפר, קצת השכיחה שחקן אחר שתרם ועדיין תורם משמעותית. הבעיה העיקרית עם גלינארי, כפי שיגיד כל שחקן פנטאזי, היא העובדה שלעיתים נדמה שהוא יותר פצוע מבריא, ואכן בדיקה קצרה מגלה שב-10 עונות בליגה, רק ב-3 עונות הוא עבר את ה-60 משחקים. למרות זאת העונה הוא נראה ממש טוב מבחינת אחוזים וקטלני ביותר עם 43% מעבר לקשת.

בינתיים על פי CTG, העונה היא העונה השנייה הכי טובה בקריירת הNBA של השחקן האיטלקי, כאשר באופן מפתיע העונה הטובה ביותר שלו הייתה עונת הרוקי

גלינארי אמנם איבד את האריס אך עושה רושם שהוא מצא תחליף לא רע בדמותו של הרוקי לאנדרי שאמט, שכאשר משחקים ביחד, גלינארי ממש יעיל, והרכבים הכוללים את שניהם יחד מנצחים את הרכבי היריבות ב-7.7 נקודות פר 100 פוזשנים. הרכבים של הקליפרס עם גלינארי על המגרש בעלי דירוג התקפי של 111.1 בעוד כשהוא לא על המגרש הדירוג ההתקפי עומד על 106.6, כמעט 5 נקודות.

הקליפרס מסתבר עדיין מכוונים לפלייאוף, למרות הויתור על הנכסים. ללא טוביאס האריס ובתקווה שגם ללא פציעה נוספת, אולי הגיע הזמן של גלינארי להתבלט ולסחוב קבוצה, ואולי יחשב אולסטאר.

PF וקבוצת ההגנה של פברואר היא…

פברואר זה החודש בו המגמות מתבהרות והקבוצות מחזקות את הדרוש כדי לחזק את התנועה בכיוון. קבוצות פלייאוף לרוב עושות צעדי חיזוק, משפרות עמדות ועורכות התאמות, בעוד קבוצות טאנקינג שולחות שחקנים טובים, מעלות שחקנים כמו נוביצקי לחמישיה ובעיקר מתחילות לשחק פחות טוב. לכן ברור לחלוטין שהקבוצה בעלת דירוג ההגנה הטוב ביותר בפברואר היא אורלנדו עם דירוג הגנתי של 100 בדיוק וגם מובילה את הליגה בחודש פברואר עם דירוג נטו של 11.9.
ברור. לחלוטין.
המג'יק בבירור פחות בעניין של טאנקינג ויותר בעניין של פלייאוף. הצעד הזה הגיע אחרי שהכניסו את ג'ונתן אייזק לחמישייה (כמובן שיומיים אחרי שויתרתי עליו בליגת קיפרים לא פחות).
חודש פברואר היה מצויין במיוחד עבור ג'ונתן אייזק שעושה רושם משתלב מצויין בתפקיד הסמול פורוורד, שומר על שחקנים ואף שיפר את הקליעה (38.5% לשלוש ב-4.7 זריקות למשחק). לפני כמה טורים כתבתי פה על העתיד ההגנתי של אורלנדו בעוד כמה שנים עם אייזק ובמבה ביחד. ובכן, מסתבר שהעתיד הזה מתקרב במהירות…

C לחיות על המיד ריינג' ולמות על המיד ריינג'.

לא מזמן נתקלתי בכתבה שמסבירה שהספרס מנצלים את העובדה שלא שומרים על המידריינג', ודווקא בגלל זה הם יעילים התקפית. זה לא חדש, בטח לא עם למרכוס אולדריג' שבעונתו האחרונה בפורטלנד קלע 60% זריקות מיד ריינג' חופשיות, מה שחייב את ההגנה לצאת מהתבנית שלה ולהצמיד לו שומר, להוריד אותו ל"רק" 45% מהטווח הזה. על פי אותו עקרון הספרס נוהגים העונה. אמנם השחקנים של פופ קצת פחות יעילים אבל הם כן גורמים להגנות היריבה לצאת מהשבלונה האוטומטית ולהתחיל לחשוב אם באמת רוצים לתת להם זריקה חופשית מהאזור הזה. אמנם מסע הרודיאו האחרון עם נצחון אחד הראה שאולי זו לא הטקטיקה שתוביל אותם גבוה מדי, אבל נחמד לראות קבוצה שמנצלת חורים ויוצרת מעין תנועת נגד למגמה בליגה.