שני משחקים מוקדמים ביום ראשון, של 2 סדרות פלייאוף מבטיחות, אבל רק קבוצה אחת באה לשחק כדורסל וגם השופטים לא יוצאים נקיים.

מילווקי 90 (0) – בוסטון 112 (1)

זה לא הניצחון, כי אם הדרך שבה הוא הושג. הסלטיקס נראו מצויין גם בהגנה וגם בהתקפה. מילווקי הרבה פחות. כל התקפה של מילווקי נראתה אקראית, וגם כשהם קלעו ורצו, זה לא נראה כמו משהו שיכול להחזיק מעמד. בצד של הסלטיקס הכדור זז, כולם היו מעורבים, וגם כשהחטיאו או איבדו זה נראה טוב.

כבר במחצית הראשונה הסלטיקס עלו ליתרון של 15.

הבאקס רצו 15 – 0 לשיוויון, בזכות 2 שלשות של ניקולה מירוטיץ' וכמה עצירות בהגנה.

עד המחצית הם שמרו על שיוויון, וירדו בפיגור 2 בלבד. מילווקי פתחה את החצי השני עם 2 שלשות ועלו ליתרון 56 – 54, אבל כאן זה נגמר. הסלטיקס רצו 12 –  0 והמשיכו עד יתרון 21 לקראת סוף הרבע. מילווקי עוד נתנה תיקווה לחזרה כשצמצמה ל-12, אבל הסלטיקס לא נבהלו וסיימו חזק עם נצחון 112 – 90.

קיירי אירווינג במשחק מצויין עם 26-7-11 הדליק את ההתקפה כל פעם שהיה צריך, אבל לא השתלט על המשחק יותר מדי.

הורפורד עם 20-11-3 ו-3 חסימות היה כנראה ה-MVP של המשחק. הוא ניטרל לחלוטין את יאניס, ואפילו חסם אותו פעמיים באותו מהלך.

זה לא מנע ממנו לקלוע 20 נקודות בהתקפה והקליעה שלו מחצי מרחק פתחה את ההגנה של מילווקי לרווחה.

ג'יילן בראון הוסיף 19, וגורדון הייוורד עם 13-4-5, רוז'ייר עם 11-9.

יאניס הגיע ל-22 נקודות, אבל רק 7 מ-21 מהשדה. הוא תוסכל לחלוטין על ידי ההגנה של בוסטון וכל פעם שהתקרב לסל היה שם הורפורד או ביינס (שנקע את הקרסול) או מישהו אחר ששם עליו יד ולא נתן לו להגיע לטבעת. הוא אמנם הגיע ל-10 זריקות מהקו (רק 5 נכנסו), אבל נראה מתוסכל מאוד מהשיפוט אחרי שהרבה מהלכים שלו בצבע נגמרו בלי שריקה. אפילו ה-3 מ-5 לשלוש לא מנחם. יאניס עם -24, הכי הרבה במילווקי!

מידלטון היה סביר במחצית הראשונה בה קלע 14 מה-16 שלו במשחק. הוא סיים עם 16-10-6, אבל נעלם כמעט לחלוטין בשניה. מירוטיץ' עם 13 אבל לא קיבל מספיק כדורים ודקות. בלדסו עם 6-2-4 (1 מ-5 מהשדה) ממשיך את הסדרה הזוועתית מעונה שעברה.

הבאקס חייבים להתעורר מהר, אחרת זו תהיה סדרה קצרה ומביכה להפליא.

 

גולדן סטייט 104 (1) – יוסטון 100 (0)

חיכינו לשחזור גמר המערב מהעונה שעברה, אבל לא בטוח שקיבלנו מה שרצינו (ואולי הזכרון עמעם את העובדה שגם אז הכדורסל לא היה גדול). גולדן סטייט מגיעה יומיים אחרי ששיחקה במשחק 6 בלוס אנג'לס. קרי וקליי היו בספק למשחק, אבל שניהם עלו לשחק. יוסטון חסרה את אוסטין ריברס.

כבר ברבע הראשון ראינו את הכיוון של המשחק – יוסטון עם הפגזות לא מדוייקות, גולדן סטייט עם המון איבודים. יוסטון פתחה את המשחק עם 0 מ-8 לשלוש לפני שהארדן קלע את השלשה היחידה שלהם ברבע הראשון. סה"כ 1 מ-14 (אפשר להוריד נסיון מהחצי של פול במחצית). הרוקטס שיחקו כדורסל איטי עם המון בידודים שנגמרו בסטפ בק לשלוש. איפשהו ברבע הראשון היה נראה שבוטלו כל מהלכי הכדורסל האפשריים ונשארנו רק עם הסטפ בק. הארדן הלך אליו פעם אחר פעם וסיים רבע ראשון עם 2 מ-9 מהשדה ו-10 נקודות.

גולדן סטייט קלעה הרבה יותר טוב, אבל איבדה כדורים כמו קבוצת קט סל. 8 איבודים ברבע הראשון ולמרות שקלעו 63% מהשדה (יוסטון רק עם 24%) הובילה רק ב-9 אחרי רבע אחד. הווריורס עם 50% לשלוש, אבל רק 4 זריקות. פעמיים שלשה שבוטלה בגלל איבוד, פעם אחת על דריכה בחוץ, פעם שניה על עבירת תוקף. דריימונד גרין היחיד שהגיע לשחק כדורסל עם 8 נקודות ברבע ו-5 אסיסטים, אבל גם הוא עם 3 איבודים.

ברבע השני הכדורים נכנסו לרוקטס (8 מ-14 לשלוש), והווריורס המשיכו לאבד. במחצית שיוויון 53, הרוקטס מתיישרים על 9 מ-28 לשלוש. גולדן סטייט עם 13 איבודים.

מי שלא יכול להיות גאה במחצית הזו הם השופטים. הווריורס מאוד אגרסיביים בהגנה על קו ה-3. קליי תומפסון 3 פעמים נכנס מתחת לרגליים של הארדן ולא מקבל עבירה. השופטים באו עם האין שריקה הזו מהבית. הרוקטס לא הצליחו להתרגל לזה והיו עצבניים כל המשחק. גם עבירה שהארדן כבר קיבל נשרקה באיחור רב. השופטים לא היו מוכנים לתת מהלכי 4 נקודות. קלעת שלשה, אין עבירה.

ברבע השלישי קווין דוראנט התעורר וקלע 15 נקודות כדי להוביל את הווריורס ליתרון 7. דוראנט ניצל את המיסמאצ' הטבעי שלו נגד כל אדם ביקום ועשה מה שהוא רצה. הרוקטס חזרו להפגיז בלי הצלחה יתרה (4 מ-11).

הרבע המכריע היה קשה לצפיה. גולדן סטייט קצת השתלטו על האיבודים (רק 3 ברבע), אבל התחילו להחטיא (31% מהשדה). יוסטון התקרבו אבל לא הצליחו לנצל את זה כשגם הם רק עם 1 מ-8 מהשדה.מה שהציל את גולדן סטייט בסיום הוא הרכב נמוך של יוסטון שעזר להם לקחת כמה ריבאונדים בהתקפה. ד'אנטוני נלחץ, הכניס את ננה, וקרי ישר תקף אותו וקלע שלשה שהכריע את ההתמודדות.

לרוקטס הייתה הזדמנות לשיוויון אבל הארדן החטיא עם עוד ספק עבירה של דריימונד גרין עליו בשלשה. בהילוך החוזר אפשר היה לראות שהפעם השופטים צדקו. הארדן היה זה שקפץ לתוך המגן, בזמן שגרין קפץ הצידה. פול עוד לקח את הריבאונד, נתקל בקליי, איבד, צעק על השופט והורחק בטכנית שניה. זה גמר את המשחק באופן רשמי.

דוראנט הוביל את הווריורס עם 35, אבל גם הוא קלע רק 11 מ-25 מהשדה והוסיף 6 איבודים

קרי הוסיף 18, גרין עם 14-9-9, איגי עם 14, קליי עם 13.

הארדן קלע 35 (9 מ-28 מהשדה, 4 מ-16 לשלוש, 13 מ-14 מהקו) עם 6 אסיסטים. אריק גורדון קלע 27 (10 מ-19 מהשדה, 4 מ-13 לשלוש), פול עם 17, 4 אסיסטים ו-5 איבודים.

כמה מסקנות מהמשחק

1. לווריורס אין ספסל. איגי פתח בחמישיה וכל החמישיה קלעה בספרות כפולות. מהספסל הגיעו רק 10 נקודות, מתוכן 6 של לוני ברבע הראשון. אם הסדרה הזו תתארך, ואם הקרסוליים של קליי וסטף יעשו בעיות, זה יהיה מאוד בעייתי בהמשך.

2. הארדן התמכר לסטפ בק. דיי, היה כדורסל גם לפני.

3. 2 הקבוצות נראו ברבע הרביעי כאילו סיימו מרתון. אין ספק שהמשחק היה פיזי וקשה, אבל ראבק אנחנו בסיבוב השני של הפלייאוף. אמורים עדיין להיות יותר אנרגיות.

4. הרוקטס לא הצליחו להפעיל בכלל את קאפלה. גרין חיסל אותו בלי יותר מדי קושי.

5. אוהדי הרוקטס ושונאי הווריורס יבואו הבוקר בטענות לשיפוט. יש משהו במה שהם אומרים. השופטים פשוט לא היו מוכנים לתת לרוקטס את העבירות לשלוש. מצד שני במהלך המכריע, הם צדקו. הנה הפרשנות של ג'ו בורג'יה

זה היה משחק קשה לצפיה. המון עצירות והמון זריקות עונשין. המתח לא ממש חיפה על הכדורסל הרע. זה הזכיר לנו איך נראתה הסדרה הזו בעונה שעברה, ככה שקשה לצפות לשיפור בתחום הזה. הווריורס צריכים לשאוף לקצר את הסדרה כמה שאפשר. יוסטון חייבת למצוא אמונה שהיא יכולה לעבור אותם. אתמול זה לא נראה ככה.

ויותר מהכל, המשחק הזה הזכיר לי את הסצינה הזו מהאקדח מת מצחוק (ספויילר בתמונה)