רוקיז. הוויילד קארד האולטימטיבי של דראפט הפנטזי.

כשמנסים להחליט באיזה שלב להטיל את הקוביה ולבחור רוקי, אין הרבה על מה להסתמך. בעיקר על המספרים מהקולג', ההופעות בליגת הקיץ שלא משקפות הרבה, ואם הדראפט מספיק מאוחר אז משחקי הפרה-סיזן.

הקבוצה בה הרוקי ישחק מהווה גורם חשוב כי התחרות שיש לו תקבע כמה הזדמנויות ודקות הוא בכלל יכול לקבל, בלי קשר למיקום בו נבחר בדראפט או האיכויות שלו. תסתכלו למשל על ג'ייסון טייטום שנבחר שלישי על ידי בוסטון. שחקן התקפה מלוטש שיכול לתרום מיידית. אבל בבוסטון מאחורי גורדון הייוורד ועם תחרות מצד ג'יילן בראון שחקן השנה השניה הוא לא צפוי לראות יותר מדי דקות העונה. אין גם אופק לעליה בכמות הדקות ככל שהעונה תתקדם כי בוסטון צפויה להאבק עד הסוף על המקום הראשון במזרח, ובטח שלא יהיה שם טאנקינג, הקרקע הכי פוריה לפריצה של רוקיז.

הרבה מאוד פעמים רוקיז נבחרים גבוה מדי בדראפט הפנטזי בגלל ההייפ שיש סביבם. תורם לכך גם הריגוש, הנובע מכך שיש לך בקבוצת הפנטזי שחקן שיכול פתאום להתפרץ בגלל התקרה הגבוהה שלו. אבל רוב הפעמים זה נגמר באכזבה. אם השחקן לא תורם מספיק כדי להיות שווה סגל אז מילא – אפשר לפחות לחתוך ולקחת מישהו אחר מהפול. הכי גרוע זה לבחור רוקי מוקדם (מאיה ראשונה נגיד) ואז לגלות שהוא נותן מספיק ערך כדי להשאירו בסגל, אבל רחוק ממספרים שמנפקים שחקנים אחרים שנבחרו באותו השלב. דוגמא להמחשה: ברנדון אינגרם בעונה שעברה. נבחר שני בדראפט על ידי הלייקרס, שאמנם היה להם את לואל דנג על העמדה שלו, אבל כקבוצת תחתית שהמטרה שלה לפתח את העתיד, היה ברור שהוא הולך לקבל הרבה דקות. עקב זאת ברוב הדראפטים הוא נבחר בתוך המאיה הראשונה. ומה היה המיקום שלו בסיום העונה? 256 בסך הכל ו-319 בממוצע (לפי Basketball Monster). לא נעים. אבל היי, אולי העונה…

אז בואו נעבור לדבר על הרוקיז של העונה הקרובה.

ככלל, פעם בעשור מגיע דראפט איכותי במיוחד. דרפאט היסטורי. דראפט שיש בו הן שחקנים ייחודיים שהשפעתם נפרשת אל מעבר לתרומתם לקבוצה שלהם והן עומק מטורף. בשנות ה-80 היה את דראפט 84', בשנות ה-90 היה את דראפט 96', ובעשור הקודם את דראפט 2003. בעשור הנוכחי לא נראה שאף אחד מהדראפטים הקודמים מועמד להיות כזה. בוודאי לא הדראפט של העונה שעברה שמסתמן כחלש במיוחד. על דראפט 2017 מדברים כעל אחד שיכול להיות כזה.

אבל אותנו זה לא באמת מעניין, לפחות כל עוד ליגת הפנטזי שלנו היא לא ליגת דיינסטי. אותנו מעניין מה הרוקיז יכולים לתרום כאן ועכשיו, בעונת הבכורה שלהם. וכאן אלמנט לא פחות חשוב מאיכות השחקנים בדראפט הוא ההזדמנויות שהרוקיז צפויים לקבל בקבוצותיהם. עקב הקיץ עמוס הטריידים והמעברים שעבר על הליגה נוצר מצב שיש לא מעט קבוצות עם סגל דליל שיכולות להעזר בתרומה מיידית משחקנים מהדראפט. השילוב של המצב הזה יחד עם עומק ואיכות השחקנים מהדראפט גורם לכך שהעונה אנחנו באמת יכולים לראות לא מעט רוקיז שהולכים לתרום הרבה, חלקם כבר מהמשחק הראשון, הן לקבוצות שלהם במציאות והן לקבוצות הפנטזי.

אז אם בשנים האחרונות הייתי מתקשה להרכיב רשימה של 10 הרוקיז שכדאי להשקיע בהם ולבחור בדראפט הפנטזי, העונה אני מתקשה להגביל את הבחירה רק לעשרה. אי לכך ובהתאם לזאת, הנה רשימה של לא פחות מ-20 רוקיז שהייתי משקיע בהם בחירת דראפט (בליגה מקסימלית של 20 קבוצות ביאהו), איזו תרומה אתם צפויים לראות מהם, ואיפה בדראפט הייתי בוחר בהם (בליגה של 9 קטגוריות סטנדרטיות):

*אני רק אציין שהרשימה כנראה תראה שונה אחרי שישוחקו משחקי ההכנה לעונה.

1. לונזו בול (PG, לייקרס, בחירה מס' 2 בדראפט, מקום 81 בדירוג טרום עונה של יאהו) – ג'ייסון קיד החדש? רכז גבוה עם פוטנציאל טריפל-דאבל בכל לילה נתון. אין לו את היכולות ההגנתיות של קיד, אבל זה לא כל כך משנה לפנטזי, ומצד שני הוא בעל קבלת החלטות טובה יותר. כיכב בליגת הקיץ בווגאס ונבחר ל-MVP עם ממוצעים של 16.3 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 9.3 אסיסטים ו-2.5 חטיפות למשחק. בלייקרס הוא יקבל את המפתחות להתקפה מהמשחק הראשון. הוא צפוי להתקל בבעיות הברורות של גארדים חדשים לליגה – יהיו לו הרבה איבודים, והאחוזים לא יהיו מרשימים מדי, אבל לדעתי הם לא יהיו נוראיים כלל. לצורך העניין בעונה היחידה שלו בקולג' הוא קלע במעל 70% ל-2 ו-40% ל-3. אם כי העונשין שלו לא טוב לגארד (67%), ומכניקת הזריקה שלו מוזרה למדי. אבל מה שהוא יתרום בכמעט כל הקטגוריות מאפיל על החסרונות באופן משמעותי. לא הייתי פוסל גם עונת דאבל פיגרס באסיסטים. לדעתי יהיה טופ-50 בסיום העונה.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-50 בדראפט.

2. דניס סמית' ג'וניור (PG, דאלאס, בחירה מס' 9 בדראפט, מקום 124 בדירוג טרום עונה של יאהו) – הסגן של בול בליגת הקיץ בווגאס עם ממוצעים של 17.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים ו-2.2 חטיפות למשחק. אתלט יוצא דופן. קלעי מצויין. רכז סקורר בסגנון של קיירי אירווינג ודמיאן לילארד. אמנם יש לו תחרות רבה יותר על דקות לעומת בול, כשיוגי פארל, סת' קארי וג'י ג'י בראה כולם יכולים לנגוס בדקות הרכז, אבל אני עדיין מאמין שהוא יראה באזור ה-30 דקות למשחק. כמו בול גם הוא צפוי לאבד הרבה והאחוזים שלו יהיו נמוכים יותר לדעתי. הוא יתרום פחות ריבאונדים ובעיקר אסיסטים ויותר נקודות ושלשות.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-80 בדראפט.

3. בן סימונס (F, פילדלפיה, בחירה מס' 1 בדראפט 2016, מקום 54 בדירוג טרום עונה של יאהו) – הבחירה הראשונה בדראפט של העונה שעברה ייחשב כרוקי העונה עקב הפציעה שהשביתה אותו למשך כל העונה הקודמת. סימונס מנהל משחק מעמדת הפורוורד. בעונתו היחידה בקולג' הוא תרם כמעט 5 אסיסטים לצד 12 ריבאונדים ו-19 נקודות למשחק. צפוי לתרום את שלו גם בחטיפות וגגות (2 ו-1 בהתאמה בקולג'). כמו כל רוקי שיחזיק את הכדור הרבה בידיים גם הוא יתמודד עם בעיית איבודים, ובנוסף הוא קלעי עונשין חלש (67% בקולג' ב-9 הליכות לקו למשחק) ולא קולע שלשות. אם הכל יהיה טוב יילך לפי עקומת הלמידה של הגריק פריק, אבל לעונה הראשונה אי אפשר לצפות לכך. עדיין הוא צפוי לקבל את כל הדקות איתן יכול להתמודד ולתרום יפה מאוד בהרבה קטגוריות.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-80 בדראפט.

4. מרקל פולץ (PG, פילדלפיה, בחירה מס' 1 בדראפט, מקום 83 בדירוג טרום עונה של יאהו) – אז איך זה שהבחירה הראשונה בדראפט רק רביעי אצלי ברשימה? בראש ובראשונה כי הוא יישחק באותה חמישיה עם בן סימונס וג'ואל אמביד, שני שחקנים שמאוד אוהבים את הכדור ביד, זאת להבדיל מבול בלייקרס שכל התקפה תעבור דרכו. בנוסף הוא גם סוחב פציעה טורדנית בקרסול מליגת הקיץ. כמו כל השחקנים לפניו ברשימה הוא יתקשה עם איבודים ואחוזים, ואצלו האחוזים צפויים להיות נמוכים עוד יותר. יחד עם זאת הוא אתלטי, שומר מצוין ובעל קליעה טובה. בקולג' תרם אקרוס דה בורד עם ממוצעים של 23,6,6 עם כמעט 2 חטיפות למשחק, ובנוסף גם מעל לגג למשחק! פרח כאלפא דוג במכללת וושינגטון, אך האם הוא יכול לעשות את ההתאמה לשחקן שלא מהווה את מרכז ההתקפה של קבוצתו? אם כן אז הוא יכול לפרוח. אם לא, אז זו יכולה להיות נפילה כואבת.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-100 בדראפט.

5. ג'וש ג'קסון (SF, פיניקס, בחירה מס' 4 בדראפט, מקום 108 בדירוג טרום עונה של יאהו) – שחקן ורסטילי מאוד, שומר מצוין, יכול לעשות הכל על המגרש. לראיה המספרים שלו בליגת הקיץ (מעל 17 נקודות ו-9 ריבאונדים, יחד עם מעל לגג וחטיפה למשחק) ובמכללה (מעל 16 נקודות, 7 ריבאונדים ,3 אסיסטים, גג, שלשה וחטיפה וחצי למשחק). הדבר היחיד שעומד בדרכו הוא טי ג'י וורן איתו יתחרה על דקות בעמדת הסמול פורוורד. וורן שחקן התקפי מלוטש בהרבה, אבל פחות טוב הגנתית. הם כנראה יחלקו דקות, אבל בכל מקרה, את הדקות שלו הוא יקבל ויחזיר תמורה יפה. רק קחו בחשבון שהוא רע מאוד מהקו (56% בקולג').
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-120 בדראפט.

6. ד'ארון פוקס (PG, סקרמנטו, בחירה מס' 5 בדראפט, מקום 151 בדירוג טרום עונה של יאהו) – היה בסיטואציה הרבה יותר טובה לפני שסקרמנטו הביאו את ג'ורג' היל. יחד עם זאת אין לסקרמנטו הרבה מה להציע בעמדות הסווינגמן, כך שיש סיכוי טוב שהם יבלו זמן יחד על הפרקט. פוקס עצמו רכז מצוין ושומר נהדר, אבל בעל קליעה בעייתית – פחות מ-25% ל-3 נקודות בקו של הקולג'. העדר השלשות, פלוס הבעיות הידועות של רכזים רוקיז בדמות איבודים ואחוזים נמוכים, כמו גם התחרות עם היל, מדרדרים אותו מבחינתי באופן משמעותי מתחת לשאר הרכזים המוכשרים בדראפט הזה.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-150 בדראפט.

7. מאליק מונק (SG, שארלוט, בחירה מס' 11 בדראפט, מקום 170 בדירוג טרום עונה של יאהו) – קלעי מצוין, אם כי קצת לוקה בגובה עם ה-1.90 מ' שלו, אבל אייברי בראדלי לימד אותנו שאפשר גם ככה. נחת בסיטואציה טובה מאוד עבורו בשארלוט שמשוועת לקליעה מבחוץ, במיוחד בחמישיה השניה. צפוי לתפקד על תקן השחקן השישי של הקבוצה. קלע בקולג' 20 נקודות למשחק יחד עם כמעט 3 שלשות למשחק באחוזים טובים מאוד (קרוב ל-50% ל-2 ו-40% ל-3). שאר התרומה שלו די מוגבלת, אבל אני רואה אותו צולף 2 שלשות למשחק עם דאבל פיגרס בנקודות מהספסל בעונת הרוקי. תחשבו בן גורדון.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-180 בדראפט.

8. ג'ון קולינס (PF, אטלנטה, בחירה מס' 19 בדראפט, מקום 176 בדירוג טרום עונה של יאהו) – ארסן איליאסובה, דוויין דדמון, מייק מוסקלה. כך נראית התחרות של קולינס בקו הקדמי המפורק של ההוקס. יחד עם המספרים המרשימים שלו מליגת הקיץ (מעל 15 ו-9 למשחק) ובקולג' (קרוב ל-20 ו-10 יחד עם גג וחצי למשחק), וכל זה באחוזים נהדרים מכל הטווחים (כן, גם מהקו), נראה שמקומו ברוטציה מובטח, והוא אף צפוי לקבל דקות משמעותיות. בטח ככל שהעונה תתקדם ואטלנטה תכנס לטאנקינג.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-180 בדראפט.

9. דונובן מיצ'ל (SG, יוטה, בחירה מס' 13 בדראפט, מקום 193 בדירוג טרום עונה של יאהו) – קלעי נמוך שמזכיר מאוד את מונק,  אם כי הוא קלעי פחות טוב, אבל שחקן רב-גוני יותר וחוטף מצוין – מעל 2 חטיפות למשחק בעונתו האחרונה במכללות. עם העזיבה של גורדון הייוורד יש לו הזדמנות לתרומה ממשית כבר בעונת הרוקי, כי עמדות הסווינגמן ביוטה חלשות למדי – אלק ברקס פציע ולוקה בקליעה מבחוץ, רודני הוד לא יעיל וג'ו ג'ונסון מזדקן. עדיין זו תחרות רבה, אבל האפסייד שם, והוא יכול לשחק גם מאחורי רוביו בעמדת הרכז. בליגת הקיץ הוא שיחק 2 משחקים בלבד, וקלע בהם 28 נקודות למשחק, אבל ביעילות נמוכה מאוד – 36% בלבד מהשדה.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

10. ג'ארט אלן (C, ברוקלין, בחירה מס' 22 בדראפט, מקום 565 בדירוג טרום עונה של יאהו) – אלן הוא שחקן מאוד בוסרי, אבל בקבוצה שמתפארת בטימופי מוזגוב אחד ובודד בעמדת הסנטר (שלא שיחק באף עונה בקריירה שלו מעל 25 דקות למשחק) הוא יקבל את ההזדמנות לתרום במיידי. ואלן הוא שחקן שיכול לתרום הרבה בדקות מועטות, בעיקר בריבאונד וגגות.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

11. ג'סטין ג'קסון (SF, סקרמנטו, בחירה מס' 15 בדראפט, מקום 184 בדירוג טרום עונה של יאהו) – יחד עם השחקן הבא ברשימה, ג'קסון נוחת בסיטואציה טובה לחצוב לעצמו מקום נחמד ברוטציה של סקרמנטו, כי עמדות הסווינגמן שלה פתוחות לרווחה עם שחקנים לא מוכחים כמו באדי הילד, או מזדקנים כמו ווינס קרטר. ג'קסון הוא חיה מוזרה בדראפט של ימינו, השלים 3 שנים במכללה והוא כמעט בן 23 כבר. זה משחק לרעתו בטווח הארוך, אבל לטובתו בטווח הקצר. וזה מה שמעניין אותנו. ג'קסון צפוי להיות חלק מהרוטציה כבר מהפתיחה, ויתרום נקודות ושלשות עם קצת ריבאונדים ואסיסטים.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

12. בוגדן בוגדנוביץ' (SG, סקרמנטו, בחירה מס' 27 בדראפט 2014, מקום 563 בדירוג טרום עונה של יאהו) – יגיע בהיי אחרי שהוביל את פנרבחצ'ה לאליפות היורוליג עם קרוב ל- 15,4,4 ומעל ל-2 שלשות למשחק ב-43%, ובימים אלו מככב במדי סרביה בירובאסקט עם ממוצעים של מעל ל-19 נקודות ו-5 אסיסטים, יחד עם 2.5 שלשות למשחק. מעבר לכך קחו את כל מה שכתבתי על ג'קסון ותכתבו על בוגדנוביץ', פחות או יותר. בהיותו אירופאי הוא קלעי טוב יותר ושחקן התקפה מלוטש יותר, אבל חלש יותר הגנתית. צפוי להיות ברוטציה, לא ברור עדיין עד כמה, אבל ההתקפה שלו אמורה להספיק לדקות משמעותיות.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

13. לאורי מרקנן (PF, שיקגו, בחירה מס' 7 בדראפט, מקום 562 בדירוג טרום עונה של יאהו) – עוד שחקן שכיכב ביורובאסקט, מרקנן הוביל את פינלנד להופעה מפתיעה בשמינית הגמר עם 19.5 נקודות וכמעט 2 שלשות למשחק ב-48%. מרקנן הוא גבוה אירופאי טיפוסי עם יד רכה וטווח זריקה, אבל גם גוף רך. התקווה היא שיהפוך לדירק נוביצקי, אבל הגיוני יותר לחשוב בכיוון של אנדראה ברניאני. מרקנן שיחק עונה אחת במכללת גונזגה עם ממוצעים של 15.5 נקודות, 7 ריבאונדים ו-2 שלשות למשחק. בשיקגו יש את ניקולה מירוטיץ' לפניו ברוטציה, אבל מצד שני מירוטיץ' הראה שהוא לא מסוגל להשאר על הפרקט יותר מדי זמן, כך שאת ההזדמנות שלו מרקנן יקבל.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

14. מילוש תאודוסיץ' (PG, קליפרס, לא נבחר בדראפט, מקום 188 בדירוג טרום עונה של יאהו) – מגיע ל-NBA אחרי קריירה עשירה באירופה כולל גביע יורוליג ו-MVP יורוליג. צפוי לחלוק את עמדת הרכז של הקליפרס עם פטריק בברלי. אני אישית לא רואה אותו מצליח (זכרונות משאראס), אבל זה לא אומר שלא הייתי נותן לו צ'אנס, כי הדקות יהיו שם.
איפה הייתי בוחר אותו? אזור המקום ה-200 בדראפט.

15. קיילב סוואניגן (PF, פורטלנד, בחירה מס' 26 בדראפט, מקום 560 בדירוג טרום עונה של יאהו) – גבוה מגוון מאוד, נמוך לעמדה, אבל רחב. לסוואניגן פוטנציאל גדול אם יצליח להתמודד עם המשקל ועם שחקנים גבוהים ממנו. תחשבו זאק רנדולף. המספרים שלו מהמכללה די מנקרי עיניים, כאשר בעונה האחרונה הוא תרם 18.5 נקודות, 12.5 ריבאונדים, 3 אס' ואפילו שלשה למשחק – וכל זה באחוזים מצוינים מכל הטווחים. הוא הפגין יכולת דומה בליגת הקיץ עם ממוצע דאבל דאבל של 16 ו-10.5, אם כי האחוזים היו כבר פחות טובים. הבעיה שלו היא שהקו הקדמי של פורטלנד מאוד צפוף. נורקיץ' יאכל באיזור ה-30 דקות בעמדת הסנטר, אל פארוק אמינו יקבל אותו הדבר בעמדת ה-PF, בנוסף, אד דייוויס ונח וונלה ממתינים על הספסל.
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.

16. באם אדבאיו (FC, מיאמי, בחירה מס' 14 בדראפט, מקום 540 בדירוג טרום עונה של יאהו) – גבוה חזק וסולידי, אדבאיו מיועד להיות הגיבוי העיקרי במיאמי לשתי עמדות הפנים יחד עם קלי אוליניק, מה שאומר שהוא צפוי לקבל מספיק דקות בכדי לתרום. בעונתו היחידה במכללה תרם 13 נקודות ו-8 ריבאונדים יחד עם גג וחצי למשחק. בליגת הקיץ העמיד מספרים דומים, ואף טובים יותר.
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.

17. ג'ייסון טייטום (SF, בוסטון, בחירה מס' 3 בדראפט, מקום 119 בדירוג טרום עונה של יאהו) – אולי שחקן ההתקפה השלם והטוב ביותר במחזור הדראפט הזה, אבל מה זה עוזר כשהוא יצטרך לשחק בבוסטון מאחורי גורדון היוורד ולהתמודד על דקות ספסל עם ג'יילן בראון שחקן השנה השניה. ועדיין, הוא מוכשר מספיק כדי להצליח לחצוב לעצמו דקות יציבות בסופו של דבר. והעובדה שג'יי קראודר לא משחק בבוסטון יותר אמורה לעזור גם כן.
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.

18. ג'ונתן אייזק (PF, אורלנדו, בחירה מס' 6 בדראפט, מקום 543 בדירוג טרום עונה של יאהו) – קחו את טייטום, רק בוסרי יותר ועם אותה בעיה – הוא נמצא מאחורי ארון גורדון ויתמודד עם ג'ונתן סימונס על דקות גיבוי מהספסל לשתי עמדות הפורוורד. עם זאת להבדיל מבוסטון, ככל שהעונה תחלוף ואורלנדו שוב לא תתמודד על הפלייאוף, כך הוא יקבל יותר דקות.
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.

19. פרנק נטיליקינה (PG, ניקס, בחירה מס' 8 בדראפט, מקום 489 בדירוג טרום עונה של יאהו) – הנעלם הגדול של הדראפט. מצד אחד לניקס אין הרבה מה להציע בעמדת הרכז – ראמון סשונס הוותיק שהיה שחקן ספסל כל הקריירה ורון בייקר האפרורי. מצד שני, הוא ממש לא מוכן ל-NBA אחרי עונה בשטרסבורג הצרפתית בה לא הרשים יותר מדי. אבל בגלל החור בעמדה והעובדה שהניקס לא מתקדמים לשום מקום, יש סיכוי סביר שייזרק למים העמוקים די מהר. מה הוא יתרום זה כבר סיפור אחר…
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.

20. קייל קוזמה (F, לייקרס, בחירה מס' 27 בדראפט, מקום 572 בדירוג טרום עונה של יאהו) – פורוורד ורסטילי ושחקן התקפה מצוין. הרשים בליגת הקיץ עם ממוצעים של 22 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ומעל לחטיפה וגג למשחק. בלייקרס אמנם יש מספיק שחקנים בעמדות הפורוורד ותהיה לו תחרות קשה, אבל עם היכולת שלו לתת אינסטנט אופנס הוא יכול לחצוב לעצמו דקות יציבות.
איפה הייתי בוחר אותו? לקראת סוף הדראפט.