טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן שיטת מספור.כל הנתונים נכונים לרביעי.

PG ממפיס עם בראדלי לא רעים ופרוייקט שיקום של ביקרסטאף

הגריזליס החליטו במהלך השנה לשנות כיוון, זה היה שינוי כיוון מפתיע. פחות משבועיים לאחר שהביאו את ג'סטין הולידיי במטרה שיחזק את עמדות הכנפיים, החליטו שהם בעצם הולכים לטנקינג. בדדליין שלחו את הסמל הכי גדול בתולדות המועדון, מארק גאסול, לטורונטו. בנוסף החליפו חוזים מסתיימים גארט טמפל וג'אמייקל גרין באייברי בראדלי שחווה עונה גרועה בקליפרס ו… לא לגמרי הפכו יותר גרועים. למעשה מאז הטרייד דדליין הם מקום שני בליגה בהגנה. גם כאן בראדלי השתפר משמעותית מאז שהגיע לגריזליס. לאחר הטרייד העביר בראדלי ביקורת על כך שלא השתמשו בו נכון בקליפרס, ואילו בממפיס נותנים לו יותר חופש.

זה אמנם מדגם קטן של כמות משחקים, אבל במדי ממפיס בראדלי מוביל את הליגה ביעילות בקליעה מהאנדאוף (מבין שחקנים שביצעו לפחות 2 פוזשנים במשחק). בראדלי מסוגל גם לייצר לעצמו והוא מקום 12 בליגה מאז הטרייד לממפיס בנקודות מפול אפ. שימו לב לנתון נוסף, את הנקודות הללו עושה בראדלי ב-57.6% EFG! אמנם מדגם קטן של 12 משחקים, אך בינתיים זה יציב ובהחלט מתקשר לטיעונים שלו על שימוש לא נכון.

זה לא רק הפולאפס, זה גם היעילות המשתפרת של בראדלי בחדירה לסל וסחיטת העבירות

יחס האסיסטים שלו שבתקופה הזו כמעט והוכפל ביחס לממוצע הקריירה שלו. את ראיית המשחק שלו הכרנו בעבר. הזכרתי את זה כשהיה בפיסטונס. הוא התחיל שם טוב, וחווה נסיגה. 

חלק מהשיפור ההגנתי על פי הנתונים הוא בעקבות יעילות גבוהה בתחום של ג'ואקים נואה ו…. צ'אנדלר פארסונס. עם כל אחד מהם על המגרש הגנת ממפיס משתפרת משמעותית. חלק מזה 'שור לעובדה שהם משחקים יחד ופארסונס מעט "טרמפיסט" על הגב של נואה, אבל חלק מזה אכן מכיוון שפארסונס כשמשחק ב-4 מנצל יתרון גודל על לא מעט יריבים ומשקיע הגנתית. נואה הוא פרוייקט שיקום נוסף של ביקרסטאף, שמסתמן שהיתרון הגדול שלו הוא שיקום שחקנים, הגם שהוא לא נחשב למאמן מוצלח. לרשימת הפרוייקטים המוצלחים אפשר להוסיף גם את טייריק אוונס מעונה שעברה.

הבחירה של ממפיס השנה הולכת לבוסטון, אלא אם נופלת ב-8 הראשונות (במידה והבחירה לא עוברת לבוסטון, היא מוגנת טופ 6 שנה הבאה ואז לא מוגנת ב-2020. בוסטון קיבלה את הבחירה הזו בתמורה לג'ף גרין), ועושה רושם שיהיה קשה לממפיס לשמור אצלה את הבחירה עם איך שמשחקת לאחרונה. מנגד עולה שאלה נוספת: לאייברי בראדלי חוזה לא מובטח לעונה הבאה בגובה 12.9 מליון דולר. ממפיס יכולה לשחרר אותו ולשלם לו 2 מליון דולר. יתכן מאוד שמה שאנחנו רואים מבראדלי זה שנת חוזה, בין אם לחוזה חדש, ובין אם להבטיח את החוזה הקיים מממפיס. האם ממפיס תבטיח את החוזה שלו? בראדלי צריך להוכיח עד סוף העונה שהיכולת שלו אינה סטיה סטטיסטית ושלא מדובר במדגם קטן.

SG רוקיז

מתקרבים לסוף העונה, חלק מהרוקיז נטשו אותנו בשל פציעות, חלק נתקלים בקיר הרוקיז המפורסם (זה כאב לוקה?). מצד שני אנחנו רואים פריחה של כמה רוקיס,  חלקם מקבלים יותר דקות בקבוצות טנקינג, חלקם פשוט הבשילו. בניגוד לדירוגים אחרים אני מבצע דירוג ביחס לעונה שמטרתו לבדוק גם יציבות וגם תרומה אמיתית לקבוצה. לכן הקריטריונים להיכנס בכלל למדד הם:

1. לפחות 20 דקות למשחק (עונתי) על מנת שיקח חלק משמעותי במשחק קבוצתו.

2. לפחות 10 נקודות למשחק ויכולת ברמה גבוהה כלשהי או לפחות 15 נקודות למשחק (בהנחה שאין שום יכולת עלית אחרת מלבד קליעה. )

והפעם זה דירוג מקוצר בשל פציעות של כמה מהרוקיז החביבים עלי, ועושה רושם שהדירוג מקבל צורה סופית לקראת סוף העונה.

1. לוקה דונצ'יץ'

20.9 נקודות 7.4 ריבאונדים 5.6 אסיסטים 1.1 חטיפות 3.4 איבודים ב-32.2 דקות למשחק

כן, השבוע לוקה חווה את המשחק הגרוע בקריירה עם 1-7 מעבר לקשת, 1-9 מהעונשין! ו-9 איבודים. האם זה היה משחק נקודתי רע או שמא לוקה מתחיל להתעייף ונתקל בקיר? למרות זאת הוא שומר על מקומו ובסה"כ מראה שהוא, אנושי. מצד שני זה מגיע אחרי שהוא שמע רעש מהברך והבדיקות לא הראו כלום. נקווה שלא נאבד גם אותו לפציעה בינתיים הוא שומר על מקומו בצמרת, למרות שהמקום השני מצמצם פערים.

 

 

2. טריי יאנג

18.3 נקודות 3.5 ריבאונדים 7.8 אסיסטים 0.8 חטיפות 3.9 איבודים ב-30.8 דקות למשחק

כבר עכשיו יאנג אחד החודרים היעילים בליגה (וזאת לא פעם ראשונה שאני כותב\אומר את זה), והוא מנצל את זה א-לה נאש למצוא בחוץ שחקנים פנויים או לעשות נקודות משלו. כשבאים לשקול את הטרייד שוכחים שכמה שזה צמוד, אטלנטה קיבלה בחירה בנוסף ויש אי שם רוקי שעליו למעשה תוכרע המנצחת של הטרייד. יאנג מצידו אמר שההשוואות רק יהיו בסיס ליריבות גדולה. אגב כן נתון סטטיסטי לגביו: מאז ה-1 בפברואר הוא השני בליגה בפלוס מינוס מצטבר בקלאצ', ועד לא מזמן היה הראשון, כשהוא מקדים בקצת אחד, לו וויליאמס

3. דיאנדרה אייטון

16.6 נקודות 10.3 ריאונדים 1.9 אסיסטים 0.9 חסימות ו-1.7 איבודים ב-31 דקות למשחק

פניקס בתקופה טובה לאחרונה עם נצחונות על מוליכות שני צידי הליגה, מילווקי וגולדן סטייט. עדיין אייטון מצליח להתחמק מלקבל כאן קרדיט, למרות שבמשחקים האחרונים הוא משחק טוב יותר. בדרך הוא סחט מחמאות מקווין דוראנט. הביגמן של הסאנס מראה עקומת למידה טובה.

4. שיי גילגאוס אלכסנדר

10.1 נקודות 2.7 ריבאונדים 3 אסיסטים 1.1 חטיפות ו-1.8 איבודים ב-25.6 דקות למשחק

מאז הטרייד דדליין שג"א התקדם לחמישיה. אמנם עדיין לא משחק דקות משמעותיות כאשר לו וויליאמס מסיים משחקים, אבל האמון בו ניכר וזה מקבוצה שעדיין מחפשת לשמור על מקומה בפלייאוף. מהרוקיז האלו שעדיין לא מקבלים דקות אבל ללא ספק רואים את הפוטנציאל האדיר.

5. קולין סקסטון

15.6 נקודות 3 ריבאונדים 2.9 אסיסטים 2.2 איבודים ב-30.8 דקות למשחק.

עוד שחקן עם עקומת למידה חיובית, פחות זריקות גרועות, פחות התפרעות. קליבלנד לאחרונה הצליחה להפתיע כמה קבוצות, אם כי פחות נוח לי לתת לו קרדיט. סקסטון מהרכזים שבעתיד ישתלטו על משחקים סטייל ווסטברוק, לטוב ולרע. אם אתם תוהים מה הוא עושה ברשימה, זה כי הוא עונה על הקריטריונים.

 

הנה השוואה של החמישיה הזו. הנתונים הם פר 48 דקות.  שימו לב שיש גם השוואה לשחקן הממוצע בליגה.

SF אד דייוויס

יש לי המון פרגון לעבודה של קני אטקינסון בברוקלין, ולהצלחה שלו להוציא מהשחקנים שמגיעים לשחק בברוקלין את הדברים הטובים. אד דייוויס היה יעיל גם בפורטלנד, וכעת עם הנטס, הוא מסייע ליחידת הספסל שמסייעת לקבוצה שלא מעט חזו לה מלחמה על זאיון, להילחם על המקום השישי במזרח. דייוויס ריבאונדר התקפה טוב, עם 13.8% ריבאונד התקפה, בנוסף הוא חמישי בליגה עם בוקס אאוט התקפי ומקום רביעי בליגה עם ריבאונדים לקבוצה כתוצאה מבוקס אאוט שלו בהתקפה. במספרים הוא שווה בממוצע 4.5 ריבאונד התקפה למשחק עבור הנטס. יעילות התקפית נוספת שלו זו יכולת החסימה המצויינת שלו שמביא לקבוצה 7.3 נקודות למשחק. זה לא רשום בדפי הסטטיסטיקה, אבל שווה ערך ל-3 אסיסטים.

Animated GIF - Find & Share on GIPHY

דייוויס הסביר את היעילות שלו בסגנון החדש של הליגה. על פי דייוויס בגלל הריווח והסמול בול, למעשה זה עניין של אחד על אחד ליד הטבעת, ולרוב יש לו יתרון בין אם גודל ובין אם אתלטיות. מכיוון שברוקלין לא משחקת כל כך עם מסירות לפוסט (מן הסתם כשכן זה כשג'ארט אלן משחק ולא דייוויס) זה בוודאי משאיר אותו לבד, ועל פי אותו ריאיון הוא מאוד מרוצה להשיג נקודות מריבאונד התקפה.

דייוויס מקום 11 במזרח בנקודות מהזדמנות שניה, אך הוא משחק משמעותית פחות דקות מכל מי שמעליו. פר דקה הוא עם 4.7 נקודות כאלה, די גבוה בליגה. בכל התחומים האלו דייוויס מציג מספרים טובים יותר ממפלצות צבע ידועות כמו טריסטאן תומפסון, שנחשב אימת הגנות בשל ביצועים דומים. אולי גם הוא יקבל קרדיט דומה בעתיד.

PF שיקגו ואוטו פורטר

שיקגו החליפה בטרייד דדליין את ג'אבארי פארקר באוטו פורטר. מאז הבולס קפצו משמעותית בהתקפה. עד שבוע שעבר הם היו מדורגים רביעי בליגה מאז הדדליין, כעת הם מסתפקים במקום השביעי צמוד למילווקי. ומקום חמישי באחוזי שדה.

פורטר עצמו ללא ספק השתפר משמעותית ברוב  הפרמטרים

הדירוג ההתקפי של שיקגו איתו על המגרש עומד על 112.6 וכשהוא לא על המגרש הדירוג ההתקפי של הבולס צונח ל-104.9. גם יעילות הקליעה של כלל הקבוצה משתפרת עם פורטר על המגרש, כל שחקני הבולס על המגרש קולעים 54.7% EFG לעומת 50.2% EFG כשהוא על הספסל. נתון שמובן לאור יכולת הקליעה הטובה שלו שחזרה בשיקגו, ומאפשרת לו לרווח את ההמגרש יותר עבור חבריו. שימו לב פה בטבלת הנתונים שלו, פורטר עם קרוב ל-50% מעבר לקשת במעל 5 זריקות למשחק. זה נתון מטורף ואחד המרשימים ביותר בליגה. עם השיפור המטאורי של פורטר ושל אוברה לאחר שעזבו את עיר הבירה, ולאור העובדה ששניהם משפרים את קבוצותיהם הנוכחיות, מישהו בוויזארדס אולי יעשה חושבים, ושני הכוכבים שם יצטרכו לחשוב עד כמה חרם על שחקנים במהלך העונה אכן מועיל להצלחת הקבוצה. לו רק היו משכילים להשתמש ככה בפורטר בוושינגטון.

C מיילס טרנר לשלוש

מיילס טרנר משפר את יעילות הקליעה שלו מעבר לקשת, והוא עומד כבר על 40%! עם שוטצ'ארט שנראית כך:

טרנר הרביעי באחוזי שלוש בפייסרס מבין השחקנים שזורקים לפחות 2 זריקות במשחק. זה עדיין לא ממש מרשים, אבל לאור השיפור העקבי שהוא מציג כל שנה, זה בהחלט פתח לעתיד וכאב ראש נוסף לאינדיאנה שתיאלץ אולי בעתיד לשקול על איזה סנטר לוותר

השחקן השישי