טור שינסה להאיר דברים שאולי לא שמתם לב אליהם במהלך השבוע. העמדות הן רק שיטת מספור.

PG – אוטו פורטר

לא מעט מילים נכתבו בקיץ על האם אוטו פורטר אכן ראוי לחוזה מקס'. כמובן שוושינגטון נותרה חסרת ברירה כי ברוקלין הציעה לו חוזה מקס' והייתה לוקחת אותו ממנה, ובהחלט רצתה לשמור או לפחות לא לאבד בלא כל תמורה. אבל האם הוא אכן שווה את זה? 

נדמה שלאוטו פורטר תמיד יזכרו את הרגע הזה שבו נרדם בהגנה על טוני סנל:

ולאנשים תמיד ישב שגם אם הוא השתפר, הרי הוא בסה"כ עוד 3&D, עוד רול פלייר. אולי רול פלייר טוב, מאוד, יותר מרול פליירס אחרים, אבל עדיין. סופרסטאר? אם קובינגטון קיבל 15 לעונה, למה פורטר צריך לקבל מקס? אז עד כמה אוטו פורטר יעיל?

מבחינה התקפית אין ספק שהוא אכן יעיל, בטח מבחינת קליעה.

הממוצעים שלו גם כן נראים טוב וללא ספק זו העונה הטובה ביותר בקריירה שלו:


וושינגטון עם דירוג התקפי של 109 כשהוא על המגרש, וזה צונח ל-102.5 כשהוא לא על המגרש. כמובן גם הדירוג ההגנתי איתו טוב והוא עומד על 100.3 כשהוא על המגרש וצונח ל-109.4 כשהוא לא על המגרש. מעבר לזה, פורטר ורסטילי מאוד, מסוגל להחליף כמעט על כל אחד, שומר מצויין ואין ספק שניתן לייחס לו לא מעט קרדיט להצלחה של וושינגטון בינתיים. למעשה המדדים המתקדמים מראים שהוא לא פחות אחראי לזה מהצמד המוביל של הקבוצה.

  TS% USG% Win Shares Box Plus Minus Value Over Replacement Player RPM
ג'ון וול 0.534 28 1.9 2.9 0.7 1.94
בראדלי ביל 0.583 28.9 2 2.6 0.7 2.53
אוטו פורטר 0.641 17 2.4 4.9 1 4.37


קצת הסברים: WS מודד את התרומה לנצחונות, VORP מודד תרומה לעומת השחקן הממוצע, כלומר נניח והשחקן הממוצע (לא קשה לחשב) מחליף את השחקן, בכמה יותר הוא תורם ממנו. RPM – פלוס מינוס ריאלי.

ניתן בהחלט לראות שבעוד שוושינגטון משחקת הרבה יותר על צמד הגארדים, והם הרבה יותר נוגעים בכדור, בסה"כ בתרומה הכוללת פורטר תורם יותר מהם. זה לא אומר שהוא הכוכב מספר אחד של הקבוצה, זה ככל הנראה עדיין וול, אבל ללא ספק פורטר עושה רושם של צלע שווה בטריו הזה שמוביל את הוויזארדס. הגנות היריבות עדיין מפנות הרבה יותר התייחסות לוול וביל ולכן בלא מעט פעמים פורטר מקבל זריקות חופשיות. 26.6% מהזריקות שלו הן זריקות חופשיות וזה נובע לא מעט מהעובדה שההגנות עדיין לא מספיק מתייחסות אליו, וגם שצמד הגארדים יודע למצוא אותו לא מעט לזריקות חופשיות אחרי שהוא משך אליו את האש. מכיוון שהמטרה של הטור הזה היא להפנות תשומת לב לדברים שפחות שמים לב אליהם, בפעם הבאה שאתם צופים במשחק של וושינגטון שימו לב איך הם עושים זאת, איך הוא נע בהתקפת וושינגטון ולתרומה הכללית שלו.

פורטר השנה ללא ספק מיצב עצמו כצלע שווה בטריו המוביל את הוויזארדס, ואם ימשיך ביכולת הזאת, הוא בהחלט ראוי להיחשב שחקן מקס שווה כל דולר.

SG – רוקיז

כזכור: ככל ששחקן יותר ימינה יותר יעיל התקפית, ככל שיותר למעלה על הגרף יעיל יותר הגנתית, וכמובן להיפך.

בן סימונס

18.5 נקודות 51.3% מהשדה 9.1 ריבאונדים 7.7 אסיסטים 2.1 חטיפות 35.1 דקות למשחק.

סימונס מצטרף לווילט צ'ברליין, אוסקר רוברטסון, לארי בירד, גראנט היל, ראסל ווסטברוק, מג'יק גונסון, ג'ון האבליצ'ק ופאט לאוור כשחקנים היחידים עם ממוצעים של לפחות 17 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. שמתם לב שכתבתי שחקנים ולא רוקיז, כן? וזה חלק מהעניין, סימונס כאילו דילג על השלבים של רוקי, שיפור וקפץ היישר לשלב בו תוהים האם הוא יכול להיבחר לאולסטאר. ובגובה 2.08 הוא מסתדר מצויין בעמדת הרכז וממוקם חמישי בליגה באסיסטים. מרגיש קצת לא הוגן לנעול את מירוץ הרוקיז לפני דצמבר…

ג'ייסון טייטום

14.2 נקודות 49.4% מהשדה 48.1% מהשלוש 5.9 ריבאונדים 1 חטיפה 30.5 דקות למשחק

הרבה זמן לא היה בבוסטון שחקן שיעיל ברמה כזאת בשני צדי המגרש. הוא שומר טוב מאוד וקטלני בקאץ' אנד שוט. הוא נראה חסר פחד והשבוע בנצחון על הווריירס הלך על דוראנט ודריימונד  בלי חששות שבד"כ יש לרוקיז (ובצדק). ואת חכמת המשחק שלו ניתן לראות בתנועות ללא הכדור.

קייל קוזמה

16.8 נקודות 49.8% מהשדה 6.3 ריבאונדים 31.9 דקות למשחק.

בשבוע הבא ככל הנראה לארי נאנס ג'וניור חוזר, והדקות של קוזמה יצטמצמו שוב. קוזמה ניצל את זה היטב, ולא רק שהוא שני בנקודות מבין הרוקיז, הוא גם מוביל את הלייקרס בנקודות. לפני לופז, קלארקסון ואינגראם. מול פניקס הוא היה הרוקי הראשון העונה לקלוע לפחות 30 נקודות. הוא אמנם מאוד קטלני התקפית, אבל הוא גם די נטל הגנתי, מה שיגרום להעדפה של לארי נאנס – שומר טוב ואחד האחראים להצלחות ההגנתיות של הלייקרס בפתיחת העונה.

דונובן מיטשל

14.3 נקודות 3.1 אסיסטים 28.1 דקות למשחק

הרוקי הפך בשבועות האחרונים לאופציה הראשונה בהתקפה של יוטה. גם אם זה לא בהכרח אומר דברים טובים על הג'אז, זה מאפשר לו אור ירוק שהוא אכן מנצל. הוא זרק הרבה ולא באחוזים טובים עדיין, אך יחד עם זאת מפגין יכולות הגנתיות ויכולות אחד על אחד.

לאורי מרקאנן

14.6 נקודות 8.3 ריבאונדים 30.5 דקות למשחק

הקלעי הפיני הוא אחד מהרוקיז הקטלניים במחזור הזה, בין אם בספוט אפ או בפיקנרול. אמנם הוא הפסיד השבוע בדו קרב לקוזמה, שמבחינה התקפית אכן גרסה משופרת שלו, אך מלבד זאת הוא עדיין אחד מהקלעים המסוכנים בקרב הרוקיז. הוא משתף פעולה די טוב עם פורטיס וזה נראה לא רע, והויברג כבר הכריז שמירוטיץ' יעלה מהספסל (עד הטרייד כנראה) כך שמעמדו יציב.

דניס סמית' ג'וניור

14.3 נקודות 4.2 ריבאונדים 4.4 אסיסטים ב-28.5 דקות למשחק

הטיסן של דאלאס גם כן מציג יכולות של "גדולים" לאור העובדה שהקבוצה לא הולכת לשום מקום והוא מקבל חופש. הוא מוביל את הרוקיז וגם נמצא די בצמרת הליגה באחוז הבידודים שהוא עושה במשחק, אם כי הוא לא ממש יעיל כמו החבר'ה שנמצאים סביבו ברשימה. בנוסף הוא די חור הגנתי, אבל לזכותו יאמר שיש לו את המרחב ואת כל השנה ללמוד. השבוע בראד סטיבנס חשף שבוסטון לרגע התלבטו אם לקחת אותו במקום את טייטום.

ג'ון קולינס

11.8 נקודות 7.5 ריבאונדים ב-23 דקות למשחק.

במשחקים האחרונים דייב בודנהולזר הגיע למסקנה שקולינס יכול לשחק יחד עם דוויין דדמון, ולא רק לעשות רוטציות ביניהם בסנטר. זה הוביל ליותר דקות לשניהם, וליעילות טובה יותר של שניהם. זה גם מבטיח שנראה יותר את הרוקי הזה, שמזכיר מעט את מיילס טרנר, גם מבחינת היכולות ההגנתיות שקולינס מפתח, וגם מבחינת היעילות בפיקנרול בהתקפה בנקודות. או באסיסטים. גם בחיתוך לסל הוא מהיעילים בליגה. הוא כבר עכשיו מצויין  ובהחלט ניתן לציין שאפשר וצריך להשתמש בו יותר. אם כי לא יותר מדי, בכל זאת עושים פה טנקינג…

https://twitter.com/BleacherReport/status/930301117245751301

דיארון פוקס

11.1 נקודות 4.6 אסיסטים 26.4 דקות למשחק

"חטפני" מחפש את היציבות ובעיקר את התמיכה מהמאמן. לא ברור כל כך מה עובר בשבועות האחרונים על ייגר שכמעט ולא משתמש בצעירים, דבר שגורם להם לנסיגות ולהופעות פחות טובות. השבוע פוקס נתקל ביריב מהמכללות לונזו בול, וגם אם המשחק היה פחות ממה שציפינו מיריבות כזו, דיארון הפגין מעט יכולות. ציינתי שאני מחפש מלבד נקודות כישורים ברמת גבוהה, ופוקס מציג לפחות 4 כאלה: הגנה, אתלטיות, מהירות ושליטה בכדור. זה שחקן שצריך יותר לצפות בו מאשר לקרוא עליו נתונים, ולא רק כי הוא אחרון בליגה ב-RPM.

נפל מהרשימה ועשוי לחזור: לונזו בול עשה השבוע טריפל דאבל שני, אם כי היה מי שפקפק וטען שהליגה ניפחה עבורו מספרים לשם ההייפ.

הוא טיפה התחיל להשתפר ואם יצליח לקלוע יותר ולעלות מעל הדו ספרתי בנקודות, יחזור לרשימה. בינתיים אולי שיהיה מחובר יותר לחברים.

נפל מהרשימה ולא צפוי לחזור בקרוב: ג'וש ג'קסון מפניקס. הוא מקבל פחות ופחות דקות, ובהתאם התפוקה יורדת גם כשנמצא על המגרש. הוא נחשב עילוי הגנתי אבל במשחקים האחרונים במדי פניקס נראה חסר חשק וחסר יכולת. בשורה התחתונה, הוא מהשחקנים הבודדים בסאנס שחילופי המאמנים לא עשו לו טוב.

SF – משחק המסירות של טורונטו

במהלך הקיץ שמענו כמה הצהרות מהקבוצה הקנדית. "אנחנו צריכים לבצע שינוי תרבות", אמר המנג'ר מסאי יוג'רי. "אנחנו נבצע שינוי של 180 מעלות", אמר המאמן דוויין קייסי, והיה ברור שבין היתר הכוונה להנעת כדור בהתקפה ופחות בידודים. ואכן, הראפטורס עלו מהמקום האחרון בליגה עם 18.5 אסיסטים למשחק, למקום ה-9 עם 23 אסיסטים למשחק, ומאחוז אסיסטים (אחוז ההתקפות שמייצרות נקודות מאסיסטים) במקום האחרון עם 47.2% למקום ה-14 עם 57.1%.

לכאורה ההסבר פשוט, דרוזן משחק יותר כרכז והוא ולאורי מוסרים יותר את הכדור, וזה מייצר יותר הנעת כדור. לכאורה.

אז מה השינוי בהנעת הכדור של הצמד המוביל?

  אחוזי מסירות למשחק מסירות למשחק אסיסטים למשחק
לאורי 16/17 15.9 59.8 6.9
לאורי 17/18 19.3 56.3 7
דרוזן 16/17 11.3 34.4 3.9
דרוזן 17/18 12.7 36.9 4.6


ניתן לראות שאצל דרוזן יש מעט שיפור. לעומתו, לאורי מוסר פחות ולמרות זאת שומר על ממוצע כמעט זהה, בשל מסירות מדוייקות יותר. גם סרג' איבקה וג'ונאס ואלנצ'ונאס יורדים השנה למעשה בכמות המסירות למשחק, ביחס לשנה שעברה. אז מה בכל זאת הגורם? התשובה, כפי שכנראה ניחשתם מאלימינציה, היא הספסל והשחקנים בעמדה 3. אלא שבחינה של הנתונים מראה שאלה בעיקר 3 שחקנים: נורמן פאוול, פסקל סיאקם ויקוב פלטל. המשותף לשלושתם הוא ששנה שעברה הם בעיקר שיחקו בקבוצת הג'י ליג (אז די ליג) של טורונטו (שאותה מאמן אגב ג'רי סטקהאוס).

מה המשמעות לזה שעיקר השיפור בהנעת הכדור של טורונטו מקורו בחמישייה השנייה ולא הראשונה?

1. כנראה שלאורי כפי שציין, עוד לא הטמיע בתוכו את השינוי, ושחקני החמישייה נוטים עדיין לגישה הישנה (ניתן גם לראות את זה במשחקים).

2. שלקייסי יש המון עבודה. עיקר הבעיה של טורונטו הייתה בפלייאוף, כי בעונה הרגילה היא הסתדרה מצויין. השינוי נעשה עבור הפלייאוף, והחשש הוא שאז הם יחזרו למוכר, כמו הת'אנדר של לפני שנתיים, שבעונתו הראשונה של דונובן הניעה כדור יחסית בפלייאוף, אלא שברגעי ההכרעה חזרו לבידודים הישנים והמוכרים.

אז הנעת הכדור של טורונטו נראית טוב בינתיים, כשדרוזן עם החמישייה השנייה, אבל יש לקחת את השיפור בערבון מוגבל.

PF – האם יוסטון מצטערת שלא העבירה את ריאן אנדרסון בטרייד?

נתחיל מהתשובה: כנראה שלא. נכון הרוקטס חשבו שהוא מזדקן וכנראה כבר לא יעיל, וחיפשו להעביר אותו בטרייד, בעיקר עבור כרמלו אנת'וני טרייד שלא הבשיל בסופו של דבר. אולם לאור איך שדברים מתגלגלים באוקלהומה סיטי, ייתכן מאוד שלא רק שמורי לא מתחרט שלא הצליח להעביר את אנדרסון בטרייד, אלא גם מרוצה כשהוא רואה איך האלטרנטיבה מסתדרת.

מבחינת קליעה אנדרסון קולע פחות נקודות מאשר בשנים האחרונות, גם אם מבחינת האחוזים הוא נשאר פחות או יותר באותה רמה. זה דבר שהיה צפוי לאור העובדה שכריס פול הגיע ומשחקים הרבה יותר על שחקנים אחרים.

אלא שיש שתי קטגוריות עם שיפור ניכר: הראשונה זה הריבאונד (אנדרסון משקיע יותר בריבאונד) והשנייה זה הפלוס מינוס. בד"כ כשקבוצה הופכת ליעילה יותר, רול פליירס משתפרים במדד הזה, אלא שאנדרסון, כך עושה רושם, אכן השתפר הגנתית. בכתבה פה (צפו בסרטונים אם אתם פחות בקטע של לקרוא) הוא מסביר בקצרה על השיפור בהגנת הבידודים של אנדרסון. בנוסף, הדירוגים ההגנתיים שלו, כגון ה-DRPM עדיין שליליים, אך הם מהטובים שהוא הראה בשנים האחרונות.

אז לא, הוא עוד לא שומר עילית או אפילו טוב, והוא עדיין רול פלייר ככל הנראה בינוני פלוס, אך הרוקטס כבר די מלאים בקלעים ושחקנים ממש טובים, וכנראה עדיף להם הרול פלייר שמרווח את המגרש ומתאמץ אקסטרה בהגנה ובריבאונד. בהתחשב בהתאקלמות של מלו בת'אנדר, אולי זה טוב שלא החליפו.

C – רונדה הוליס ג'פרסון הופך לאיום התקפי

בתחילת הקריירה, עוד מהמכללות אפילו, רה"ג נחשב לשומר פנטסטי, אבל  כזה שיהיה נטל התקפי. מעין טוני אלן שכזה. הוא 2.01 עם מוטת ידיים מרשימה ואתלטיות אך ללא ג'אמפשוט, ובכדורסל של היום, כידוע, קשה כשיש שחקן שהוא נטל התקפי.

אחד מהדברים שקני אטקינסון עשה בעונה שעברה היה צעד כל כך פשוט, עד שנדמה שזה היה פשוט הצעד המתבקש: הוא הציב את רונדה בעמדה 4.

בינתיים רה"ג עומד על 14.6 נקודות למשחק ב-48.5% מהשדה, שיפור משמעותי ביחס לשנתיים הקודמות בקריירה שלו. הוא אמנם עדיין לא קולע מבחוץ (25%, לא משהו שיאיים על שומרים) אך הקליעות שלו בהחלט השתפרו כפי שניתן לראות כאן:

ואם במקרה יצא לכם לחזות בברוקלין משחקת, דבר שהפך לפחות נוראי מאז שאטקינסון שם כשלא כולם פצועים, יכולתם לראות שהוא מפתח גם ג'אמפשוט. אמנם עדיין באחוזים לא משהו, אך נראה זה חלק יותר והוא בטוח יותר בעצמו. כדי להפוך לקלעי סביר הוא יצטרך להמשיך לעבוד ולהתאמן על מה שזה לא יהיה שהוא עשה, אך הכיוון בהחלט שם, ואם הוא יצליח גם לחבר את זה ליכולת ההגנתית הממש טובה שלו, ניתן לפנטז על שחקן ממש יעיל. גם מסע ארוך מתחיל בצעד וחצי.  בינתיים?